ביום חמישי, ה-9 ביולי 2026, הודיע יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, שאול סקיף, על סכסוך עבודה מקיף שחל על כ-60 אלף אחים ואחיות בכל המערכת – בבתי החולים, במרפאות, בטיפות החלב ובבתי הספר לסיעוד, כך דיווח "וואלה! NEWS" באותו יום. הנימוקים שסקיף פירט לא היו שכר בלבד: עומס עבודה שהולך ותופח בלי מענה, יחס בלתי סביר בין מטפלים למטופלים, ושחיקה פיזית, נפשית ומקצועית שהמדינה והמעסיקים, לדבריו, ממשיכים "להתעלם ממנה במקום לחזק את מי שנמצאים בחזית הטיפול". בלי שהציבור הישראלי שם לב ליותר מכמה כותרות חולפות, המערכת שאמורה לדאוג לו בשעת חולי הגיעה לנקודה שבה 60 אלף מהעובדים שמפעילים אותה בפועל הצהירו שהם לא יכולים להמשיך כך.
איפה ישראל עומדת בהשוואה הבין-לאומית ביחס אחיות לאוכלוסייה?
לפי כתבה של העיתונאית ונדי אליימן שפורסמה במגזין "הדסה" ב-20 בנובמבר 2025, בישראל פועלות כ-6.97 אחיות לכל אלף תושבים, לעומת ממוצע של 9.4 במדינות ה-OECD – נתון שמציב את ישראל במקום ה-21 מתוך 38 המדינות החברות בארגון. מרכז טאוב למדיניות חברתית, בפרק הבריאות של "דוח מצב המדינה 2025", נותן מספר דומה באופיו אך שונה בגובהו בשל הגדרות מדידה שונות: כ-5.57 אחיות פעילות לאלף נפש בישראל, לעומת ממוצע OECD של כ-9.5, פער שהדוח מתאר כחלק מ"משבר כוח אדם חריף" במערכת הבריאות הישראלית. אין חשיבות רבה לכך שהמספרים המדויקים נבדלים בין הגופים – שני המקורות, ממוסדות שונים ובשיטות שונות, מצביעים על אותה מסקנה: ישראל נמצאת קרוב לתחתית סקאלת העומק הסיעודי בעולם המפותח. ד"ר יורם וייס, מנהל בית החולים הדסה, מצוטט באותה כתבה באומרו שהמחסור מערער את כל מערכת הבריאות ומסכן את בריאות המטופלים. גם ברמה העולמית התמונה דחוקה: ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך, לפי הציטוט באותה כתבה, מחסור גלובלי של כ-5.8 מיליון אחיות בשנת 2023. בהדסה עצמה מעריכים שיידרשו לפחות 1,000 אחיות נוספות בעשור הקרוב רק כדי לצמצם את הפער המקומי.
למה בדיוק אחיות בישראל שוחקות ועוזבות?
וייס מסביר את הסיבות באותה כתבה: שנים של תת-תקצוב, משמרות ארוכות, יחס מטפלת-מטופל גבוה מהרצוי, ועל כל אלה התווספו מגפת הקורונה ושנתיים של מלחמה. רלי אלון, סמנכ"לית הסיעוד והמקצועות הפרה-רפואיים בהדסה, מציינת שבבית החולים המחסור נובע בעיקרו מתת-תקצוב ממשלתי של תקני סיעוד ולא מקושי בגיוס – "אנחנו מוגבלים רק בתקציב", כלשונה. המחסור חד במיוחד בפריפריה ובמחלקות מיוחדות כמו טיפול נמרץ וקרדיולוגיה, שבהן העומס הפיזי והרגשי על כל אחות גבוה משמעותית מהממוצע. זאת תוספת למגמה שהמערכת הישראלית מתמודדת איתה כבר עשורים: הנוסחה שקובעת לכל בית חולים כמה תקני אחות הוא זכאי לה לא עודכנה מאז 1996, וכפי שישראל טיימס סיקרה בכתבה על הנוסחה הזו, משרד הבריאות הודה בפני ועדת הבריאות של הכנסת שאין לו בכלל נתונים מסודרים על תקני האחיות בבתי החולים לאשפוז כללי. כשהתקן עצמו לא עודכן, וכשהעומס היומיומי רק גדל, קשה להתפלא שאחיות עוזבות משמרות, עוזבות מחלקות, ולעיתים עוזבות את המקצוע כולו.
