הורה שמגיע לבית המרקחת עם מרשם לריטלין עבור הילד, ושומע מהרוקח "אין במלאי", נוטה לחשוב שזו תקלה חד-פעמית. המספרים מראים אחרת: מחסורי תרופות בישראל לא רק קיימים דרך קבע, הם גם הופכים תכופים ונמשכים יותר זמן משהיו. ומה שמפתיע יותר הוא מה בדיוק נגמר – לא תמיד תרופת הפלא היוקרתית, אלא פעמים רבות הגנרית הזולה והשכיחה ביותר, שבדיוק בגלל המחיר הנמוך שלה הופכת לראשונה שמיצרן בינלאומי מוכן לוותר עליה כשמשהו משתבש בשרשרת האספקה.
כמה פעמים זה קורה באמת? המספרים מאחורי החוסר
מחקר שפורסם במרץ 2024 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, שבדק את מסד הנתונים הרשמי של משרד הבריאות למחסורי תרופות, מצא שמספר מקרי המחסור שהתגלו עלה פי 2.66 בין 2014 ל-2022: מממוצע של 226 מחסורים בשנה בשנים 2013-2015, לכ-640 מחסורים בשנת 2022 בלבד – מתוכם כ-80% מחסורים "תפעוליים" (עיכובי אספקה, עומס ייצור) ורק כ-20% מחסורים "מסחריים" (יציאה מהשוק). לא רק המספר עלה: משך הזמן הממוצע שבו תרופה נעדרת מהמדף גם התארך פי 1.56 בין השנים 2018-2021 ל-2022, מכ-85 יום לכ-133 יום. כלומר, גם אם תרופה חוזרת בסוף, היא נעדרת בממוצע כארבעה חודשים ברצף.
אותו מחקר מצא גם שזמן ההתראה שמקבל משרד הבריאות מהיצרנים לפני שהמחסור בפועל מתחיל התקצר: ב-2022, ב-88% מהמקרים ההתראה הגיעה פחות מ-30 יום מראש – לעומת מצב שבו המערכת תכננה להתמודד עם זמן התארגנות ארוך בהרבה. קטגוריות התרופות שנפגעו הכי הרבה ב-2022, לפי המחקר, היו תרופות למערכת העצבים (כ-18% מהמחסורים, לעומת כ-21% בממוצע בשנים 2013-2015 – קטגוריה מובילה בשתי התקופות), תרופות למערכת העיכול והחילוף החומרים (כ-14%), תרופות דרמטולוגיות (כ-11%) ותרופות אונקולוגיות (כ-10%).
ינואר 2025: איך תקלת מחשוב אחת השביתה 650 בתי מרקחת
הדוגמה הברורה ביותר לכמה שבירה המערכת הגיעה פחות משנה לפני פרסום כתבה זו. ב-6 בינואר 2025 עברה חברת נובולוג – אחת מחברות ההפצה הגדולות של תרופות לבתי המרקחת בישראל – למערכת מחשוב והזמנות חדשה. המעבר נכשל, ולמשך כשלושה שבועות התקשו באופן ממשי להזמין תרופות כ-650 בתי מרקחת קהילתיים, כלל חברי הסתדרות הרוקחים בישראל. בבתי מרקחת פרטיים רבים נותרו רק חפיסות בודדות של תרופות מצילות חיים, ובחלקם נרשם מחסור נקודתי מוחלט. הפגיעה נגעה בין היתר לתרופות לסוכרת ולאינסולין, תרופות פסיכיאטריות ותרופות אונקולוגיות – בדיוק הקטגוריות שבהן הפסקת טיפול פתאומית היא לא עניין של נוחות אלא של בטיחות. גורמים בענף בתי המרקחת הגדירו את המצב באותם ימים כ"סכנה לבריאות הציבור".
מרץ 2025: המחסור בריטלין שהשאיר ילדים בלי אבחון ובלי תרופה
חודשיים אחר כך התגלגל משבר שונה, שהגיע ישירות למיטת הילדים. במרץ 2025 דיווח על מחסור ארצי חריג בריטלין (מתילפנידאט), שהשפיע על עשרות אלפי מבוגרים וילדים עם הפרעת קשב וריכוז. חלק מהפגיעה הייתה עקיפה אך לא פחות משמעותית: מבחני אבחון סטנדרטיים כמו Moxo ו-TOVA דורשים מתן מנה של התרופה באמצע הבדיקה, כך שמחסור בה לא רק עיכב טיפול קיים אלא גם מנע מילדים חדשים לקבל אבחנה בכלל. נוברטיס, המשווקת של ריטלין בישראל, מסרה שציפתה למחסור אפשרי באחת מארבע מנות השלוחות של התרופה כבר בפברואר, וייחסה את ההפרעה בפועל בינואר-פברואר לבעיה אצל המפיץ שלה – בעוד שהרוקחים דיווחו על מאות פניות יומיות מהורים ותלמידים מודאגים. בתווך הציעו רוקחים ורופאים חלופות כמו Attent או Vyvanse, אך אלה לא תמיד מתאימות מבחינה קלינית לכל מטופל.
