סרטן הריאה הוא אחד הסרטנים הקטלניים ביותר, בעיקר משום שברוב המקרים מגלים אותו מאוחר. הגידול גדל בשקט, בלי כאב, והתסמינים הראשונים, שיעול מתמשך או קוצר נשימה, מופיעים לעיתים רק כשהמחלה כבר התפשטה. בנובמבר, חודש המודעות לסרטן הריאה, כדאי להכיר בדיקה אחת שכבר נמצאת בסל הבריאות הישראלי, ושכל מי שעישן הרבה בעבר או עדיין מעשן צריך לברר אם היא מגיעה לו.
מדובר ב-CT של בית החזה בקרינה נמוכה, שמיועד לא לחולים אלא לאנשים בריאים שעישנו הרבה. ההחלטה להכניס אותה לסל התקבלה בפברואר 2025, והזכאות הורחבה במרץ 2026.
מי זכאי לבדיקת CT לגילוי סרטן ריאה בסל הבריאות?
לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 3/2025 מ-19 בפברואר 2025, הבדיקה נכנסה לסל מ-1 בספטמבר 2025 לגברים ולנשים בני 65 עד 74 (כולל) עם עישון של 20 שנות קופסה ומעלה, שמעשנים עדיין או שהפסיקו לעשן לפני עד 15 שנים. חוזר 2/2026 מ-8 במרץ 2026 הרחיב את הזכאות לגילאי 60 עד 74 (כולל), באותם תנאים.
"שנות קופסה" הן מדד פשוט: מספר הקופסאות ליום כפול מספר השנים שעישנתם. מי שעישן קופסה ביום במשך 20 שנה, או שתי קופסאות ביום במשך עשר שנים, עומד בתנאי. הבדיקה מתבצעת אחת לשנתיים, ואם נמצא ממצא ריאתי, פעם אחת נוספת לאחר שנה, אחרי השלמת הבירור. האחריות על הסקר מוטלת על קופות החולים, לא על משרד הבריאות.
שימו לב לגבול העליון: הנוסח הרשמי בחוזרים הוא 60 עד 74 כולל, כלומר מי שמלאו לו 75 כבר אינו נכלל בסקר במסגרת הסל.
איך מזמינים את הבדיקה בפועל?
התהליך תלוי בקופה. באתר מכבי מפורט כך: נדרשת הפניה מרופא המשפחה או מרופא ריאות של הקופה, ואפשר גם הפניה מרופא בבית חולים או מרופא פרטי. אם ההפניה מרופא של מכבי, ההתחייבות מונפקת אוטומטית במהלך הביקור. אם היא מרופא חיצוני, שולחים אותה לקופה ומקבלים התחייבות בתוך עד חמישה ימי עבודה. בהפניה כדאי לציין אם הפסקתם לעשן ומתי, כמה סיגריות עישנתם ביום ובמשך כמה שנים. בשלב הבא קובעים תור ישירות אצל הספק. ההשתתפות העצמית היא 41 שקלים לרבעון, והבדיקה מתבצעת פעם בשנתיים קלנדריות. מי שביצע CT חזה אחר בשנה האחרונה אינו זכאי לבדיקת סקר. לגבי הנהלים בקופות האחרות לא מצאנו מידע רשמי שפורסם, ולכן כדאי לפנות לרופא המשפחה או למוקד של הקופה שלכם.
מה מחקרי הענק מראים על יעילות הבדיקה?
הבסיס המדעי נשען על שני ניסויים גדולים. הראשון הוא NLST האמריקאי, שפורסם ב-NEJM ב-2011. הוא כלל 53,454 אנשים בסיכון גבוה, שעברו שלוש בדיקות שנתיות, או ב-CT בקרינה נמוכה או בצילום חזה רגיל. תמותה מסרטן ריאה בקבוצת ה-CT הייתה נמוכה ב-20% (רווח סמך 6.8% עד 26.7%), והתמותה הכללית נמוכה ב-6.7%.
השני הוא NELSON ההולנדי-בלגי, שפורסם ב-NEJM ב-2020, ובו כ-13 אלף גברים וכ-2,600 נשים בני 50 עד 74. אצל גברים נמצאה ירידה של כ-24% בתמותה מסרטן ריאה אחרי עשר שנים (יחס שיעורים 0.76). אצל נשים הנתון הנקודתי עמד על 0.67, כלומר ירידה של 33%, אבל רווח הסמך (0.38 עד 1.14) כולל את הערך 1, ולכן הממצא אינו מובהק סטטיסטית. מדובר בתת-קבוצה קטנה, ואין לקרוא את המספר כהוכחה שהבדיקה יעילה יותר לנשים.