ראוי להבהיר נקודה אחת: הפער הזה הוא ספציפי לסיעוד, ולא בעיה גורפת של כל כוח האדם הרפואי בישראל. לפי אותו דוח של מרכז טאוב, יחס הרופאים הפעילים לאלף תושבים בישראל – כ-3.5 – קרוב בהרבה לממוצע ה-OECD של 3.9. כלומר, המערכת הישראלית מצליחה פחות או יותר לגשר על הפער ברפואה, אבל נכשלת שוב ושוב בגישור על הפער בסיעוד – מקצוע שסובל גם משכר התחלתי נמוך יותר מהרפואה, וגם מהיררכיה פנים-ארגונית שמקשה על קידום וצמיחה מקצועית בתוך בית החולים עצמו.
מה כולל סכסוך העבודה של 2026, ומה אומר משרד הבריאות?
סכסוך העבודה שהכריז עליו סקיף ביולי 2026 לא עסק רק בעומס הכללי. ההסתדרות פירטה רשימת תלונות קונקרטיות: החלפת תפקיד "האחות המוסמכת" בחדרי ניתוח בכוח אדם טכני שאינו מוסמך סיעודית, הגבלות שמונעות מבתי החולים לקלוט עובדות חדשות חרף המחסור, ותוכנית לפרטט באופן חד-צדי את שירותי בריאות התלמיד בבתי הספר. משרד הבריאות, מצדו, השיב שהוא מוקיר את עובדי הסיעוד, פיתח בשנים האחרונות תפקידים חדשים, חיזק את התגמול לאחיות והוסיף למערכת למעלה מ-2,500 תקנים חדשים בשנים האחרונות. ההסכם השכר האחרון למקצוע נחתם בנובמבר 2023 ותקף עד סוף 2027, והמשרד קרא להסתדרות להמשיך בדיאלוג. כך נוצר פער פרשנות מוכר: המשרד מציג מספרים שמעידים על הרחבה, וההסתדרות טוענת שבשטח העומס והשחיקה רק גדלים – בדיוק אותו דגם של פער בין נתוני ניהול לבין החיים במחלקה שישראל טיימס זיהתה גם בעלייה המתועדת בפניות הדחופות למערך בריאות הנפש אחרי המלחמה, שבה מבקר המדינה מצא תמונה שונה מהותית מזו שהציג משרד הבריאות.
מה מראה המחקר העולמי על שחיקה בסיעוד, ולמה ישראל מוזכרת בו בשם?
מחקר מטא-סינתזה שפורסם ב-25 בספטמבר 2025 וסיכם 85 מחקרים שנערכו בין 1975 ל-2025 מצא ששיעור השחיקה בקרב אחיות בבתי חולים ברחבי העולם נע בין 45% ל-73%, עם השיעורים הגבוהים ביותר במחלקות טיפול נמרץ וחדרי מיון – בדיוק המחלקות שגם וייס ואלון מזהים כחסרות ביותר בישראל. המחקר, שכותרתו מתייחסת במפורש למשמעויות המדיניות עבור כוח האדם הסיעודי בישראל, מגדיר שחיקה כ"כשל מערכתי, לא רק בעיה אישית", ומקשר אותה סטטיסטית לעזיבת מקצוע, היעדרויות ופרישה מוקדמת. ההמלצות שבו לישראל ישירות: להשוות את סטנדרטי התקינה הסיעודית לממוצעי ה-OECD, ולשלב בבתי החולים תמיכה נפשית וסיוע בחוסן נפשי לצוותי הסיעוד. ההיגיון מאחורי המיקוד בטיפול נמרץ ובמיון פשוט: אלה המחלקות שבהן אחות אחת נדרשת לקבל החלטות קליניות דחופות, לעיתים כל כמה דקות, בלי שום רגיעה בין מטופל למטופל – בדיוק אותן מחלקות שווייס ואלון מזהים כחסרות ביותר בישראל גם מבחינת תקינה.
