כבר חמישים שנה אין מע"מ על עגבנייה או מלפפון בירקנייה הישראלית. הפטור הזה, שנולד ב-1976 כדי להגן על סל המזון הבסיסי, שרד את כל עליות המע"מ שבאו אחריו – כולל זו האחרונה, לפני פחות משנתיים. עכשיו, בתוכנית התקציב התלת-שנתית שהוגשה לממשלה לקראת 2027, הוא אחד הסעיפים שעל הכוונת. ולא רק הוא: גם ההפקדה החודשית לקרן הפנסיה, זו שיורדת מהתלוש בלי שרוב השכירים שמים לב, נמצאת על השולחן לקיצוץ. שני הצעדים האלה לא נשמעים כמו "העלאת מסים" קלאסית, אבל שניהם יורדים ישר לכיס – אחד בקופת הסופר, השני רק יתגלה בעוד עשרות שנים, כשיגיע הזמן למשוך את הפנסיה.
כמה גדול באמת הגירעון של ישראל כרגע?
הנתון הרשמי האחרון, מדוחות אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מראה גירעון מצטבר ל-12 החודשים האחרונים (עד אוגוסט 2026) של 3.2% מהתוצר – הנמוך ביותר מאז סוף 2023. זו ירידה חדה מהשיא של 6.9% מהתוצר ב-2024, שנת המלחמה הכבדה ביותר תקציבית, ומ-4.7% מהתוצר ב-2025 לפי האומדן הראשוני של החשב הכללי, שפורסם ב-14 בינואר 2026. ב-2022, לפני המלחמה, לישראל היה בכלל עודף תקציבי של 0.6% מהתוצר – הפעם האחרונה שבה המדינה הוציאה פחות משהכניסה.
חשוב להבהיר: הנתון של 2026 הוא מצטבר וחלקי, לא שנה סגורה, כך שהוא לא באמת "פחות גרוע" מהשנים הקודמות באותה מידה שהוא נראה – הוא פשוט עדיין לא כולל את כל ההוצאות שיגיעו ברביע הרביעי. עם זאת, הכיוון ברור: הכנסות המדינה ממסים עלו ב-11.5% בשמונה החודשים הראשונים של 2026 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025, ל-410.1 מיליארד שקל, וזה מה שמאפשר לאוצר לדבר על ריסון הגירעון במקביל לתקציב ביטחון שנשאר גבוה בהרבה מרמתו לפני המלחמה.
מה זה בעצם ה"נומרטור", ולמה זה לא תקציב?
בתחילת יוני 2026 הגיש משרד האוצר לממשלה את מה שנקרא בשפה התקציבית "נומרטור" – תוכנית מסגרת תלת-שנתית לשנים 2027-2029, שאותה המשרד מחויב להגיש כל שנה בחוק, בלי קשר לשאלה אם תהיה בחירות. זה לא תקציב מדינה בפועל: תקציב 2027 כפי שהוא מוגש לכנסת לא גובש כלל, במידה רבה בגלל הבחירות שהיו צפויות בסתיו 2026 – והאוצר נמנע מלכבול את הממשלה הבאה למספרים שהוא קבע.
לפי הנומרטור, כפי שדיווח כלכליסט ב-16 ביוני 2026, ההוצאה הממשלתית המתוכננת ל-2027 עומדת על כ-673.5 מיליארד שקל, עם גירעון חזוי של כ-2.5% מהתוצר (כ-61 מיליארד שקל) – נמוך בהרבה מתקרת הגירעון החוקית לשנה הזו, שעומדת על 3.4% מהתוצר. על פי אותו מסמך, אין צורך בקיצוצים כדי לעמוד במגבלות ההוצאה והגירעון בשנים 2027 ו-2028; רק 2029 דורש קיצוץ מוערך של כ-15 מיליארד שקל.
אז למה כלכליסט טוען שהחור האמיתי הוא כפול?
