Skip to content
טכנולוגיה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: שנה אחרי, מה באמת השתנה, כמה עיצומים הוטלו ומה אפשר לדרוש מהחברות

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מלא שנה. שני עיצומים של 256,000 שקל, פיקוח על חמישה מגזרים ושינוי בחובות הרישום: מה השתנה ואילו זכויות יש לכם מול ארגונים כצרכנים.

מאת: מערכת ישראל טיימס
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: שנה אחרי, מה באמת השתנה, כמה עיצומים הוטלו ומה אפשר לדרוש מהחברות

בנובמבר 2025 נודע לקופת חולים מאוחדת שמבוטח יכול לראות במערכת דיגיטלית את התיק הרפואי של אחותו החורגת. רק בינואר 2026 דיווחה הקופה על התקלה לרשות להגנת הפרטיות, וביולי 2026 הוטל עליה על האיחור עיצום של 256,000 שקל. התיק הזה הוא התמונה הטובה ביותר לשאלה מה עשה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בשנתו הראשונה: חוק שהקנסות בו נמדדו עד אז באלפי שקלים קיבל שיניים, ובפעם הראשונה אפשר לראות אותן נועצות.

התיקון נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. עברה שנה ושלושה חודשים, ואפשר לבדוק מה נשאר ממנו על הנייר ומה הרשות הצליחה לעשות בפועל. הפרטים כאן מבוססים על פרסומי הרשות כפי שדווחו בתקשורת ובעדכוני משרדי עורכי דין, ועל פרסומים בעיתונות הכלכלית. כשמקור אחד בלבד מחזיק עובדה, ציינו זאת.

מה בעצם שינה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?

הוא שינה בעיקר את כלי האכיפה. עד התיקון נשען החוק על כלים פליליים, וקנסות מנהליים בסכומים קצובים של אלפי שקלים בודדים. לפי סקירה של משרד מיתר, לא ניתן היה להטיל סנקציה על הפרה של תקנות שהותקנו מכוח החוק, ובהן תקנות אבטחת המידע. כלומר הרשות נדרשה להפעיל הליך פלילי מלא גם על עבירה פרוצדורלית פשוטה, ובמקרים רבים לא יכלה להעניש כלל.

התיקון עיגן את מעמדה של הרשות בחוק, העניק לה סמכויות חקירה ופיקוח, והוסיף לה את הכלי המרכזי: עיצום כספי שאינו מצריך הליך פלילי. לפי מיתר, העיצומים חלים גם על הפרות באבטחת מידע, שעד אז לא היו ברות ענישה.

כמה עולה הפרה? מחיר הקנס אחרי התיקון

לפי "גלובס", העיצום יכול להגיע ל-320,000 שקל להפרה, ובמאגר גדול במיוחד ל-640,000 שקל להפרה. עוד לפי "גלובס", אירוע אחד עשוי להכיל כמה הפרות, ולכן הסכום המצטבר עלול להגיע למיליוני שקלים, והקנס יכול להגיע ל-5% מהמחזור של הארגון.

סכום הבסיס אינו הסכום הסופי. במקרה של מנורה מבטחים, שנפרט בהמשך, הרשות חישבה סכום ראשוני של 640,000 שקל והפחיתה ממנו 60% בשל שלושה שיקולים. התרשים מציג את חישוב ההפחתה.

תרשים מפל: צמצום העיצום על מנורה מבטחים מ-640,000 ל-256,000 שקל בשלוש הפחתות

עיצום של 256,000 שקל הוא סכום קטן לחברת ביטוח גדולה. אבל ההפרש מול העבר הוא תהומי: לפני התיקון עמדו הקנסות על אלפי שקלים, ובפרשת "אלקטור" ב-2020, שבה דלף פנקס הבוחרים המלא של כ-6.5 מיליון אזרחים, הקנסות המרביים עמדו על עשרות אלפי שקלים בלבד, כך לפי "ביזפורטל".

האם עדיין צריך לרשום מאגר מידע?

כמעט אף אחד כבר לא חייב. התיקון ביטל את חובת הרישום הכללית של מאגרי מידע, וחובת הרישום נשארה רק לגופים ציבוריים ולמאגרים שמטרתם מסירת מידע לאחרים. לפי "גלובס", הכוונה למאגרים עם גישה בתשלום שיש בהם מידע על יותר מ-10,000 איש. בסקירת מיתר, החובה מתייחסת למאגרי דיוור ישיר עם מידע על 10,000 איש לפחות ולגופים ציבוריים.

