העגורים חוזרים לעמק החולה: כמה עולה לארח אותם בחורף, ומי משלם את החשבון

בלילה שבין 4 ל-5 באוקטובר נחתו באגמון החולה הלהקות הראשונות של העונה, באיחור קל, כפי שאמרה מנהלת השטח עינבר שלומית רובין: "הלילה הם סוף סוף כאן". ביום שלישי, 20 באוקטובר, כבר נספרו באגם כ-10,600 עגורים, ולפי קק"ל עשרות אלפים נוספים צפויים להצטרף בשבועות ובחודשים הקרובים.

כל חורף מתנהל באותו עמק סיפור כפול. מי שמגיע לאגם עם שחר רואה אחד המחזות המרהיבים בטבע הישראלי. מי שמגיע באותה שעה לשדה חקלאי באצבע הגליל רואה לפעמים את הזריעה של השבוע נעלמת. העגור האפור הוא נכס טבע וגם מכת חקלאים, והמדינה מנהלת את הסתירה הזאת מאז 1999 בעזרת טונות של תירס, שומרים בשדות ובשנים האחרונות גם קרן לייזר.

---

מה קורה בעמק החולה בתחילת עונת 2026?

העגורים מגיעים לחולה מצפון-מערב רוסיה, מפינלנד ומאסטוניה. לפי JDN, הלהקות הראשונות נחתו בלילה, ובשלב הזה של העונה העגורים מגיעים כמשפחות: הורים וגוזלים שבקעו באביב. השנה, אמרה רובין, הם התעכבו מעט.

הספירות של הבוקר מלמדות על קצב העונה. ב-23 באוקטובר 2025 נספרו באגם 14,100 עגורים, ובשישי בנובמבר כבר 32,600. בסוף דצמבר ירד המספר לכ-20,300, ובתחילת פברואר 2026 עמד על 18,300. לפי קק"ל, חלק מהעגורים רק עוצרים כאן בדרכם לאגם טאנה שבאתיופיה, וחלק נשארים עד סוף החורף.

חשוב להבין מה התרשים אומר ומה לא. כל עמודה היא ספירה של בוקר אחד באגם, לא סך העגורים שעברו בעמק במהלך העונה. הספירה הראשונה של 2026 נמוכה מזו של 2025, אבל היא נערכה שלושה ימים מוקדם יותר בלוח השנה, והעונה התחילה באיחור. מגמה אפשר יהיה לקרוא רק בנובמבר.

איך עגור שעבר כאן בדרך הפך לדייר חורף?

הסיפור מתחיל במים. בשנות ה-50 יובשו ביצות החולה כדי לפנות קרקע לחקלאות, ובקק"ל גילו כעבור כארבעה עשורים שהייבוש פגע במערכת האקולוגית והציפו מחדש חלק מהשטח, כך דיווח טיימס אוף ישראל. הלילות מצאו מחסה באגם, והימים הובילו אל השדות. לפי הארץ, בסוף שנות ה-80 חקלאי האזור זנחו את הכותנה, שצורכת הרבה מים, ועברו לבוטנים, חומוס, תירס וחיטה. העגורים גילו את השפע.

בהתחלה הגיעו רק מעטים. לפי הארץ, בעבר כמעט לא חורפו בישראל עגורים, ובשנת 2017 כבר שהו כאן כ-40,000. באותו חורף נספרו באגם בבוקר אחד יותר מ-46,000, כשליש מכ-120 אלף העגורים החולפים בשמי ישראל. בקק"ל מדברים על יותר מ-100 אלף עגורים שחולפים מדי שנה, שעשרות אלפים מהם עוצרים בחולה לכמה חודשים, בדרך כלל מאוקטובר עד מרץ. במחקר מעקב אחר עגורים משמורת ראיזן שליד מוסקבה, שקק"ל תמכה בו, רובם עצרו בחולה ורק כ-20 אחוז המשיכו לטאנה.

למה הם מוותרים על המסע? רובין אמרה ל-ynet שהתופעה בת כשני עשורים, ושהחממות לגידול ורדים באתיופיה החליפו חלק מבתי הגידול החורפיים המסורתיים של העגורים. בקק"ל מציינים גם שפע של מים ומזון בעמק והידרדרות בתנאים באפריקה. ב-2013 נספרו בשיא, בסוף אוקטובר, כ-46,000 עגורים. ב-2019 דיווחה וואלה על כ-50 אלף בשיא העונה.

כמה נזק עושים העגורים, וכמה עולה להרחיק אותם?

מי שחי מהשדות לא מסתפק במילה "נזק". זמיר כרמי מקיבוץ שמיר כינה את העגורים "חזירי בר עם כנפיים" והסביר שלהקה "עושה נזק אדיר בתוך זמן קצר". לפי וואלה, עגורים יכולים לרוקן שדה שנזרע זה עתה מהיבול העתידי שלו, ובחורף 2019 היו חקלאים שהתלבטו אם בכלל לזרוע.