בניסוי NLST הפחית סקר CT בקרינה נמוכה את התמותה מסרטן ריאה ב-20% בקרב אנשים בסיכון גבוה, ובניסוי NELSON ב-24% בקרב גברים. בשני המחקרים הנבדקים היו מעשנים כבדים, ולכן אין להסיק מהם לגבי אנשים שאינם בקבוצת הסיכון.
הקריטריונים הישראליים מבוססים על המלצת צוות המשימה האמריקאי USPSTF מ-2021: סקר שנתי לבני 50 עד 80 עם 20 שנות קופסה לפחות, שמעשנים או שהפסיקו לפני עד 15 שנים. ישראל אימצה את תנאי העישון, אבל בחרה בטווח גילים צר יותר ובמרווח של שנתיים במקום שנה.
מה למדה ישראל מהפיילוט הלאומי?
בין 2021 ל-2024 הפעילה ישראל פיילוט לאומי בשיתוף כל ארבע קופות החולים. תוצאותיו פורסמו ביולי 2026 בכתב העת Lung Cancer, בידי חוקרים ממשרד הבריאות, מהדסה ומשיבא. לפי התקציר, 5,395 איש עברו בדיקה, ושיעור ההשתתפות בקרב הזכאים היה 50.5%.
בבדיקות התגלו 63 מקרי סרטן ריאה, 1.2% מהנבדקים, ו-57.9% מהם אובחנו בשלב מוקדם, I או II. זה נתון משמעותי, משום שבשלבים אלה לעיתים אפשר לנתח או לטפל באופן שמטרתו ריפוי.
בפיילוט הישראלי נמצאו 63 מקרי סרטן ריאה בקרב 5,395 נבדקים, ו-58% מהם אובחנו בשלב I או II. החוקרים מדווחים גם על קשיים: תיעוד לא מלא של היסטוריית העישון, שיעורי השתתפות שונים בין הקופות, ומחסור ברדיולוגים שיבצעו קריאה כפולה של הסריקות. לדבריהם, פנייה יזומה לאנשים וריכוז התיאום שיפרו את ההשתתפות ואת מהירות הטיפול.
מה הסיכון בבדיקה: תוצאות חיוביות שגויות
הבדיקה אינה תמימה, וההיבט הזה חשוב להבנה. ב-NLST, 24.2% מהבדיקות בקבוצת ה-CT יצאו חיוביות, ו-96.4% מהן התבררו כחיוביות שגויות. ברוב המקרים מדובר בגושון קטן שהתברר כלא מסוכן, אבל עד שזה מתברר נדרשות לעיתים בדיקות נוספות, ולא מעט חרדה.
בפיילוט הישראלי שיעור החיוביות השגויות היה נמוך בהרבה: 8.4% כשמגדירים ממצא חיובי כ-Lung-RADS 3 ומעלה, ו-0.7% בממצאים החשודים ביותר (4b ו-4x). ערך הניבוי החיובי, כלומר שיעור הממצאים החשודים שהתבררו כסרטן, עמד על 11.6% ו-54.2% בהתאמה. החוקרים לא דיווחו על סיבוכים קשים מיידיים. הזמן החציוני מבדיקה חריגה ועד פעולה אבחנתית, כמו דגימה, היה 6.4 שבועות.
לא מצאנו בפרסומים הרשמיים נתונים מדויקים על אבחון יתר ועל מנת הקרינה, ולכן אנחנו נמנעים מלציין מספרים. מי שמתלבט צריך לשאול את הרופא על שני אלה במפורש.
מה קורה אחרי תוצאה חריגה?
בדיקת סקר היא רק תחילת הדרך. כשמתגלה גושון חשוד, הנבדק מופנה לבירור, ולפי חוזר משרד הבריאות הסקר הבא נדחה לשנה אחרי סיום הבירור ושלילת ממאירות. בפיילוט הזמן החציוני עד הפעולה האבחנתית היה 6.4 שבועות, אבל הטווח הבין-רבעוני רחב: מ-3.5 ועד 14.1 שבועות. כלומר ברבע מהמקרים ההמתנה נמשכה כ-14 שבועות ויותר.
זו אחת הנקודות שהחוקרים מצביעים עליהן כאתגר מערכתי. כדאי לדעת מראש שתוצאה חריגה אינה אבחנה של סרטן: בפיילוט רק כ-12% מהממצאים שסווגו Lung-RADS 3 ומעלה התבררו כסרטן. מי שמקבל תוצאה כזו צריך לוודא שהקופה קובעת לו בירור בלוח זמנים סביר.
כמה אנשים חולים בסרטן ריאה בישראל?
לפי דיווח של סוכנות הידיעות TPS מינואר 2025, אובחנו ב-2021 בישראל 2,907 חולים חדשים בסרטן ריאה ונפטרו 1,875. האגודה למלחמה בסרטן מדברת על כ-3,000 חולים וכ-2,000 נפטרים בשנה. במאמר שפורסם במעריב בנובמבר 2026 כתבה רופאה מומחית לריאות ממכבי שכ-80% מהמקרים קשורים לעישון. לפי דוח שר הבריאות, 23.1% מהבוגרים בישראל עישנו ב-2025.
