ב-2022, השנה האחרונה לפני המלחמה, ירד נטל הביטחון של ישראל לכ-4.4% מהתמ"ג – השפל ביותר זה כמה עשורים, ורבים בכלכלה הישראלית תיארו אותו כהוכחה לכך שהמשק הצליח "לגמול" את עצמו מתלותו ההיסטורית בהוצאה הביטחונית. שנתיים וכמה סבבי לחימה אחר כך, לפי דוח משרד האוצר שסוקר בעיתונות הכלכלית, תקציב הביטחון של ישראל ב-2024 הגיע ל-168.5 מיליארד שקל – 8.4% מהתמ"ג, עלייה של 65% בשנה אחת בהשוואה ל-98.1 מיליארד שקל (5.2% מהתמ"ג) ב-2023. מכון המחקר הבינלאומי SIPRI, שמפרסם הערכה עצמאית, מדד נתון קרוב אך גבוה עוד יותר – 8.8% מהתמ"ג, 46.5 מיליארד דולר – והציב את ישראל במקום השני בעולם בנטל הביטחוני היחסי לתוצר, מיד אחרי אוקראינה, עם הזינוק השנתי החד ביותר מאז מלחמת ששת הימים ב-1967. השאלה שנשארת פתוחה היא לא אם ישראל חוזרת לממן ביטחון בקנה מידה היסטורי – היא כבר עושה את זה – אלא איזה חלק אחר של התקציב משלם את המחיר.
כמה גדל תקציב הביטחון בפועל מאז תחילת המלחמה?
הקפיצה לא נגמרה ב-2024. לקראת 2025 אישרה הממשלה תקציב ביטחון של 117 מיליארד שקל – כ-6.5% מהתמ"ג, כ-15 מיליארד שקל יותר מההצעה המקורית של משרד האוצר – ובמהלך השנה, על רקע הסלמה נוספת מול איראן, הרחיבה הממשלה את יעד הגירעון לכ-5.2% מהתוצר כדי לממן תוספת ביטחונית של למעלה מ-30 מיליארד שקל. לקראת 2026 הגיעו שרי האוצר והביטחון, סמוטריץ' וכץ, בדצמבר 2025 להסכמה על תקציב ביטחון של 112 מיליארד שקל – נמוך בהרבה מהבקשה של משרד הביטחון, שעמדה על 140-144 מיליארד שקל – מתוך הנחת עבודה של כ-40,000 מילואימניקים מגויסים בממוצע ב-2026, ירידה מהתכנון המקורי של 60,000 (לעומת שיא של כ-300,000 מגויסים בעת הלחימה הקשה ביותר). ההנחה הזאת התבדתה כעבור חודשים ספורים: עם פרוץ סבב לחימה חדש מול איראן בסוף פברואר 2026, תקציב הביטחון המתוכנן תפח מהר לכ-142-143 מיליארד שקל, התקציב הכולל של המדינה ל-2026 – שאושר במקור בדצמבר 2025 בהיקף של 662 מיליארד שקל – עלה לכ-699 מיליארד שקל בגרסתו הסופית שהכנסת אישרה במרץ 2026, ותקרת הגירעון הורחבה מ-3.9% ל-4.9% מהתוצר בהצבעה של 62 מול 55 בכנסת.
האם ישראל הייתה כבר כאן בעבר?
התשובה, מבחינה היסטורית, היא שישראל לא רק הייתה כאן – היא הייתה במקום הרבה יותר קיצוני. אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967 טיפס נטל הביטחון ל-19.7% מהתמ"ג, ואחרי מלחמת יום הכיפורים הוא המשיך לעלות – בין 1973 ל-1977 עמד נטל הביטחון הממוצע על כ-27% מהתמ"ג, עם הערכות בודדות שמגיעות עד כ-28.7% בשנות השיא. פרופ' אסתבאן קלור מהאוניברסיטה העברית, כפי שמצוטט בכלכליסט, מקשר בין הנטל הביטחוני הענק של אותן שנים – יותר מ-20% מהתמ"ג – לבין "העשור האבוד" הכלכלי שספגה ישראל בעשור שלאחר מלחמת יום הכיפורים. מאז, נטל הביטחון ירד בהדרגה: ב-1990 הוא עמד על 12.6% מהתמ"ג, בתחילת שנות ה-90 צלל מתחת ל-10%, וב-2004-2005, לפי נתוני משרד האוצר, הוא עמד על 8.15% ו-8.5% מהתמ"ג בהתאמה – בדיוק רמה דומה לזו שאליה חזר ב-2024, אחרי כעשרים שנה של ירידה. ממוצע השנים 1985-2004 מציג את התמונה בצורה החדה ביותר: 10.4% מהתמ"ג בממוצע לביטחון בישראל, לעומת 2.8% בלבד בממוצע מדינות ה-OECD באותן שנים – פער שמלמד שגם ב"שנים הרגועות" ישראל נשאה בנטל ביטחוני חריג בהשוואה בינלאומית, לפני שהגיעה כלל לרמה של 2024.
