מי שפתח בשנים האחרונות חשבון בנק מקוון, ביטוח או קו סלולרי מכיר את הטקס: צילום תעודת זהות, צילום הספח, צילום פנים עם הכרטיס ביד, ושליחה של כל אלה לגוף שאתם בקושי מכירים. חברות רבות מחזיקות היום תמונה של הפנים שלכם יחד עם מספר הזהות.
ב-8 בנובמבר 2026 הציעה המדינה דרך אחרת. מערך הסייבר הלאומי פרסם טיוטת אסטרטגיה לאומית להזדהות דיגיטלית, שנחשפה במהלך שבוע ההיערכות והמיגון הסייברי, ופתח אותה להערות הציבור. מדובר בטיוטה בלבד: אין כאן החלטה, ובוודאי לא מערכת שעובדת.
מה בעצם הציעה המדינה ב-8 בנובמבר?
לפי הדיווח בכלכליסט, עיקר ההצעה הוא להפוך את מערכת ההזדהות הממשלתית, זו שדרכה נכנסים לאזור האישי של שירותי הממשלה, לשירות אימות גם עבור גופים פרטיים. בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים וחברות תקשורת יוכלו לאמת לקוח חדש מול המערכת המרכזית "ללא צורך בקבלת צילום תעודת זהות או בביצוע הליך זיהוי נפרד", כך לפי סיכום של משרד עורכי הדין פרל כהן.
המערכת כבר קיימת, ולפי הדיווחים רשומים בה היום כ-5.5 מיליון איש. אבל בדוח של מבקר המדינה ממאי 2026 היא תוארה כמערכת שמכסה רק חלק קטן מהשירותים. על כך בהמשך.
הטיוטה נכתבה בידי יחידת היישומים הביומטריים והזיהוי במערך הסייבר, יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר ובנק ישראל. לאחר תקופת ההערות היא תועבר לאישור הממשלה, יחד עם תוכנית יישום לחמש שנים. כלומר, גם במקרה הטוב, מדובר בשנים.
למה בנקים וחברות ביטוח שולחים אתכם לצלם תעודה?
כי אין להם דרך אחרת לדעת שאתם מי שאתם אומרים. בהיעדר מקור אימות מרכזי, כל גוף בונה הליך משלו: לצלם את התעודה, להשוות לפנים, לשמור את הצילום כראיה לביקורת. התוצאה היא שהעותק של תעודת הזהות שלכם שוכן במאגרים רבים, חלקם מוגנים היטב וחלקם פחות. זה בדיוק הנימוק שמציגה הטיוטה: צמצום מספר המאגרים שמחזיקים עותקי תעודה, שמגדילים את החשיפה לדליפות ולהתחזות.
איך ייראה פתיחת חשבון בנק בלי צילום תעודה?
התרחיש שמתואר בדיווחים הוא כזה: מי שרוצה לפתוח חשבון מזדהה דרך המערכת הממשלתית, והבנק מקבל אישור שהאדם הוא מי שהוא, בלי לקבל עותק של המסמך. החשבון עצמו נשאר של הבנק, והכניסה היומיומית אליו, בסיסמה או בקוד ב-SMS, ממשיכה להתבצע בשיטות של כל חברה. ההצעה נוגעת, לפי כלכליסט, לאימות בעת ההרשמה בלבד.
יש כאן גם הבטחה בנושא פרטיות. לפי הסיכום של פרל כהן, חשבונות המשתמשים אצל הגופים הפרטיים יישארו נפרדים, ולממשלה לא תהיה גישה לפעילותם בשירותים האלה. נעמה בן צבי, ראש היחידה, אמרה בהקשר זה, לפי כלכליסט, שהמערכת הלאומית תהיה עבור הבנקים "כלי נוסף חזק", אבל לא תנהל את התהליכים שלהם באופן מלא.
מה ההבדל בין הזדהות לאימות, ולמה זה משנה?
שני המושגים נשמעים דומים, אבל ההבדל ביניהם הוא לב העניין. הזדהות היא ההוכחה שאתם מי שאתם: סיסמה, קוד, תעודה. אימות הוא התשובה שמקבל הצד השני. כיום, כשבנק מבקש צילום תעודה, הוא לא מקבל "כן" או "לא", אלא את כל החומר הגלמי, והוא זה שצריך לשמור אותו ולהגן עליו. במודל שהטיוטה מציעה, הבנק מקבל אישור מהמדינה ולפי הדיווחים אינו צריך לשמור את המסמך.