לפי אותו דיווח, 8.3% מהאבחנות ב-2021 היו מתחת לגיל 55, וישראל דורגה במקום ה-55 בהיארעות ובמקום ה-78 בתמותה מבין 185 מרשמי סרטן בעולם. שיעורי ההישרדות השתפרו: בקרב גברים יהודים ההישרדות עלתה מ-15.3% בשנים 1996-2002 ל-25.7% ב-2010-2017, ובקרב נשים יהודיות מ-23.3% ל-38.1%. הנתונים הללו לקוחים מדיווח עיתונאי ולא מהדוח המקורי, והדיווח אינו מפרט לאיזה פרק זמן מתייחסת ההישרדות. מכאן שגם בלי סקר המצב משתפר בהדרגה, אך סרטן הריאה עדיין נחשב לאחד הסרטנים הקטלניים.
מה כדאי לעשות לפני שפונים לקופה, ואם אינכם זכאים?
הבדיקה אינה מיועדת לכולם: ההמלצות הבינלאומיות והסל הישראלי מתבססים על קבוצת סיכון מוגדרת, ומי שאינו נמנה עליה אינו נכלל. מי שכן זכאי כדאי שיחשב מראש את שנות הקופסה שלו, וידאג שהיסטוריית העישון מתועדת בתיק הרפואי. בפיילוט הישראלי דווח דווקא על תיעוד חלקי של העישון, ולכן ההכנה הזאת יכולה לקצר את התהליך.
מי שאינו זכאי אינו חסר ברירות. כיוון שלפי הרופאה ממכבי כ-80% ממקרי סרטן הריאה קשורים לעישון, שיחה עם הרופא על הפסקת עישון רלוונטית לכולם. ועל גורם סיכון נוסף, שמקורו בבית עצמו, כתבנו במאמר על חשיפה לגז רדון בבתים בישראל.
שאלות ותשובות
האם אפשר לעשות בדיקת CT לריאות בלי עישון כבד?
במסגרת הסל, לא. הזכאות מותנית ב-20 שנות קופסה לפחות ובגילאי 60 עד 74. מי שמבקש בדיקה פרטית צריך להבין שהיתרון המוכח נמדד רק בקבוצות הסיכון הגבוה.
כל כמה זמן מבצעים את הבדיקה?
אחת לשנתיים, ובמקרה של ממצא ריאתי, פעם אחת נוספת לאחר שנה אחרי סיום הבירור.
האם הבדיקה מבטיחה שלא אחלה?
לא. היא מזהה גידולים מוקדם יותר בחלק מהמקרים, ואינה מונעת את המחלה. גם בניסוי NLST, ירידת התמותה הייתה 20%, לא ביטול של המחלה.
האם סרטן הריאה תוצאה של עישון בלבד?
לא תמיד. כ-80% מהמקרים קשורים לעישון, לפי רופאה מומחית לריאות ממכבי, אבל חלק מהחולים לא עישנו מעולם. הסקר בסל מיועד רק למי שהיסטוריית העישון שלהם מציבה אותם בסיכון גבוה.
מקורות
- חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 3/2025, "הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2025", 19.2.2025. https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk03-2025/he/files_circulars_mk_mk03-2025.pdf
- חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 2/2026, "הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2026", 8.3.2026. https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk02-2026/he/files_circulars_mk_mk02-2026.pdf
- "Feasibility assessment of implementing lung cancer screening among current and former heavy smokers: a national pilot program in Israel (2021-2024)", Lung Cancer, 2026;219:109536. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42456639/
- Aberle DR et al., "Reduced lung-cancer mortality with low-dose computed tomographic screening", New England Journal of Medicine, 2011. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21714641/
- de Koning HJ et al., "Reduced lung-cancer mortality with volume CT screening in a randomized trial", New England Journal of Medicine, 2020. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31995683/
- USPSTF, "Screening for lung cancer: recommendation statement", JAMA, 2021. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33687470/
- "בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה", מכבי שירותי בריאות. https://www.maccabi4u.co.il/eligibilites/71615/
- "Lung cancer rates in Israel: smoking remains top risk despite decline in mortality", TPS/ANI, 8.1.2025. https://www.tribuneindia.com/news/world/lung-cancer-rates-in-israel-smoking-remains-top-risk-despite-decline-in-mortality
- מאמר של רופאה מומחית לריאות במכבי שירותי בריאות, עם נתוני האגודה למלחמה בסרטן, מעריב, 8.11.2026. https://www.maariv.co.il/news/health/article-1386125
- דוח שר הבריאות על העישון בישראל ב-2025, מעריב, 8.6.2026. https://www.maariv.co.il/news/health/article-1330664