מה סוכנויות הדירוג אומרות על זה?
שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הגיבו לנטל הביטחון המתנפח ברצף הורדות דירוג חריג. מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בפברואר 2024 מ-A1 ל-A2 – הפעם הראשונה בהיסטוריה שהסוכנות מורידה את דירוג האשראי של ישראל – בנימוק של עלייה ממשית בסיכון המדיני ובחוב כתוצאה מהמלחמה, ועד סוף אותה שנה היא הורידה את הדירוג פעם נוספת, ל-Baa1, רמה שבה הוא נשאר יציב (עם תחזית שלילית) בבדיקות שחזרו עליו במרץ, יולי ואוקטובר 2025. S&P הורידה את הדירוג פעמיים בתוך שנה: באפריל 2024, ימים אחרי התקפת איראן על ישראל, מ-AA- ל-A+, ובאוקטובר 2024 – בבדיקה שהוקדמה בכחמישה שבועות בשל הסלמה עם חיזבאללה – מ-A+ ל-A, לצד הורדת תחזית הצמיחה ל-0% לאותה שנה. פיץ' הורידה את הדירוג באוגוסט 2024 מ-A+ ל-A, והזהירה שהיא מצפה שתקציב הביטחון יישאר, גם לאחר המלחמה, גבוה בכנקודת אחוז וחצי מהתמ"ג בהשוואה לרמתו הקודמת. שלוש הסוכנויות, כל אחת בלשונה, הצביעו על אותו מנגנון: ככל שהביטחון תופס נתח גדול יותר מהתוצר, כך קטן המרחב הפיסקלי שנותר למדינה להתמודד עם זעזועים נוספים.
איך זה דוחק את שאר התקציב בפועל?
מכון טאוב, בדוח "מצב האומה" לשנת 2025, התרה במפורש מפני "מעגל קסמים הפוך" שבו הוצאה ביטחונית גבוהה דוחקת השקעה ציבורית אזרחית הכרחית ומאיטה צמיחה עתידית – שבתורה מקטינה את יכולת המדינה לממן גם ביטחון וגם אזרחות בעתיד. ההדגמה הקונקרטית ביותר לכך הגיעה בתחילת 2026: כדי לממן תוספת של כ-30 מיליארד שקל לביטחון, אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של כ-3% בכל משרדי הממשלה, שלפי דיווחי כאן חדשות וכלכליסט כלל, בין היתר, קיצוץ של כ-193 מיליון שקל ממשרד החינוך, כ-139 מיליון ממשרד הבריאות וכ-90 מיליון ממשרד הרווחה – בעוד שתקציב המשרד לביטחון לאומי, בניהולו של השר בן גביר, גדל לפי אותם דיווחים בכ-4.1 מיליארד שקל, זינוק של כ-16% מעל תקציבו המקורי לשנת 2025. בתמונה הסופית של תקציב 2026, תקציב הביטחון עבר את רף 142 מיליארד שקל, לעומת כ-97 מיליארד שקל למשרד החינוך, כ-63 מיליארד לבריאות וכ-64 מיליארד לביטוח הלאומי – פער שממחיש בצורה חדה את סדר העדיפויות שנקבע כשהגיעה שעת הקיצוצים. לצד זה, יחס החוב-תוצר של ישראל טיפס מ-61.3% ב-2023 לכ-69% ב-2024 ולכ-68.6% בסוף 2025 לפי האגף לחשב הכללי, ולפי מודי'ס הוא עשוי להגיע עד ל-75% – מגמה שמצטרפת לפער שממשיך ללחוץ על תקציב 2027 ועל צעדים כמו ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, בדיוק באותו הקשר של יוקר מחיה שכבר הופך את ישראל למדינה יקרה יחסית לשאר ה-OECD.
מה קורה ב-2026, ולמה זה רק מחריף?
הסיפור של 2026 לא נגמר בתקציב המאושר. בתחילת אוגוסט 2026 פנה ראש הממשלה נתניהו לגורמי האוצר, הביטחון והמשפטים בבקשה לגבש מתווה להוספת כ-350 עד 400 מיליארד שקל לתקציב הביטחון על פני כעשור – מעבר לתקציב השוטף, ומתוך כ-130 מיליארד שקל שכבר הוחלט עליהם, כולל כ-40 מיליארד שקל לרכש מטוסים דחוף. פער התקצוב השוטף של 2026 בלבד גדל, לפי אותם דיווחים, מהערכה ראשונית של כ-2 מיליארד שקל לפער ממשי של כ-29 מיליארד שקל, מה שהכריח חריגה ממסגרת התקציב שאושרה רק חודשים קודם. בנק ישראל, בהודעה מ-9 באוגוסט 2026, לא התנגד לצורך הביטחוני עצמו – אבל הבהיר בלשון חריגה שהרחבה בסדר גודל כזה חייבת להיות מלווה בהחלטה סדורה על אופן המימון שלה, והוסיף כי הוא "לא שותף לתהליך קבלת ההחלטות" שמאחורי התוספת של 350-400 מיליארד שקל. זו, בשורה התחתונה, ההתרעה המדויקת ביותר שקיימת כרגע: לא שאלה אם ישראל תמשיך לממן ביטחון בקנה מידה חריג – היא כבר עושה את זה כבר שנה שלישית ברצף – אלא אם מישהו בכלל כתב תוכנית סדורה לאיך משלמים על זה בלי לדחוק עוד ועוד תקציבים אזרחיים הצידה.
