אישה בת 32, בריאה, בלי בן זוג קבוע ובלי אבחנה רפואית כלשהי, מחליטה שהיא רוצה "לקנות לעצמה זמן" – להקפיא היום ביציות צעירות, כדי שאם תגיע להורות בגיל 39 או 41 יהיה לה סיכוי טוב יותר. באותו בניין, לפעמים באותה מסדרון, יושבת אישה בת 41 שמתחילה את מחזור ההפריה החוץ-גופית השלישי שלה השנה. הראשונה תשלם על כל שקל מכיסה – בין 6,000 ל-9,000 שקל למחזור, ועוד אלפי שקלים על תרופות, כך שטיפול מלא יכול להגיע לכ-30,000 שקל. השנייה לא תשלם כלום: סל הבריאות הציבורי מכסה לה הכול, עד ללידת שני ילדים ועד גיל 45. שתיהן פונות לאותה מערכת רפואית, באותה מדינה, עם אותה מטרה בסופו של דבר – והמדינה מחליטה להתייחס אליהן אחרת לגמרי.
זה לא מקרה ולא פער בירוקרטי שנשכח. בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת ב-30 בנובמבר 2021 גילה נציג משרד הבריאות, לפי מאמר שפורסם בכתב העת המדעי International Journal for Equity in Health, שוועדת סל הבריאות דירגה את הקפאת הביציות מסיבות שאינן רפואיות בעדיפות הנמוכה ביותר מבין כל הטכנולוגיות שהובאו לפניה – החלטה שלמעשה עצרה כל דיון המשך בנושא. חמש שנים אחרי, בסל הבריאות שפורסם בפברואר 2026 ומימן 107 תרופות וטכנולוגיות חדשות ב-650 מיליון שקל, הקפאת ביציות חברתית שוב לא נכללה. ישראל, המדינה שהעניקה לעולם את אחת ממדיניות הפוריות הנדיבות ביותר שיש, בחרה במפורש להשאיר בחוץ בדיוק את הכלי שיכול לצמצם את הצורך בה מלכתחילה.
למה הקפאת ביציות "חברתית" לא נכנסת לסל הבריאות?
החוק הישראלי מבחין בין שני סוגים של הקפאת ביציות, וההבחנה הזאת היא כל הסיפור. הקפאה מטעמים רפואיים – למשל אישה שעומדת לעבור כימותרפיה שעלולה לפגוע בפוריות, או נערה ואישה עד גיל 41 עם סיכון מוגבר לאל-ווסת מוקדם – ממומנת חלקית או במלואה מתוך סל הבריאות. אבל כפי שקובע נוהל משרד הבריאות עצמו במילים חד-משמעיות: "טיפולי שימור פוריות מסיבות שאינן רפואיות ייעשו במימון פרטי של האישה". במילים אחרות, אישה בריאה שרוצה פשוט לשמר לעצמה אפשרות עתידית – כי אין לה עדיין בן זוג, כי היא בונה קריירה, או סתם כי היא רוצה ביטחון – יוצאת מההגדרה של "רפואי", ולכן מההגדרה של "ציבורי".
ההיגיון הזה מתנגש חזיתית עם ההיגיון שמנחה את מדיניות ההפריה החוץ-גופית הישראלית, המוכרת כאחת הנדיבות בעולם: המדינה מזכה כל אישה תושבת ישראל בטיפולי הפריה חוץ-גופית ממומנים במלואם עד ללידת שני ילדים, לרוב עד גיל 45 – מדיניות שמובילה עולמית במספר מחזורי הטיפול לנפש. כלומר: ברגע שאישה כבר מוגדרת כמתקשה להיכנס להיריון, המדינה כמעט ולא מציבה לה תקרה. אבל הצעד המונע – זה שיכול לחסוך ממנה את כל המסע הזה מלכתחילה – נשאר עליה ועל כרטיס האשראי שלה בלבד.
כמה עולה להקפיא ביציות בישראל היום?
מחיר מחזור הקפאה בודד נע כיום בין 6,000 ל-9,000 שקל, ועליו יש להוסיף עוד אלפי שקלים על תרופות הגירוי ההורמונלי שמקדימות את השאיבה, כך שטיפול מלא של שני מחזורים, כולל אחסון, יכול להגיע לכ-30,000 שקל – בלי שום החזר מהמדינה. מדובר בסכום שדורש תכנון פיננסי מראש, בשלב בחיים שבו רוב הנשים שפונות לתהליך – לרוב בשנות ה-30 המאוחרות שלהן – עדיין בונות את הקריירה או את הבית שלהן. משרד הבריאות מתיר את התהליך לנשים בגילאי 30 עד 41, במסגרת של עד ארבעה מחזורי שאיבה או עד לאיסוף 20 ביציות, לפי המוקדם מביניהם.
