ב-28 בנובמבר 2025, בין 8:00 ל-14:00, העבירו הישראלים בכרטיסי אשראי כ-989 מיליון שקל. בדקה העמוסה ביותר, 12:56, נרשמו יותר מ-20 אלף עסקאות. את הנתונים פרסמה חברת שבא, שמפעילה את מערכת הסליקה הלאומית, והם מעט גבוהים ממה שהוצא באותן שעות בערב ראש השנה (כ-978 מיליון שקל). מאחורי המספרים מסתתרת שאלה פשוטה שקשה לבדוק בעמידה מול העגלה: האם הנחה של 30% שמוצגת על המסך היא הנחה מהמחיר שבו המוצר נמכר בפועל, או מהמחיר שהמוכר החליט לכתוב כ"מחיר מקורי"?
התשובה, כך מסתבר, תלויה פחות בהגינות המוכרים ויותר בחור שבחוק: בישראל אין כיום כלל מפורש שקובע מאיזה מחיר מחשבים הנחה. והשנה, ב-27 בנובמבר 2026, יחול בלאק פריידי הבא.
איך בלאק פריידי הפך לאירוע הקניות הגדול של השנה בישראל?
האירוע, שהגיע מארצות הברית, גדל בישראל בקצב מרשים בשנים האחרונות, וגם התנודות שלו מספרות סיפור. לפי נתוני שבא, שפורסמו בכלכליסט ובוואלה, הסכום שהוצא בכרטיסי אשראי בין 8:00 ל-14:00 עמד ב-2022 על כ-696 מיליון שקל, ירד ב-2023 לכ-549 מיליון, בעיצומה של המלחמה, ועלה ב-2024 לכ-817 מיליון. ב-2025 הוא הגיע לכ-989 מיליון שקל, קפיצה של 21% בתוך שנה. כלכליסט ציין כי מרכזי קניות דיווחו על עלייה של 50% במספר המבקרים לעומת יום שישי רגיל, וכי המכירות הוכפלו בחנויות שקיימו מבצעים, בעיקר באופנה ובאלקטרוניקה.
בגלובס דווח בדצמבר 2024 על רכישות בכרטיסי אשראי בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל בבלאק פריידי של אותה שנה, שיא של כל הזמנים, בעלייה של 8.7% לעומת 2023. מוצרי חשמל ואלקטרוניקה הובילו עם כ-109 מיליון שקל ועלייה של 34.8%, ואחריהם הלבשה והנעלה עם כ-103 מיליון שקל.
כדאי לקרוא את הנתונים בזהירות. השוואה ל-2023 היא השוואה לבסיס חלש במיוחד, כי בלאק פריידי של אותה שנה נערך בעיצומה של המלחמה. והעלייה ב-2025 יוחסה בכלכליסט, בין השאר, לסיום המלחמה ולמזג אוויר קיצי. הנתונים מלמדים שהקונים הגיעו. הם לא מלמדים אם קיבלו תמורה.
מה החוק באמת מחייב מוכר שמכריז על מבצע?
חוק הגנת הצרכן מכנה מבצע "מכירה מיוחדת": מכירת סוף עונה, חיסול, מכירה לרגל אירוע, או כל מכירה אחרת שבה הטובין מוצעים "במחירים מוזלים לתקופה מסוימת". סעיף 15 לחוק קובע מה עוסק שמפרסם מכירה כזאת חייב לומר: אילו טובין כלולים בה ואילו לא, "את מחירם אצלו לפני המכירה", שיעור ההנחה או המחיר אחריה, ואת תנאי המכירה. הסעיף מוסיף כמה חובות שרלוונטיות במיוחד ליום כמו בלאק פריידי: מי שמפרסם מבצע ברבים חייב להחזיק מלאי סביר של הטובין הכלולים בו, אלא אם ציין אחרת, ובפרסום מחוץ לחנות עליו לציין את המספר המזערי של הפריטים המוצעים, ואת מספר הפריטים בהנחה המרבית (למעט מוצרים שמחירם במבצע עד 50 שקל). וכשהמלאי אוזל, אסור להמשיך לפרסם את המבצע.