כאן מתחיל הפער שמסביר את כל הדיונים על קיצוצים: בדיקה עצמאית שביצע כלכליסט, שפורסמה באותו תאריך, מעלה שההתחייבויות הממשלתיות הריאליות ל-2027 קרובות יותר ל-718 מיליארד שקל – כ-45 מיליארד שקל יותר מהנתון הרשמי בנומרטור. התוצאה: גירעון ריאלי מוערך של כ-105 מיליארד שקל, כ-4.7% מהתוצר – לא 2.5%, אלא כפול מכך.
מאיפה הפער? לפי כלכליסט, הנומרטור הרשמי לא כולל, או כולל בחסר, כמה סעיפים: כספי קואליציה (כ-5 מיליארד שקל), הסכמי שכר למורים ולרופאים (כ-5.5 מיליארד שקל במצטבר), הסכם התייצבות עם קופות החולים (כ-1.5 מיליארד שקל), עלות ימי מילואים נוספים (אומדן שמרני של כ-10 מיליארד שקל בשנה; רק התוספת של כ-10,000 מילואימניקים נוספים נאמדת ב-4-7 מיליארד שקל מתוכם), תוכנית התעצמות הכוח רב-השנתית של הצבא – המכונה "תוכנית ה-350 מיליארד" – שצפויה לעלות כ-25 מיליארד שקל יותר מהמתוכנן, ופיצויי ועדת מור-יוסף לנפגעי המלחמה (כ-2.5 מיליארד שקל בשנה). תקציב הביטחון והסדר הציבורי ל-2027 צפוי לעמוד על כ-150 מיליארד שקל, כ-22% מכלל התקציב – כ-35 מיליארד שקל יותר מהתכנון שהיה לפני המלחמה, שבו תקציב 2027 כולו תוכנן לעמוד על 589.5 מיליארד שקל בלבד, עם גירעון של רק 1.5% מהתוצר.
למה דווקא ירקות, פירות ואילת?
בין ההצעות שעולות במשרד האוצר לתוכנית הרב-שנתית 2027-2032, ושאף אחת מהן עדיין לא הפכה לחוק או אפילו להצעת חוק רשמית, בולטת אחת שלא נגעו בה גם בהעלאת המע"מ האחרונה: ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות טריים, שקיים ברצף מאז 1976, וכן ביטול הפטור ממע"מ באילת. כשהמע"מ עלה מ-17% ל-18% ב-1 בינואר 2025, בעקבות אישור ועדת הכספים של הכנסת, הפטורים האלה הוזכרו במפורש כאלו שנשארים בעינם – "לעת עתה". עכשיו, בתכנון הפנימי לקראת הממשלה הבאה, הם חזרו לדיון.
המשמעות, אם הרעיון יבשיל אי-פעם לחקיקה: תוספת של עד 18% למחיר העגבנייה, המלפפון והתפוח בסופר – סעיף שלא נגעו בו מעולם מאז שנולד הפטור, בדיוק כדי להגן על סל הצריכה הבסיסי ביותר של המשפחה הישראלית. יוקר המחיה, שממנו ממשיכה לסבול כלכלה שבה ישראל נותרת יקרה יחסית למדינות ה-OECD, עלול לקבל נדבך נוסף בדיוק בסעיף שנחשב עד היום "קו אדום" צרכני.
מה הקשר בין הפנסיה שלכם לגירעון של המדינה?
הצעה שנייה שעולה בתכנון הפנימי לקראת 2027-2032 נוגעת לא לצד ההכנסות אלא לצד אחר של התלוש: הפחתת שיעורי ההפקדה המחייבים לפנסיה. כיום מפקיד עובד שכיר, לפי צו ההרחבה, לפחות 6% מהשכר לרכיב התגמולים בקרן הפנסיה ועוד 2.5% לקרן השתלמות – כך שהניכוי הישיר מהתלוש שלו עומד על כ-8.5% מהשכר. כשמוסיפים לזה את חלק המעסיק (עד כ-6.5% תגמולים ועוד 6%-8.33% פיצויים), ההפקדה הכוללת לפנסיה בלבד מגיעה ל-18.5%-20.8% מהשכר, ועד כ-31% כשמחשבים גם את קרן ההשתלמות המלאה (עובד ומעסיק יחד). הרעיון שנבחן הוא להקטין את השיעור המזערי הזה – מה שלא נראה כמו גזירה על הנייר, כי אין בו "מס" חדש, אבל בפועל מקטין את מה שהעובד חוסך לעצמו לעתיד, בתמורה לכך שהתלוש החודשי שלו "יתנפח" מעט.