במקום רישום נוספה חובת הודעה. גוף שמעבד מידע רגיש במיוחד על יותר מ-100,000 איש צריך לעדכן את הרשות מי בעל השליטה במאגר וכיצד אפשר ליצור איתו קשר. ההגדרה של מידע רגיש התרחבה. לפי "גלובס", היא כוללת כעת מידע רפואי, גנטי וביומטרי, רישום פלילי, הערכות גיוס, נתוני שכר, דעות פוליטיות, אמונה דתית ושירותי מיקום.

המשמעות לצרכן: העובדה שמאגר אינו רשום אינה אומרת שהוא פטור מהחובות. הרישום הצטמצם, אבל החובות על מי שמחזיק מידע אישי נותרו.

מי חייב למנות ממונה הגנת פרטיות?

התיקון יצר מקצוע חדש. עד אז לא הייתה בחוק חובה כללית למנות ממונה על הגנת הפרטיות, ובסקירת מיתר מוגדר המהלך "הסדרת עיסוק חדשה בישראל". לפי "גלובס", החובה חלה על גופים גדולים כמו בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים, קופות חולים ומוסדות להשכלה גבוהה.

ב-14 ביולי 2026 פרסמה הרשות גילוי דעת סופי בנושא, לאחר טיוטה שהופצה בקיץ 2025. לפי סיכום של משרד גורניצקי, החובה חלה על גופים ציבוריים וגם על כל גורם חיצוני שמעבד עבורם מידע אישי. היא חלה גם על גופים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד מידע רגיש במיוחד בהיקף ניכר, על גופים שמנטרים בני אדם באופן שוטף ושיטתי בהיקף ניכר, ועל גופים שמוסרים מידע כדרך עיסוק כשהמאגר כולל יותר מ-10,000 איש. הרשות מדגישה שלמונח "היקף ניכר" אין סף מספרי חד-ערכי, והוא ייבחן לפי מכלול הנסיבות. היא גם הודיעה שתפעיל את סמכויותיה כדי לוודא שהמינוי נעשה לפי הקריטריונים שבחוק.

הממונה אינו קישוט. בפרשת מנורה זכתה החברה להפחתה של 10% בעיצום דווקא משום שמינתה ממונה כדין. כלומר המינוי כבר עובד כשיקול בחישוב הקנס.

מה עשתה הרשות בשנה הראשונה?

הפעילות הפומבית מתחלקת לשלושה סוגים: פיקוח רוחב, הנחיות ושני עיצומים.

פיקוח רוחב. ב-10 בדצמבר 2025 הודיעה הרשות שהחלה בפיקוח רוחב ראשון מאז התיקון, בחמישה מגזרים: רשויות מקומיות, חברות סחר מקוון, אפליקציות בשימוש נפוץ, מכוני סקר גנטי וצהרונים. בדרך כלל הרשות מפיצה שאלוני ביקורת, מנתחת אותם, ובמקרה הצורך דורשת השלמות בכתב או עורכת ביקור בשטח. עד אמצע נובמבר 2026 לא מצאנו פרסום רשמי של ממצאי הפיקוח, ולכן איננו יכולים לומר מה התגלה בהם.

הנחיות. בנוסף לגילוי הדעת על הממונה, פרסמה הרשות ב-2026 הנחיות לקראת מערכת הבחירות, שהיא הראשונה שתתנהל תחת התיקון. לפי "ביזפורטל", הן קובעות שעל המפלגות למפות מאגרי מידע, להחשיב כל מאגר שמבוסס על פנקס הבוחרים לפחות כמאגר ברמת אבטחה בינונית, ולמחוק את הפנקס מכל המערכות, גם אצל ספקים, בתום הבחירות.

עיצומים. שני העיצומים הכספיים שפורסמו עד היום, ככל שמצאנו, נגעו שניהם לאותה עבירה: איחור בדיווח על אירוע אבטחה.

האם זה הרבה? שנה אחרי, לא. לפי הדיווח ב"מעריב", הרשות פתחה בבירור מנהלי ושמעה את טענות הקופה לפני שהטילה את העיצום. משרד שבלת מדגיש שזהו העיצום הראשון מכוח התיקון.

מה קרה בפרשות קופת חולים מאוחדת ומנורה מבטחים?