מה שהסעיף אינו אומר הוא "מחיר לפני" מתי. הוא אינו קובע כמה זמן המוצר חייב להימכר במחיר המלא לפני שהוא יורד, וגם לא כמה זמן מותר למבצע להימשך. ב-2022 פרסמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תזכיר חוק שבו צוין שהחוק הקיים אינו מגביל את משך המבצע ואינו מגדיר את המחיר הקודם שממנו מחשבים הנחה. ההצעה: מחיר הייחוס יהיה המחיר הנמוך ביותר של המוצר בשלושת החודשים שקדמו למבצע, ומבצע לא יימשך יותר מהתקופה שבה המוצר נמכר בלעדיו.
בנוסח המאוחד של החוק אין היום הוראה כזאת, וגם הצעת התזכיר מ-2022 עדיין אינה חוק.
המשמעות המעשית: אין חוק שאומר "המחיר לפני" הוא המחיר הנמוך בחודש האחרון. מה שנשאר הוא האיסור הכללי על הטעיה. מחיר "מקורי" שאיש מעולם לא שילם עשוי להיחשב הטעיה, ומי שנפגע ממנו יכול להתלונן לרשות. אבל הנטל להוכיח ולאכוף כבד.
האם יש הוכחות שהמחיר "לפני" מנופח בישראל?
כאן חשוב להיות מדויקים. לא איתרנו בדיקה שיטתית שעקבה אחר מחירי מוצרים לאורך חודשים ובדקה אם מחירי בלאק פריידי בישראל היו נמוכים באמת ממחירי שאר השנה. מה שכן קיים הוא תיעוד של מבצעים מדומים בענף המזון, ושם הדפוס ברור.
באפריל 2024 בדק ארגון לובי 99, לקראת פסח, 587 מוצרים בכמה רשתות מזון ב-15 סניפים, מוצרים שמחיר המחירון שלהם עלה לפחות ב-5% בשנה האחרונה ושהוצעו במבצע. הדוגמאות שפורסמו ב-mako היו מדויקות: תה ליפטון ברמי לוי נמכר ב"מבצע" של 14.80 שקל, כשהמחיר הרגיל 15.70 שקל ושנה קודם עלה 11.90 שקל. חרדל ריין דיז'ון ברמי לוי הוצע ב-11.90 שקל מול מחיר רגיל של 12.90 ושל 9.90 שקל שנה קודם. ובשופרסל, קטשופ אסם עלה מ-10 ל-13.50 שקל, ואז הוצע ב"2 ב-20", כלומר בחזרה ל-10 שקל ליחידה. ההנחה אמיתית ביחס למחיר המחירון של היום, אבל היא רק מחזירה את המחיר למקום שבו היה.
מי אמור לתפוס את זה? דוח מבקר המדינה מיוני 2026 מציג את הכוחות. בין 2021 לאוגוסט 2025 ערכה הרשות 1,051 ביקורות אצל עוסקים בנושא הצגת מחירים (325 מהן ב-2025) והטילה 178 עיצומים כספיים (54 מהם ב-2025), בהיקף כולל של כ-27 מיליון שקל. אלה נתונים על הצגת מחירים בכלל, לא על אימות מבצעים בפרט, אך הם מראים את קנה המידה: לרשות כ-680 אלף בתי עסק לפקח עליהם, וכפי שפירטנו במאמר על שרינקפלציה, רק שמונה מפקחי שטח עוסקים בפועל באכיפה.
מה קורה בבריטניה, באיחוד האירופי ובארה"ב?
ההבדל מול העולם לא נמצא בחוסר ההגינות של הקמעונאים, אלא בעובדה שאחרים מדדו, וחלקם גם כתבו כללים ברורים.
בבריטניה פרסם ארגון הצרכנים Which? ב-25 בנובמבר 2025 בדיקה של 175 מוצרי חשמל, טכנולוגיה ובריאות בשמונה קמעונאים, ביניהם אמזון, Currys ו-John Lewis. הוא עקב אחר המחירים שנה שלמה, מחצי שנה לפני בלאק פריידי 2024 ועד חצי שנה אחריו. התוצאה: 83% מהמוצרים נמכרו באותו מחיר או בזול יותר לפחות פעם אחת מחוץ לתקופת המבצעים בת ארבעת השבועות, וביום בלאק פריידי עצמו אף אחד מהמבצעים לא היה במחיר הנמוך ביותר של השנה. ב-John Lewis המספר עמד על 94%, באמזון על 88%, ורק ברייצ'ר סאונדס (Richer Sounds) ירד ל-55%. כלומר גם אצל קמעונאים גדולים ומוכרים, מחיר בלאק פריידי רחוק מלהיות המחיר הטוב ביותר של השנה.