למה דווקא התרופות הזולות הן הראשונות להיעלם?
התשובה הכלכלית נמצאת בגודל השוק הישראלי: ישראל היא שוק קטן יחסית, ובמחקרים ובדיווחים חוזרת ועולה הטענה שכשמתעוררת בעיה גלובלית באספקת חומר גלם פעיל, או עומס ייצור חד-פעמי במפעל כלשהו בעולם, יצרנים בינלאומיים נוטים לתעדף תחילה את השווקים הגדולים והרווחיים יותר. דווקא תרופות גנריות זולות וישנות – כמו אקמול, אנטיביוטיקות בסיסיות או תרופות נוגדות חרדה – הן אלה שכמעט לא "משתלם" ליצרן להמשיך לייצר בכל מחיר כשמתעוררת תקלה, בניגוד לתרופה חדשה ויקרה שבה שולי הרווח גדולים בהרבה. בישראל קיימת גם מגבלת מחירים רגולטורית: תקרת המחיר של תרופות מרשם מתעדכנת פעמיים בשנה, בינואר וביולי, כשיש תזוזה של יותר מ-3% בשער החליפין הרלוונטי – כך שבעדכון מה-1 ביולי 2025, כ-1,500 תרופות מרשם קיבלו הפחתת מחיר של 4.53% בעקבות התחזקות השקל מול היורו. המנגנון הזה שומר על מחירים נגישים לצרכן, אך לפי אנליסטים בתעשייה הוא גם אחד הגורמים שמקטינים את התמריץ של יבואנים ויצרנים בינלאומיים להמשיך לספק לשוק הישראלי כשיש מחסור עולמי ואפשר למכור במקום אחר במחיר גבוה יותר.
מה עושה משרד הבריאות כשתרופה נגמרת?
החוק בישראל מחייב את בעל הרישום של תרופה להודיע לאגף הרוקחות במשרד הבריאות על כוונה להפסיק את השיווק שלה, או על מחסור זמני צפוי – חובת דיווח שמוגדרת בנוהל פנימי ייעודי, עם קטגוריה מחמירה במיוחד לתרופות כמו תרופות לאפילפסיה, תרופות נגד הפרעות קצב לב, תרופות לבלוטת התריס ותרופות "טווח תרפויטי צר" שבהן אפילו שינוי קטן במינון עלול להיות מסוכן. בפועל, לפי ביקורת ציבורית חזרה שהתעוררה כבר ב-2019, הטענה המרכזית של נציגי הרוקחים כלפי המשרד היא שהוא פועל במשאבים מצומצמים לאורך שנים, כולל תקופות ארוכות שבהן תפקיד ראש אגף הרוקחות עצמו נותר לא מאויש – מה שמקשה על טיפול שוטף ומהיר ברשימת המחסורים התופחת. פער דומה בין החוק לבין יישומו בפועל אפשר למצוא גם בתחום מחסור כוח האדם הסיעודי בבתי החולים, שבו נוסחת תקינה ישנה ממשיכה לקבוע את המציאות בשטח הרבה אחרי שהיא התיישנה.
האם זו בעיה חדשה, או שהיא מלווה את ישראל כבר שנים?
הדיווחים מ-2025 אינם פרשה חדשה, אלא פרק נוסף בסיפור ארוך. כבר בדצמבר 2019 טען יו"ר איגוד הרוקחים, דודו פפו, שמחסור בתרופות שונות מלווה את השוק הישראלי כבר כארבע שנים, ושהוא "דרמטי מאוד". גורם בתעשייה תיאר אז את אחד הגורמים המבניים: חברת התרופות טבע, שממנה ישראל תלויה באופן כבד הן כיצרנית והן כמשווקת, סגרה באותה תקופה 14 מפעלים ברחבי העולם במסגרת תוכנית התייעלות, והיצוא שלה צנח בכ-40% בתוך שנה אחת. כשיצרן גלובלי בגודל הזה מצמצם את כושר הייצור שלו, שוק קטן כמו ישראל הוא לרוב הראשון שסופג את הפגיעה – בדיוק הדינמיקה שחוזרת על עצמה בכל מחסור מאז.
