בסוף 2026 יונח על שולחנו של נגיד בנק ישראל אמיר ירון מסמך שאמור לסכם תשע שנות עבודה: תוכנית מלאה להנפקת שקל דיגיטלי, ועליו להכריע – כן או לא. זו הפעם הראשונה שבה ועדת ההיגוי של בנק ישראל, שבוחנת את הרעיון מאז 2017, נדרשת בפועל להחליט ולא רק לחקור. וזה קורה בדיוק ברגע שבו ישראל, אולי יותר מכל כלכלה מערבית אחרת, כבר עשתה את כל שיעורי הבית האפשריים – סקר ציבור נרחב עם ניתוח סטטיסטי מתקדם, פיילוט טכנולוגי מבוסס בלוקצ'יין, ארגז חול רגולטורי עם ארבע עשרה חברות שהתמודדו בו, ומסמך אפיון טכני מפורט שיצא להערות הציבור – ועדיין לא הצליחה להחליט אם היא בכלל רוצה בתוצר הסופי.
השאלה הזו רחוקה מלהיות טכנית. שקל דיגיטלי הוא כסף שמונפק ישירות על ידי הבנק המרכזי, לא על ידי בנק מסחרי – הבטחה ישירה של המדינה, לא של תאגיד פרטי, ושונה גם ממטבעות קריפטוגרפיים וגם מהיתרה בעו"ש הרגיל. יותר מ-140 מדינות בעולם כבר בוחנות רעיון דומה, לפי מעקב המכון לענייני חוץ Atlantic Council, אבל רק שלוש הנפיקו בפועל מטבע כזה – ואף לא אחת מהן כלכלה מפותחת. ישראל, עם אחת ממערכות התשלומים הדיגיטליות המתקדמות בעולם, ניצבת מול שאלה שונה לגמרי מזו שהטרידה את בהאמס או ניגריה: לא "איך מביאים טכנולוגיה למי שאין לו", אלא "האם יש בכלל בעיה שהפתרון הזה פותר".
הפרדוקס הזה בולט עוד יותר במספרים. ישראלים כבר משלמים דיגיטלית בהיקפים עצומים: המחזור שעבר אשתקד דרך ארנקים דיגיטליים כמו Bit ו-Paybox עלה ב-44.9% לעומת 2024 והגיע לכ-98 מיליארד שקל – כ-41% מסך ההוצאה של הציבור בבתי עסק פיזיים. ובכל זאת, שיעור העסקאות במזומן בחנויות פיזיות בישראל לא יורד – הוא עולה, ועומד כיום על כ-21% מסך העסקאות, פי שלושה עד חמישה מהשיעור המקביל בנורווגיה, בשוודיה או בקנדה. הכלכלה האפורה מוערכת, לפי הערכה ותיקה יחסית של ה-OECD, בכ-6.6% מהתמ"ג – כ-70 מיליארד שקל. שקל דיגיטלי כשלעצמו לא בהכרח יזיז את המספר הזה, וזו בדיוק אחת השאלות שמטרידות את המתנגדים לפרויקט.
תשע שנים של בדיקות, ואף פעם של החלטה
הסיפור מתחיל בוועדה פנימית שהוקמה בבנק ישראל עוד ב-2017-2018, והפך למחלקת עבודה סדורה סביב 2020. מאז, הפרויקט הצטבר לרצף מרשים של תוצרים קונקרטיים: פיילוט טכנולוגי על גבי רשת בלוקצ'יין מסוג אתריום שנבדק ב-2021-2022 וכלל סימולציה של העברות ארנק לארנק וחוזה חכם לרכישת רכב; פורומים פומביים עם נציגי הציבור והמגזר הפיננסי שמתקיימים באופן סדיר מאז 2023, כשהפורום העשירי התקיים במרץ 2026; ארגז חול רגולטורי ו"אתגר השקל הדיגיטלי" שבו נבחרו ארבע עשרה קבוצות ב-2024 לבדוק שימושים כמו תשלומים מפוצלים, מיקרו-תשלומים ותשלומים מותנים; סקר ציבור אקדמי-מקצועי שפורסם בפברואר 2025; ומסמך אפיון טכני מפורט שיצא להערות ציבור במרץ 2025, ולוּוה בתהליך הערכה טכנולוגית חיצוני שהושק במאי אותה שנה.
