בשעה שרוב הישראלים ישנים, בערוץ יבש בנחל חצץ שבנגב, תשע מצלמות קטנות, מוצמדות לגובה ארבעים סנטימטר מעל הקרקע, ממתינות לתנועה. כשמשהו חולף, הן מצלמות חמש תמונות רצופות ונסגרות שוב. אחרי שבועיים באים אנשי הצוות, אוספים את המצלמות ומתחילים לספור. מי עבר כאן? כמה פעמים? ומה השתנה מאז הפעם הקודמת, לפני שנתיים?
כך נראית עבודה שגרתית של "המארג", התוכנית הלאומית להערכת מצב המערכות האקולוגיות בישראל. זו אחת הדרכים היחידות שלנו לדעת בוודאות מה קורה ליונקים הגדולים והבינוניים של הארץ, ולא רק לנחש. והתמונה שעולה מהנתונים מורכבת מכפי שנהוג לחשוב: בצד אחד מינים שמתרבים, ובצד שני רשימה ארוכה של מינים מאוימים. הכתבה מסבירה איך מודדים, מה נמצא, ומה מאיים על מה שנשאר.
מהו המארג ואיך סופרים חיות שאי אפשר לראות?
המארג הוא תוכנית ניטור ארצית שמנוהלת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע והגנים והמוזיאון הלאומי לטבע ולמדעי הסביבה על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. לפי הדוח המסכם של המארג משנת 2023, מערך הניטור כולל כ-900 חלקות דגימה בתשע יחידות ניטור, ודוחות "מצב הטבע" מתפרסמים מאז 2010. ב-12 בנובמבר 2026 פירסם "הארץ" כתבה שליוותה את צוות המארג בעבודת השטח בנחל חצץ, והתוכנית מתוארת בה כפעילה כבר כ-20 שנה.
השיטה פשוטה להפליא. בכל חלקה מפזרים תשע מצלמות תנועה לאורך קו אחד, במרחק של עשרות מטרים זו מזו ("הארץ" מדווח על 100 מטרים, ואתר המארג מציין 75-80 מטרים). כל מצלמה עולה כ-600 שקל, מכסה כ-12 מטרים לפניה, ומצלמת חמש תמונות בכל הפעלה, שנספרת כאירוע אחד. בכל סבב נאספות 200 עד 1,000 תמונות לכל מצלמה, והסבבים חוזרים בקיץ ובסתיו, אחת לשנתיים.
בדיקת היונקים מתפרשת על שבע יחידות דגימה, ובהן יער נטוע של מחטניים, אזור המעבר בין הים-תיכוני למדברי, חולות הנגב המערבי, חורש ים-תיכוני, שיחיות, רמות הנגב והדרום הצחיח. כך אפשר להשוות בין סביבות שונות, ולא רק לספור מה קורה במקום אחד. בעבודת השטח שליוותה "הארץ" השתתף גם עורך הדין אסף בן-לוי מהחברה להגנת הטבע, שיצא לאסוף מצלמות עם הכלב שלו.
השיטה אינה מזהה פרטים בודדים. "אנחנו בוחנים מגמות, אין לנו רמת דיוק של זיהוי פרטני", נאמר בכתבה על השיטה. כלומר, אי אפשר לדעת כמה זאבים חיים בנגב, אך אפשר לדעת אם הם מופיעים בתדירות גבוהה יותר מאשר לפני עשור. וזו בדיוק השאלה החשובה לשמירת הטבע.
איך מצלמים מהקרקע, ולמה זה חשוב
גם זווית הצילום נקבעת בקפידה. "60 אחוז שמיים ו-40 אחוז קרקע", סיפרה בכתבה אלה פסטרנק ממכון דשא ומהמוזיאון על שם שטיינהרדט, כשתיארה איך מכוונים כל מצלמה. הכוונון האחיד הזה בונה סדרת נתונים שאפשר להשוות בין שנים ובין אזורים.
כמה מיני יונקים יש בישראל וכמה מהם בסכנה?
לפי הדוח המסכם של המארג, בישראל חיים כ-98 מיני יונקים (בתקציר הרשמי מופיע 97, וב"הארץ" 98), ו-61 מהם, כ-62%, מוגדרים מאוימים. יותר ממחצית מיני היונקים בישראל מאוימים בהכחדה.