מצד הצרכנים, אחת התשובות הבלתי-רשמיות למחסור המתמשך היא עמותת "חברים לרפואה", שמפעיל ברוך ליברמן. לפי נתונים שמסר מנכ"ל העמותה בנובמבר 2022, היא סייעה באותה עת מדי חודש לכ-7,000 מטופלים למצוא תרופות שלא היו זמינות להם בדרך הרגילה, לעומת כ-6,000 מטופלים בחודש שנה קודם לכן. קיומה של עמותה כזו, שמתבססת בעיקרה על תרומות תרופות שלא נוצלו ועל תיאום בין מטופלים, הוא בעצמו עדות לפער: כשמנגנון המדינה הרשמי לא מספיק, השוק הפרטי והקהילתי צועדים למלא את החלל.
האם זה יכול להשתפר, או רק להחמיר?
יש גם סיכון חדש באופק: בארצות הברית נחתמה במאי 2025 הוראה נשיאותית שדורשת מחברות התרופות האמריקאיות למכור במחיר שלא יעלה על המחיר הנמוך ביותר שהן גובות במדינות עם תוצר דומה לנפש – קטגוריה שישראל נכנסת אליה. מכתב שנשלח בסוף יולי 2025 ל-17 מחברות התרופות האמריקאיות הגדולות דרש היענות בתוך 60 יום. אנליסטים בתעשייה מזהירים שבמקום להוריד מחירים בארצות הברית, חלק מהיצרנים עלולים לבחור בדיוק בכיוון ההפוך: להפסיק לשווק תרופות חדשות בשווקים קטנים שבהם המחיר המוסכם נמוך משמעותית, ישראל בכלל זה. נכון לכתיבת כתבה זו זה נשאר תרחיש שמוזהר עליו ולא אירוע שתועד בפועל – אבל הוא ממחיש שהבעיה המבנית של "שוק קטן, תמריץ נמוך" לא הולכת להיעלם מעצמה.
שאלות ותשובות
מה עושים אם התרופה הקבועה שלי נגמרה בבית המרקחת? פנו לרוקח ולרופא המטפל בבקשה לחלופה גנרית או תרופתית מתאימה, ובדקו אפליקציית קופת החולים למלאי בסניפים אחרים. לתרופות עם טווח תרפויטי צר – כמו תרופות לבלוטת התריס, לאפילפסיה או להפרעות קצב לב – אסור להפסיק טיפול לבד בלי התייעצות רפואית, גם לזמן קצר.
האם המחסור בתרופות בישראל חדש, או שזו תופעה מתמשכת? זו תופעה מתמשכת ומחמירה: מחקר רשמי מצא שמספר המחסורים השנתי כבר עלה פי 2.66 בין 2014 ל-2022, ומשכם הממוצע התארך פי 1.56. מקרי 2025, כמו תקלת ההפצה של נובולוג והמחסור בריטלין, הם דוגמאות עדכניות למגמה שמתועדת כבר יותר מעשור.
למה תרופות זולות נגמרות יותר מתרופות יקרות? כי כשמתעוררת תקלה גלובלית בשרשרת האספקה, יצרנים נוטים לתעדף שווקים גדולים ורווחיים יותר על פני שוק קטן כמו ישראל, ובתוך זה – תרופות גנריות זולות עם שולי רווח נמוכים הן הראשונות שמפסיקים לייבא או לייצר במלואן, לעומת תרופות חדשות ויקרות יותר.
מקורות
- Israel Journal of Health Policy Research, "Drug shortages in Israel, revisited", מרץ 2024 (נתוני משרד הבריאות, 2014-2022)
- Mako, "תקלה חמורה בחברת ההפצה נובולוג משביתה בתי מרקחת בכל הארץ", 9.1.2025
- ice.co.il, על תקלת ההפצה של נובולוג ומשכה הממושך של כשלושה שבועות, 10.1.2025
- מעריב, ד"ר איתי גל, "מחסור ארצי בריטלין: הורים וילדים נפגעים", 21.3.2025
- Pharmacy.org.il (הסתדרות הרוקחים בישראל), עדכון תקרת מחירי תרופות מרשם, 1.7.2025
- JDN, על מחסור ארוך-שנים בתרופות וריכוז פעילות עמותת "חברים לרפואה", 8.11.2022
- Ynet, מירב קריסטל, על מחסור מתמשך בתרופות וטענות נגד רגולציית המחירים, 3.12.2019
- כלכליסט, סופי קדמי (Sphinx Research and Consulting), על סיכון הוראת ה-MFN האמריקאית לשוק התרופות הישראלי, 10.8.2025