בשעה 12:00 בצהריים, ב-7 באוקטובר 2023, לא נותרה בבנק הדם של בית החולים סורוקה בבאר שבע אף מנת דם אחת מסוג O. בית החולים שקלט את מירב הפצועים מאותו בוקר נזקק לפי הערכה ל-407 מנות מהסוג הזה; קיבל בפועל 215, מחצית. הזמנת החירום הראשונה שלו, שנשלחה כבר ב-8:40 בבוקר, הגיעה רק ב-12:15 בצהריים – עיכוב של כשלוש שעות וחצי, כי היא נשענה על חברת שילוח פרטית ולא על רכב ייעודי של מגן דוד אדום. כך, לפי דוח שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן במאי 2026, נראה בפועל אחד הרגעים הקריטיים ביותר במערכת הבריאות הישראלית בעשור האחרון.
זה לא היה אירוע יוצא דופן. זה היה מבחן קיצון שחשף כשל שכבר ידוע שנים. ובדיוק השבוע, כשהכתבה הזו נכתבת, מד"א שוב יוצא בקריאה דחופה לציבור: "מקררי בנק הדם מתרוקנים", מזהיר סמנכ"ל הרפואה ושירותי הדם ד"ר רפאל סטרוגו, ומבקש מהציבור להגיע ולתרום בדגש על סוג O ועל סוגים נדירים כמו A- ו-B-. זה לא הפעם הראשונה שהאזעקה הזאת נשמעת, וזו כנראה גם לא תהיה האחרונה.
מה באמת קרה בבנק הדם של סורוקה?
הפרטים שחשף מבקר המדינה מציירים תמונה מדויקת יותר ומטרידה יותר מכל מה שדווח בזמן אמת. סורוקה, שקלט את הנפח הגדול ביותר של נפגעים מיישובי עוטף עזה, פתח את אותו הבוקר עם מלאי דם מסוג O של 48 מנות בלבד – כשני שלישים מהדרישה השוטפת של בית החולים, פער של כ-35 אחוז עוד לפני שגל הנפגעים הראשון הגיע. הפער בין הזמנת החירום לבין הגעתה בפועל נבע מהחלטה תפעולית: מד"א לא שלח רכב ייעודי משלו, אלא הפקיד את המשלוח בידי גורם פרטי – החלטה שהוסיפה שעות יקרות לתהליך שבו כל דקה נמדדת בחיי אדם.
הבעיה לא הייתה נקודתית. לפי הדוח, 12 מתוך 21 בנקי הדם בבתי החולים בישראל – כ-57 אחוז – אינם ממוגנים מפני טילים ורקטות, וחלקם אף חסרי תוכנית פינוי מוסדרת לשעת חירום. בצד הצבאי, לצה"ל היו באותה עת רק כ-25 עמדות שדה פעילות לתרומת דם, לעומת רף של כ-145 עמדות שהדוח מזכיר כיעד אפשרי לתרחיש חירום רב-חזיתי. דובר צה"ל עצמו חלק על הצורך במספר הזה, והבהיר כי לפי הערכת המצב הנוכחית אין צורך בכ-145 עמדות שיפעלו בחירום, וכי האחריות התפעולית למיגון ולתפעול השוטף מוטלת בכל מקרה על מד"א ומשרד הבריאות.
המבקר לא הסתפק בתיאור האירוע עצמו. הוא בדק גם את ההתנהלות שקדמה לו, ומצא שבין פברואר 2022 לינואר 2025 פרסם משרד הבריאות בסך הכול שישה פוסטים ברשתות החברתיות ושלוש הודעות לעיתונות בנושא מחסור בדם – מאמץ הסברה שהמבקר תיאר כזניח ביחס לחשיבות הנושא. במילים אחרות: המערכת ידעה. היא פשוט לא בנתה תוכנית לאומית מסודרת, תקציב קמפיין קבוע, או רשת מיגון פיזי שתעמוד במבחן.
כמה דם ישראל צריכה, יום-יום?