מאוחדת. ב-21 ביולי 2026 הודיעה הרשות שהטילה על הקופה עיצום של 256,000 שקל, לאחר הפחתות לפי החוק. לפי "מעריב", הקופה נודעה לאירוע בנובמבר 2025, כשמבוטח פנה ללשכה המשפטית וציין שהוא רואה את תיקה הרפואי של אחותו החורגת. הדיווח לרשות הגיע רק בינואר 2026. הבדיקות העלו שהתקלה רוחבית, ובתנאים מסוימים מבוטחים יכלו לראות מידע רפואי של קרובי משפחה. הקופה טענה שהדיווח היה ביוזמתה ושרק המתלונן צפה בפועל במידע, והוסיפה: "תמוה בעינינו שהרשות בוחרת להטיל קנס על ארגון ציבורי". היא בוחנת אפשרות לערער.

מנורה. לפי "אייס", שפרסם את הפרשה ב-22 באוקטובר 2026, מידע אישי על 138 מבוטחים נחשף לסוכן ביטוח שלא היה מורשה לראות אותו. החברה נודעה לאירוע ב-12 בנובמבר 2025 ודיווחה עליו ב-27 בנובמבר, יותר משבועיים אחרי. לטענת החברה, חובת הדיווח קמה רק עם סיום הבדיקות הפנימיות, והרשות דחתה את הטענה. סכום העיצום המקורי היה 640,000 שקל, והוא הופחת ב-60%: 20% משום שלא הייתה הפרה ב-5 השנים האחרונות, 30% משום שדיווחה מרצון והפסיקה את ההפרה, ו-10% על מינוי ממונה כדין. הסכום הסופי הוא 256,000 שקל.

מה קובעת חובת הדיווח על אירוע אבטחה?

מהפרשות שתיארנו עולה העיקרון שהרשות מבקשת להבהיר: אין להמתין להשלמת הבדיקות לפני הדיווח. לפי עדכון של משרד שבלת, תקנה 11(ד) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מחייבת דיווח ללא דיחוי מרגע שהארגון יודע על אירוע אבטחה חמור. מותר לדווח בהתחלה על סמך המידע שיש, ולהשלים פרטים אחר כך. בפרשת מנורה דחתה הרשות גם את הטענה שהמידע הועבר למערכת משנית מוגבלת, וקבעה שרמת האבטחה נגזרת ממאפייני המאגר ולא מדרך העברת המידע או הצגתו.

ראש האכיפה ברשות, עו"ד עדי מנחם באר, אמר לפי "אייס" שחובת הדיווח המיידי קמה כשנודע אירוע העונה להגדרה של אירוע אבטחה חמור. זה מסר ברור לכל ארגון: מי שמחכה לתחקיר פנימי לפני הדיווח, מסתכן בעיצום.

מה אפשר לדרוש כצרכן?

לפי משרד פרל כהן, התיקון לא הוסיף לאדם הפרטי זכויות מהותיות חדשות כמו "הזכות להישכח", אבל הוא חיזק את היכולת לאכוף את הקיימות. הנה מה שיש בידכם:

  • זכות עיון. לפי "כל זכות", לכל אדם יש זכות לעיין במידע אישי עליו המוחזק במאגר, והיא חלה גם על הקלטות שיחה וצילומי וידאו. לגבי העלות, המקורות אינם אחידים, ולכן כדאי לברר אותה מול הארגון.
  • תיקון ומחיקה. מי שמגלה שהמידע עליו שגוי, חסר, לא ברור או לא מעודכן, רשאי לפנות לבעל המאגר ולבקש תיקון או מחיקה.
  • פיצוי ללא הוכחת נזק. לפי "גלובס", אפשר לקבל פיצוי של עד 10,000 שקל בלי להוכיח נזק, ותקופת ההתיישנות של תביעה כזו עלתה משנתיים לשבע שנים.
  • תלונה לרשות. כשארגון מסרב או מתעלם, אפשר לפנות לרשות להגנת הפרטיות. הרשות היא זו שפותחת בירור מנהלי.
  • סירוב לעיון. לפי "כל זכות", אפשר לתבוע בבית משפט השלום תוך 30 יום מהודעת הסירוב.

אם שאלתם את עצמכם אם הנתונים שלכם אצל מעסיק או חברת ביטוח מוגנים כראוי, הבדיקה הפשוטה ביותר היא לשלוח בקשת עיון. הפער בין מה שהארגון מחזיק למה שחשבתם שהוא מחזיק לרוב מפתיע. על הפערים האלה כתבנו גם בהקשר של תוכנות מעקב במקום העבודה ושל מאגר הזיהוי הביומטרי.

מה חסר עדיין?