מה שמשתנה ב-2026 הוא לא המחקר – הוא הלוח זמנים. לדברי יואב סופר, שעומד בראש צוות הפרויקט בבנק ישראל, הצוות מתכנן להשלים את התוכנית ולהניח אותה על שולחנו של הנגיד עד תום השנה: "בסוף שנת 2026 אנחנו מעוניינים לסיים עם התוכנית, ולהניח אותה בפני הנגיד, שיצטרך להחליט אם להוציא לדרך את השקל הדיגיטלי." זו הפעם הראשונה שתשע שנות מחקר פתוח הופכות לרגע הכרעה בינארי – לא "אולי יום אחד", אלא כן או לא, בפני מי שאחראי לחתום.
למה ישראלים דווקא לא חוששים שהבנק יראה את הארנק שלהם
הממצא המפתיע ביותר מהסקר של בנק ישראל, כמעט ולא זכה לתשומת לב מחוץ לתקשורת העברית, נוגע בדיוק לחשש שהיה אמור להיות המרכזי ביותר: פרטיות. במחקר, שכלל מדגם ארצי מייצג וניתוח קונג'וינט סטטיסטי מתקדם, ושנכתב בהובלת צוות חוקרים בראשות הפרופ' רות פלאטו-שנער מהמרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית במכללה האקדמית נתניה וד"ר ניר יעקבי מצוות הפרויקט בבנק ישראל, נשאלו המשתתפים אילו שלוש מתוך תשע תכונות אפשריות חשובות להם ביותר בשקל דיגיטלי. הגנה מפני הונאות ותקלות מערכת דורגה במקום הראשון (49.45%), צמוד לזכות לקבל ריבית של 3.5% על היתרה (48.81%). "בנק ישראל לא יכול לראות כמה כסף יש לך ואיפה הוצאת אותו" – בדיוק החשש שמוביל את השיח נגד מטבעות דיגיטליים ריכוזיים בגרמניה, בהולנד, בדרום קוריאה ובשוודיה – דורג במקום השמיני מתוך תשעה, ונבחר רק על ידי 22.84% מהמשיבים.
בתשובות פתוחות על החסרונות האפשריים, ישראלים הזכירו כמעט אך ורק חשש מפריצות סייבר, הונאות ותקלות – כמעט בלי להזכיר מעקב ממשלתי. הנטייה הזו דומה יותר לזו שנמצאה בסקרים דומים בשוודיה, שם הציבור לא ראה באנונימיות של המזומן ערך שצריך לשמר בגרסה הדיגיטלית, מאשר לדפוס המרכז-אירופי שבו פרטיות היא החשש המוביל. גם רמות האמון תומכות בכיוון הזה: כ-70% מהמשיבים דיווחו על אמון גבוה בבנק ישראל, לעומת 54.5% בבנקים המסחריים – ואמון גבוה בבנק המרכזי מתואם חזק עם נכונות לאמץ שקל דיגיטלי.
מה קרה כשמדינות אחרות כבר החליטו
ההשוואה הבינלאומית מספרת סיפור זהיר. סין, המדינה המובילה בעולם בפיילוט CBDC בקנה מידה, כבר מחזיקה כ-230 מיליון ארנקי יואן דיגיטלי (e-CNY) פרטיים וכ-18.84 מיליון ארנקים עסקיים, עם מחזור מצטבר של כ-16.7 טריליון יואן – כ-2.3 טריליון דולר – עד סוף 2025, צמיחה של כ-800% משנת 2023. מ-1 בינואר 2026 החלו בנקים סינים לשלם ריבית על ארנקי e-CNY, ובנק העם הסיני סיווג מחדש את המטבע כהתחייבות פיקדונית – סימן לכך שגם סין עדיין מכווננת תמריצים כדי לייצר שימוש אמיתי, לא רק רישום פסיבי של ארנקים. בקצה השני של הספקטרום ניצבת ניגריה, שהנפיקה את ה-eNaira כבר ב-2021 – ה-CBDC השני בעולם – ונתקלה במפח נפש: פחות מ-0.5% מהאוכלוסייה השתמשו בו בפועל כשנה אחרי ההשקה, ולפי קרן המטבע הבינלאומית, כ-98.5% מהארנקים שנפתחו לא נרשמה בהם שום פעילות בשבוע נתון; מספר הארנקים שנפתחו בפועל כן טיפס במהירות, לכ-13 מיליון לפי נגיד הבנק המרכזי של ניגריה, אך זה לא תורגם לשימוש בפועל. הסיבות שצוינו: בלבול הציבור בין eNaira למטבעות קריפטוגרפיים, שיתוף פעולה חלש מצד הבנקים המסחריים, אינטגרציה חלשה עם בתי עסק והעדפה כללית למטבע חוץ יציב יותר מהניירה הניגרית.