הפתרון שהתגבש מורכב משלוש שכבות: שטחי מקלט שבהם מותר לעגורים לאכול, הרחקה שוטפת של הלהקות מהשדות הרגישים, ותחנת האכלה שמושכת אליה את העגורים. ההאכלה החלה ב-1999 לבקשת חקלאי העמק. לפי ynet, היא הגדילה את אוכלוסיית החורף, ועמה גדלה גם עלות המזון.

מה המחיר? ynet דיווח ב-2013 על פרויקט שנאמד בכ-2.5 מיליון שקל. ב-2019 הגיעו עלויות ההגנה לכ-5 מיליון שקל, והחקלאים נשאו בכמחצית מהסכום, בעוד משרד החקלאות העביר בשנה שלפני כן כ-300 אלף שקל. בכתבת ynet מ-6 בדצמבר 2021 נמנו כ-45 "מגרשי עגורים" שמופעלים בידי החקלאים, והעלות הכוללת של שמירה והאכלה נאמדה ב-6 עד 7 מיליון שקל בשנה, שגם מהם כמחצית יוצאים מכיסם. בקק"ל מוסיפים שעלות ה"מגרשים", אנשים ברכבי שטח שמרחיקים את הלהקות, הגיעה למיליוני שקלים בכל חורף ודרשה משנה לשנה יותר כוח אדם.

איך עובדת תחנת ההאכלה, ומה היא עושה לעגורים?

בתחנה מפזרים גרגרי תירס בשטח פתוח, והעגורים ממתינים עד שהטרקטור מתרחק. הכמויות השתנו עם השנים: כ-3 טונות ביום ב-2013 לפי ynet, 6 עד 7 טונות ב-2017 לפי הארץ, כ-9 טונות ב-2019 לפי וואלה וכ-10 טונות בשיא העונה בכתבת ynet מדצמבר 2021. בקק"ל אומרים שההאכלה מתחילה באמצע דצמבר, אחרי שהעגורים שהתכוונו להמשיך דרומה כבר עזבו, כדי לא לעודד אותם להישאר.

האם זה עובד? מחקר של סשה פקרסקי (2021), אינגו שיפנר, יורי מרקין ופרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית, שעקב אחרי עגורים בעמק, מצא שהאכלה בשילוב הרחקה מכווצת את שטח הפעילות המרכזי של העגורים ומשנה את בחירת בתי הגידול שלהם. אבל כשיש מעט שטחי מקלט, גם האכלה אינטנסיבית לא מנעה מהם לאכול יבולים רגישים, ותת-קבוצה קטנה התעלמה מהתחנה לגמרי. החוקרים מציעים להפחית את המזון המסופק ולהגדיר שטחי מקלט לפי מה שהעגורים בוחרים בעצמם. לפי ynet, בזמן ההאכלה מצטמצם טווח הניצול של העגורים מכ-5 קמ"ר לכמה מאות מטרים רבועים.

מחקר נוסף של האוניברסיטה העברית, שפורסם ב-Molecular Ecology, בדק 148 דגימות צואה של עגורים וחיפש את ההשפעה של התירס האחיד. התשובה מורכבת: הרכב חיידקי המעי משתנה, אבל המגוון הכללי לא קורס, ולפי החוקרים העגורים עדיין מגוונים את התזונה בביקורים קצרים בשדות.

מה לימדה שפעת העופות על האכלה בצפיפות?

השאלה הקשה ביותר נולדה בדצמבר 2021. לפי דו"ח של חוקרים ממרכז השיקום של אגמון החולה, ממכללת תל חי וממיג"ל, שפורסם ביוני 2025 בכתב העת הישראלי לרפואה וטרינרית, המקרה המאומת הראשון של H5N1 בעגורים נרשם ב-8 בדצמבר 2021. בתוך 35 יום נאספו 8,565 עד 8,665 פגרים: כ-20 עד 27 אחוזים מהעגורים שחורפו אז בעמק, שהוערכו בכ-35,000. לפי ynet, רוב הנפגעים השתמשו בתחנת ההאכלה, והמחלה פרצה חמישה ימים אחרי שנפתחה.

ב-2024 הסיפור נראה אחרת. המקרה המאומת הראשון בעגור נרשם ב-31 בינואר, ורשות הטבע והגנים הורתה להפסיק את ההאכלה כשמונה ימים אחר כך. הפעם מתו 223 עד 400 עגורים, 1.4 עד 2.6 אחוזים מהאוכלוסייה, שמנתה לכל היותר כ-15,200 עגורים. החוקרים מייחסים את ההבדל לכמה גורמים. לדעתם 73 עד 80 אחוזים מהעגורים נחשפו לנגיף ב-2021/22 ושרדו, ולכן נוצרה חסינות עדר. בנוסף, מפלס המים באגם היה שונה והעגורים התפזרו בין כמה אתרי לינה. את תרומת ההאכלה עצמה הם מסרבים להכריע: לדבריהם אי אפשר לבודד אותה מגורמים אחרים, ורק ניסוי מבוקר ייתן תשובה.

