בשבועות שקדמו להצבעה המכרעת בכנסת, ביוני 2022, חסמו עשרות מגדלי עופות מהגליל העליון את הכניסות ליישובים בעוטף הצפון, ועצרו בכביש משאיות אספקה ואוטובוסי בית ספר – במחאה על תוכנית שר החקלאות דאז, עודד פורר, לבטל את כלובי הסגר לתרנגולות מטילות. לא היה זה מחאה על קצבאות או על ארנונה, אלא על עתיד הפרנסה שלהם. שמעון מריק, תושב מושב חוסן ותיק כל מלחמות ישראל, תיאר את התחושה כך: "זו התעמרות לשמה בחקלאים. אנשים בני 70, שלחמו בכל מלחמות ישראל. אנחנו יושבים פה מול הגבול, מול חיזבאללה. היחס של המדינה, של הממשלה, זו הפקרות לשמה." המחאה לא עצרה את הרפורמה: ב-20 ביוני 2022 אישרה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת את החוק בכל זאת.
החוק עצמו נראה ברור למדי כשהתקבל: אחרי כעשר שנות דיונים בכנסת ומעל עשור וחצי של מאבק משפטי וציבורי של עמותת Animals Now, קבעו התקנות יעד מפורש לביטול מלא של כלובי הסגר עד 2037. ארבע שנים אחר כך, ישראל עדיין רחוקה מאותו יעד, ולא רק בגלל לוח הזמנים הארוך שהחוק עצמו קבע. פעמיים מאז החקיקה דחתה ועדת החינוך של הכנסת את שלבי הביניים בדרך ליעד הזה – במרץ 2024 ושוב ביוני 2025 – וההנמקה, בשני המקרים, הייתה זהה לחלוטין: המלחמה בצפון.
מה בדיוק קבע החוק מ-2022?
התקנות, שאישרה ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חברת הכנסת שרן השכל, אסרו באופן מיידי על בניית כל לול חדש בשיטת כלוב סגר – לול חדש חייב להיות נטול כלובים מהיום הראשון, עם שטח רצפה מינימלי של 1,111 סמ"ר לתרנגולת ועוד 250 סמ"ר שטח מצע וניעור. בלולים קיימים, לעומת זאת, נקבעה תקופת מעבר מדורגת: שטח מינימלי מיידי של 600 סמ"ר לתרנגולת (לעומת כ-350-450 סמ"ר שהיה מקובל לפני כן), תוך הגדלה בהמשך, וכן איסור על שיטת "הצום הכפוי" – הרעבת תרנגולות כעשרה ימים כדי להמריץ אותן להטיל שוב – שנכנס לתוקף בהמשך. חברת הכנסת השכל תיארה את הרגע כ"הזמן להתקדם ולעמוד בסטנדרטים של מדינה הגונה", וחברת הכנסת יסמין פרידמן קראה לו "יום היסטורי". אבל התאריך שבאמת קבע את גודל הרפורמה היה אחר: 2037 – חמש-עשרה שנה אחרי החקיקה – המועד שבו, לפי הנוסח המקורי, לא יישאר בישראל אפילו לול כלוב אחד.
איך זה נראה בשטח, בפועל?
לפי דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2022, כ-94% מהתרנגולות המטילות בישראל גדלו אז בשיטות כלוב כלשהן – 76% בכלובים הישנים והצפופים ביותר, 18% בכלובים "משופרים" מרווחים יותר – ורק כ-6% גדלו בלולים נטולי כלובים. באותה תקופה, כ-91% מהלולים בישראל פעלו בלי רישיון עסק תקין. שלוש שנים אחר כך, לפי נתונים שהתפרסמו ב-2025, התמונה השתנתה – אך לא במידה דרמטית: 59% מהתרנגולות גדלו בכלובי סגר "קלאסיים" של 350 סמ"ר, 22% נוספים בכלובים "משופרים" של 750 סמ"ר, וכ-19% בלבד בלולים נטולי כלובים לחלוטין. במילים אחרות: בין 2022 ל-2025 שיעור התרנגולות שגדלו בלולים נטולי כלובים עלה מכ-6% לכ-19% – התקדמות של ממש, אך גם הוכחה לכך שגם ב-2025, כארבע חמישיות מהתרנגולות המטילות בישראל עדיין גדלו מאחורי סוג כלשהו של כלוב.