מבחינת המשתמש, זה אמור להיות גם פשוט יותר, כי מי שכבר רשום להזדהות הממשלתית לא יצטרך להעלות מסמכים בכל פעם מחדש. אבל היתרון הזה תלוי בפרטים שהטיוטה עוד לא פירטה: אילו נתונים יועברו לגוף הפרטי מעבר לאישור עצמו, האם יישמר תיעוד של כל בקשת אימות, ומי יוכל לראות אותו.
מה יהיה בארנק הזהות הלאומי, ומה לא?
החלק השני בהצעה הוא ארנק זהות דיגיטלי, יישום שיחזיק תעודות, רישיונות, אישורים ומסמכים רשמיים שהמדינה הנפיקה, ויאפשר להציג ולאמת אותם גם בשירות פנים אל פנים, "ללא צורך בצילום מסמכים או בהצגתם הפיזית בכל פעם מחדש". גם זה עדיין בגדר תוכנית.
חשוב להבין מה לא נאמר. המסמכים הפיזיים ימשיכו להיות מונפקים, ובינתיים אין תוכנית להפסיק זאת. ולא מצאנו בפרסומים התחייבות לגבי שאלה מהותית: האם השימוש בארנק או באימות מול המדינה יהיה בבחירת המשתמש. בהסדר האירופי נקבע במפורש שהשימוש בארנק הוא בגדר בחירה ושמשתמשים לא יהיו מחויבים להשתמש בו כדי לקבל שירותים פרטיים, אם כי בנקים וגופים בתחומים מוסדרים יידרשו לקבל אותו כשנדרש אימות חזק. בישראל, לפחות על פי מה שפורסם עד כה, זו שאלה פתוחה, ושווה לדרוש עליה תשובה בתקופת ההערות.
האם ריכוז הזהות במערכת אחת הוא סיכון?
זו השאלה שהצוות שכתב את הטיוטה מכיר היטב. לפי כלכליסט, בן צבי הסבירה שהמתכננים נאלצו להכריע אם לפזר את ההגנה על מערכות רבות או להשקיע במערכת אחת. לדבריה, הפיזור הרב שקיים היום יוצר סכנה גדולה ודורש משאבי הגנה כבדים. הצד השני של הדילמה הוא שריכוז הופך את המערכת האחת ליעד מרכזי.
שני הטיעונים סבירים. כשכל גוף מחזיק את העותק שלו, דליפה אצל חברה אחת פוגעת רק בלקוחותיה, אבל מספר הנקודות הפגיעות עצום ולרובן אין צוות אבטחה רציני. כשהמידע מרוכז, יש מקום אחד לאבטח, אבל הכשל בו כואב בהרבה. השאלה הנכונה אינה "ריכוז או פיזור" אלא מה בדיוק נשמר, אצל מי ולכמה זמן. אימות שבו הבנק מקבל אישור ולא עותק של התעודה הוא שונה מהותית ממערכת שמעבירה לכל גוף את מלוא הפרטים.
מה עוד חסר לפני שזה יעבוד בפועל?
כאן נכנס הדוח של מבקר המדינה ממאי 2026, שהתבסס על ביקורת מינואר עד יולי 2025. לפיו, כ-650 שירותים מוצעים כיום דרך המערכת, כ-16% מכ-4,000 שירותים ממשלתיים שמופו. רק כ-23% מהטפסים המקוונים המזוהים עוברים דרכה. מהרשויות המקומיות 94% עדיין לא מחוברות, וכך גם 26% מהמשרדים ו-70% מיחידות הסמך. מתוך 258 רשויות, רק 15 חוברו עד דצמבר 2025, ומתוכן רק 12 מאפשרות בפועל כניסה דרך המערכת. גם הנתון על הטפסים, כ-23%, מתבסס על כ-400 טפסים מתוך כ-1,800 טפסים מקוונים הדורשים הזדהות, לפי הערכת המבקר. מבין 11 בתי החולים הממשלתיים הכלליים, אחד בלבד, רמב"ם, היה מחובר. על מאגר הזיהוי הביומטרי עצמו כתבנו בהרחבה.