אז מי כן משלם? מרוץ הסבסוד של קופות החולים
כשהמדינה מסרבת, מישהו אחר קופץ לתמונה. מאוחדת הייתה הראשונה שהחליטה לסבסד הקפאת ביציות חברתית ללקוחותיה, עוד ב-2017, ובינואר 2026 הצטרפה אליה גם מכבי, אחרי שכללית עשתה זאת כמה חודשים קודם לכן. שלוש קופות החולים הציעו סבסוד דומה של כ-3,500 שקל למחזור טיפול – מכבי, למשל, הגבילה את ההטבה לנשים בגילאי 31 עד 38, עד שלוש שאיבות או 25 ביציות, וחייבה רכישת ביטוח המשלים "מכבי שלי". לאומית, שנותרה מחוץ למרוץ, הודיעה בסופו של דבר גם היא: החל מ-1 ביולי 2026 היא מציעה סבסוד זהה של 3,500 שקל למחזור למבוטחות "לאומית זהב" בגילאי 30 עד 37, כך שכיום, לראשונה, כל ארבע קופות החולים בישראל מציעות סבסוד חלקי כלשהו להקפאת ביציות חברתית – בעוד שהמדינה עצמה, כאמור, עדיין לא.
התוצאה של הכניסה ההדרגתית הזאת של קופות החולים למרחב שהמדינה נטשה נראית בבירור בנתוני הביקוש. במאוחדת, לפי הדיווח מינואר 2026, מספר הנשים שביצעו הקפאת ביציות מסיבות חברתיות זינק פי 10 בין 2018 ל-2025 – מכ-70 נשים לכ-700 – ומספר מחזורי הטיפול גדל פי 7 באותה תקופה. זה לא רק שיקוף של מודעות גוברת; זו גם עדות לכך שברגע שיש סבסוד חלקי, אפילו כזה שמכסה רק חלק מהעלות, הביקוש שהיה חבוי כל השנים האלה פורץ החוצה.
כמה מהביציות המוקפאות בכלל נעשה בהן שימוש?
וכאן מגיע הנתון שמסביר, לפחות בחלקו, למה ועדת הסל ממשיכה לדחות את הבקשה. מחקר שעקב אחרי 645 נשים בבית החולים האוניברסיטאי הלאומי של טייוואן, ופורסם באוגוסט 2022 בכתב העת Reproductive Biology and Endocrinology, מצא ששיעור השימוש בפועל בביציות המוקפאות עמד על 8.4% בלבד – רק 54 מתוך 645 הנשים חזרו בכלל להפשיר את הביציות שהקפיאו. מתוכן, 31.5% הצליחו ללדת לפחות ילד אחד בעזרת הביציות המופשרות, כאשר הסיכוי ירד בחדות עם הגיל שבו בוצעה ההקפאה: 63.6% בקרב מי שהקפיאו עד גיל 35, לעומת 17.6% בלבד בקרב מי שהקפיאו מגיל 40 ומעלה. סקירה על השיח הציבורי סביב הנושא בישראל, שפורסמה בפברואר 2023 באותו כתב עת שבו נחשף ניתוח דיון ועדת הכנסת, מצטטת טווח דומה ממחקרים שונים בעולם – בין 3% ל-38% משיעור החוזרות להשתמש בביציות שהקפיאו.
המשמעות: רוב הנשים שמשלמות עשרות אלפי שקלים מכיסן הפרטי כדי "לקנות ביטוח פוריות" בסוף לא ממש משתמשות בו – לרוב כי הן נכנסות להיריון בדרך הטבעית לפני שנזקקות לביציות המוקפאות. מבחינת ועדת הסל, זה בדיוק מה שהופך את הטכנולוגיה למועמדת גרועה למימון ציבורי לפי מודל עלות-תועלת קלאסי: הרוב המכריע של הכסף הציבורי היה מושקע בביציות שלעולם לא יופשרו. אבל הגישה הזאת מתעלמת מטיעון מרכזי של התומכים בסבסוד: בדיוק כמו ביטוח, הערך של הקפאת ביציות לא נמדד רק בשימוש בפועל, אלא גם בשקט הנפשי ובגמישות שהיא נותנת לאישה בעשור הפוריות הקריטי ביותר שלה.
הפרדוקס שממשיך להתקיים
הפער הזה בין מדיניות ה-IVF לבין מדיניות הקפאת הביציות החברתית לא רק מעניין תיאורטית – הוא עולה כסף לכולם, כולל למדינה עצמה. כל אישה שהייתה יכולה להקפיא ביציות בגיל 32 ולהימנע מטיפולי פוריות יקרים ומורכבים בגיל 41, אבל לא עשתה זאת כי לא הייתה לה גישה כלכלית לכך, עלולה בסופו של דבר להזדקק בדיוק לאותה מערכת IVF שהמדינה כן בוחרת לממן במלואה – רק בשלב מאוחר יותר, יקר יותר, ועם סיכויי הצלחה נמוכים יותר. פרופ' ראול אורביטו ממרכז שיבא, שצוטט ב-ynet, ניסח את זה בצורה חדה: "במקום להשקיע בטיפולים עם סיכויי הצלחה נמוכים לנשים מבוגרות, על המדינה לתמוך כלכלית בנשים צעירות שמתחילות בהקפאת ביציות בשלב מוקדם".