המרחק בין הנוסח החוקי למציאות בשטח קיבל ביטוי קונקרטי וקשה ביולי 2024, כשעמותת "תנו לחיות לחיות", בשיתוף הארגון הבין-לאומי Sentient, פרסמה חקירה סמויה בלול "אל-על" במושב רמת השבים. התיעוד הראה תרנגולות שגדלו בצפיפות של פחות מ-250 סמ"ר לתרנגולת – מתחת אפילו למינימום החוקי הנוכחי של 350 סמ"ר – תרנגולות פצועות וחולות שהושארו במעברים בין שורות הכלובים בלי מזון ומים, ומכרסמים מתים שהתפרקו בין הכלובים. בפרסום נכתב: "החיים הקצרים של התרנגולות בחווה הם גיהנום עלי אדמות, ומשרד החקלאות לא מניד עפעף לשינוי המצב". לפי העמותה, לקח למשרד החקלאות למעלה משישה חודשים להגיב לתלונה, ובבדיקה שביצע לא נמצאה "הפרה של חוק צער בעלי חיים" – ממצא שלא התייחס כלל לבעיית המכרסמים או לסיכון התברואתי שתיעדה החקירה.
למה המועד הקובע נדחה פעמיים?
הדחייה הראשונה הגיעה ב-27 במרץ 2024, כשוועדת החינוך של הכנסת אישרה לדחות בכעשרים חודשים – למרץ 2027 – את המועד שבו נאסר להכניס תרנגולות חדשות לכלובי 350 סמ"ר ישנים. שר החקלאות אבי דיכטר תמך בהארכה והציג אותה כצעד זמני ומוגבל: "אלו תקנות מדודות והן מוגבלות לשנתיים". יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יוסף טייב, ניסח את ההיגיון מאחורי הפשרה בלי לעגל פינות: "מבחינתי החקלאי לפני העוף". סגן שר החקלאות משה אבוטבול (ש"ס) תיאר את הדחייה כ"רק ברקס קטן" בתהליך. ההצבעה עברה ברוב של 5 מול 1, כשחברת הכנסת יסמין פרידמן (יש עתיד) התנגדה. ראות הורן, מנכ"לית Animals Now, הגיבה בחריפות על כך שהתרנגולות ימשיכו "דורכות אחת על השנייה", בלי יכולת "לעמוד זקוף". הנימוק הרשמי: כ-70% מלולי התרנגולות המטילות בישראל נמצאים בצפון, באזורים שספגו ירי ישיר ואיבדו כוח אדם לבנייה ולשיפוץ לולים מאז המלחמה שפרצה בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023.
הדחייה השנייה הגיעה ב-23 ביוני 2025, כשהוועדה אישרה הארכה נוספת של שלוש שנים: המועד לאיסור הכנסת תרנגולות לכלובי 350 סמ"ר נדחה ליולי 2028, והמועד לעמידה מלאה בתקנות נדחה למרץ 2030. גם הפעם הנימוק הרשמי היה דומה לקודמו: המשך הפגיעה בלולי הצפון מאז 2023 וחשש מירידה בייצור הביצים.
כמה זה עולה – ולמי?
לפי נתונים שצוטטו בדיווחים, בישראל גדלות כ-10 מיליון תרנגולות מטילות, המספקות כ-2.4 מיליארד ביצים בשנה – כ-90% מכל הביצים הנצרכות בארץ. לפי חישוב כלכלי שפרסם ארגון מגדלי העופות בישראל עצמו, הקמת לול קטן נטול כלובים (בקיבולת של כ-500 אלף ביצים בשנה) עולה כ-227 שקל לתרנגולת – כ-567,500 שקל בסך הכול – ופריסת הלוואה כזו על פני עשר שנים בריבית של 5% גוזרת החזר שנתי של כ-73,474 שקל, רק על הקרן. בלול גדול יותר (כ-5 מיליון ביצים בשנה) העלות לתרנגולת יורדת, בזכות יתרון לגודל, לכ-173 שקל. הארגון עצמו חישב שעלות ייצור ביצה אחת מגיעה לכ-51.3 אגורות – מתוכן כ-25.9 אגורות על מזון בלבד – בעוד שמחיר הביצה המפוקח באותה עת עמד על כ-40.2 אגורות: כלומר, לפי החישוב של המגדלים עצמם, הכנסות המכירה אפילו לא מכסות את עלות התפעול השוטפת, לפני שמתחילים להחזיר הלוואת הקמה כלשהי.