שאלות ותשובות
כמה עולה תקציב הביטחון של ישראל כאחוז מהתמ"ג כיום?
ב-2024 הגיע תקציב הביטחון ל-8.4% מהתמ"ג לפי נתוני משרד האוצר (8.8% לפי הערכת SIPRI העצמאית) – השיא מזה כעשרים שנה, מאז רמה דומה שנרשמה ב-2004-2005. לפני המלחמה, ב-2022, הוא עמד על כ-4.4% מהתמ"ג בלבד.
האם נטל הביטחון היום גבוה יותר מבעבר?
לא בהשוואה היסטורית מלאה. בשנים שאחרי מלחמת יום הכיפורים (1973-1977) עמד נטל הביטחון על כ-27% מהתמ"ג בממוצע – יותר משלוש פעמים הרמה של 2024. הנתון הנוכחי הוא השיא של העשרים השנה האחרונות, לא של כל ההיסטוריה הישראלית.
איך תקציב הביטחון המוגדל פוגע בתקציבים אחרים?
בתקציב 2026 אושר קיצוץ רוחבי של כ-3% בכל משרדי הממשלה כדי לממן תוספת ביטחונית, ולפי דיווחים כלכליים כלל הקיצוץ מאות מיליוני שקלים ממשרדי החינוך, הבריאות והרווחה – בזמן שתקציב משרד אחד, לביטחון לאומי, גדל בכ-16%.
מה סוכנויות הדירוג חושבות על המצב הפיסקלי של ישראל?
מודי'ס, S&P ופיץ' הורידו את דירוג האשראי של ישראל בין ארבע לחמש פעמים מאז פברואר 2024 – הורדת הדירוג הראשונה אי-פעם של מודי'ס לישראל – בעיקר בשל העלייה בהוצאה הביטחונית, בגירעון ובחוב הציבורי שמלווים את המלחמה.
הקפיצה החדה בתקציב הביטחון היא בת שלוש שנים בלבד, אבל הוויתורים שהיא מכתיבה – קיצוצים רוחביים, גירעון מורחב, דירוג אשראי שנשחק – הם כאלה שישראל כבר מכירה היטב מהעשורים שאחרי מלחמת יום הכיפורים. ההבדל הפעם הוא שבנק ישראל עצמו מודה שהוא לא יודע איך מתכוונים לשלם על הסל הביטחוני הבא בגודל של 350 עד 400 מיליארד שקל – וכל עוד אין תשובה לשאלה הזאת, הנטל הזה צפוי להישאר בדיוק במקום שבו הוא היום: על הגב של התקציב האזרחי.
מקורות
- Reuters (דרך Yahoo News), "Israeli war spending in Gaza, Lebanon tops $30 billion in 2024 – Finance Ministry", מרץ 2025. קישור
- Globes (en.globes.co.il), "Second only to Ukraine: The cost of Israel's defense burden" – נתוני תקציב ביטחון היסטוריים ודברי פרופ' אסתבאן קלור, 4.11.2024. קישור
- Globes (en.globes.co.il), סיקור דוח SIPRI על עליית 65% בהוצאה הביטחונית של ישראל ב-2024, אפריל 2025. קישור
- TBS News (מבוסס Bloomberg), "Israel Hit With First Ever Downgrade as Moody's Cites War Impact", 10.2.2024. קישור
- Bloomberg, "Israel's Rating Cut by Fitch as War Seen Lasting Into 2025", 12.8.2024. קישור
- Times of Israel, "Cabinet approves 2026 state budget, overcoming defense spending rifts", 5.12.2025. קישור
- Breaking Defense, "Israel approves $45B defense budget as Iran war rages", 30.3.2026. קישור
- Globes (en.globes.co.il), דיווח על הודעת בנק ישראל בנושא תוכנית ההתעצמות הביטחונית הרב-שנתית, 9.8.2026. קישור
- מכון טאוב, דוח מצב האומה 2025, פרק מאקרו-כלכלי – אזהרה מפני דחיקת השקעה אזרחית. קישור