ריכוז הזרע הממוצע של גבר מערבי צנח בלמעלה ממחצית מאז 1973 – ולפי הנתונים העדכניים ביותר, קצב הירידה השנתי כבר יותר מהכפיל את עצמו מאז שנת 2000. זו לא כותרת ממוחזרת מסרט אימה על עתיד המין האנושי, אלא תמצית של שני המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי־פעם בנושא, ושניהם הובלו על ידי אותו איש: פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג מבית הספר לבריאות הציבור על שם בראון-חדסה באוניברסיטה העברית בירושלים. לוין, שאסף עם עמיתים מרחבי העולם נתונים על עשרות אלפי גברים משישה יבשות, מכנה את הממצא "הקנרית במכרה הפחם" של הרפואה המודרנית – איתות מוקדם לבעיה שאם לא תיטופל, כך הוא מזהיר, עלולה לאיים על היכולת האנושית להתרבות. זהו אחד הסיפורים המדעיים הישראליים המשפיעים ביותר של העשור האחרון, וגם אחד השנויים ביותר במחלוקת.
המחקר שהתחיל הכל
הסיפור מתחיל ב-2017, כשלוין ופרופ' שאנה סוואן מבית הספר לרפואה איקאהן שבמאונט סיני בניו יורק פרסמו ב-Human Reproduction Update מטא-רגרסיה ענקית: הצוות סינן 7,518 פרסומים מדעיים, ובסופו של דבר הכניס לניתוח 185 מחקרים שכללו 244 אומדנים על 42,935 גברים, שדגימות הזרע שלהם נאספו בין 1973 ל-2011. הממצא המרכזי הפתיע גם את החוקרים עצמם: בקרב גברים ממדינות המערב – צפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד – שלא נבחרו על בסיס בעיות פוריות, ריכוז הזרע צנח ב-52.4%, וכמות הזרע הכוללת בכל שפיכה צנחה ב-59.3%. "מגמת הירידה ברורה מאוד", אמר לוין אז לטיימס אוף ישראל. "זהו ממצא יוצא דופן, ואני מרגיש אחראי למסור אותו לעולם". המחקר ההוא, שהתמקד רק במדינות מערביות בשל מחסור בנתונים אמינים ממקומות אחרים, השאיר שאלה פתוחה שהעיבה על כל השיח שבא אחריו: האם זו תופעה גלובלית, או תופעה מערבית בלבד?
חמש שנים אחר כך: התמונה מחריפה
התשובה הגיעה בנובמבר 2022, כשאותו צוות, בהובלת לוין וסוואן, פרסם עדכון שסגר את הפער. הפעם נסרקו נתונים מ-223 מחקרים, 288 אומדנים ו-57,168 גברים מ-53 מדינות, כולל לראשונה נתונים משיטתיים מדרום אמריקה, אסיה ואפריקה. המסקנה: הירידה אינה תופעה מערבית מבודדת. בין 1973 ל-2018 צנח ריכוז הזרע הממוצע בעולם ב-51.6%, וכמות הזרע הכוללת צנחה ב-62.3%.
אבל הפרט המטריד באמת לא היה האחוז הכולל, אלא הקצב. כשהחוקרים פילחו את הנתונים לפי תקופות, הם גילו שהירידה השנתית בריכוז הזרע עמדה על 1.16% בממוצע בין 1973 ל-1999 – ומאז שנת 2000 היא זינקה ל-2.64% בשנה, יותר מפי שניים. "אנחנו קוראים באופן דחוף לפעולה עולמית לקידום סביבות בריאות יותר לכל המינים", נכתב בהודעת האוניברסיטה העברית שליוותה את הפרסום. לוין עצמו הלך רחוק יותר: "הממצאים שלנו הם הקנרית במכרה הפחם. יש לנו בעיה רצינית לפתחנו, שאם לא תטופל, עלולה לאיים על הישרדות האנושות".
פרופ' סוואן, שכתבה גם על הסיכונים הבריאותיים הרחבים יותר, הצביעה על כך שהירידה בזרע לא מגיעה לבד: היא מתלווה למגמות מדאיגות נוספות בבריאות הגברים, כולל עלייה בשיעורי סרטן האשכים וירידה ברמות הטסטוסטרון. במילים אחרות, הטענה של לוין וסוואן היא לא רק על פוריות – היא על מה שקורה לגוף הגברי בכללותו בעידן התעשייתי המאוחר.