לצד זה עולה גם רעיון של העלאת גיל הפרישה בהדרגה ל-70, או ביטול גיל פרישה חובה לגמרי – צעד שלדברי התומכים בו עשוי לחזק את כספי ביטוח לאומי ואף להעלות את קצבאות הפנסיה החודשיות בטווח הארוך, אך שמבקריו מזהירים שעלול לדחות כספים שמגיעים לחוסכים ולהכביד במיוחד על עובדים מבוגרים בשוק עבודה שכבר לא תמיד מעוניין בהם. גם דמי הניהול שגובות קרנות הפנסיה בברירת המחדל הם חלק מהתמונה הרחבה יותר של כמה שקוף – או לא שקוף – שוק החיסכון הפנסיוני לעובד הממוצע.
אילו עוד רעיונות נמצאים על שולחן האוצר?
הפטור ממע"מ וההפקדה הפנסיונית הם רק שני פריטים מתוך רשימה ארוכה יותר שמסתובבת בתכנון הפנימי לשנים 2027-2032. אחד הרעיונות המתקדמים ביותר הוא "מס קילומטראז'" – תשלום לפי מספר הקילומטרים שנוהג הרכב, ולא לפי כמות הדלק שהוא צורך. הרעיון נולד מבעיה תקציבית מוחשית: ככל שיותר ישראלים עוברים לרכבים חשמליים והיברידיים-נטענים, הכנסות המדינה ממסי דלק – אחד ממקורות המימון המסורתיים של תקציב התחבורה – נשחקות, בעוד שהעומס על הכבישים רק גדל. באוצר מעריכים שמס כזה יוכל להיכנס לתוקף בתוך כשנתיים מרגע שיתקבל אישור.
רעיון נוסף, רדיקלי יותר במידה, הוא מיזוג או סגירה של לפחות עשרה משרדי ממשלה, בצד הגבלת היקף "כספי הקואליציה" שמוקצים מדי קדנציה להעברות תקציביות פוליטיות ולא תמיד שקופות, כך שרק סעיפים ש"מוצדקים" לדעת אגף התקציבים ייכנסו לתקציב הבסיס. החיסכון המוערך ממיזוג משרדי הממשלה: כ-10 מיליארד שקל לקדנציה שלמה – סכום צנוע ביחס לגודל הגירעון, אבל כזה שבאוצר מציגים כצעד סמלי שמראה "איפוק" לפני שפונים לכיס האזרח. כל הרעיונות האלה, בדיוק כמו ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות והפחתת ההפקדה הפנסיונית, הם בגדר הצעות שנבחנות ולא מדיניות שאושרה – הם מיועדים לשרת כתפריט אפשרויות לממשלה שתורכב אחרי הבחירות, לא כחלק מתקציב שכבר נוסח.
מה אומרים דירוגי האשראי על המצב?