הנתון הזה מובן יותר ברקע של ההיסטוריה. לפי "הארץ", במאה האחרונה נעלמו מישראל הדוב החום והברדלס, ואילו מינים אחרים שנעלמו, כמו החמור הפרא, הראם והיחמור הפרסי, הוחזרו אליה בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.
אילו יונקים מתרבים ואילו נעלמים?
אחד הממצאים המפתיעים בדוח של 2023: מבין עשרה יונקים בינוניים וגדולים שנותחו, שישה נמצאו במגמת עלייה. אלה ארנבת השדה (בקנה מידה ארצי), הדורבן ההודי באזור הים-תיכוני, והזאב, התן, השועל האדום וצבי הנגב באזורי המדבר. נוסף לכך, בספירות של שני העשורים האחרונים נרשמה עלייה אצל הצבי הישראלי, צבי הנגב והיעל הנובי, ותקציר הדוח מייחס אותה למאמצי הגנה משמעותיים.
אבל הסיפור פחות אופטימי משהוא נראה. לפי התקציר, רוב המינים שמתרבים הם "מינים נלווים לאדם", כלומר חיות שמנצלות את משאבי האדם, ובהן מזון מפסולת חקלאית ומקורות מים שיצר האדם. העלייה בקאנידים (זאב, תן ושועל) במדבר קשורה לפסולת מזון חקלאית, והחוקרים מצאו גם תחרות ביניהם: כשיותר זאבים, פחות תנים, וכשיותר תנים, פחות שועלים. לכן "עלייה" אינה בהכרח "בריאות המערכת". על התופעה בצד העירוני כתבנו בכתבה על חזירי הבר בחיפה.
בצד השני של המאזנים, התקציר מדווח על התכווצות בתחום ההתפשטות של הלוטרה בישראל במשך 20 שנה. לפי ynetnews נותרו בישראל פחות ממאה לוטרות, ובעמק החולה נהרגו יותר מעשר מהן בניסיון לחצות כבישים ב-15 השנים האחרונות.
מה מאיים על יונקי ישראל?
תקציר הדוח מזהה כאיום העיקרי "אובדן ופיצול בתי גידול ודריסות". "הארץ" מוסיף לרשימה התרחבות חקלאית, הרעלות, ציד והתייבשות של מקורות מים בגלל שינוי האקלים. ארבעה איומים מרכזיים:
דריסות
לפי כתבה של ynetnews על ארגון "מעברים בטוחים לחיות הבר", מדווחים בישראל על כ-2,000 חיות בר שנהרגות מדי שנה בכבישים, והחוקרים מעריכים שהמספר האמיתי כ-10,000. הארגון הוקם במאי 2023. לפי אותה כתבה, גשר חיות עולה כ-12 מיליון שקל ומנהרה כ-5 מיליון. לפי כתבה אחרת של ynetnews, רשות הטבע והגנים הציבה מצלמות בחלק ממעברי החיות כדי לעקוב אחר הלוטרות, ויחד עם נתיבי ישראל וטיקטוק הפעילה קמפיין להצלת חיות בכבישים. לא מצאנו נתון רשמי על מספר המעברים לחיות בר שקיימים בישראל, ולכן לא ננקוב בו.
הרעלות
בפברואר 2025 התריעה רשות הטבע והגנים על עלייה אפשרית בהרעלות בלתי חוקיות. לפי "טיימס אוף ישראל", תשעה אירועי הרעלה קטלניים בינואר הרגו 21 בעלי חיים: 12 תנים, 5 שועלים, חזיר בר, ארנבת, חתול וכלב. בצפון הארץ תועדו כ-300 מקרי הרעלה בחמש שנים. ההרעלות פוגעות גם במינים שלא היו היעד. ב-7 בפברואר 2025 נמצא ליד חצבה נשר מקראי שנחשד שהורעל.
מצוקת הנשרים
הנשרים אינם יונקים, אך הם אחד האינדיקטורים הטובים להרעלות. לפי רשות הטבע והגנים, אוכלוסיית הנשר המקראי בישראל גדלה מ-110 בחורף 2012 ל-184 בחורף 2020, ובמרץ 2024 דובר בכ-190 פרטים. בשנת 2023 הדגישה הרשות את הצורך בתקציב של 20 מיליון שקל בשנה מהקרן לשמירת הניקיון, ואילו לפי ynetnews הוקצו 28.5 מיליון שקל לתוכנית לארבע שנים לשיקום אוכלוסיית הנשרים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.