אז מה בעצם גורם לזה?
כאן מתחיל החלק שבו המדע הכי פחות בטוח בעצמו, ולמרות זאת הכי הרבה עיתונים כותבים עליו כאילו הכל ברור. אין "אקדח מעשן" יחיד שהוכח כגורם לירידה, אלא אוסף חשודים שרובם נתמכים בעדות עקיפה – מחקרי תצפית באנשים ומחקרים במעבדה על בעלי חיים – ולא בהוכחת סיבתיות ישירה אצל בני אדם. בראש הרשימה נמצאים חומרים מפריעי אנדוקרינים (EDC), ובהם בעיקר פתלטים וביספנול-A (BPA) הנפוצים בפלסטיק, באריזות מזון, בקוסמטיקה ובמוצרי צריכה יומיומיים: מחקרים רבים מצאו קשר בין רמות גבוהות של מטבוליטים של פתלטים בשתן לבין ריכוז זרע נמוך יותר ותנועתיות פגומה, כנראה דרך פגיעה בציר ההורמונלי ובייצור טסטוסטרון. במחקרי מעבדה על בעלי חיים, חשיפה לתערובות של חומרים כאלה, בריכוזים הדומים לאלה שנמדדים בבני אדם, גרמה לירידה משמעותית בייצור הזרע – מה שמחזק את הסבירות של המנגנון, גם אם לא מוכיח אותו אצל אדם ספציפי.
לצד ה-EDC מוזכרים באותה נשימה השמנת יתר, עישון, חשיפה לחום ממושכת (כולל מחלת חום, שמחקרים מראים כי היא עלולה לפגוע בייצור הזרע למשך כשלושה חודשים), חוסר פעילות גופנית וחומרי הדברה חקלאיים. ד"ר סקוט לאנדי, אורולוג רבייה בקליניקת קליבלנד, מסכם זאת בפשטות: "המכשולים הנפוצים ביותר לפוריות הגבר הם פשוטים – עודף משקל ואורח חיים לא בריא". לצד זה יש גם מה שעדיין לא הוכח: הקשר בין טלפונים סלולריים בכיס, מיקרו-פלסטיק או רכבים חשמליים לבין ירידה בזרע נותר, נכון להיום, ספקולטיבי ולא מבוסס במחקרים איכותיים, למרות שהוא חוזר שוב ושוב בכותרות פופולריות. הפער בין מה שמככב ברשתות החברתיות לבין מה שבאמת נבדק במחקר מבוקר הוא, אולי, הסיפור השני והחשוב לא פחות, שמסתתר מתחת לסיפור הראשי.
כמה זה משפיע על הפוריות בפועל?
זו השאלה שהכי הרבה קוראים שואלים, וגם זו שהתשובה עליה הכי פחות חד-משמעית. לפי ערכי הייחוס המעודכנים של ארגון הבריאות העולמי (2021), ריכוז זרע תקין מתחיל ב-16 מיליון תאים למיליליטר, וריכוז ממוצע גלובלי עומד כיום סביב 49 מיליון למיליליטר – עדיין הרבה מעל סף הדאגה. לוין עצמו ציין שהירידה בפוריות עלולה להתחיל להיות מורגשת כשריכוז הזרע יורד מתחת ל-40 מיליון למיליליטר בממוצע, והזהיר שבקצב הנוכחי זה עלול להפוך לממוצע העולמי בתוך עשור. אבל יש כאן פער בין נתון אוכלוסייתי ממוצע לבין מה שקורה לזוג ספציפי שמנסה להרות: פרמטרים בודדים בבדיקת זרע, כולל ריכוז, מנבאים באופן חלקי בלבד את סיכויי ההיריון הטבעי של זוג נתון, כי פוריות תלויה גם בתנועתיות, במורפולוגיה, בתזמון הביוץ ובגורמים נשיים. במילים פשוטות: ירידה ממוצעת ברמת האוכלוסייה היא סמן אזהרה אמיתי, אבל היא לא אומרת שגבר "ממוצע" הופך פתאום לעקר – היא אומרת שהחלק התחתון של ההתפלגות, הגברים שכבר קרובים לסף, הולך ותופח. גם רופאי פוריות שמטפלים בזוגות מדי יום מזהירים מפני הכללה מהירה מדי: אבחון של אי-פוריות גברית מחייב בדיקה אישית מלאה, ולא הסקת מסקנות מנתון סטטיסטי גלובלי שנאסף בעשרות מדינות שונות.