באיחוד האירופי הכלל כתוב: מאז 28 במאי 2022 חל באיחוד סעיף 6א להוראת סימון המחירים (98/6), שנוסף בדירקטיבה 2019/2161 ("דירקטיבת האומניבוס") ומיושם בחקיקה של כל מדינה חברה. לפיו כל הודעה על הפחתת מחיר חייבת לציין את "המחיר הקודם", שהוא המחיר הנמוך ביותר שבו מכר העוסק את המוצר בתקופה של לפחות 30 ימים לפני ההפחתה. בית הדין האירופי לצדק הבהיר ב-26 בספטמבר 2024 שגם הנחה שמוצגת באחוזים חייבת להיחשב לפי אותו מחיר קודם. זו בדיוק ההגדרה שהרשות הישראלית ביקשה להכניס לחוק ב-2022, בגרסה של שלושה חודשים במקום 30 יום.
בארצות הברית אין כלל מספרי כזה, אבל יש הנחיות. "הנחיות נגד תמחור מטעה" של הרשות הפדרלית לסחר (FTC), תקנה 233 בכותרת 16 של קובץ התקנות הפדרלי, קובעות שהשוואה למחיר קודם תקפה רק כשהוא היה המחיר ה"אמיתי" שהוצע לציבור באופן סדיר במשך תקופה סבירה. מחיר קודם שהוגדר גבוה במיוחד כדי שאפשר יהיה לפרסם "הנחה" גדולה הוא, לפי ההנחיות, מחיר מדומה.
איך בודקים בעצמכם אם ההנחה אמיתית?
התשובות המעשיות נשענות על עיקרון אחד: לא להשוות למחיר הקודם שהחנות מציגה, אלא למחיר שהמוצר נמכר בו בפועל. כך עושים את זה:
- להתחיל מוקדם ולתעד. מומלץ לעקוב אחרי מחיר המוצר שאתם רוצים כמה שבועות לפני האירוע, באתרי השוואת מחירים ובאתרי החנויות עצמן, ולצלם מסך. Which? ממליץ להשתמש באתרי מעקב מחירים ולבדוק את היסטוריית המחיר לפני הרכישה, וליצור רשימת משאלות שמתריעה על ירידות.
- להשוות בין חנויות באותו יום. כך קל יותר לראות אם "המבצע" הוא פשוט המחיר הרגיל בשוק.
- לחשב מחיר כולל. משלוח ותוספות אחרות יכולים לאכול את ההנחה, ולכן משווים את הסכום הסופי לתשלום.
- לא למהר. Which? מציין שמבצעים טובים עשויים להופיע גם בהמשך, לפני חג המולד ובמכירות ינואר, ושאין סיבה להרגיש לחץ.
- לבדוק מי המוכר. Which? מזהיר מפני מוצרים מזויפים ומעסקאות שנראות טובות מדי. לפני התשלום כדאי לברר גם מי המוכר ומהי מדיניות ההחזרה שלו.
אילו זכויות ביטול יש לכם אחרי הקנייה, ומה עם חבילות מחו"ל?
אם קניתם באינטרנט, בטלפון או בכל אמצעי שיווק מרחוק, סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן נותן לכם לבטל את העסקה בנכס עד 14 ימים מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת המסמך שמפרט את תנאי העסקה, המאוחר מביניהם. דמי הביטול לא יעלו על 5% ממחיר העסקה או על 100 שקל, לפי הנמוך (סעיף 14ה). המוכר חייב להחזיר את הכסף תוך 14 ימים מקבלת ההודעה על הביטול. אם הסיבה לביטול היא פגם, אי-התאמה לתיאור או אי-אספקה, הוא אינו רשאי לגבות כל דמי ביטול. כדאי לדעת שדמי הביטול כוללים גם הוצאות משלוח ואריזה.