מעבר לתרחישי הקיצון, יש כאן פשוט חשבון יומיומי שלא מפסיק לרדוף את המערכת: לפי מד"א, נדרשות כ-1,200 מנות דם בכל יום כדי לשמר רצף אספקה בטוח לכלל בתי החולים ולצה"ל גם יחד. "דם לא ניתן לייצר, לא ניתן לייבא לפי דרישה, ולא ניתן להחליף", אמר השבוע מנכ"ל מד"א אלי בין. "כל תרומה של אדם יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות עבור חולה סרטן, יולדת או פצוע."
ההיערכות התשתיתית, יש להודות, הייתה מרשימה. בנק הדם הלאומי החדש של מד"א, שנבנה ברמלה בשלושה מפלסי הגנה תת-קרקעיים, הושלם ונכנס לפעולה ב-9 באוקטובר 2023 – 48 שעות בלבד לאחר פרוץ המלחמה. לפי מד"א, זהו בנק הדם התת-קרקעי המבוצר הראשון מסוגו בעולם, עם קיבולת טיפול של כ-500 אלף מנות דם בשנה, כמעט כפול מה-270-280 אלף מנות שהמתקן הקודם בתל השומר יכול היה לעבד. בשבועות הראשונים של המלחמה קפץ קצב התרומות היומי לכ-4,000 מנות ביום – פי כ-3.3 מקצב השגרה.
הבעיה היא שתשתית מרשימה לא פותרת מחסור מבני. גל התרומות הראשוני של המלחמה – עלייה של 25 אחוז בסך התרומות לאורך שנת 2023, שהניבה 336,456 מנות דם באותה שנה, מתוכן לפחות 118 אלף מנות רק אחרי 7 באוקטובר – היה זמני. עד יוני 2025 ירד מספר המנות השנתי ל-267,407, קרוב יותר לרמות שלפני המלחמה. ההתלהבות הציבורית דועכת; הצורך היומיומי נשאר קבוע.
למה המחסור חוזר דווקא בקיץ?
התשובה הפשוטה: חופשות, חום, ושגרה שמתפרקת. הקיץ מוציא אנשים מהעבודה, מרוקן מרכזי ערים, ומקטין את מספר האנשים שנכנסים בדרך אגב לתחנת תרומת דם ניידת – בדיוק כשגלי חום, תאונות דרכים, ניתוחים מתוכננים וטיפולי אונקולוגיה ממשיכים לצרוך מלאי בקצב קבוע. זו לא תופעה ייחודית לישראל: הצלב האדום האמריקאי הכריז בעצמו על מצב חירום לאומי של מחסור בדם בקיץ 2026, אחרי שהאספקה צנחה ב-25 אחוז ומלאי הדם מסוג O חיובי ברמה הלאומית ירד למתחת ליום אספקה אחד – השפל הקיצי הנמוך ביותר בארבע שנים.
בישראל יש לתופעה העונתית שכבה נוספת ומדאיגה: התכווצות מתמשכת של מאגר התורמים הצבאי, שמסורתית נחשב לאחד הגדולים והאמינים ביותר. לפי דוח מבקר המדינה, מספר מנות הדם שנתרמו על ידי חיילי צה"ל ירד מ-66,232 בשנת 2022 ל-58,645 בשנת 2023, ול-49,930 בלבד ב-2024 – ירידה מצטברת של כרבע תוך שנתיים, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הצבאי לדם רק גדל. זה הפרדוקס המרכזי של הסיפור: המלחמה שמייצרת את הביקוש הגדול ביותר לדם, גם שוחקת בו-זמנית את אחד המקורות המרכזיים שהיו אמורים לספק אותו.
איך ישראל נראית מול העולם?
השוואה בינלאומית ממקמת את ישראל במקום סביר אך לא מרשים. לפי דוח ה-WHO העדכני על בטיחות וזמינות דם, מדינות עתירות הכנסה תורמות בממוצע כ-31.5 מנות דם לכל 1,000 נפש, לעומת ממוצע עולמי של 16.31 בלבד ב-171 המדינות שנבדקו, כ-6.6 במדינות בעלות הכנסה נמוכה-בינונית, וכ-5 בלבד במדינות בעלות הכנסה נמוכה. קפריסין, המדינה המדורגת גבוה בעולם, מדווחת על כ-51.7 מנות ל-1,000 נפש. כשמחלקים את מספר מנות הדם שנתרמו בישראל בשנה שהסתיימה ביוני 2025 – 267,407 – באוכלוסיית ישראל שעמדה אז על כ-10.178 מיליון נפש (נתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מתקבל שיעור מחושב של כ-26.3 מנות ל-1,000 נפש. זהו חישוב עצמאי המבוסס על שני מקורות רשמיים נפרדים, לא נתון WHO רשמי לישראל – אבל הוא ממקם את המדינה מתחת לממוצע מדינות עתירות ההכנסה, אף שהוא גבוה משמעותית מהממוצע העולמי.
