Skip to content
וולנס

400 מטופלים ביום, ורק 6 תאים מורשים בכל המדינה: איך תא הלחץ ההיפרברי הישראלי הפך ממדע צלילה צבאי לטרנד אנטי-אייג'ינג ב-2,000 שקל למפגש

ישראל מובילה עולמית במחקר על טיפול בחמצן היפרברי, אבל בין המרכז הרפואי המוביל בעולם לבין תאי הלחץ הפרטיים שמוכרים אנטי-אייג'ינג יש פער ראייתי שכדאי להכיר.

מאת: מערכת ישראל טיימס
400 מטופלים ביום, ורק 6 תאים מורשים בכל המדינה: איך תא הלחץ ההיפרברי הישראלי הפך ממדע צלילה צבאי לטרנד אנטי-אייג'ינג ב-2,000 שקל למפגש

מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, בבית החולים שמיר (אסף הרופא), מטפל בכ-400 מטופלים ביום בשמונה תאי לחץ שפועלים משבע בבוקר עד עשר בלילה – מה שהופך אותו, לפי תיאורים בעיתונות הישראלית והבינלאומית, למרכז הטיפול ההיפרברי הגדול בעולם. אלא שבמקביל, משרד הבריאות הישראלי מרשה רק שישה תאי לחץ מוסמכים ברמה הארצית לשימוש קליני – כל השאר, כולל שורה גדלה של קליניקות וולנס פרטיות שמוכרות "אנטי-אייג'ינג" ו"ביוהאקינג" ב-300 עד 2,000 שקל למפגש, פועלים באזור אפור רגולטורי שהרשויות עצמן מתארות כ"שוק שחור".

זה הפער שהמאמר הזה בודק: בין המדע האמיתי, המרשים, שישראל אכן מובילה בו עולמית – לבין הגרסה המסחרית שלו, שמוכרת נגישות לתקווה בלי הראיות שמגבות אותה.

מה בעצם עושה טיפול בחמצן היפרברי, ומאיפה זה הגיע לישראל?

טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) מכניס את המטופל לתא סגור שבו הלחץ האטמוספרי עולה, בזמן שהוא נושם חמצן טהור – מה שמאפשר לרקמות הגוף לספוג ריכוזי חמצן גבוהים בהרבה מהאוויר הרגיל. השיטה מקורה ברפואת צלילה: יהודה מלמד הקים את המכון הימי לרפואה (של חיל הים הישראלי) אחרי מלחמת יום הכיפורים ב-1973, וניהל אותו כ-20 שנה עד 1995 – למעשה הבסיס שעליו נבנתה רפואת הצלילה וההיפרברית בישראל, עם מרכזים שהוקמו בחיל הים, ברמב"ם ובאלישע בחיפה, ובבית החולים אסף הרופא (כיום שמיר). פרופ' שי אפרתי, שמנהל את מרכז סגול משנת הקמתו ב-2008, התמחה ברפואת צלילה והיפרברית באותו מכון ימי בחיפה עוד ב-2003 – קו רציף שמקשר בין המחקר האזרחי המוביל של היום לבין שורשיו הצבאיים.

מה המחקר הישראלי באמת מוכיח – ומה הוא עדיין לא מוכיח?

המחקר המדעי המצטבר של פרופ' אפרתי וצוותו מרשים בהיקפו, אבל לא כל המחקרים נבנו באותה איכות ראייתית – והבחנה הזאת בדיוק היא מה שהשיווק המסחרי נוטה לטשטש.

הממצא החזק ביותר, מבחינת מתודולוגיה, הוא ניסוי אקראי ומבוקר-דמה (RCT כפול-סמיות) שפורסם ב-Scientific Reports של הוצאת Nature ביולי 2022, ובדק 73 חולי "קוביד ארוך" עם תסמינים קוגניטיביים שנמשכו לפחות שלושה חודשים. הקבוצה שקיבלה טיפול אמיתי הראתה שיפור בגודל אפקט בינוני (0.495, עם p=0.038) בציון קוגניטיבי גלובלי, לצד שיפור בתפקוד ניהולי, בדיכאון וחרדה ובעייפות. מעקב שפורסם ב-2024 מצא ש-31 מהמשתתפים המקוריים שמרו על השיפורים בקוגניציה, בתסמינים פסיכיאטריים, בעייפות, בשינה ובכאב יותר משנה אחרי סיום הטיפול.