המקרה הרלוונטי ביותר להשוואה עם ישראל הוא דווקא שוודיה – כלכלה קטנה, בנקאית ומתקדמת דיגיטלית בדומה לישראל, עם מערכת תשלומים פרטית מפותחת משלה (Swish, המקבילה השוודית ל-Bit). אחרי שנים של פיילוט טכני, הריקסבנק הגיע למסקנה שנוסחה בבירור בחקירה ממשלתית ממרץ 2023: יש "צורך חברתי לא מספיק" כדי להצדיק הנפקת e-krona. שוודיה כיום רק שומרת על מוכנות חקיקתית למקרה הצורך, בעיקר כגידור מול היוזמה של הבנק המרכזי האירופי – שגם היא, אגב, לא ממהרת: תקנת האירו הדיגיטלי צפויה להתקבל רק ב-2026, פיילוט מתוכנן ל-2027, והנפקה אפשרית לא לפני 2029, בכפוף להחלטה פורמלית שטרם התקבלה.
הסיכון שהבנקים לא אוהבים לדבר עליו בקול רם
לבנקים המסחריים יש סיבה מוחשית וכמותית לחשוש. ניתוח של בנק ישראל משנת 2022 בחן תרחישים שבהם אימוץ נרחב של שקל דיגיטלי מוציא כספים מפיקדונות עו"ש רגילים – מקור מימון כמעט חינמי עבור הבנקים כיום – ומצא כי רווחיות המערכת הבנקאית עלולה לרדת בכ-3.8% בתרחיש מתון, ועד 12.7%, כ-1.6 מיליארד שקל, בתרחיש הקיצוני ביותר. עם זאת, אותו ניתוח גם קבע שהמערכת הבנקאית תישאר יציבה גם אם עד 30% מהפיקדונות השוטפים יומרו לשקל דיגיטלי. זה בדיוק הסיכון שמכונה בספרות המקצועית "דה-אינטרמדיאציה בנקאית", ובגללו כמעט כל תכנון CBDC רציני בעולם, כולל זה הישראלי, מתכנס לאותו מודל דו-שכבתי: הבנק המרכזי מנפיק את המטבע, אבל גופים פרטיים – בנקים, פינטקים, אולי גם הדואר – הם אלה שמנהלים בפועל את הקשר עם הלקוח הסופי, לצד מדיניות ריבית מרוסנת שנועדה שלא למשוך פיקדונות באגרסיביות.
הסקר של בנק ישראל מוסיף כאן פרט מרגיע חלקית לבנקים: התכונה "אין הגבלה על הסכום שאפשר להחזיק" דורגה במקום האחרון מבין תשע האפשרויות, בבחירה של 17.89% בלבד מהמשיבים – ולפי החוקרים, זה עשוי לרמז שהציבור רואה בשקל הדיגיטלי בעיקר כלי לתשלומים, לא אמצעי חיסכון. אם ההשערה נכונה, זה מקטין – אך לא מבטל – את הסיכון לבריחת פיקדונות, בעיקר בהיעדר ריבית אטרקטיבית, בדיוק התכונה שהציבור עצמו דירג כשנייה בחשיבותה. רשות ניירות ערך ובנק ישראל כבר מתמודדים היום עם חיכוך דומה מול הבנקאות המסורתית סביב עולם הקריפטו – והוויכוח על שקל דיגיטלי הוא בעצם גרסה ממוסדת יותר של אותה מתיחות בין חדשנות פיננסית ליציבות בנקאית.