הזרע הישראלי בצל הלחץ
לישראל יש גם זווית מקומית ומאוד לא צפויה לסיפור. צוות מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלת ד"ר אליהו לויטס, מנהל יחידת ההפריה החוץ-גופית ובנק הזרע בסורוקה, בדק 659 דגימות זרע שנתרמו במהלך ועד חודשיים לאחר מבצעי "עמוד ענן" (2012) ו"צוק איתן" (2014), מול 10,536 דגימות שנתרמו בתקופות שקטות בין 2009 ל-2017. הממצא: ב-37% מהדגימות שנאספו בתקופת הלחץ הביטחוני נמצאה תנועתיות זרע ירודה, לעומת פחות מכך בתקופות רגיעה – והסיכוי לתנועתיות חלשה היה גבוה ב-47% בתקופות המלחמה. "מתח נפשי ידוע כפוגע בפוריות, אבל יש מעט מאוד מחקר על ההשפעה של מתח על איכות הזרע", אמר לויטס. ההסבר שהציע הצוות מרתק במיוחד: גם גברים שלא נחשפו ישירות לירי רקטות, אלא רק שמעו אזעקות במהלך היום, נשאו איתם מתח מצטבר שהשפיע על הגוף שלהם. לוין עצמו התייחס בעבר גם למצב הישראלי הכללי, וציין שאחוז ניכר מהזוגות בישראל כבר נזקקים לסיוע רפואי כדי להרות – בדיוק הרקע שהפך את ישראל, כפי שכתבנו בעבר, למדינה עם המדיניות הנדיבה בעולם למימון הפריה חוץ-גופית – והעלה את הרעיון שגברים צעירים ישקלו הקפאת זרע איכותי כבר כיום, כמעין ביטוח מפני מגמה שהכיוון שלה עדיין לא הפוך.
לא כולם משוכנעים: הוויכוח המדעי
ולמרות כל זה – ולמרות שני מחקרי הענק – חלק לא מבוטל מקהילת המדע עדיין לא קונה את הנרטיב במלואו, ולביקורת שלהם יש שיניים אמיתיות. פרופ' אלן פייסי, אנדרולוג באוניברסיטת שפילד, אמר בתגובה שפורסמה מטעם מרכז התקשורת המדעית הבריטי כי "מעולם לא באמת השתכנעתי שהירידה הנטענת בספירת הזרע היא יותר מאשר תוצר לוואי מעבדתי" – וטען ששינויים בטכניקות המדידה לאורך העשורים, בפרסום מוטה שמעדיף מחקרים שמראים ירידה, ובאיכות לא אחידה של המחקרים הישנים, עלולים לייצר מגמה מלאכותית. ביקורת עמוקה עוד יותר הגיעה מ"מעבדת ג'נדרסיינס" בהרווארד, שטענה במאמר משנת 2021 כי החלוקה של מחקר 2017 לקטגוריות "מערב" מול "שאר העולם" נשענת על היררכיות בעייתיות, ושהשונות הטבעית והרחבה בריכוז זרע בין אוכלוסיות אינה בהכרח סימן מחלה. ולבסוף, במחקר שפורסם בינואר 2025, צוות מקליניקת קליבלנד בראשות ד"ר סקוט לאנדי בדק 75 מחקרים ו-11,787 גברים אמריקאים ללא בעיות פוריות ידועות בין 1970 ל-2023, ולא מצא ירידה מובהקת סטטיסטית בריכוז הזרע. "אצל גברים ללא אתגרי פוריות ידועים, ספירות הזרע יציבות יחסית ולא השתנו באופן משמעותי בשנים האחרונות – זה מרגיע", אמר לאנדי. פרופ' סוואן, מנגד, מתעקשת שהיא ניסתה במשך 25 שנה "לגרום למגמה להיעלם" בעצמה, ולא הצליחה.
מה עושים עם זה בפועל?