ניסוי אקראי ומבוקר נוסף, שפורסם ב-Aging ביולי 2020, בדק 63 מבוגרים בריאים מעל גיל 64 – 33 קיבלו טיפול היפרברי אמיתי, 30 היו בקבוצת בקרה, במשך שלושה חודשים. נמצא שיפור סטטיסטי משמעותי בתפקוד קוגניטיבי גלובלי (p=0.0017), עם האפקט הגדול ביותר בקשב ובמהירות עיבוד מידע, ושיפור מקביל בזרימת הדם המוחית שנמדדה בהדמיית MRI.

לעומת זאת, המחקר שמצוטט הכי הרבה בשיווק האנטי-אייג'ינג – ניסוי שפורסם גם הוא ב-Aging בנובמבר 2020 ומצא עלייה של יותר מ-20% באורך הטלומרים בתאי דם לבנים מסוימים – הוא בעצם הראייתי החלש ביותר בתמונה: ניסוי פתוח, בלי קבוצת בקרה ובלי דמה, על 35 מבוגרים בריאים בלבד מעל גיל 64, שבדק סמנים ביולוגיים בתאי דם, ולא תוצאות קליניות של הזדקנות או תוחלת חיים. במילים אחרות: זו הפגנה ראשונה מסוגה בבני אדם שסמנים מסוימים של הזדקנות תאית התהפכו, אבל היא לא מוכיחה שהמטופלים באמת מזדקנים לאט יותר או חיים יותר – בדיוק ההבחנה שדפי מכירה של תאי לחץ פרטיים נוטים לא להזכיר.

מחקרים נוספים תומכים בשימושים רפואיים ממוקדים אחרים: ניסוי אקראי ומוצלב (crossover) שפורסם ב-PLoS ONE ב-2013 בקרב 74 חולי שבץ כרוני (6 עד 36 חודשים אחרי האירוע) הראה שיפור נוירולוגי משמעותי רק בתקופות שבהן המטופלים קיבלו טיפול אמיתי, לצד עדות בהדמיית SPECT לפעילות מוחית שהתעוררה מרקמת מוח "רדומה" אך חיה. ניסוי דומה על 40 מטופלי פיברומיאלגיה, שפורסם ב-PLoS ONE ב-2015, מצא ירידה של 8.46 נקודות בציון התסמינים בקבוצת הטיפול לעומת בקרה (p<0.001). ובתחום הרלוונטי אולי הכי ישירות לישראל – פוסט-טראומה בקרב יוצאי צבא – ניסוי אקראי ומבוקר על 35 מטופלים ופורסם ב-PLoS ONE ב-2022 מצא שיפור משמעותי בציון ה-CAPS-5 (הכלי המקובל להערכת חומרת PTSD) רק בקבוצת הטיפול. משרד הביטחון הישראלי מממן בפועל טיפול היפרברי ליוצאי צבא במסגרת פרוטוקול של 60 מפגשים, בעלות מוערכת של כ-40,000 שקל למטופל – סימן לכך שההתוויה הזאת, לפחות, זכתה לגיטימציה מוסדית ולא רק שיווקית.

מה בעצם מכוסה בסל הבריאות – ומה לא?

משרד הבריאות מאשר מימון של 15 התוויות לטיפול היפרברי: 11 התוויות דחופות – כמו מחלת דקומפרסיה, הרעלת פחמן חד-חמצני, גנגרנה גזית וזיהומי רקמות רכות נמקיים – ועוד 4 התוויות אלקטיביות שדורשות אישור מוקדם מהקופה. כל ההתוויות החדשות יותר שנבדקות במחקר – שיקום קוגניטיבי בהזדקנות בריאה, קוביד ארוך, פיברומיאלגיה, ורוב פרוטוקולי ה-PTSD (למעט אלה שממומנים ישירות על ידי משרד הביטחון) – אינן נכללות ברשימה הזאת, ומטופלים המעוניינים בהן, כולל במרכז סגול עצמו, משלמים באופן פרטי. תחקיר של ynet מצא שגם קבלת אישור למימון התוויות אלקטיביות קיימות יכולה להתעכב, ותור לאישור עלול להגיע לכשנה.