יש חריגים. הזכות לא חלה, בין היתר, על טובין פסידים, על טובין שיוצרו במיוחד עבורכם ועל טובין הניתנים להקלטה או שכפול שאריזתם נפתחה. ומי שקונה בחנות פיזית, למשל ב"מבצע בלאק פריידי" בקניון, בדרך כלל אינו נהנה מהזכות הזאת. שם מדיניות ההחזרה נקבעת בעיקר על ידי החנות, ולכן כדאי לברר אותה לפני התשלום.
לגבי חבילות מחו"ל, הכללים לא השתנו מאז הסאגה שתיארנו במאמר על פטור המכס: נכון ליוני 2026, תקרת הפטור על יבוא אישי היא 75 דולר. בין 75 ל-500 דולר חל מע"מ בשיעור 18%, ומעל 500 דולר גם מכס ומס קנייה. בבלאק פריידי, כשחנויות זרות מציעות "30% הנחה", כדאי לחשב מחדש: הזמנה של 100 דולר מחויבת במע"מ של 18 דולר, והנחה כזאת עשויה להישחק בקלות.
שאלות ותשובות
האם חנות חייבת למכור את המוצר במחיר המלא לפני שהיא עושה עליו מבצע?
לא, לפי הנוסח הנוכחי של חוק הגנת הצרכן. סעיף 15 מחייב לציין את המחיר "לפני" ואת שיעור ההנחה, אך אינו קובע תקופה מינימלית. הרשות להגנת הצרכן הציעה ב-2022 לחייב מחיר ייחוס של המחיר הנמוך ביותר בשלושת החודשים שקדמו למבצע, אך לא איתרנו אישור שההצעה הפכה לחוק.
כמה זמן יש לבטל קנייה שנעשתה באינטרנט בבלאק פריידי?
14 ימים מיום קבלת הנכס, בכפוף לחריגים בחוק. דמי הביטול מוגבלים ל-5% ממחיר העסקה או ל-100 שקל, הנמוך מביניהם, ואינם נגבים אם הסיבה היא פגם או אי-התאמה.
האם באמת רוב המבצעים בבלאק פריידי אינם הזדמנות טובה?
בבריטניה כן, לפי בדיקת Which?: 83% מ-175 המוצרים שנבדקו נמכרו במחיר זהה או נמוך יותר בתקופה אחרת בשנה. בישראל לא איתרנו בדיקה שיטתית דומה לבלאק פריידי, ולכן אי אפשר לקבוע זאת. מה שמתועד הוא מבצעים מדומים בסופרמרקטים, בבדיקות של לובי 99.
מה עושים אם חושדים שהמחיר "לפני" היה מומצא?
מצלמים את המסך עם המחיר והתאריך, שומרים את הפרסום, ומגישים תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. הרשות מוסמכת להטיל עיצומים כספיים על הפרות של חוק הגנת הצרכן, אבל, כאמור, היקף האכיפה בפועל מוגבל.
מקורות
- בלאק פריידי: הישראלים הוציאו עד הצהריים כמעט מיליארד שקל – זינוק של 21% לעומת אשתקד – כלכליסט, 28.11.2025, על בסיס נתוני שבא
- בלאק פריידי 2025: כמה כסף שילמו הישראלים? – וואלה כסף, 28.11.2025
- 1.2 מיליארד שקל: היקף הרכישות בבלאק פריידי שבר את שיא כל הזמנים – גלובס, 1.12.2024
- חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (נוסח מאוחד, סעיפים 1, 14ג, 14ה, 15) – ויקיטקסט
- הרשות להגנת הצרכן יוזמת חוק נגד מבצעים פיקטיביים – דבר, 3.8.2022
- המבצעים ה"מדומים" בסופרמרקטים לקראת הפסח – mako, 11.4.2024, בדיקת לובי 99
- דוח מבקר המדינה: סוגיות בהגנת הצרכן – ביקורת מעקב – משרד מבקר המדינה, יוני 2026
- Don't believe the hype: Most Black Friday deals the same price or cheaper at other times of the year, Which? finds – Which?, 25.11.2025
- The CJEU confirms that a price reduction must be calculated based on the lowest price in the last 30 days – Baker McKenzie, 15.10.2024
- Guides Against Deceptive Pricing, 16 CFR Part 233 – U.S. Federal Trade Commission, קובץ התקנות הפדרליות
- Price indication directive – European Commission
- פטור המכס על קניות מחו"ל: 75, 150, 130 ובחזרה ל-75 – ישראל טיימס, 10.9.2026