יובש ופיצול בתי גידול
לדברי "הארץ", גם התייבשות מקורות מים בגלל האקלים נמנית עם האיומים על יונקי המדבר. על הפער בהיערכות המדינה לשינויי האקלים כתבנו בכתבה על היעדר חוק האקלים.
מה קורה לשאר עולם החי?
היונקים אינם הסיפור היחיד בדוח של 2023. לפי "טיימס אוף ישראל", שסיקר את הדוח ב-22 במאי 2024, מספר הפרפרים ירד ב-34% ב-13 שנים, מגוון מיני הזוחלים בחולות הנגב המערבי ירד ב-58% בעשור, וציפורי הקינון הנפוצות ירדו ב-17%, כארבע פעמים מהר יותר מבאירופה. כלומר, גם כשחלק מהיונקים משגשגים, מערכות אקולוגיות שלמות נשחקות בלי שאיש שם לב.
האם מצלמות מספיקות כדי להציל מינים?
לא. מצלמות מאפשרות לראות מגמות, אך הן לא מצילות חיות בכוחן. כדי להפוך מדידה להגנה, צריך לקבל החלטות: איפה לבנות מעבר חיות, איזה כביש לתעדף, איך לאכוף על הרעלות. גם היקף המדידה מוגבל. למארג יש כ-900 חלקות לכל סוגי המינים, וחלק מהמינים הנדירים והחמקמקים לא נתפסים במדגם בכלל.
מה שכן, הנתונים הם הבסיס לכל דיון ציבורי. דוח "מצב הטבע" הבא של המארג צפוי בטיוטה בינואר 2027, לפי "הארץ". זו הזדמנות לבדוק אם המגמות החיוביות של העשור האחרון מחזיקות מעמד, והאם הרשימה האדומה מתקצרת או מתארכת.
שאלות ותשובות
כמה מיני יונקים חיים בישראל? לפי הדוח המסכם של המארג משנת 2023, כ-97-98 מינים (התקציר הרשמי מציין 97, "הארץ" 98), ו-61 מהם (כ-62%) מאוימים.
האם יונקי ישראל בסכנה? לפי הדוח המסכם של המארג, 61 מתוך כ-98 המינים מוגדרים מאוימים, אך שישה מתוך עשרה יונקים בינוניים וגדולים שנותחו נמצאו במגמת עלייה, ובעיקר מינים שמרוויחים מנוכחות האדם. שני הממצאים נכונים בו-זמנית, ולכן אי אפשר לדבר על "מצב היונקים" כעל תמונה אחת.
מהו המארג? התוכנית הלאומית להערכת מצב המערכות האקולוגיות בישראל. היא פועלת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע והגנים ומוזיאון שטיינהרדט, ומפיקה דוח "מצב הטבע" מאז 2010.
כמה חיות בר נהרגות בכבישי ישראל? כ-2,000 בשנה מדווחות, אך החוקרים מעריכים שהמספר האמיתי כ-10,000, לפי כתבה של ynetnews על ארגון "מעברים בטוחים לחיות הבר".
האם עלייה במספר התנים והשועלים היא חדשה טובה? לא בהכרח. לפי תקציר הדוח, מדובר בעיקר במינים שמרוויחים מפסולת ומשאבי אדם, ולא בסימן לבריאות המערכת האקולוגית.
מקורות
- Night, Cameras, Action: The Secret Lives of Israel's Negev Desert After Dark – משה גלעד, הארץ, 12 בנובמבר 2026.
- The State of Nature Report 2023 – Biodiversity Volume (Abstract) – המארג, מאי 2024.
- Hamaarag data – mammals monitoring – מוזיאון שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
- World Biodiversity Day report shows butterflies, birds, reptiles in serious decline – טיימס אוף ישראל, 22 במאי 2024.
- Safe passages for wildlife – ynetnews.
- Otters and roads – ynetnews.
- Nature authority warns of possible upswing in illegal animal poisonings – טיימס אוף ישראל, 10 בפברואר 2025.
- Three endangered griffon vultures found dead in southern Israel, poison suspected – טיימס אוף ישראל, 10 במרץ 2024.
- Nature authority presses for millions more to protect threatened vultures – טיימס אוף ישראל, 29 במרץ 2023.
- Israel throws multi-million lifeline to save its vanishing vulture – ynetnews.