תא לחץ היפרברי רפואי בבית חולים ישראלי

איך נראה השוק השחור של תאי הלחץ הפרטיים?

תחקיר של ynet מ-6 בינואר 2024 חשף שחלק מהמפעילים הפרטיים מכנים את המכשירים שלהם "תאי חמצן" במקום "תאי לחץ" – ואף מייבאים אותם תחת קודי מכס של ציוד חקלאי – במיוחד כדי להתחמק מרישוי משרד הבריאות, שחל רק על מכשירים שמגיעים ללחץ מעל אטמוספרה אחת. פרופ' אפרתי, מצוטט בתחקיר, לא מהסס בניסוח: "צצו מלא שרלטנים שהם פשוט עבריינים", ומספר על מטופלים שהגיעו אליו עם סיבוכים – במקרים מסוימים כאלה שהובילו לקטיעת גפה – בעקבות טיפול לא-מוכח ולא-מפוקח במקום אחר. תחקיר נלווה של מאקו מתאר מקרה קונקרטי: מטופל בקליניקה לא-מורשית ברשת "ג'נסיס" בראשון לציון חווה קריעה של תא לחץ "רך" (מבד וכריות אוויר) בזמן המפגש הרביעי שלו, ופיתח בעקבות כך טינטון, הפרשות מהאף, ולפי אבחון מאוחר יותר – נזק נוירו-קוגניטיבי ופגיעה בריאתית, בלי כל מעקב מהמקום שטיפל בו.

לפי משרד הבריאות, קיימים בישראל רק שישה תאי לחץ מוסמכים לשימוש קליני, כולם בבתי חולים: שמיר (מרכז סגול), יוספטל באילת, הדסה בירושלים, איכילוב-סוראסקי בתל אביב, ושני מרכזים בחיפה (אלישע ורמב"ם). באביב 2026 חנך שיבא מרכז נוסף, מוגן-הפגזות, במימון תרומה של 22 מיליון שקל ממשפחת כדר – עם שני תאים שיכולים לטפל יחד ב-24 מטופלים, ומוצג כ"עוגן עורפי לאומי". תחת תקנות בריאות העם, כל מכשיר שמייצר לחץ מעל אטמוספרה אחת מחייב רישוי משרד הבריאות, והפעלת תא לא-מורשה יכולה להיחשב עבירה פלילית – אך האכיפה, לפי הדיווחים, לא מדביקה את קצב הצמיחה של השוק הפרטי.

איפה זה משתלב בתמונה העולמית – והאם ישראל באמת מובילה בכל ההיבטים?

בהיבט המחקרי, התשובה היא כן בבירור: מרכז סגול הוא, לפי תיאורים חיצוניים, מרכז המחקר וההיפרברי הגדול בעולם, וקבוצת המחקר של פרופ' אפרתי מחזיקה בגוף המחקר האקראי-מבוקר הגדול ביותר בעולם על פגיעות מוח, PTSD, שבץ וקוגניציה בהזדקנות. אבל בהיבט המסחרי, התמונה מתהפכת: תרבות הביוהאקינג האמריקאית אימצה את תאי הלחץ בהתלהבות רבה יותר – בריאן ג'ונסון, איקון תעשיית אריכות הימים, פרסם את השימוש האישי שלו בהם; ספורטאים ואנשי ציבור כמו לברון ג'יימס, מייקל פלפס וטייגר וודס מזוהים עם השימוש בהם. רשתות מנוי אמריקאיות לוולנס וביוהאקינג משלבות תאי לחץ בחבילות חודשיות של כמה מאות דולרים, לצד עירויי IV וקריותרפיה. גודל השוק העולמי של טיפול היפרברי מוערך, לפי הערכות שונות, בסביבות 4 עד 5 מיליארד דולר, עם תחזיות לצמיחה לכ-7 עד 8 מיליארד דולר עד 2030-2035, וצפון אמריקה מחזיקה ביותר ממחצית מהשוק העולמי.

