כשוועדת הבריאות של הכנסת ביקשה בסוף 2024 ללמוד כמה נשים בישראל חולות באנדומטריוזיס, התשובה שקיבל מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממשרד הבריאות הייתה חד-משמעית: אין לו נתונים. לא הערכה, לא טווח – פשוט אין מידע על שכיחות המחלה בקרב נשות ישראל. כדי לענות בכל זאת על השאלה, פנה מרכז המחקר ישירות לקופות החולים, וקיבל תמונה שמסבירה יותר מכל דוח למה מדובר במחלה שנחשבת אחת המוזנחות ביותר ברפואת הנשים: נכון לנובמבר 2024, כ-41,400 נשים בגילאי 12-54 היו מאובחנות עם אנדומטריוזיס בשלוש קופות החולים הגדולות – כ-2% מהמבוטחות בגילים הרלוונטיים. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, השכיחות האמיתית של המחלה עומדת על כ-10% מהנשים בגיל הפוריות. אם ההערכה הזו נכונה גם לישראל, מדובר בכ-249,000 חולות פוטנציאליות – פי שישה מהמספר המאובחן בפועל.
מה זה בעצם אנדומטריוזיס?
אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית כרונית שבה תאים הדומים לתאי רירית הרחם (אנדומטריום) נמצאים מחוץ לחלל הרחם – בעיקר באגן ובבטן, ולעיתים נדירות אף באזורים מרוחקים כמו קרומי הריאות. נוכחות התאים הללו גורמת לתהליך דלקתי ולהידבקויות בין איברי האגן, שמתבטאים בכאבים עזים, בעיקר בזמן המחזור החודשי, בקיום יחסי מין או ביציאות, לצד דימום כבד ועייפות כרונית. הגורם למחלה עדיין לא ידוע – יש חשד לגורמים גנטיים, סביבתיים וחיסוניים – ואין כיום דרך מוכרת למנוע אותה. מחקרים מצביעים גם על סיכון מוגבר בקרב חולות למחלות נוספות, כולל מחלות לב וכלי דם, אסתמה וסוגי סרטן מסוימים, מה שמוביל חוקרים בשנים האחרונות להציע להתייחס אליה כמחלה סיסטמית ולא רק כבעיה גינקולוגית מקומית.
כמה נשים בישראל באמת חולות – ולמה אף גורם לא יודע בוודאות?
הנתון היחיד שהיה בידי משרד הבריאות עד כה מבוסס על מחקר משנת 2015 בקרב מבוטחות מכבי, שמצא שכיחות של 1.1% מהנשים בגיל הפוריות (10.8 מכל 1,000 נשים) – נמוכה משמעותית מהערכת ארגון הבריאות העולמי. השיעור המאובחן הגבוה ביותר נמצא בקרב נשים בנות 40-44 (1.9%). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אוכלוסיית ישראל ב-2022, שיעור של 1.1% פירושו כ-27,400 חולות; שיעור של 10% פירושו כ-249,000.
הנתונים העדכניים יותר, מנובמבר 2024, מגלים פער מטריד לא פחות בתוך המערכת עצמה: שיעור המאובחנות בכללית עומד על 1.3% מהמבוטחות, בלאומית על 2.1%, ובמכבי על 3.1% – יותר מפי שניים מכללית. אף אחת מהקופות לא הצליחה להסביר את הפער הזה, שעשוי לשקף הבדלים בזמינות רופאים מומחים, במודעות רפואית או בפרקטיקת האבחון בין הקופות ולא בהכרח הבדל אמיתי בשכיחות המחלה. במקביל, מספר האבחונים החדשים מזנק: במכבי הוא עלה ב-32% בין 2019 ל-2023 (מ-1,831 ל-2,416 חולות חדשות בשנה), עם זינוק חד במיוחד בקרב נשים צעירות – עלייה של 94% בקרב בנות 12-19 ושל 45% בקרב בנות 20-24. בלאומית מספר האבחונים החדשים יותר מהכפיל את עצמו, מ-177 ב-2019 ל-378 ב-2023. כמעט מחצית מכלל הנשים המאובחנות היום במכבי ובלאומית אובחנו רק בשש השנים האחרונות – סימן לכך שההיסטוריה של תת-האבחון עדיין רחוקה מלהיסגר.
למה לוקח בממוצע יותר מעשור להגיע לאבחנה?
זהו אולי הנתון הבוטה ביותר במחלה כולה. לפי הספרות המדעית, תהליך האבחון של אנדומטריוזיס אורך בממוצע 4-11 שנים מהופעת התסמינים הראשונים ועד לאבחנה סופית, וכמעט שני שלישים מהנשים מקבלות בדרך אבחנה שגויה אחרת. סקר עצמי שערכה עמותת אנדו ישראל ב-2021 בקרב 1,912 נשים – מדגם לא בהכרח מייצג, שכן הוא התבסס על פנייה מרצון לפלטפורמות העמותה – מצא שחולף בממוצע 4.6 שנים מהופעת התסמינים ועד שאישה בכלל פונה לייעוץ רפואי, ועוד 6.6 שנים נוספות בממוצע בתוך המערכת הרפואית עצמה עד לאבחון סופי – סך הכול קרוב ל-11 שנים.