הלקח שבנק ישראל לא אומר בקול, אבל כותב במסמכים
באף אחד ממסמכי בנק ישראל הפומביים לא מופיעה הכותרת "לקח ממלחמת חרבות ברזל" – הבנק נזהר במופגן מלקשור את הפרויקט במפורש למלחמה. אבל שני מסמכים נפרדים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, מצטרפים לתמונה שקורא ער יכול לחבר בעצמו בלי להפריז. ראשית, רשימת המניעים הכלליים להנפקת מטבע דיגיטלי, כפי שמופיעה במסמך האפיון הראשוני ממרץ 2025, כוללת באופן מפורש מוטיבציה בשם "הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה" – והמסמך אף מסביר שתשלומים לא מקוונים חשובים בפרט באזורים עם בעיות תקשורת, כולל במקרה של "אירוע בטחוני", תקלות טכניות או פגעי טבע. ניסוח בירוקרטי בדיוק לסוג הגיוון התשתיתי שכלכלה שחיה תחת איום צבאי הייתה רוצה. שנית, ומעבר לפרויקט השקל הדיגיטלי עצמו, בנק ישראל פרסם באתרו מסגרת המשכיות עסקית למגזר הבנקאי בזמן מלחמה, שמאשרת כי הבנק המרכזי והבנקים המסחריים החזיקו במהלך תקופת חרבות ברזל מלאי מזומן פיזי שנפרס מראש, אתרי מחשוב גיבוי מוקשחים מפני נזק פיזי, ונהלי גיבוי ידניים לסליקת תשלומים. יכולת התשלום האופליין המתוכננת לשקל הדיגיטלי היא הרחבה טבעית של אותה לוגיקת עמידות אל העולם הדיגיטלי – גם אם בנק ישראל בוחר להציג אותה כלפי חוץ במונחי "הכללה פיננסית" ו"אזורים עם כיסוי תקשורת מוגבל", בדיוק כמו שעושים הבנקים המרכזיים של אוסטריה וקנדה, ולא במונחים צבאיים מפורשים.
זה גם מתחבר לנתון שכבר הוזכר: שימוש אופליין דורג במקום החמישי מתוך תשעה בסקר הציבור הישראלי, עם 32.94% מהמשיבים שסימנו אותו כחשוב – רמה גבוהה יחסית לתכונה טכנית לא מובנת מאליה, שמרמזת שגם הציבור הרחב, גם בלי לדבר על מלחמה, מבין אינטואיטיבית שכסף שתלוי לגמרי באינטרנט ובחשמל הוא כסף פגיע.
בסופו של דבר, עד תום 2026 מישהו יצטרך לחתום על משהו. ייתכן שהתוכנית שתונח על שולחנו של אמיר ירון תוביל להנפקה זהירה ומדורגת. ייתכן גם, בדיוק כמו שקרה בשוודיה, שבנק ישראל יגיע למסקנה שישראל כבר מחזיקה כמעט בכל מה שהשקל הדיגיטלי אמור לספק – מערכת תשלומים דיגיטלית מפותחת, אמון גבוה יחסית בבנק המרכזי, וציבור שדורג את הצורך שלו רק כ"עניין בינוני" ולא כדחיפות – ושה"שקל הדיגיטלי" יישאר עוד כמה שנים במעמד המוזר של פרויקט שמוכן להנפקה, בלי שאף אחד בפועל מנפיק אותו.
שאלות ותשובות
מה זה בעצם שקל דיגיטלי, ובמה הוא שונה מהיתרה בעו"ש הרגיל? שקל דיגיטלי הוא כסף שמונפק ישירות על ידי בנק ישראל, לא על ידי הבנק המסחרי שבו מתנהל חשבון העו"ש שלכם. במונחים משפטיים, זו הבטחת תשלום ישירה של המדינה, בדיוק כמו שטר כסף פיזי – בעוד שיתרת העו"ש היא למעשה חוב שהבנק המסחרי חייב לכם. הוא גם שונה ממטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, שאינם מגובים בשום גוף מרכזי, ומסטייבלקוין פרטיים כמו Tether, שמונפקים בידי חברות ולא בידי מדינה.
האם שקל דיגיטלי אמור להחליף את המזומן? לא. בכל התוכניות שפרסם בנק ישראל עד כה, השקל הדיגיטלי מתוכנן להיות אמצעי תשלום נוסף לצד מזומן ואמצעי תשלום קיימים, לא תחליף שמבטל אותם. המודל שנבחן הוא דו-שכבתי: הבנק המרכזי מנפיק, אבל בנקים ופינטקים הם שמתפעלים את הארנקים והשירותים מול הציבור.