גם החוקרים החסידים ביותר של תיאוריית הירידה וגם המפוקפקים ביותר כלפיה מסכימים בנקודה אחת: השיטה עצמה חייבת להשתפר. תקן הבדיקה החדש של ארגון הבריאות העולמי מ-2021 נועד בדיוק לצמצם את חוסר האחידות בין מעבדות ומדינות, כדי שהמחקר הבא לא ייתקל שוב בביקורת על השוואת תפוחים לתפוזים. במקביל, לוין וסוואן קוראים לרגולציה מחמירה יותר על פתלטים וחומרים מפריעי אנדוקרינים בפלסטיק ובמוצרי צריכה, ולמעקב שיטתי ומתמשך אחר סמני בריאות רבייה גבריים – לא רק כמדד לפוריות, אלא כברומטר לבריאות ציבורית רחבה. גם ארגונים מקצועיים העוסקים בפוריות ממליצים כיום לרופאים המשפחתיים לשלב בדיקת זרע בסיסית כחלק משגרת הבדיקות של גברים בגיל הפוריות, ולא רק כשעולה בעיה קונקרטית – בדיוק כמו שקורה עם בדיקות דם שגרתיות אחרות.
בצד הפרטני, ההמלצות פחות דרמטיות משהכותרות מרמזות: שמירה על משקל תקין, הפסקת עישון, הימנעות מחשיפת האשכים לחום ממושך, צמצום השימוש במכלי פלסטיק מחוממים, ופעילות גופנית סדירה – כל אלה נתמכים בעדות חזקה בהרבה מכל תיאוריית קטסטרופה סביבתית, ומשפרים בפועל את איכות הזרע גם אם מקורות הירידה הגלובלית עדיין שנויים במחלוקת.
הוויכוח הזה לא ייסגר בקרוב, וזה בסדר גמור. המדע הטוב ביותר הוא זה שמתעקש להוכיח את עצמו שוב ושוב, ומחקר שאף אחד לא מנסה להפריך הוא לא מחקר שראוי לאמון. מה שכן ברור הוא זה: אפידמיולוג אחד מירושלים הצליח, בתוך פחות מעשור, להזיז שיחה עולמית שלמה ממדף השוליים אל שולחן ארגון הבריאות העולמי ואל כותרות הראשי בעיתונות המדעית הגדולה בעולם. בין אם הצדק לגמרי איתו ובין אם המציאות מורכבת יותר ממה שהמספרים מראים בהשקפה ראשונה, גבר שקורא את השורות האלה ורוצה להביא ילדים לעולם לא צריך להיכנס לפאניקה – אבל אולי כדאי שיפסיק לזלזל בבדיקת דם ובביקור אצל רופא, בדיוק כמו שהוא כבר לא מזלזל בבדיקת כולסטרול.
שאלות ותשובות
האם הירידה בספירת הזרע אומרת שגברים היום פחות פוריים בפועל? לא בהכרח באופן ישיר. ריכוז הזרע הממוצע העולמי, כ-49 מיליון למיליליטר, עדיין גבוה משמעותית מסף הדאגה של ארגון הבריאות העולמי (16 מיליון למיליליטר). פרמטרים בודדים בבדיקת זרע, כולל ריכוז, מנבאים באופן חלקי בלבד את סיכויי ההיריון הטבעי של זוג ספציפי. מה שהמגמה כן מלמדת הוא שהחלק התחתון של ההתפלגות – גברים שכבר קרובים לסף הבעיה – הולך וגדל עם הזמן.
מה באמת גורם לירידה בספירת הזרע? אין תשובה חד-משמעית. החשודים המובילים הם חומרים מפריעי אנדוקרינים כמו פתלטים וביספנול-A שנפוצים בפלסטיק, לצד השמנת יתר, עישון, חשיפה ממושכת לחום ואורח חיים בלתי פעיל. חלק ניכר מהעדות מבוסס על מחקרי תצפית ומחקרי מעבדה בבעלי חיים, ולא על הוכחת סיבתיות ישירה בבני אדם – כך שהשאלה נותרת נושא מחקר פעיל.