התמונה הפיסקלית הכללית של ישראל ב-2026 מעורבת: שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות מחלוקות ביניהן. מודי'ס שיפרה ב-30 בינואר 2026 את התחזית של ישראל מ"שלילית" ל"יציבה" (בדירוג Baa1, לאחר שהורדה מ-A2 בספטמבר 2024), בעקבות החזקת הפסקות האש בעזה ובלבנון, וצופה צמיחה של כ-5% ב-2026. S&P אישרה ב-10 במאי 2026 דירוג A עם תחזית יציבה, אך הזהירה שההוצאה הביטחונית צפויה לעבור 7% מהתוצר ב-2026. פיץ', לעומת זאת, השאירה ב-27 במרץ 2026 את הדירוג על A עם תחזית שלילית – בין היתר בשל חוב ציבורי עולה וממשלות לא יציבות שמשרתות קדנציות מלאות רק לעיתים רחוקות. שלוש הסוכנויות מצביעות על אותו שורש: המחיר התקציבי של מלחמה ממושכת, בלי הסכמה על איך לשלם אותו בטווח הארוך.
שאלות ותשובות
האם ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות כבר אושר? לא. זו הצעה שנבחנת במסגרת התכנון הפנימי של משרד האוצר לתוכנית הרב-שנתית 2027-2032, ואף לא הגיעה לדיון רשמי בוועדת הכספים של הכנסת או להצעת חוק. היא מוגשת כמסמך אפשרויות לממשלה הבאה, לא כמדיניות שנקבעה.
מה ההבדל בין הגירעון הרשמי של 2.5% לגירעון של 4.7% שמוזכר בכתבה? 2.5% מהתוצר הוא הנתון שמופיע ב"נומרטור" הרשמי של משרד האוצר לשנת 2027. הנתון של 4.7%, שכלכליסט חישב בבדיקה עיתונאית עצמאית, מניח שסעיפי הוצאה שהנומרטור לא כולל במלואם – כמו עלות המילואים, הסכמי שכר ותוכנית ההתעצמות הביטחונית – בכל זאת יתממשו.
האם קיצוץ בהפקדה לפנסיה אומר שאקבל פנסיה קטנה יותר? בטווח הארוך, כן – הפקדה חודשית נמוכה יותר אומרת סכום חיסכון מצטבר קטן יותר עד הפרישה, גם אם התשואה על הכסף לא משתנה. התמורה המוצעת, מנקודת מבט התומכים בהצעה, היא תלוש חודשי גבוה יותר כבר עכשיו.
מקורות
- ice.co.il, "הגירעון המצטבר במשק ירד ל-3.2% מהתוצר באוגוסט 2026", על בסיס נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, 8.9.2026
- Globes (en.globes.co.il), Sani Ziv, "Fiscal deficit ends 2025 well below forecast", 14.1.2026
- Ynet, "לא כמו שחששו, אבל עדיין גבוה מאוד: הגירעון עמד על 6.9% מהתוצר ב-2024"
- TheMarker, "מעל לתחזיות: הגירעון ב-2023 הגיע ל-4.2%; הוצאות הלחימה: 24 מיליארד שקל", 11.1.2024
- כלכליסט, שלמה טייטלבאום, "תקציב 2027: הבור האמיתי עמוק בעשרות מיליארדי שקלים", 16.6.2026
- דבר1, "האוצר פרסם את ה'נומרטור', שלא מחייב קיצוץ בתקציב לשנתיים הקרובות"
- Bizportal, "הכללים הפיסקליים: מגבלת ההוצאה, תקרת הגירעון ויחס החוב לתוצר"
- Ynetnews, Gad Lior, על תוכנית האוצר הפנימית לשנים 2027-2032 (פטור מע"מ באילת, גיל פרישה 70, הפחתת הפקדות פנסיה, מס קילומטראז'), מאי 2026
- Bhol.co.il, על עיכוב גיבוש תקציב 2027 בשל הבחירות, 26.9.2026
- Ynet / Walla News, על אישור ועדת הכספים של הכנסת להעלאת המע"מ מ-17% ל-18% בתוקף מ-1.1.2025
- Times of Israel, "Moody's boosts Israel's credit outlook to stable as ceasefires in Gaza, Lebanon hold", 1.2.2026
- Globes (en.globes.co.il), "S&P affirms Israel credit rating", 10.5.2026
- Israel National News / Yahoo Finance-Reuters, על דירוג פיץ' לישראל (A, תחזית שלילית), 27.3.2026