המדינה אכן שילמה חלק מהמעבר: המדינה והענף הסכימו על מימון מעבר של כ-380 מיליון שקל זמן קצר אחרי חקיקת 2022. אבל מחיר הביצה לצרכן כבר גילם חלק מהעלייה בעלויות: בפברואר 2023 התייקרו הביצים המפוקחות ב-16% במכה אחת, ועדכון נוסף, ב-1 בנובמבר 2025, העלה את מחיר הקרטון בכ-1% בלבד – העדכון הראשון מזה כשנתיים וחצי, שהביא את מחיר קרטון הביצים הגדולות (L) לכ-14.24 שקל. לקראת פסח 2025 התגלה גם מחסור עונתי: משרד החקלאות פתח מכסת יבוא חירום של 105 מיליון ביצים, אך בזמן פרסום הדיווח הגיעו רק 35 מיליון מהן בפועל, על רקע דיווחים שכ-15% מלולי התרנגולות בישראל נפגעו מהמלחמה.
איך זה משתווה לעולם?
האיחוד האירופי אסר על כלובי סגר קלאסיים ברחבי האיחוד כבר ב-1 בינואר 2012, בתום תקופת מעבר של 13 שנה שהחלה עם אימוץ ההנחיה המקורית ב-1999. כלומר, בזמן שישראל עדיין מתמודדת עם עמידה בשלבי הביניים של חוק שהתקבל רק ב-2022 ושיעדו המלא הוא 2037, האיחוד האירופי כבר סגר את הפרק הזה לפני יותר מעשור וחצי. בסך הכול, לפי דיווחי Times of Israel מרגע חקיקת החוק הישראלי, 39 מדינות בעולם אסרו עד אז על כלובי סגר קלאסיים מסוג זה – כך שישראל, גם אם תעמוד ביעד המקורי שלה ב-2037, תגיע לשם כעשור וחצי לאחר קבוצת מדינות גדולה שהגיעה לשם מזמן.
למה זה משנה למי שלא קורא תוויות על קרטון ביצים?
הדפוס הזה – רפורמה שמוצגת כהישג חקיקתי היסטורי, ואז נשחקת שלב אחר שלב בתואנה זמנית וחוזרת – לא ייחודי לענף הביצים. כפי שראינו גם בתחקיר על פערי האסדרה בתחנות דלק נטושות ומזוהמות, דחייה המוצגת כ"חד-פעמית ומוגבלת בזמן" הופכת לא פעם לדפוס קבוע, במיוחד כשיש גוף אינטרס מאורגן שנפגע מיישום מהיר. בשני המקרים ההנמקה דומה – מצב חירום לאומי שמצדיק גמישות רגולטורית – אבל התוצאה המעשית היא שהציבור הרחב, לא רק הגורם המפוקח, נושא בעלות ההמתנה: צרכנים ממשיכים לקנות ביצים מתרנגולות בכלוב בלי לדעת זאת, בדיוק כמו שתושבים ליד תחנות דלק ישנות ממשיכים לחיות לצד קרקע מזוהמת שטרם טופלה. השאלה שנשארת פתוחה היא לא רק מתי יגיע 2037 בפועל, אלא כמה פעמים נוספות ידחה אותו מישהו בטענה שזו הדחייה האחרונה.
שלוש עובדות שקשה להתווכח איתן
ב-2022, לאחר כעשר שנות דיונים בכנסת ומעל עשור וחצי של מאבק משפטי וציבורי, קבעה הכנסת בחוק שכלובי הסגר לתרנגולות מטילות בישראל יבוטלו עד 2037 – ועד 2026 המועד הקובע לשלבי הביניים בדרך ליעד הזה נדחה כבר פעמיים.
לפי דוח מבקר המדינה מ-2022, כ-94% מהתרנגולות המטילות בישראל גדלו אז בשיטות כלוב כלשהן; שלוש שנים מאוחר יותר, לפי נתוני ענף שהתפרסמו ב-2025, השיעור הזה היה עדיין כ-81%, ורק כ-19% מהתרנגולות גדלו בלולים נטולי כלובים לחלוטין.
האיחוד האירופי אסר על כלובי סגר קלאסיים ברחבי האיחוד כבר ב-1 בינואר 2012 – למעלה מעשור וחצי לפני שהיעד המקורי של ישראל לביטול מלא, 2037, אפילו מתקרב.
שאלות ותשובות
מתי יבוטלו סופית כלובי הסגר לתרנגולות המטילות בישראל? לפי החוק מ-2022, היעד המקורי לביטול מלא הוא 2037. אבל המועדים הקובעים לשלבי הביניים בדרך ליעד הזה נדחו כבר פעמיים על ידי ועדת החינוך של הכנסת – במרץ 2024 ושוב ביוני 2025 – כך שהתאריך שבו כל תרנגולת מטילה בישראל תגדל מחוץ לכלוב עדיין פתוח לשינוי נוסף.