עדיין, ועדת סל הבריאות ממשיכה להעדיף טכנולוגיות עם החזר מדיד וברור על ההשקעה – טיפולים אונקולוגיים, קרדיולוגיים, תרופות לילדים – על פני מוצר שמרבית הרוכשות שלו, לפי הנתונים, לעולם לא ישתמשו בו. וכך, בעוד קופות החולים מתחרות ביניהן על אלפי שקלי סבסוד בודדים, ההחלטה העקרונית – האם המדינה תראה בהקפאת ביציות חברתית השקעה ציבורית לגיטימית, לא פחות מטיפולי הפוריות שהיא כבר מממנת בנדיבות חסרת תקדים – ממשיכה לחכות בתחתית רשימת העדיפויות.
מי כן צריך לשקול הקפאת ביציות – ומתי
רופאות פוריות, כפי שצוטטו בתקשורת הכלכלית והרפואית, ממליצות להקדים ולהקפיא לפני גיל 37 ככל האפשר, מכיוון שכמות ואיכות הביציות יורדות בחדות אחרי אותו גיל – בדיוק הנקודה שממנה גם סיכויי ההצלחה של הפשרה עתידית צונחים. מי שיש לה כיסוי חלקי דרך קופת החולים, כדאי שתבדוק את תנאי הסף המדויקים – גיל מזערי ומרבי, מספר שאיבות מכוסות, והאם נדרש ביטוח משלים – לפני שהיא נכנסת לתהליך, כי התנאים משתנים מקופה לקופה. ומי שאין לה כל סבסוד, כדאי שתביא בחשבון שהסיכוי שהיא בכלל תשתמש בביציות המוקפאות, לפי הנתונים הבינלאומיים, נמוך יחסית – מה שלא בהכרח אומר שהתהליך לא שווה, אלא שכדאי להיכנס אליו כשהציפיות מדויקות.
שאלות ותשובות
האם המדינה מממנת הקפאת ביציות חברתית בישראל? לא. סל הבריאות הציבורי מכסה הקפאת ביציות רק מטעמים רפואיים, כמו לפני טיפול אונקולוגי או במקרה של סיכון מוגבר לאל-ווסת מוקדם. הקפאה מבחירה, ללא סיבה רפואית, ממומנת פרטית על ידי האישה בלבד.
איזו קופת חולים מסבסדת הקפאת ביציות חברתית? נכון ליולי 2026, כל ארבע קופות החולים – מאוחדת, כללית, מכבי ולאומית – מציעות סבסוד של כ-3,500 שקל למחזור, בתנאי סף שונים מקופה לקופה כמו גיל וביטוח משלים נדרש.
מגיל כמה עד גיל כמה אפשר להקפיא ביציות בישראל? משרד הבריאות מתיר את התהליך לנשים בגילאי 30 עד 41, במסגרת של עד ארבעה מחזורי שאיבה או עד לאיסוף 20 ביציות – לפי המוקדם מביניהם.
כמה נשים באמת חוזרות להשתמש בביציות שהקפיאו? נתונים בינלאומיים מצביעים על שיעור שימוש נמוך יחסית – מחקר מטייוואן מצא 8.4% בלבד, וסקירות אחרות מדווחות על טווח של 3% עד 38%, תלוי באוכלוסיית המחקר ובמשך המעקב.
מקורות
- Birenbaum-Carmeli, D., "Too much equity – is there such a thing? The public discourse surrounding elective egg freezing subsidy in Israel", International Journal for Equity in Health, 18.2.2023 – כולל תיעוד דיון ועדת הבריאות של הכנסת מ-30.11.2021 ודירוג ועדת הסל.
- ynet, "זינוק בביקוש להקפאת ביציות: מכבי הצטרפה לגל – ומציעה סבסוד", 23.1.2026.
- ynet, "חלום ההורות מתרחק: נשים משלמות הון על הקפאת ביציות, המדינה מתנערת", מדור בריאות, 2026 (כולל ציטוט פרופ' ראול אורביטו, מרכז שיבא).
- Mako, "סל הבריאות 2026: 107 תרופות וטכנולוגיות חדשות ל-86 אלף מטופלים", 19.2.2026.
- Pharmaline, "משרד הבריאות: סל הבריאות 2026 – תמונת מצב", 22.2.2026.
- Cheng, P. J. et al., "Usage and cost-effectiveness of elective oocyte freezing: a retrospective observational study", Reproductive Biology and Endocrinology, כרך 20, מאמר 123, 16.8.2022.
- משרד הבריאות, נוהל שימור פוריות והקפאת ביציות – חוזרי מנכ"ל ומסמכי מדיניות, כפי שמפורטים באתר Gov.il.
- מכבי שירותי בריאות, "שימור פוריות לנשים (הקפאת ביציות) מסיבות רפואיות וכחלק מהליך התאמה מגדרי – תנאי הזכאות".
- TheMarker, "מצטרפת למתחרות: לאומית תציע למבוטחות עד גיל 38 הקפאת ביציות גם בלי אילוץ רפואי", 28.6.2026; ynet, "לאומית מצטרפת: תציע הליך הקפאת ביציות שלא מטעמים רפואיים".