תרשים עמודות: גודל השוק העולמי של טיפול היפרברי, כ-5 מיליארד דולר כיום מול תחזית של כ-7.5 מיליארד דולר עד 2030-2035

והחיבור בין שתי המציאויות הללו ישראלי במקורו: פרופ' אפרתי עצמו הקים את "Aviv Clinics" – רשת קליניקות וולנס יוקרתיות בפלורידה (שנפתחה ב-2020) ובדובאי, שמוכרת תוכנית "רפואית" של שלושה חודשים המשלבת טיפול היפרברי עם אימון קוגניטיבי-פיזי, במחיר שנע מכ-18,000 דולר ועד 50,000-80,000 דולר בחבילות פרימיום. כלומר, אותו מחקר ישראלי שמעניק לגיטימיות מדעית לטיפול הוא בעצם הבסיס לאחת מהפעילויות היוקרתיות ביותר בעולם של אותו טיפול עצמו – קו שמדגים כמה קרובה יכולה להיות הגבולה בין מדע לתעשיית וולנס, אפילו בקצה הכי מבוסס-ראיות של הענף.

מה הסיכונים האמיתיים של תא לחץ לא-מפוקח?

בתאי לחץ קליניים מרובי-מטופלים ומפוקחים, שיעור תקלות חמורות מוערך בפחות מ-0.01% על פני מיליוני טיפולים, לפי גופי בטיחות היפרבריים בינלאומיים – כלומר, כשהטיפול מבוצע כמו שצריך, הוא בטוח מאוד. הסיכון מתרכז דווקא בתאים לא-מורשים, לא-מפוקחים ומחוץ לבתי חולים – בדיוק המקום שבו פועלות קליניקות הוולנס הישראליות. הסיכונים המתועדים כוללים חבלת לחץ (לאוזניים, לסינוסים ולריאות) מאיזון לחצים לא-תקין, רעילות חמצן ריאתית מחשיפה ממושכת ללחץ גבוה, ותסחיף אווירי אם הלחץ משתנה בצורה לא-מבוקרת. בארצות הברית תועדו מקרי שרפה ופיצוץ קטלניים בתאים ביתיים או וולנסיים לא-מפוקחים, האחרון שבהם אירוע שהתרחש בינואר 2025 והסתיים במותו של ילד בן חמש, ושבעקבותיו הוגשו כתבי אישום במרץ אותה שנה. משרד הבריאות הישראלי מזהיר במפורש שטיפול לא-מורשה מסכן את העיניים, האוזניים, הסינוסים והריאות בהיעדר מעקב רפואי, ופועל – לאט, לפי הדיווחים – לסגירת מתקנים בלתי חוקיים.

שאלות ותשובות

האם טיפול בחמצן היפרברי מוכח מדעית מונע הזדקנות? לא במובן שהשיווק מרמז. הראיה החזקה ביותר לכך מגיעה מניסוי פתוח, בלי קבוצת בקרה, על 35 מבוגרים בריאים בלבד – והוא מדד סמנים ביולוגיים בתאי דם, לא תוצאות קליניות של הזדקנות או תוחלת חיים. ניסויים אקראיים ומבוקרים חזקים יותר קיימים לתפקוד קוגניטיבי בהזדקנות בריאה, לשבץ, לפיברומיאלגיה ולקוביד ארוך – אבל לא ל"הזדקנות" כמושג כללי.

כמה עולה טיפול היפרברי פרטי בישראל? מפגש בודד בקליניקת וולנס פרטית עולה בסביבות 300 עד 2,000 שקל, בהתאם לסוג התא ולמפעיל, וקורס טיפולים מלא יכול להגיע ל-5,000 עד 20,000 שקל – עלויות שאינן מכוסות בסל הבריאות ואינן נכללות ברשימת 15 ההתוויות המאושרות של משרד הבריאות.