האם הביצים שאני קונה בסופר מגיעות מתרנגולות בכלובים? ברוב המקרים – כן. לפי הנתונים האחרונים שפורסמו (2025), כ-81% מהתרנגולות המטילות בישראל עדיין גדלות במערכות כלובים, ישנות או "משופרות", ורק כ-19% גדלות בלולים נטולי כלובים לחלוטין. קרטון ביצים רגיל אינו מציין את שיטת הגידול, אלא אם מופיע עליו במפורש סיווג כמו "מגדל חופשי" או "אורגני".
למה הממשלה דוחה את הביטול שוב ושוב? הנימוק החוזר בשני סבבי הדחייה היה הפגיעה בייצור הביצים כתוצאה מהמלחמה בצפון: כ-70% מלולי התרנגולות המטילות בישראל נמצאים באזורי הגבול הצפוני שנפגעו מירי ומחסור בכוח אדם לבנייה, ולפי הערכות הממשלה מעבר מהיר מדי עלול לגרום לנפילה של 20% עד 50% בייצור הביצים. ארגוני רווחת בעלי חיים טוענים שהנימוק הזה, שהוצג בכל פעם כצעד זמני, הפך בפועל לכלי קבוע לדחיית הרפורמה.
מי משלם על המעבר ללולים נטולי כלובים? המדינה הקצתה מימון מעבר שנאמד בכ-380 מיליון שקל זמן קצר אחרי חקיקת 2022, אך לפי חישוב כלכלי שפרסם ארגון מגדלי העופות בישראל עצמו, עלות הקמת לול נטול כלובים – כ-173 עד 227 שקל לתרנגולת, בהתאם לגודל המתקן – עדיין לא מתכסה ממחיר הביצה המפוקח הנוכחי, לפני שמתחילים להחזיר הלוואת הקמה כלשהי.
מקורות
- Times of Israel, "Cages for laying hens banned from new coops, to be phased out in existing ones", יוני 2022 – https://www.timesofisrael.com/cages-for-laying-hens-banned-from-new-coops-to-be-phased-out-in-existing-ones/
- Ynet, "החל משנת 2037 לא ניתן יהיה להחזיק בישראל תרנגולות מטילות בכלובים" – https://www.ynet.co.il/environment-science/article/skf2fxaf9
- נבו, תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), תשפ"ב-2022 (נוסח מעודכן) – https://www.nevo.co.il/law_html/law00/209634.htm
- Animals Now, "איך ניצחנו את כלובי הסוללה (ולמה זה לקח לנו 15 שנה)?" – https://animals-now.org/winning-battery-cages/
- Ynet, דיווח על דוח מבקר המדינה בנושא לולי תרנגולות מטילות, מאי 2022 – https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1bodauu9
- משרד מבקר המדינה, דוח שנתי 72ג (2022) – "לולי תרנגולות מטילות" – https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.5/2022.5-207-Loolei-Hatala.pdf
- Calcalist, דיווח על הארכה נוספת של התקנות ועל נתוני שיעור הכלובים, 2025 – https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sjeu71welx
- Davar, דיווח על הארכת המועד הקובע בוועדת החינוך, יוני 2025 – https://www.davar1.co.il/611800/
- Ynet, דיווח על הדחייה הראשונה בוועדת החינוך ותגובת Animals Now, 28 במרץ 2024 – https://www.ynet.co.il/environment-science/article/r1l3y11myr
- Let the Animals Live (תנו לחיות לחיות), חקירה סמויה בלול "אל-על", רמת השבים, יולי 2024 – https://www.letlive.org.il/?p=64130
- Ynetnews, "מחסור בביצים ויבוא חירום לפסח 2025" – https://www.ynetnews.com/business/article/hyv6topjje
- Ynet, דיווח על מחאת מגדלי העופות בצפון נגד תוכנית שר החקלאות – https://www.ynet.co.il/economy/article/r15td00u8q
- ארגון מגדלי העופות בישראל (עופות.co.il), "היבטים כלכליים בהקמת לול נטול כלובים" – https://ofot.co.il/היבטים-כלכליים-בהקמת-לול-נטול-כלובים/
- Israel Hayom, עדכון מחירי ביצים מפוקחות, נובמבר 2025 – https://www.israelhayom.co.il/business/consumers/article/19087701
- Ynet, התייקרות מחירי ביצים מפוקחות, פברואר 2023 – https://www.ynet.co.il/economy/article/69mmd7ae4
- European Commission / Wikipedia, Council Directive 1999/74/EC laying down minimum standards for the protection of laying hens – https://en.wikipedia.org/wiki/Directive_1999/74/EC