בסוף 2024 ישבו בקרנות הסל ובקרנות המחקות של הציבור הישראלי כ-269.7 מיליארד שקל – לעומת כ-199.8 מיליארד שקל בסוף 2023. זו עלייה של כ-35% בשנה אחת בלבד, לפי הדו"ח השנתי "פעילות קרנות נאמנות בישראל 2024" של רשות ניירות ערך, כפי שסיקר אותו דה-מרקר במרץ 2025. לשם השוואה, כלל ענף קרנות הנאמנות בישראל – כ-2,290 קרנות על כל סוגיהן – גדל ב-2024 מ-456.3 מיליארד שקל ל-597.4 מיליארד שקל. כלומר הכסף הפסיבי לא רק גדל, הוא גדל הרבה יותר מהר מהשוק שהוא חלק ממנו.
מאחורי המספר היבש מסתתר שינוי תפיסתי של ממש: הציבור הישראלי, שעד לפני עשור השקיע בעיקר באמצעות מנהלי השקעות שמנסים "להכות את השוק", עבר בהדרגה להשקעה שכל מה שהיא עושה הוא לשכפל מדד – בלי לנסות לנחש לאן השוק הולך. השאלה המעניינת היא לא רק כמה כסף עבר, אלא כמה מהציבור עדיין משלם על המעבר הזה הרבה יותר ממה שהוא צריך.
מה ההבדל בין קרן סל, קרן מחקה וקרן אקטיבית?
שלושה סוגי מוצרים מתחרים כיום על הכסף של החוסך הישראלי. קרן אקטיבית היא הדגם המוכר מהעבר: מנהל השקעות בוחר מניות ואג"ח בתקווה להניב תשואה גבוהה מהמדד, וגובה על כך דמי ניהול יחסית גבוהים – בדרך כלל בין 0.5% ל-1.5% בשנה. קרן מחקה היא קרן נאמנות רגילה שמחויבת בתשקיף שלה לשכפל מדד מסוים בצמידות, בלי שום שיקול דעת של מנהל. קרן סל (ETF, Exchange Traded Fund) עושה בדיוק את אותו הדבר – שכפול מדד – אבל נסחרת ברצף כמו מניה, כך שאפשר לקנות ולמכור אותה תוך כדי יום המסחר ולא רק במחיר הסגירה היומי כמו בקרן מחקה.
לפי הדו"ח של רשות ניירות ערך, בסוף 2024 היו 469 קרנות סל עם 167.6 מיליארד שקל בניהול (28% מהענף) ו-706 קרנות מחקות עם 102.1 מיליארד שקל (17% נוספים) – ביחד כ-45% מכל שוק קרנות הנאמנות הישראלי כבר נמצא בניהול פסיבי טהור. הקרנות האקטיביות, לשם ההשוואה, ניהלו באותו מועד 177.6 מיליארד שקל – כ-30% מהענף, אחוז שעדיין משמעותי אך שהולך ומצטמק יחסית.
איך הרפורמה של 2018 בעצם איפשרה את כל זה?
עד 2018 המוצר הפסיבי הנסחר בבורסה לא נקרא "קרן סל" אלא "תעודת סל" – וההבדל לא היה סמנטי. תעודת סל הייתה למעשה התחייבות חוב של הגוף שהנפיק אותה: הכסף שלכם היה תלוי ביכולת הפירעון של המנפיק, בדיוק כמו באג"ח קונצרני. ב-1 במאי 2018 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הרפורמה שהובילה רשות ניירות ערך, שהמירה את כל תעודות הסל לקרנות נאמנות רגילות – נכסים המוחזקים בנאמנות, מופרדים מהונו העצמי של מנהל הקרן. כ-700 מוצרים בשווי כולל של כ-100 מיליארד שקל הומרו בעשר גלים בין אוקטובר לדצמבר 2018, כפי שדיווח אז דה-מרקר. בפועל, הרפורמה הסירה את סיכון האשראי של המנפיק ועשתה את המוצר הפסיבי בטוח במובן המשפטי בדיוק כמו קרן נאמנות רגילה.
זה לא קרה בבת אחת. עוד בדצמבר 2021, כפי שדיווחו גלובס, קרנות האג"ח האקטיביות ניהלו כ-106 מיליארד שקל – לעומת רק כ-2 מיליארד שקל בקרנות האג"ח הפסיביות, פער של כ-50 פי. גם כפי שמפורט בכתבה על דמי הניהול הנסתרים בפנסיה, חוסר מודעות לחלופה הזולה הוא תבנית חוזרת בשוק ההון הישראלי – ולא רק בתחום הפנסיה.
כמה כסף זרם לאן ב-2025?