האם תאי לחץ פרטיים בישראל מפוקחים ובטוחים? משרד הבריאות מרשה רק שישה תאים קליניים, כולם בבתי חולים. תאי וולנס פרטיים רבים פועלים ללא רישוי, לעיתים בעקבות התחזות לציוד לא-רפואי כדי להתחמק מפיקוח – מה שהוביל, לפי דיווחים, למקרי סיבוכים חמורים אצל מטופלים שטופלו בהם.

מה ממומן בפועל למטופלים בישראל? משרד הבריאות מממן 15 התוויות רפואיות מוגדרות, בעיקר מקרים חריפים כמו הרעלת פחמן חד-חמצני וגנגרנה גזית. משרד הביטחון מממן בנפרד פרוטוקול טיפול ליוצאי צבא עם פוסט-טראומה. שימושים חדשים יותר במחקר – הזדקנות, קוביד ארוך, אנטי-אייג'ינג – משולמים באופן פרטי בלבד.

מי שמתעניין בפער הרחב יותר בין מדע לשיווק בתחום התוספים והוולנס יכול לקרוא גם את הכתבה שלנו על רפאמיצין, סם הפלא של תעשיית אריכות הימים ואת הבדיקה שלנו של NAD+ ו-NMN – שתיהן מציגות דפוס דומה של מדע מוקדם שמאמץ שיווקי מקדים אותו בשנים.


מקורות

  1. Hachmo Y, Hadanny A, Efrati S et al., "Hyperbaric oxygen therapy increases telomere length and decreases immunosenescence in isolated blood cells: a prospective trial," Aging (Aging-US), Vol. 12, No. 22, 18 בנובמבר 2020.
  2. Hadanny A, Efrati S et al., "Cognitive enhancement of healthy older adults using hyperbaric oxygen: a randomized controlled trial," Aging (Aging-US), Vol. 12, No. 13, 15 ביולי 2020.
  3. Efrati S et al., "Hyperbaric oxygen induces late neuroplasticity in post stroke patients – randomized, prospective trial," PLoS ONE, 2013.
  4. Efrati S, Golan H, Bechor Y et al., "Hyperbaric oxygen therapy can diminish fibromyalgia syndrome – prospective clinical trial," PLoS ONE 10(5): e0127012, מאי 2015.
  5. Doenyas-Barak K, Catalogna M, Efrati S et al., "Hyperbaric oxygen therapy improves symptoms, brain's microstructure and functionality in veterans with PTSD," PLoS ONE, 2022.
  6. Zilberman-Itskovich S, Catalogna M, Efrati S et al., "Hyperbaric oxygen therapy improves neurocognitive functions and symptoms of post-COVID condition: randomized controlled trial," Scientific Reports (Nature), יולי 2022.
  7. "Long term outcomes of hyperbaric oxygen therapy in post covid condition: longitudinal follow-up of a randomized controlled trial," Scientific Reports, 2024.
  8. מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר – בית החולים שמיר.
  9. השוק השחור של תאי הלחץ בישראל – ynet, 6 בינואר 2024.
  10. תחקיר מאקו על אירוע קריעת תא לחץ בקליניקה לא-מורשית ברשת "ג'נסיס" בראשון לציון, mako.co.il.
  11. Israel's world leading hyperbaric chamber performing medical 'miracles' – Jerusalem Post, דצמבר 2024.
  12. World-first Israeli study shows oxygen therapy can dramatically reduce PTSD symptoms – Times of Israel.
  13. Sheba opens Israel's only protected hyperbaric medicine center – Jerusalem Post, 2025.
  14. Aviv Clinics – Aviv Program pricing – אתר החברה.
  15. A new frontier in anti-ageing health care: UAE-Israel venture Aviv Clinics opens in Dubai – Gulf News.
  16. Hyperbaric oxygen therapy is a growing wellness trend – Fortune.
  17. כללית שירותי בריאות – עמוד מימון טיפול בתא לחץ, clalit.co.il.