המסקנה המעשית: ישראל אינה קרובה למשבר של מדינה עניה, אבל גם רחוקה מהמרווח הבטיחותי שמדינות עם תרבות תרומה מבוססת, כמו קפריסין, מצליחות לשמר.
מי יכול לתרום דם בישראל, ומה השתנה?
מד"א מגדיר קריטריונים ברורים: תורם ראשון בגילאי 18 עד 60 (17 עד 18 באישור הורים), משקל מינימלי של 50 ק"ג, לחץ דם בטווח 100/60 עד 180/100, והפרש של שלושה חודשים לפחות בין תרומה לתרומה – עד ארבע תרומות בשנה. תורמים ותיקים מעל גיל 65, ותורמים ראשונים מעל גיל 60, נדרשים לאישור רפואי שנתי מרופא מטפל. מד"א מציין כי תרומת דם אחת יכולה לשמש לעירויים המצילים חיים של עד שלושה חולים שונים – נתון ששווה לזכור בפעם הבאה שנדמה שתרומה בודדת לא משנה הרבה (על מחווה נוספת שמצילה חיים אחרי המוות, ראו גם את הכתבה שלנו על חוק העדיפות בתרומת איברים בישראל).
שינוי מדיניות משמעותי חל בעשור האחרון: ביוני 2021 הכריז שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ על ביטול איסור שנמשך יותר משלושים שנה על תרומת דם מגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. המדיניות החדשה, שנכנסה לתוקף באוקטובר אותה שנה, החליפה את האיסור הגורף בקריטריון אחיד שאינו תלוי במגדר או בנטייה המינית, אלא מבוסס על התנהגות סיכון בפועל – המתנה של שלושה חודשים לאחר יחסי מין עם שותף או שותפים חדשים – ולא על זהות התורם.
האם יש פתרון טכנולוגי באופק?
יש מחקר, אבל אין עדיין תשובה קרובה. חברת RedC Biotech הישראלית עובדת על ייצור המוני של תאי דם אדומים מתאי גזע במעבדה, בטכנולוגיה שקיבלה רישיון מהטכניון, שמטרתה ליצור תאים המתאימים לכלל סוגי הדם וחסינים בפני זיהומים. שותף-מייסד בחברה, ד"ר ארי גרגייר, הסביר עוד ב-2020 כי ריכוזי ייצור גבוהים מספיק עשויים להוזיל את עלות היחידה עד לרמה תחרותית מול תרומות אנושיות. מאז לא דווח על מוצר מסחרי בשוק, ונכון לכתיבת שורות אלו מדובר עדיין בטכנולוגיה בשלבי הוכחת היתכנות מוקדמים ולא בפתרון קליני זמין – כך שגם אם המחקר יבשיל, הוא לא ייכנס למערכת הרפואית בטווח הקרוב.
בינתיים, הפתרון היחיד שעובד הוא הישן ביותר שיש: אדם אחד, בכל פעם, מגיע ותורם. "אנחנו מתקרבים לנקודה שבה לא נוכל לספק מנות דם לבתי החולים ולצה"ל," הזהיר ד"ר סטרוגו כבר לפני יותר משנה, והאזהרה הזאת עדיין תקפה היום, בדיוק כמו שהייתה אז.
שאלות ותשובות
כמה מנות דם צריך בישראל בכל יום? לפי מד"א, נדרשות כ-1,200 מנות דם ביום כדי לשמר מלאי בטוח לכלל מערכת הבריאות ולצה"ל גם יחד.
מי רשאי לתרום דם בישראל? כל אדם בריא בגילאי 18 עד 60 (17-18 באישור הורים), במשקל 50 ק"ג ומעלה, עם לחץ דם בטווח 100/60 עד 180/100, ובהפרש של שלושה חודשים לפחות מהתרומה הקודמת.