כבר בסוף פברואר 2022, בתום ההתפרצות הראשונה, הודיעה הרשות על הפסקת ההאכלה באותה עונה, כדי למנוע התקהלות והדבקה. ראש המועצה האזורית גליל ביקש להאריך אותה עד אמצע מרץ בגלל נזקי החקלאות, וכך שיקף את הדילמה כולה: הפסקת ההאכלה מצמצמת את סכנת ההדבקה בעגורים, ומגדילה את הסכנה לשדות.

גם מספרי העגורים עצמם ירדו. לפי אותו דו"ח, ירידה באוכלוסייה החורפת בעמק החלה כבר שנתיים לפני התפרצות 2021 והמשיכה אחריה. ב-2022 צפה טיימס אוף ישראל 80-90 אלף עגורים במעבר, מהם 30-40 אלף שיישארו, ובמרץ 2023 דיווח שמספר העגורים החורפים ירד מכ-40,000 ל-18,000-25,000. כשאגמון החולה נפתח מחדש בדצמבר 2024, אחרי יותר משנה של סגירה בגלל המלחמה, דיווח ynet על כ-15 אלף עגורים, לעומת כ-50 אלף בשנה רגילה.

כמה שווה עגור: מה אומרת הכלכלה?

הצד השני של המאזן הוא התיירות. לפי ynet, לפני המלחמה ביקרו באגמון כ-400 אלף איש בשנה. תקציב מרכז המבקרים של קק"ל תפח מ-33 מיליון שקל לכ-130 מיליון בתוך חמש שנים, לפי כלכליסט. אופר ברנע, מנכ"ל החברה החקלאית של המועצה האזורית גליל עליון, אומר שכדי למשוך תיירים מספיקים כ-5,000 עגורים, הרבה פחות מהעשרות אלפים שמגיעים בפועל.

חוקרים ניסו לחשב את נקודת האיזון הזאת. מחקר כלכלי של ניר בקר ועמיתיו, שפורסם ב-2023 ב-Ecological Economics, העריך את התועלת התיירותית בשיטת עלות הנסיעה והעמיד אותה מול העלות השולית של שמירת השדות והאכלה. התוצאה: מספר אופטימלי של כ-40,600 עגורים באגמון. החוקרים העריכו גם שכדי לכסות את עלות הגנת השדות נדרשים דמי כניסה של 6.20 שקל. המשמעות: לפי המודל, המבקרים יכולים לממן את הנזק, אבל בפועל, לפי הדיווחים האחרונים שמצאנו (2019 ו-2021), החקלאים נשאו בכמחצית מהחשבון.

מה צפוי בחורף הקרוב?

קק"ל מפעילה בעמק מערכת לייזר שנשלטת מרחוק. מצלמה ובינה מלאכותית מזהות עגורים ולא ציפורים אחרות, וקרן הלייזר יוצרת כתמי אור שמבהילים אותם בלי רעש. לפי קק"ל, השיטה זולה בהרבה משמירה אנושית בשטח, והמתקן הוצב בעמק בנובמבר 2024. כבר ב-2022 דיווח הצפר הראשי של קק"ל על הצלחה של כ-90 אחוז בפיילוט באגמון. קק"ל מתארת הפעלה שמתחילה באמצע דצמבר, ובדיווחי תחילת העונה שבדקנו לא נמצאה הודעה על לוח ההאכלה לחורף הזה.

כך שהחורף הקרוב ייבחן בשלוש שאלות: כמה עגורים יישארו בפועל אחרי שנים של ירידה, האם מערכות ההרחקה יחזיקו מעמד כשהלהקות יגדלו, ומי יישא בעלות. לרקע על מסלול הנדידה כולו ראו הכתבה על נדידת הציפורים בישראל, ולתלות אחרת של החקלאות הישראלית בטבע ראו הכתבה על משבר ההאבקה.

שאלות ותשובות

מתי מגיעים העגורים לעמק החולה ועד מתי הם נשארים? לפי קק"ל, עשרות אלפי עגורים עוצרים בחולה בדרך כלל מאוקטובר עד מרץ. בעונת 2026 הגיעו העגורים הראשונים בלילה שבין 4 ל-5 באוקטובר, והספירה הראשונה נערכה ב-20 באוקטובר. חלק מהם ממשיכים לאתיופיה וחלק נשארים עד האביב.

