בכל בקבוק משקה גדול וחצי ליטר שעומד במקרר הישראלי טמונות 30 אגורות שאפשר לקבל בחזרה, פשוט על ידי החזרתו לסופר. זה נשמע סכום זעום, אבל ב-2022 בלבד – השנה המלאה הראשונה שבה בקבוקים גדולים היו כפופים לחוק – יצרני המשקאות בישראל גבו מהציבור כ-693 מיליון שקל בדמי פיקדון על מכלים גדולים, והחזירו בפועל רק כ-438.5 מיליון שקל. הפער, כ-254 מיליון שקל, הוא כסף שהציבור הישראלי שילם ולא טרח – או לא הצליח – לקבל בחזרה. והמוזר מכך: בדיוק באותה שנה שבה המדינה הרחיבה את החוק כדי לשפר את שיעור האיסוף, שיעור האיסוף של הבקבוקים הגדולים דווקא צנח.
כמה שווה בעצם הפיקדון, ולמה הוא בכלל קיים?
חוק הפיקדון על מכלי משקה, שנחקק ב-1999, חייב במקור רק בקבוקים קטנים. ב-1 בדצמבר 2021, לאחר עתירה של אדם טבע ודין וכניסה לתוקף של תקנות שקידמו משרדי הגנת הסביבה גילה גמליאל ותמר זנדברג, הורחב החוק לכל מכל משקה פלסטיק בנפח 1.5 עד 5 ליטר. הפיקדון עמד על 30 אגורות למכל פלסטיק רגיל (יבואנים יכולים לגבות יותר) ו-1.20 שקל למכלים גדולים הניתנים למילוי חוזר. כל חנות משקאות מעל 28 מ"ר, כולל קיוסקים, מחויבת לקבל בחזרה עד 50 מכלים ביום לאדם ולהחזיר את הפיקדון במזומן. התאחדות היצרנים ורשתות השיווק עתרו לבג"ץ נגד ההרחבה, בטענה שהשרה חרגה מסמכותה; בג"ץ לא התערב, והעותרים חזרו בהם. מנכ"לית צלול דאז, לפי הציטוט שתיעד כלכליסט, הגדירה את העתירה "עתירה שנולדה בחטא" – ניסיון של היצרנים להתחמק מתשלום על זיהום שהם עצמם יוצרים.
2021: איך הרחבת החוק לבקבוקים גדולים הפכה לבומרנג
הנתון המפתיע ביותר מגיע ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: שיעור איסוף הבקבוקים הגדולים צנח מ-55% ב-2021, לפני ההרחבה, ל-49% בלבד ב-2022 – השנה הראשונה שבה הם הפכו רשמית לחלק מהחוק. במקביל, שיעור איסוף הבקבוקים הקטנים דווקא עלה, מ-78% ל-85%. במילים אחרות: המכלים שהחוק נועד "לתקן" הם אלה שהביצועים שלהם התדרדרו. בתעשייה הסבירו את התופעה בכך שקבלני איסוף ומיחזור חדלו לרכוש משאיות חדשות ואף העלו מחירים או הפסיקו לפנות מכלים, בגלל חוסר ודאות לגבי המבנה העתידי של השוק בעקבות ההרחבה.
כמה כסף ישראלים בפועל משאירים על השולחן?
ב-2022 נמכרו בישראל כ-2.31 מיליארד בקבוקי משקה, עלייה של 24% מ-1.86 מיליארד בשנת 2018, אך רק כ-86 מיליון בקבוקים נוספים נאספו בפועל בהשוואה ל-2021. שיעור ההחזרה הציבורי – כלומר הצרכנים שבאמת לקחו את הבקבוק חזרה וקיבלו כסף – עלה מ-22% ל-25% בלבד, בעיקר בגלל מעבר לשימוש במכונות החזרה אוטומטיות בסופרמרקטים. למרות שהמכלים הגדולים מהווים כ-78% ממשקל פסולת הבקבוקים, רק כשליש מהם נמכרים בתדירות הגבוהה של הבקבוקים הקטנים – ובכל זאת, כשני שלישים מהבקבוקים הגדולים שנמכרו לא הגיעו בחזרה לידי צרכן עם פיקדון בכיס. בדצמבר 2022 קיבלו חברות המשקאות קנסות בסך 48 מיליון שקל על אי-עמידה ביעדי איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים.