הגורמים לעיכוב כפולים. מצד אחד, נשים רבות מתקשות להבחין בין כאב פתולוגי לחוויית מחזור "רגילה", חלקן נתקלות בנרטיב שלפיו כאב הוא חלק טבעי מהמחזור, וחלקן חוששות מזלזול קודם מצד גורמי רפואה. מצד שני, גם בתוך המערכת יש קשיים אמיתיים: כ-30%-50% מהנשים עם תסמינים אופייניים באמת חולות במחלה, מה שמקשה על אבחנה מבדלת מול מצבים כמו תסמונת המעי הרגיז, ולעיתים רופאים נמנעים מהפניה לבירור מעמיק מחשש מהניתוח האבחנתי הכרוך בכך. משרד החינוך, שנשאל ישירות בשאילתה של חברת הכנסת נעמה לזימי אם צוותי בית ספר מקבלים הכשרה בנושא, השיב במרץ 2024 כי "בתוכניות החינוכיות של משרד החינוך... אין עיסוק במחלות מסוימות" – כלומר, גם מקור ההסברה הראשוני שיכול לקצר את שלב "העיכוב העצמי" כמעט ואינו קיים.
איך בכלל מאבחנים את המחלה היום?
תהליך האבחון מתחיל אצל רופא ראשוני בקהילה – רופא משפחה, רופא ילדים או רופא נשים – בעקבות תלונה על תסמינים אופייניים, וכולל תשאול ובדיקה גינקולוגית. בעבר האבחנה הוודאית היחידה הייתה ניתוח לפרוסקופי עם ביופסיה, וכיום ניתן במקרים רבים להסתפק בבדיקות אולטרסאונד או MRI. אלא שלפי ד"ר אלעד ברקוביץ', מנהל המרכז לטיפול באנדומטריוזיס בבית החולים שיבא, עדיין נדרש ניתוח אבחנתי עבור כשליש מהנשים המאובחנות במרפאתו – משום שממצא שלילי בבדיקות הדימות אינו שולל בוודאות את המחלה, ואין כיום כל בדיקת דם או סמן ביולוגי מוכר שיכול לאבחן אותה. גם המומחיות הרפואית עצמה מצומצמת באופן חריג: לפי ד"ר יחיאל בורק, סגן מנהל מרפאת האנדומטריוזיס בשיבא, קבוצת העניין המקצועית לאנדומטריוזיס בישראל מונה כ-50 רופאים ורופאות בלבד מכל תחומי ההתמחות הרלוונטיים – למעשה כל המומחים במדינה לתחום הזה. אין בישראל השתלמות פורמלית ייעודית למחלה, וההכשרה נעשית באופן לא רשמי, במנטורינג בין רופאים ותיקים לצעירים.
אילו טיפולים קיימים, ומה מהם כלול בסל הבריאות?
קו הטיפול הראשון, מעבר למשככי כאבים, הוא גלולות הורמונליות למניעת הריון, שלפי הספרות המדעית מקלות משמעותית על כשני שלישים מהחולות – אם כי בסקר של עמותת אנדו ישראל רק כשליש מהמשיבות דיווחו שהגלולות עזרו להן באופן משמעותי. כשהטיפול הזה לא מספיק, המעבר הוא לתרופות מדכאות הורמונים ממשפחת ה-GnRH, שיעילות יותר אך גורמות לתופעות לוואי הדומות לגיל המעבר – גלי חום, שינויים במצב הרוח ופגיעה אפשרית בצפיפות העצם. ד"ר בורק ציין כי מניסיונו בטיפול בכ-80 חולות, כשני שלישים מהן מתקשות להתמיד בטיפול הזה בגלל תופעות הלוואי. כשגם זה לא מספיק, או כשהאישה מעוניינת להרות, עוברים לניתוח לפרוסקופי: לפי ד"ר ברקוביץ', כ-20%-25% מהחולות נזקקות לניתוח, ורק אחוז קטן מהן לניתוחים חוזרים.
מבחינת הסל, המצב מפוצל: הגלולות ההורמונליות בקו הראשון כלולות בסל רק עבור מבוטחות עד גיל 20 – מעל גיל זה, גם חולות אנדומטריוזיס נדרשות לממן אותן במלואן מכיסן, אמנם במחיר נמוך יחסית. תרופות ה-GnRH בקו השני כן כלולות בסל. מאז אוקטובר 2021, אנדומטריוזיס מוגדרת רשמית כמחלה כרונית לצורך תקרת השתתפות עצמית חודשית בתרופות, שנעה בין כ-336.50 שקל לכ-407.90 שקל בהתאם לקופה. טיפולים משלימים כמו קנאביס רפואי, דיקור ותזונה מותאמת ברובם אינם כלולים בסל הבסיסי, ולעיתים ניתן למצוא אותם רק בביטוחי השב"ן. לא מפתיע, אם כך, שבסקר אנדו ישראל דיווחו 64% מהנשים כי הן חשות שלמערכת הרפואית כיום אין להן מענה כלל.