מה קרה בפועל למלאי הדם ב-7 באוקטובר 2023? לפי דוח מבקר המדינה, בבית החולים סורוקה צנח מלאי הדם מסוג O לאפס בשעת צהריים, והזמנת חירום מבנק הדם הלאומי הגיעה באיחור של כשלוש שעות וחצי בשל תלות בחברת שילוח פרטית ולא ברכב מד"א ייעודי.
האם ישראל היחידה שסובלת ממחסור בדם? לא. גם הצלב האדום האמריקאי הכריז על מצב חירום לאומי של מחסור בדם בקיץ 2026, לאחר שהאספקה צנחה ב-25 אחוז. מדובר בתופעה עונתית-מבנית גלובלית, שבישראל מחריפה בשל עומס מלחמתי מתמשך וירידה בתרומות מצד חיילים.
מקורות
- Davar1, "מחסור חמור: מד"א קורא לציבור להגיע ולתרום דם באופן מיידי", 26.8.2026. https://www.davar1.co.il/691797/
- Makor Rishon, "מחסור חמור במנות דם: במד"א קוראים לציבור להגיע לתרום", 26.8.2026. https://www.makorrishon.co.il/news/health/article/357252
- Kan News, "דו"ח מבקר המדינה: מחסור חמור במנות דם ועיכובים בשינוע ב-7 באוקטובר סיכנו חיי פצועים", 12.5.2026. https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/1040393/
- Maariv, "דוח מבקר המדינה: מחדל חמור באספקת דם לבתי החולים בשבעה באוקטובר", 12.5.2026. https://www.maariv.co.il/news/israel/article-1320392
- The Jerusalem Post, "Magen David Adom calls for blood donors, amidst shortage", 9.4.2025. https://www.jpost.com/breaking-news/article-849502
- The Times of Israel, "Blood donations sought as Health Ministry and Magen David Adom warn of shortage". https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/blood-donations-sought-as-health-ministry-and-magen-david-adom-warn-of-shortage/
- Ynet, "השנה של מד"א: זינוק של 25% בתרומות הדם", תחילת 2024. https://www.ynet.co.il/health/article/rklxo1ydp
- Ynet, "נתוני מד"א: באיזו עיר תרמו השנה הכי הרבה מנות דם?", יוני 2025. https://www.ynet.co.il/health/article/bjwxutdsc
- Haaretz, "'ללא בנק הדם החדש זה לא היה קורה': מד"א", 9.10.2024. https://www.haaretz.co.il/labels/health/mada/2024-10-09/ty-article-labels/00000192-71cc-dcf6-abd2-7fdee6a80000
- Israel Hayom, "עמוק מתחת לאדמה: הצצה ראשונה לבנק הדם החדש של ישראל". https://www.israelhayom.co.il/health/article/14902638
- Ynet, "הורוביץ הכריז: יבוטל האיסור על תרומת דם של הומואים", יוני 2021. https://www.ynet.co.il/news/article/rkil700igk
- אתר מגן דוד אדום הרשמי, קריטריוני זכאות לתרומת דם. https://www.mdais.org/en/blood-donation/who-can-donate
- World Health Organization, "Global status report on blood safety and availability 2021". https://www.who.int/publications/i/item/9789240051683
- Hoorn et al., "Money matters: The association between blood donation rates and healthcare system quality across 171 countries", Transfusion (Wiley Online Library), 2024. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/trf.17915
- Cyprus Mail, "Cyprus ranked first globally in voluntary blood donation rates", 14.6.2026. https://cyprus-mail.com/2026/06/14/cyprus-ranked-first-globally-in-voluntary-blood-donation-rates
- Axios, "America's blood supply 'alarmingly' low, patient care at risk, Red Cross says", 28.7.2026. https://www.axios.com/2026/07/28/us-blood-supply-health-red-cross-donate
- American Red Cross, "Red Cross Declares Emergency Blood Shortage after Blood Supply Falls 25%", 2026. https://www.redcross.org/about-us/news-and-events/press-release/2026/red-cross-declares-emergency-blood-shortage.html
- Geektime, "סוף לתרומות דם? חוקרים ישראליים מייצרים 'דם מלאכותי' במעבדה", 7.3.2020. https://www.geektime.co.il/redc-biotech/
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת 2026". https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2025/422/01_25_422b.pdf