אז למה זה קורה? פער התחנות והמכונות
לפי נתוני infospot מ-2023, בישראל פועלות כ-500 מכונות החזרה אוטומטיות, לעומת הערכה של כ-2,500 עד 3,000 מכונות הנדרשות לכיסוי אופטימלי של האוכלוסייה – עלות של כ-100,000 שקל למכונה. מנכ"לית עמותת צלול, מור גלבוע, שהגדירה את חוק הפיקדון כ"אחד החוקים הסביבתיים המוצלחים ביותר של ישראל" בזכות צניחה של כ-90% בפסולת בקבוקים גדולים שנמצאת בחופים, העירה גם על כ-8,000 תלונות ציבור מתועדות בשנה על חנויות שמסרבות לקבל בקבוקים בחזרה – בלי שדווח אפילו על קנס אחד בגין כך. ראש תחום הפסולת באדם טבע ודין, עמיעד לפידות, הצביע על ממד חברתי: שיעורי ההחזרה גבוהים יותר במקומות עם מכונות אוטומטיות, ואוכלוסיות מוחלשות הן לרוב המשתמשות העיקריות במערכת הפיקדון – כך שכל מעבר של בקבוקים מהפיקדון לפח הכתום, כפי שנדון מעת לעת, היה מעביר את העלות (כ-3,000 שקל לטון) לרשויות המקומיות ופוגע בראש ובראשונה במשקי בית חלשים.
איך זה מתקשר למיחזור הפסולת הכללי של ישראל?
התמונה הרחבה יותר לא מחמיאה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ביוני 2025, ישראל מיחזרה ב-2022 רק 24.3% מהפסולת העירונית שלה – לעומת ממוצע של 57.1% במדינות ה-OECD, מיקום 26 מתוך 29 מדינות שדיווחו נתונים. מדד הפסולת הגלובלי Global Waste Index 2025 של חברת Sensoneo הציב את ישראל בתחתית הרשימה מבין 38 מדינות ה-OECD שנבדקו: כ-524 מתוך כ-650 קילוגרם פסולת עירונית לנפש בשנה – כ-80% – מגיעים להטמנה, השיעור הגבוה ביותר מכל המדינות שנבדקו במדד, ורק כ-8% מהפסולת ממוחזרים. בדירוג הכולל של המדד צנחה ישראל ממקום 33 ב-2022 למקום האחרון, ה-38, ב-2025. פער כזה בין החוק לבין המציאות בשטח מוכר גם מתחומים אחרים של מדיניות הסביבה הישראלית, כמו הפער בין הרגולציה הפורמלית על מים אפורים לבין שיעור השימוש החוזר הנמוך בפועל.
ומה עם המיחזור של כל שאר האריזות, לא רק בקבוקי משקה?
חוק הפיקדון חל רק על מכלי משקה. אריזות אחרות – קרטונים, שקיות, אריזות מזון – מטופלות במסגרת נפרדת, חוק האריזות, שבו הגוף המוכר היחיד על ידי המשרד להגנת הסביבה הוא תמיר. גם שם התמונה מעורבת: תמיר מיחזרה ב-2022 כ-439,000 טון אריזות, שיא מבחינתה, אך זה מהווה בין 28% ל-55% בלבד מכלל פסולת האריזות המוערכת במדינה, בהתאם לאיזו הערכת ייצור משרדית לוקחים. הפילוח לפי חומר חושף קיצוניות: יעד המיחזור לנייר וקרטון, 60%, הושג ביתר (כ-104%-105%), ואילו יעד הזכוכית, שגם הוא 60%, הושג ב-2020 בשיעור זעום של 1% בלבד, ועלה בהדרגה ל-7%-8% עד 2023 – יעד שהמשרד להגנת הסביבה בפועל לא אוכף. גם מספר המכלים הכתומים לאריזות, שהגיע לכיסוי של כ-74% מהבתים עד אמצע 2024, עדיין מרוחק מיעד הכיסוי הרשמי של 90% שהמשרד קבע לסוף 2026.
האם המונופול של תמיר על המיחזור עומד להישבר?
הבלעדיות של תמיר, שמוסדרת מאז 2011, נמצאת בעצמה תחת איום. בעקבות עתירה שהגישה חברת "נטלי מיחזור אריזות" בדצמבר 2022, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שעל המדינה לקדם תחרות בתחום מיחזור האריזות – וביולי 2024 המליץ צוות בין-משרדי, בראשות המשרד להגנת הסביבה, לפתוח את התחום לגורמים נוספים לראשונה מאז נחקק החוק. עמותת צלול תיארה את ביצועי תמיר באיסוף מהבתים כ"מבישים", וציינה שכ-40% מהיצרנים והיבואנים בישראל כלל לא חתומים עם תמיר, כך שבפועל האיסוף מהמגזר הביתי מכוסה בפחות מ-5% מהפוטנציאל שלו. תמיר, מצדה, הודיעה שתשמח "להיות שחקן משמעותי" גם במודל תחרותי יותר, אם וכאשר הרפורמה תתגבש בפועל ותכניס לתחום יצרנים ויבואנים רבים שאינם מחויבים כיום לגופים המוכרים.