שני דברים. הראשון, שקיפות: אין בנמצא פרסום רשמי של ממצאי הפיקוח הרוחב, ושני העיצומים הידועים מגיעים מאותה עבירה, כך שאי אפשר לדעת איך תתנהג הרשות בהפרות מהותיות יותר, כגון אבטחה לקויה או שימוש במידע בלי הסכמה. השני, פיקוח על הממשלה עצמה: דוח מבקר המדינה מיולי 2026 קבע שבחמש השנים שקדמו לאפריל 2025 הרשות לא ביצעה פיקוח רוחב בכל משרדי הממשלה. הדוח בדק תקופה שלפני התיקון, ולכן הוא תמונת פתיחה ולא ציון על השנה הראשונה, אך הוא ממחיש את הפער שהרשות נדרשת לסגור.

השורה התחתונה: שנה אחרי, תיקון 13 עובד בעיקר כאיום מבוסס. העיצומים הראשונים הם מתונים, אך הם מלמדים את הארגונים שדיווח מאוחר עולה כסף, ושממונה פרטיות הוא כבר שיקול בקנס.

שאלות ותשובות

מתי נכנס תיקון 13 לתוקף? ב-14 באוגוסט 2025. לפי "גלובס", הוא אושר בכנסת כשנה קודם לכן.

כמה עיצומים כספיים הטילה הרשות עד כה? שניים שהתפרסמו, ככל שמצאנו: 256,000 שקל על קופת חולים מאוחדת ביולי 2026, ו-256,000 שקל על מנורה מבטחים, שפורסם באוקטובר 2026. שניהם על איחור בדיווח על אירוע אבטחה.

מהו הקנס המרבי? לפי "גלובס", עד 320,000 שקל להפרה, ו-640,000 שקל במאגר גדול במיוחד. בפרשת מנורה היה סכום הבסיס 640,000 שקל, לפני הפחתות.

האם אפשר לבקש לראות מה מחזיקה עליי חברה? כן. לפי "כל זכות", זכות העיון חלה על כל אדם, ואם הארגון מסרב אפשר לתבוע בבית משפט השלום תוך 30 יום מהודעת הסירוב.

מקורות

  1. "גלובס": "Businesses face heavy penalties for cybersecurity lapses", 29 ביולי 2025. https://en.globes.co.il/en/article-1001517426
  2. משרד מיתר: "תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אושר בכנסת: עיקרי התיקון והשלכותיו", סקירה, 2024. https://meitar.com/wp-content/uploads/2024/09/Amendment-13-to-the-Privacy-Protection-Law-Approved-by-the-Knesset-Major-Points-of-the-Amendment-and-Its-Implications-HEB.pdf
  3. משרד שבלת: "עדכון לקוחות – פעילות הרשות להגנת הפרטיות", 23 בדצמבר 2025. https://www.shibolet.com/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99/
  4. "מעריב": "לראשונה: קופת החולים מאוחדת משלמת את המחיר – והוא רבע מיליון שקל", 21 ביולי 2026. https://www.maariv.co.il/news/law/article-1347127
  5. משרד שבלת: "עדכון לקוחות – אכיפה בעקבות תיקון 13 – הרשות להגנת הפרטיות הטילה עיצום כספי", יולי 2026. https://www.shibolet.com/?p=26776
  6. "אייס": דיווח על העיצום על מנורה מבטחים, 22 באוקטובר 2026. https://www.ice.co.il/law/news/article/1134716
  7. "ביזפורטל": "בחירות 2026 הן מבחן לסמכויות החדשות של הרשות להגנת הפרטיות", 1 ביוני 2026. https://www.bizportal.co.il/takdin/news/article/20033135
  8. משרד שבלת: "גילוי דעת חדש של הרשות להגנת הפרטיות בנושא מינוי ממונה הגנת פרטיות", טיוטה מ-23 ביולי 2025. https://www.shibolet.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0/
  9. משרד גורניצקי: "גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO)", עדכון לקוחות, 16 ביולי 2026 (על גילוי הדעת של הרשות מ-14 ביולי 2026). https://www.gornitzky.co.il/wp-content/uploads/pdf/post/31692_-------dpo.pdf
  10. law.co.il: "מבקר המדינה: הרשות להגנת הפרטיות לא ביצעה פיקוחי רוחב בממשלה", 2 ביולי 2026. https://www.law.co.il/news/2026/07/02/critical-infrastructure-server-room-risks/
  11. כל זכות: "לכל אדם יש זכות לעיין במידע אישי אודותיו המוחזק במאגרי מידע". https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2
  12. משרד פרל כהן: "The Knesset Enacted a Key Amendment to the Israeli Protection of Privacy Law", סיכום. https://www.pearlcohen.com/the-knesset-enacted-a-key-amendment-to-the-israeli-protection-of-privacy-law-summery-version/