מה המדינה בכל זאת עושה, ולמה זה לא סוגר את הפער?
לא שהמדינה יושבת בלי לעשות דבר. דוח מרכז טאוב מצביע על שני כיוונים: הגדלת מספר הסטודנטים לסיעוד ולרפואה, ופיתוח תפקיד "האחות המומחית" (Advanced Practice Nurse) – בעלת סמכויות קליניות מורחבות, שמטרתה להרחיב את מה שאחות יכולה לעשות בלי להמתין לרופא בכל החלטה. משרד הבריאות ביקש מבית הספר לסיעוד של הדסה להגדיל את מכסת הקבלה שלו בכ-25%. אבל טאוב עצמו מדגיש שהצעדים האלה ישפיעו רק בטווח הארוך – מדובר בלימודים של שנים, לא בפתרון למחר בבוקר. בינתיים, המחלקות הטעונות ביותר ממשיכות לעבוד עם אותו כוח אדם, ועוד אחיות ששוחקות מגיעות לאותה נקודת הכרעה שהביאה 60 אלף מעמיתותיהן להכריז על סכסוך עבודה.
שאלות ותשובות
כמה אחיות יש בישראל לעומת ממוצע ה-OECD?
לפי מגזין "הדסה" (נובמבר 2025), כ-6.97 אחיות לכל אלף תושבים בישראל, לעומת ממוצע OECD של 9.4 – מקום 21 מתוך 38 מדינות החברות בארגון. מרכז טאוב נותן נתון מקביל של כ-5.57 מול ממוצע כ-9.5, בשיטת מדידה אחרת.
מה דורשת הסתדרות האחים והאחיות בסכסוך העבודה שהוכרז ב-2026?
בין היתר: הפסקת החלפת אחיות מוסמכות בחדרי ניתוח בכוח אדם טכני לא מוסמך, הקצאת תקנים נוספים חרף מגבלות הגיוס הקיימות, וביטול כוונה לפרטט את שירותי בריאות התלמיד בבתי הספר. הסכסוך, שהוכרז ב-9 ביולי 2026, חל על כ-60 אלף עובדים ברחבי המערכת.
האם שחיקה בסיעוד היא תופעה ישראלית בלבד?
לא. מחקר מטא-סינתזה גלובלי שסיכם 85 מחקרים מ-1975 עד 2025 מצא ששיעור שחיקה של 45% עד 73% בקרב אחיות בבתי חולים ברחבי העולם, עם שיעורים גבוהים במיוחד בטיפול נמרץ ובמיון. ישראל, לפי אותו מחקר, בולטת במיוחד כמועמדת ליישום ההמלצות שלו.
מה המדינה עושה כדי לסגור את הפער?
משרד הבריאות מדווח על הוספת כ-2,500 תקנים בשנים האחרונות, פיתוח תפקיד האחות המומחית עם סמכויות קליניות מורחבות, והגדלת מכסת הקבלה לבית הספר לסיעוד של הדסה בכ-25%. מרכז טאוב מציין שמדובר באמצעים שישפיעו רק בטווח הארוך.
מקורות
- מגזין "הדסה", ונדי אליימן, כתבה על מחסור באחיות בישראל וריאיון עם ד"ר יורם וייס ורלי אלון, בית החולים הדסה (20 בנובמבר 2025). קישור
- מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, פרק הבריאות, "דוח מצב המדינה 2025". קישור
- וואלה! NEWS כלכלה, כתבה על הכרזת סכסוך העבודה של הסתדרות האחים והאחיות ודברי היו"ר שאול סקיף (9 ביולי 2026). קישור
- טורנו, פרנן, אוניברסיטת סיינט פול מנילה, מטא-סינתזה "Burnout Among Nurses in Hospital Units: A Meta-Synthesis of Global Evidence and Policy Implications for Israel's Health Workforce", Mendeley Data (25 בספטמבר 2025). קישור