כמה עגורים חורפים בעמק החולה? המספר משתנה משנה לשנה. ב-2013 נספרו בשיא כ-46,000, ב-2017 שהו בעמק כ-40,000, ובחורף 2021/22 הוערכו כ-35,000 לפני התפרצות שפעת העופות. ב-2023/24 עמד המקסימום על כ-15,200. בחורף 2025/26 נספרו בבקרים שונים בין 14,100 ל-32,600 עגורים.

מי משלם על האכלת העגורים ועל שמירת השדות? לפי וואלה מ-2019, המימון משותף: המועצה האזורית גליל עליון, קק"ל, אגמון החולה ומשרד החקלאות, וכמחצית מהעלות נופלת על החקלאים עצמם. גם כתבת ynet מדצמבר 2021 מדווחת שהחקלאים משלמים כמחצית.

האם שפעת העופות עלולה לחזור? אי אפשר לדעת. סגן מנהל רשות הטבע והגנים אמר ב-2022 שאין לרשות יכולת לחזות את מגמת המחלה. החוקרים מדגישים זיהוי מוקדם, פינוי מהיר של פגרים וניהול מפלס המים. בהתפרצות 2021/22 המקרה הראשון בעגורים אומת ב-8 בדצמבר, ובהתפרצות 2024 ב-31 בינואר.

מקורות

1. "עונת הנדידה נפתחה: העגורים הראשונים נחתו באגמון החולה", JDN, 5 באוקטובר 2026.
2. "נדידת הסתיו בעיצומה: כ-10,600 עגורים נספרו באגמון החולה", JDN, 20 באוקטובר 2026.
3. "ספירת עגורים ראשונה לעונה באגמון החולה: 14,100 ציפורים", מעריב, 23 באוקטובר 2025.
4. "מה רבו מעשיך ה': 32,600 עגורים נספרו הבוקר באגמון החולה", JDN, 6 בנובמבר 2025.
5. "מופע חורף באגמון החולה", מעריב, 25 בדצמבר 2025.
6. "בבוקר חורפי יפהפה נספרו 18,300 עגורים באגמון החולה", סרוגים, 4 בפברואר 2026.
7. Nadler-Valency, Lourie & Sela-Klein, "Avian Influenza (H5N1) Outbreak Report in Wild Birds – Hula Valley, Israel: A Comparison of Two Outbreaks (2021/22 and 2024)", Israel Journal of Veterinary Medicine, יוני 2025.
8. "בשל שפעת העופות: תופסק האכלת העגורים באגמון החולה", ynet, 27 בפברואר 2022.
9. "Tens of thousands of migrating cranes pit-stop in northern Israel", הארץ (אנגלית), 6 בדצמבר 2017.
10. "Tens of thousands of migrating cranes weather winter in Israel's north", טיימס אוף ישראל, 19 בנובמבר 2017.
11. "First cranes of the fall migration season arrive at Hula Lake", טיימס אוף ישראל, 11 באוקטובר 2022.
12. "Number of overwintering cranes in Hula Valley drops as authorities reduce feeding", טיימס אוף ישראל, 21 במרץ 2023.
13. "הממשלה משותקת, הנזקים מחמירים: העגורים שמסבכים את החקלאים", וואלה! חדשות, 3 בנובמבר 2019.
14. "חזירי בר עם כנפיים: העגורים נשארים בעמק החולה", ynet 6 בדצמבר 2021.
15. "פיקניק בשדה: איך מאכילים 28 אלף עגורים?", ynet, 4 בדצמבר 2013.
16. Becker, Farja, Greenfeld, Markova-Nenova & Wätzold, "A blueprint for addressing conflicts between ecotourism and farming from an economic perspective", Ecological Economics 209, 2023.
17. Pekarsky, Schiffner, Markin & Nathan, "Using movement ecology to evaluate the effectiveness of multiple human-wildlife conflict management practices", Biological Conservation 262, 2021.
18. "מחקר בדק: האם האכלה מלאכותית של עגורים פוגעת בהם?", ynet, 2 באוגוסט 2021.
19. "המקל, הגזר והלייזר: טכנולוגיה מתקדמת ובינה מלאכותית מתגייסות להרחיק עגורים בעמק החולה", קק"ל (חדשות 2024).
20. "העגורים החלו להגיע לאגמון החולה", קק"ל, 12 בנובמבר 2020.
21. "צפו: מערכת לייזר שמרחיקה בעלי חיים משדות חקלאיים ומכבישים", ynet, 6 בספטמבר 2022.
22. "חזרנו לאגמון החולה שנפתח מחדש", ynet, 22 בדצמבר 2024.
23. "כך המריא התקציב של אגמון החולה פי 4 תוך 5 שנים", כלכליסט, 22 בדצמבר 2019.