כלומר, לפני שמדברים על בנקים וארנק, המערכת צריכה להגיע לכל מקום שבו אזרח כבר נדרש להזדהות מול המדינה. והרשמה אליה אינה פשוטה לכולם: מי שאין לו גם דרכון בתוקף וגם כרטיס אשראי נדרש להירשם באמצעות כרטיס זהות ביומטרי בקורא, או מול פקיד.
מה עושה אירופה, ומה אפשר ללמוד מדנמרק?
בדנמרק, לפי הסוכנות הדנית לממשל דיגיטלי, 97.2% מבני 15 ומעלה הם בעלי MitID פעיל, כ-5.3 מיליון משתמשים רשומים (נתון מאפריל 2026). חשוב להיזהר בהשוואה לישראל: בסיס הגילים שונה, ושיעור הכיסוי שם נבנה לאורך שנים.
האיחוד האירופי קבע ב-2024 בתקנה 2024/1183 שכל מדינה חברה תספק לפחות ארנק זהות דיגיטלי אחד. לפי יורונ'יוז, המדינות החברות אמורות להציע ארנק עד סוף 2026. באותו דיווח מספטמבר 2026, מדינות כמו איטליה, צרפת, פינלנד ובולגריה מתקדמות מהר יותר, גרמניה עדיין בשלב אב טיפוס, ושוודיה מכוונת ל-2028-2029. מומחה לפרטיות שצוטט שם אמר שמעט מאוד מדינות יעמדו במועד. כלומר גם באירופה זה לא פשוט.
מה כדאי לעשות עכשיו?
- לבדוק אם אתם רשומים להזדהות הלאומית. מי שכבר נכנס לאזור האישי הממשלתי רשום, ובכל מקרה זה יקל על ההרשמה כשהאפשרות תיפתח בגופים הפרטיים.
- לצמצם את התפשטות העותקים. כשגוף פרטי מבקש צילום תעודה, אפשר לשאול למה ולכמה זמן הוא נשמר, ולהסתיר פרטים שאינם נחוצים.
- להגיב על הטיוטה. הטיוטה פתוחה להערות הציבור. לפי פרסום של משרד עורכי דין, ההערות מתקבלות עד סוף החודש. כדאי לוודא את המועד המדויק באתר מערך הסייבר.
שאלות ותשובות
האם תעודת הזהות הפיזית תבוטל? לא. לפי הדיווחים, המסמכים הפיזיים ימשיכו להיות מונפקים, ובינתיים אין תוכנית להפסיק זאת.
האם הממשלה תראה מה אני עושה בבנק? לא, לפי סיכום הטיוטה. חשבונות המשתמשים בגופים הפרטיים יישארו נפרדים, ולממשלה לא תהיה גישה לפעילות בהם.
מתי זה יהיה זמין? זה לא נקבע. מדובר בטיוטה שאחרי ההערות תועבר לאישור הממשלה, יחד עם תוכנית יישום לחמש שנים.
מקורות
- מערך הסייבר מפרסם טיוטת אסטרטגיית הזהות הדיגיטלית הלאומית. עומר קביר, כלכליסט, 8 בנובמבר 2026. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rkgkr56tmg
- אסטרטגיה לאומית להזדהות דיגיטלית – סיכום. עו"ד מתן אדר, פרל כהן, 8 בנובמבר 2026. https://www.law.co.il/news/2026/11/08/israel-national-digital-identity-strategy/
- הזדהות דיגיטלית לאומית – טיוטת האסטרטגיה. הידברות, 8 בנובמבר 2026. https://www.hidabroot.org/article/1229344
- שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי. משרד מבקר המדינה, דוח סייבר ומערכות מידע, מאי 2026. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2026/2026-05-Cyber/2026-05-Cyber-101.pdf
- Regulation (EU) 2024/1183 – European Digital Identity Framework. EUR-Lex, 2024. https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1183/oj/eng
- Numbers and statistics – MitID. Agency for Digital Government, Denmark, אפריל 2026. https://en.digst.dk/numbers-and-statistics/
- Would you trust one app with all your digital identity? Euronews, 15 בספטמבר 2026. https://www.euronews.com/2026/09/15/would-you-trust-one-app-with-all-your-digital-identity