האם כל המדענים מסכימים שיש ירידה עולמית אמיתית? לא. חוקרים כמו פרופ' אלן פייסי מאוניברסיטת שפילד מטילים ספק באיכות ובאחידות הנתונים ההיסטוריים, וחוקרות מ"מעבדת ג'נדרסיינס" בהרווארד מערערות על עצם החלוקה למדינות "מערביות" מול "שאר העולם", ומחקר של קליניקת קליבלנד מ-2025 על גברים אמריקאים ללא בעיות פוריות ידועות לא מצא ירידה מובהקת. מנגד, פרופ' חגי לוין ופרופ' שאנה סוואן עומדים מאחורי הממצאים בשני המחקרים הגדולים שהם הובילו.
האם יש נתונים ישראליים ייחודיים בנושא? כן. מחקר של סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון מצא שבתקופות מבצעים צבאיים כמו "עמוד ענן" ו"צוק איתן", לכ-37% מדגימות הזרע שנבדקו הייתה תנועתיות ירודה יותר, כנראה בעקבות מתח ביטחוני ממושך. בנפרד, פרופ' לוין ציין שאחוז ניכר מהזוגות בישראל כבר זקוקים לסיוע פוריות, והעלה את האפשרות שגברים צעירים ישקלו הקפאת זרע כאמצעי זהירות.
מקורות
- Levine H, Jørgensen N, Martino-Andrade A, Mendiola J, Weksler-Derri D, Mindlis I, Pinotti R, Swan SH. "Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis." Human Reproduction Update. 2017. https://academic.oup.com/humupd/article/23/6/646/4035689
- Levine H, Jørgensen N, Martino-Andrade A, et al. "Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis of samples collected globally in the 20th and 21st centuries." Human Reproduction Update. נובמבר 2022. https://academic.oup.com/humupd/article/29/2/157/6824414
- Hebrew University of Jerusalem. "Looming Crisis: Follow-up Study Shows Significant Decline in Sperm Counts Globally, Including Latin America, Asia and Africa." EurekAlert!. 15.11.2022. https://www.eurekalert.org/news-releases/971211
- האוניברסיטה העברית בירושלים. "Looming Crisis: Follow-up Study Shows Significant Decline in Sperm Counts Globally." en.huji.ac.il. 2022. https://en.huji.ac.il/news/looming-crisis-follow-study-shows-significant-decline-sperm-counts-globally
- The Times of Israel. "Sperm counts worldwide have plunged 62% in under 50 years, Israeli-led study finds." 15.11.2022. https://www.timesofisrael.com/sperm-counts-worldwide-fell-by-62-in-under-50-years-israeli-led-study-finds/
- The Times of Israel. "Prolonged stress affects sperm quality, says study of Israelis during Gaza wars." 2018. https://www.timesofisrael.com/prolonged-stress-affects-sperm-quality-says-study-of-israelis-during-gaza-wars/
- איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. "מחקר ב'סורוקה': פוריות הגבר הישראלי נפגעה במהלך מבצע צוק איתן." doctorsonly.co.il. 2018. https://publichealth.doctorsonly.co.il/2018/06/142970/
- Science Media Centre. "Expert reaction to meta-analysis of sperm count among men in Western countries." 2017. https://www.sciencemediacentre.org/expert-reaction-to-meta-analysis-of-sperm-count-among-men-in-western-countries/
- Newsweek. "Fact Check: Did Study Show Sperm Count Has Dropped by 62% Worldwide?" 2022. https://www.newsweek.com/fact-check-sperm-count-decreasing-massively-1763537
- Boulicault M, Perret M, Galka J, Borsa A, Gompers A, Reiches M, Richardson S (GenderSci Lab, Harvard University). "The future of sperm: a biovariability framework for understanding global sperm count trends." Human Fertility. 2021. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33969777/
- Cleveland Clinic. "'No Cause for Panic' as Sperm Counts Found To Be Steady." Consult QD. 13.1.2025. https://consultqd.clevelandclinic.org/no-cause-for-panic-as-sperm-counts-found-to-be-steady
- National Geographic. "Scientists don't know what's causing men's fertility to decline. But there are clues." https://www.nationalgeographic.com/health/article/mens-fertility-decline-in-crisis
- Manchester Foundation Trust (citing WHO Laboratory Manual, 6th edition). "Lower reference limits for semen characteristics." 2021. https://mft.nhs.uk/app/uploads/sites/4/2023/01/Lower-reference-limits-2021.pdf