סקירת שנת 2025 שפרסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב מראה תמונה חדה הרבה יותר מהשנים הקודמות. קרנות המדדים על מניות בארץ (סל ומחקות על מדדי תל אביב) קיבלו ב-2025 זרימה נטו של כ-12.8 מיליארד שקל, לעומת רק כ-1.9 מיליארד שקל ב-2024. קרנות המדדים על אג"ח בארץ קיבלו כ-4.8 מיליארד שקל, לעומת כ-4.2 מיליארד שקל ב-2024. בצד השני, הקרנות האקטיביות רשמו ב-2025 יציאת כספים נטו של כ-4.7 מיליארד שקל, והקרנות הכספיות – שנחשבו בשנים האחרונות חלופה בטוחה וסולידית לעובש בעו"ש – רשמו פדיונות נטו של כ-23.9 מיליארד שקל.
נקודה שמפתיעה לרוב מי שעוקב מהצד: קרנות המדדים על מניות בחו"ל, שהיו הכוכבות הגדולות של 2023-2024 עם זרימות נטו של 17.6 ו-22.3 מיליארד שקל בהתאמה, קיבלו ב-2025 רק כ-0.5 מיליארד שקל נטו – כמעט עמידה במקום. הציבור לא ברח מהשקעה פסיבית בכלל, הוא רק הפנה אותה הרבה יותר חזק פנימה, למדדים הישראליים, מאשר בשנתיים הקודמות.
למה חלק מהציבור עדיין משלם דמי ניהול של פי 10?
המעבר להשקעה פסיבית לא היה חלק אחיד של הורדת עלויות. ביולי 2021, כפי שדיווחו גלובס, חברת קסם הורידה דמי ניהול לאפס בשבע קרנות סל ושבע קרנות מחקות פתוחות, והקפיאה את דמי הניהול בעוד יותר מ-340 קרנות נוספות עד סוף 2022 – חלק ממלחמת מחירים אגרסיבית בין ארבעת מנהלי הקרנות הגדולים בישראל (קסם, תכלית, הראל ו-IBI).
אבל מלחמת המחירים הזו לא נגעה לכל המוצרים באותה מידה. כלכליסט דיווח בינואר 2025 שקרנות הסל הישראליות העוקבות אחרי מדד S&P 500 גובות דמי ניהול של 0.6%-0.8%, לעומת קרנות סל זרות הנסחרות באותה בורסה תל אביבית על אותו מדד בדיוק – כמו קרנות של iShares בדמי ניהול של כ-0.07% ושל Invesco בכ-0.09%. זה פער של כ-10 פי על מוצר שהוא, מעצם ההגדרה שלו, זהה: שכפול פסיבי של אותו מדד אמריקאי. הפרש של כ-0.5%-0.7% בשנה נשמע קטן, אבל על פני עשרות שנות חיסכון הוא מצטבר להפרש של עשרות אחוזים בקרן הסופית.
מה שמעניין יותר הוא שהציבור לא בהכרח מבחין בפער הזה. בדיקה של רשות שוק ההון, שעליה דיווח כלכליסט בפברואר 2025, מצאה שכספי חוסכים פרטיים מוחזקים בהיקף של כ-18 מיליארד שקל בקרנות הסל היקרות על S&P 500 (0.6%-0.8%), לעומת רק כ-8 מיליארד שקל בקרנות המחקות הזולות יותר על אותו מדד בדיוק. במילים אחרות: רוב הכסף שעוקב אחרי אותו מדד אמריקאי בדיוק יושב במוצר היקר, לא בזול.
האם קרן סל על S&P 500 בטוחה כמו שחושבים?
מעבר לשאלת העמלות, יש שני סיכונים שהתיאור "השקעה פסיבית ובטוחה" מטשטש. הראשון הוא ריכוזיות: לפי כלכליסט (מאי 2026), עשר החברות הגדולות במדד S&P 500 מהוות כיום כ-40% ממשקלו הכולל – שיא של 50 שנה, גבוה אפילו מהשיא שנרשם בבועת הדוט-קום. מי שחושב שהוא "מפוזר על 500 חברות" למעשה חשוף במידה גבוהה בהרבה לגורל של קבוצה קטנה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות.
השני הוא סיכון מטבע, שישראלים נוטים לפספס. לפי אותה כתבה, ב-12 החודשים שנבדקו עלה מדד S&P 500 בכ-28% במונחי דולר – אבל השקל התחזק באותה תקופה בכ-18% מול הדולר, כך שהתשואה בפועל בכיס השקלי של המשקיע הישראלי הסתכמה בכ-10% בלבד. לשם השוואה, מדד ת"א-125 עצמו עלה באותה תקופה בכ-69%. מי שהחזיק רק במדד האמריקאי, בלי שום חשיפה למדד המקומי, שילם בלי לדעת מחיר כבד על ההתחזקות של השקל.