מתי בנק ישראל בכלל יחליט אם להנפיק? לפי ראש צוות הפרויקט, יואב סופר, הצוות מתכנן להניח תוכנית מלאה על שולחנו של הנגיד אמיר ירון עד סוף 2026 – הפעם הראשונה שבה נדרשת החלטה בפועל, ולא רק המשך מחקר.
האם הכסף שלי בבנק בסיכון אם יונפק שקל דיגיטלי? מודלים שפרסם בנק ישראל ב-2022 מצאו שגם בתרחיש שבו עד 30% מהפיקדונות השוטפים יומרו לשקל דיגיטלי, המערכת הבנקאית צפויה להישאר יציבה – אם כי רווחיות הבנקים עלולה להיפגע. סקר הציבור מ-2025 מרמז שרוב הישראלים רואים בשקל הדיגיטלי כלי תשלום ולא כלי חיסכון, מה שעשוי להקטין את הסיכון בפועל.
מקורות
- בנק ישראל, ועדת ההיגוי לבחינת אפשרות הנפקת שקל דיגיטלי – "נכונות הציבור הישראלי לאמץ שקל דיגיטלי", פברואר 2025. קישור
- בנק ישראל – "אפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי", מרץ 2025. קישור
- בנק ישראל, הודעה לעיתונות – "בנק ישראל מפרסם אפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי", 3 במרץ 2025. קישור
- בנק ישראל, הודעה לעיתונות – "בנק ישראל משיק תהליך הערכה טכנולוגית", 8 במאי 2025. קישור
- בנק ישראל, הודעה לעיתונות – דברי המשנה לנגיד אנדרו אביר על השקל הדיגיטלי כקטליזטור לתחרות, 16 באפריל 2024. קישור
- בנק ישראל – מידע על פעילות מערכת הבנקאות בעת מלחמה. קישור
- כלכליסט – "נייר זה העבר: בנק ישראל ביצע ניסוי ראשוני ב'שקל דיגיטלי'", 2022. קישור
- כלכליסט – "בנק ישראל: מעבר לשקל דיגיטלי עשוי לפגוע ברווחיות הבנקים", 2 במרץ 2022. קישור
- CoinDesk – "Israel's Central Bank Chief Warns Stablecoins Are Now Systemic as Digital Shekel Advances", 1 בדצמבר 2025. קישור
- Ledger Insights – "Israel launches digital shekel CBDC challenge", 2024. קישור
- Atlantic Council – CBDC Tracker, נכון למאי 2026. קישור
- Cryptovalleyjournal – "China advances the digital yuan (e-CNY) on a broad front". קישור
- Finbold – "Nigeria's CBDC project fails to pick up as only 0.5% of residents use eNaira". קישור
- Sveriges Riksbank – עמוד פרויקט ה-e-krona הרשמי. קישור
- הבנק המרכזי האירופי – עמוד הפיילוט הרשמי של האירו הדיגיטלי. קישור
- Bloomberg – "Digital Euro Pilot Phase Could Start as Soon as 2027, ECB Says", 30 באוקטובר 2025. קישור
- ynet – "מזומן או ארנק דיגיטלי: איזה אמצעי תשלום יהפוך אותנו לצרכנים חכמים יותר?" קישור
- גלובס – "OECD: היקף הכלכלה השחורה בישראל – כ-70 מיליארד שקל". קישור
- קרן המטבע הבינלאומית – Ree, J., "Nigeria's eNaira, One Year After", IMF Working Paper WP/23/104, מאי 2023. קישור
- ישראל היום – "מזומן? עלייה של 30 מיליארד שקל ברכישה דרך ארנקים דיגיטליים", 2026. קישור
- בנק ישראל – סיכום מפגש עשירי של הפורום הציבורי לשקל הדיגיטלי, 18 במרץ 2026. קישור
- Ledger Insights – "Nigeria's CBDC transactions surge 63% amid cash shortages. Will it last?", מרץ 2023 (מצטט את נגיד הבנק המרכזי של ניגריה על כ-13 מיליון ארנקים). קישור
- דבר – "בלי עמלות ועם ריבית על העו"ש: השקל הדיגיטלי עשוי לשנות את מערכת הבנקאות", 17 במרץ 2025 (מצטט את יואב סופר). קישור