מה הקשר בין אנדומטריוזיס לפוריות, ומה השתנה בסל 2025?
לפי נייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה משנת 2014, כ-30%-50% מהנשים עם אנדומטריוזיס סובלות מאי-פריון – שיעור גבוה משמעותית מזה שבאוכלוסייה הכללית. עד לאחרונה נוצר כאן פרדוקס משפטי-רפואי: שימור פוריות (הקפאת ביציות) מסיבות רפואיות מכוסה בסל רק לנשים עד גיל 39 שכבר יש להן עדות לירידה ברזרבה השחלתית, או שעומדות בפני ניתוח שעלול לכרות יותר משחלה אחת. אישה עם אנדומטריומה ("ציסטת שוקולד") ורזרבה שחלתית תקינה, שעומדת בפני ניתוח שצפוי לפגוע בדיוק באותה רזרבה, לא הייתה זכאית להקפאת ביציות מהסל לפני הניתוח – משרד הבריאות עצמו הודה בפני מרכז המחקר של הכנסת שמדובר בפרדוקס.
בכל אחת מהשנים 2018, 2020, 2022, 2023 ו-2024 הוגשה לוועדת הסל בקשה להרחיב את ההתוויות עבור נשים עם אנדומטריוזיס, ונדחתה מדי פעם מטעמי תקציב וסדרי עדיפויות. בעדכון סל הבריאות לשנת 2025, מתוך תקציב תוספות של כ-650 מיליון שקל, אושרה לראשונה אחת משלוש ההתוויות שהוגשו: הרחבת הזכאות לשימור פוריות לנשים עם אנדומטריומה חד-צדדית בגודל 4 ס"מ ומעלה, ללא תלות ברזרבה השחלתית, כאשר הן עומדות בפני ניתוח. לפי איה ורטהיימר, מנכ"לית עמותת אנדו ישראל, מדובר בשינוי שיכול לאפשר לכ-400 חולות בשנה לבצע שימור פוריות במימון הסל לפני הניתוח, ולא רק אחריו. נשים שרוצות לשמר פוריות מסיבות שאינן רפואיות עדיין נדרשות לממן זאת מכיסן במלואו – סבב טיפול בודד עולה כ-12,000-15,000 שקל, לעיתים נדרשים כמה סבבים.
מי שרוצה להבין את התמונה הרחבה יותר של איך מערכת הבריאות הציבורית בישראל מתמודדת עם מחלות שדורשות ליווי ארוך טווח, יכול למצוא הקשר דומה בכתבה על הפער האבחוני במיגרנה בקרב נשים בישראל, מחלה נוספת שבה נשים מדווחות תדיר על תחושת זלזול וזמן אבחון ממושך.
שאלות ותשובות
כמה נשים בישראל חולות באנדומטריוזיס בפועל? אין נתון ודאי. שלוש קופות החולים הגדולות מדווחות על כ-41,400 מאובחנות, אך אם השכיחות בישראל דומה להערכת ארגון הבריאות העולמי (10% מהנשים בגיל הפוריות), מספר החולות בפועל עשוי להגיע לכ-249,000 – פער שרובו כנראה נובע מתת-אבחון.
כמה זמן לוקח בממוצע לאבחן את המחלה? לפי הספרות המדעית, בין 4 ל-11 שנים מהופעת התסמינים ועד לאבחון סופי. סקר ישראלי (לא בהכרח מייצג ארצית) הצביע על כ-4.6 שנים עד הפנייה הראשונה לרופא ועוד כ-6.6 שנים נוספות בתוך המערכת הרפואית.
האם הקפאת ביציות לחולות אנדומטריוזיס כלולה בסל הבריאות? באופן חלקי ומוגבל. עד 2025 הזכאות הוגבלה למקרים של ירידה מוכחת ברזרבה השחלתית או ניתוח שעלול לכרות יותר משחלה אחת. בעדכון סל 2025 נוספה התוויה לנשים עם אנדומטריומה חד-צדדית בגודל 4 ס"מ ומעלה, גם ברזרבה שחלתית תקינה, לפני ניתוח.
מקורות
- אנדומטריוזיס: מאפייני המחלה והטיפול בה – נעם גרינברג, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 10 בדצמבר 2024.
- Endometriosis – World Health Organization, 24 במרץ 2023.
- סל התרופות 2025: יותר לחיסונים ורפואה מונעת, פחות לסרטן – ישראל היום.
- סל הבריאות: יותר חיסונים, פחות תקציב לסרטן. בחוץ: זריקות הרזיה וטיפול לאלצהיימר – ynet.
- עדכון 2025 - המלצות הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות – משרד הבריאות, פברואר 2025.
- בדיקת אנדומטריוזיס - אנדוטסט – אתר היצרן, גישה 2026.