בצד החיובי, הנתונים התומכים בעצם הרעיון של השקעה מחקה נותרים חזקים מאוד. סיקור של מחקרי SPIVA, שעליו דיווח ביזפורטל באוגוסט 2026, מצא כי 84.34% מקרנות המניות האקטיביות הגדולות בארצות הברית פיגרו אחרי מדד S&P 500 על פני עשר שנים, 89.5% על פני 15 שנה וכ-92% על פני 20 שנה. בסיכום שנת 2025 של אותו מחקר, 79% מהקרנות האקטיביות הגדולות פיגרו אחרי המדד – לעומת 65% בשנה שלפני כן, השנה הרביעית הגרועה ביותר למנהלים אקטיביים מאז שהמחקר התחיל. התמונה המורכבת היא שההשקעה המחקה עצמה היא כלי טוב מבחינה סטטיסטית; הבעיה היא שהרבה ישראלים משלמים עליה מחיר של מוצר אקטיבי, ובונים אותה על מדד בודד שריכוזיותו וחשיפת המטבע שבו גבוהות מכפי שהם מניחים.
השורה התחתונה: המעבר הישראלי להשקעה פסיבית הוא אחד השינויים המבניים המשמעותיים בשוק ההון המקומי בעשור האחרון, ולו תימוכין סטטיסטיים מוצקים. אבל "פסיבי" ו"זול" הם שתי מילים שונות – וכרגע, חלק גדול מהציבור משלם על הראשונה בלי לקבל את השנייה.
שאלות ותשובות
מה ההבדל המעשי בין קרן סל לקרן מחקה, מעבר למסחר ברצף? שתיהן מחויבות לשכפל מדד מבלי שיקול דעת של מנהל, אבל קרן סל נסחרת כמו מניה במהלך כל יום המסחר במחיר משתנה, בעוד שקרן מחקה מתומחרת רק פעם ביום לפי השווי הנכסי הנקי שלה. למי שלא סוחר תוך-יומי, ההבדל המעשי קטן – אבל פערי דמי הניהול בין מוצרים ספציפיים יכולים להיות גדולים, ולכן שווה להשוות ולא להניח ששני המוצרים זהים במחיר.
איך בודקים אם משלמים דמי ניהול גבוהים מהנדרש על קרן שעוקבת אחרי מדד מוכר כמו S&P 500? משווים את דמי הניהול השנתיים של כל הקרנות הנסחרות בבורסה בתל אביב שעוקבות אחרי אותו מדד בדיוק – ישראליות וזרות כאחד. כשכל הקרנות עוקבות אחרי נכס זהה, התשואה לפני עמלות אמורה להיות קרובה מאוד, כך שדמי הניהול הם כמעט ההבדל היחיד שבאמת משפיע על מה שנשאר בכיס.
האם זרימת הכספים הגדולה למדדים הישראליים ב-2025 אומרת שכדאי לנטוש השקעה בחו"ל? לא בהכרח. הנתונים מראים שינוי במגמת הזרימה, לא חיסול של המוצר הבין-לאומי – הכספים הקיימים בקרנות על מדדים זרים לא נמשכו בהיקף גדול, רק הזרימה הטרייה הואטה. הריכוזיות הגבוהה במדד S&P 500 וחוזק השקל הם שני גורמים שראוי לשקול לפני שמכריעים, אבל הם נימוקים לפיזור בין מדדים – לא בהכרח נימוק לנטישה מלאה של חשיפה זרה.
מקורות
- רשות ניירות ערך, "פעילות קרנות נאמנות בישראל 2024" (דו"ח שנתי רשמי)
- דה-מרקר, "דו"ח רשות ני"ע: כמעט מחצית מהפעילות ב-2024 בקרנות הנאמנות הייתה בקרנות כספיות", 16.3.2025
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, "סקירה שנתית 2025: חוסן וצמיחה", נכון ל-31.12.2025
- דה-מרקר, "ועדת הכספים אישרה את הרפורמה: תעודות הסל יהפכו לקרנות נאמנות", 1.5.2018
- גלובס, "שובם של אפס דמי הניהול: קסם מפחיתה דמי ניהול ב-20 קרנות", 28.6.2021
- גלובס, "בין פסיבי לאקטיבי: מה מעדיפים הציבור והיועצים במערכת הבנקאית?", 2.12.2021
- כלכליסט, "אותו מוצר, אותו מדד, אך קרנות סל ישראליות גובות דמי ניהול של פי 10", 20.1.2025
- כלכליסט, על בדיקת רשות שוק ההון בדבר פיזור כספי חוסכים פרטיים בין קרנות סל יקרות וזולות על S&P 500, 21.2.2025
- כלכליסט, "איך להיחשף ל-S&P 500 מבלי להידבק במחלת העיוות הכרונית שלו", 27.5.2026
- ביזפורטל, "פסיבי מול אקטיבי: 89% מהקרנות פיגרו אחרי המדד ב-15 שנה" (על מחקרי SPIVA), 12.8.2026