גם השגרה התפקודית של המערכת נבחנה בלחץ אמיתי: עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" השעה המשרד להגנת הסביבה את אכיפת חוק הפיקדון עד סוף אוקטובר 2023, לבקשת לשכות המסחר שהתמודדו עם מחסור בכוח אדם. אבל ברגע שהמועד חלף, המשרד הבהיר לרשתות השיווק ולאיגוד לשכות המסחר שהן מחויבות לחזור במלואן לקבל בקבוקים מהציבור ולהחזיר את דמי הפיקדון, גם בתקופה המורכבת הזו – ההודעה שפורסמה בתחילת המלחמה הייתה הודעת אי-אכיפה זמנית מטעמי התחשבות, לא פטור מהחובה החוקית עצמה. הפרשה הקטנה הזו מזכירה עד כמה מערכת שמבוססת על אלפי נקודות מכירה פרטיות תלויה בהנחיה מתמשכת ועקבית, ולא רק בחוק שנמצא בספר החוקים.
שאלות ותשובות
כמה כסף אפשר לקבל בחזרה על בקבוק גדול בישראל? על מכל פלסטיק רגיל בנפח 1.5 עד 5 ליטר מקבלים בחזרה 30 אגורות, זהה לפיקדון על בקבוקים קטנים; על מכלים גדולים הניתנים למילוי חוזר הפיקדון עומד על 1.20 שקל. כל חנות משקאות מעל 28 מ"ר מחויבת לקבל את המכל בחזרה ולהחזיר את הפיקדון במזומן, עד 50 מכלים ביום לאדם.
למה שיעור האיסוף של הבקבוקים הגדולים ירד אחרי שהם הוכנסו לחוק הפיקדון? לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, השוק עדיין לא היה מוכן לקצב ההרחבה: קבלני איסוף הפסיקו להשקיע בציוד וחלקם העלו מחירים או הפסיקו לפנות מכלים בגלל חוסר ודאות, ותשתית מכונות ההחזרה האוטומטיות – כ-500 מכונות בלבד לעומת צורך מוערך של 2,500 עד 3,000 – נשארה מצומצמת בהרבה מהביקוש.
האם חוק הפיקדון באמת עוזר לסביבה, אם כך הרבה כסף לא מוחזר? כן, לפי רוב ההערכות: עמותת צלול מצאה צניחה של כ-90% בפסולת בקבוקים גדולים שנאספה בחופי ישראל מאז הרחבת החוק. הבעיה אינה שהחוק לא עובד, אלא שהוא לא ממומש במלואו – חלק מהבקבוקים עדיין מגיעים לפסולת הכללית במקום להחזרה מתוגמלת, מה שמשאיר גם נזק סביבתי חלקי וגם כסף שלא חוזר לצרכנים.
מקורות
- Globes, שני אשכנזי, על ההרחבה לבקבוקים גדולים, עתירת היצרנים לבג"ץ ותגובת אדם טבע ודין, 5.7.2021
- פוינטה, מדריך חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, 1.12.2021
- כלכליסט, נורית קדוש, על קשיי התעשייה והקבלנים בתחילת ההרחבה, 30.9.2021
- כלכליסט, שני אשכנזי, על נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי שיעורי איסוף בקבוקים גדולים וקטנים, 20.7.2023
- כלכליסט, על קנסות בסך 48 מיליון שקל לחברות משקאות וטענות עמיעד לפידות (אדם טבע ודין), 31.12.2022
- כלכליסט, על נתוני הכנסות והחזרי הפיקדון ב-2022 (693 מיליון שקל נגבו, 438.5 מיליון שקל הוחזרו) וחידוש האכיפה בתום הקפאת מלחמת "חרבות ברזל", 30.10.2023
- infospot, על תשתית מכונות ההחזרה האוטומטיות ופער היעד, 22.8.2023
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דרך ice.co.il, על שיעור מיחזור פסולת עירונית בישראל מול ממוצע ה-OECD, 4.6.2025
- Sensoneo, Global Waste Index 2025, על שיעור הטמנת הפסולת העירונית בישראל, 4.6.2025
- infospot, על נתוני תמיר וחוק האריזות לפי חומר ושיעור כיסוי פחים כתומים, 19.4.2023 ו-29.9.2024
- כלכליסט, שני אשכנזי, על המלצת הצוות הבין-משרדי לפתיחת תחום מיחזור האריזות לתחרות וביקורת עמותת צלול על תמיר, 17.7.2024
- כלכליסט, על השעיית אכיפת חוק הפיקדון בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" לבקשת לשכות המסחר, 15.10.2023