לכל ילד בישראל, מרגע הלידה, יש חשבון חיסכון על שמו – גם אם ההורים שלו מעולם לא פתחו טופס, מעולם לא בחרו מסלול, ולפעמים אפילו לא יודעים שהחשבון קיים. וזה לא מקרה בודד: לפי דוח שפורסם באוגוסט 2026, מתוך 3.63 מיליון תוכניות "חיסכון לכל ילד" הפעילות כיום בישראל, ב-1.3 מיליון מהן מעולם לא נבחר באופן פעיל מסלול השקעה על ידי ההורים – המדינה בחרה בשבילם, אוטומטית, לפי ברירת מחדל.
זה נשמע כמו פרט טכני זניח. זה לא. מאז ינואר 2017 הפקיד הביטוח הלאומי מדי חודש סכום קבוע – 58 שקל נכון ל-2026 – לחשבון חיסכון על שם כל ילד וילדה בישראל, ומאפשר להורים להוסיף עוד 58 שקל מקצבת הילדים ולהכפיל את הסכום ל-116 שקל בחודש. תוך תשע שנים הצטברו בתוכנית 25.4 מיליארד שקל, עם עוד 3.85 מיליארד שקל של רווחים מצטברים. אבל הבחירה שההורים לא עושים – איפה בדיוק שוכב הכסף הזה, ובאיזה מסלול השקעה – היא בדיוק סוג ההחלטה הפאסיבית שגוזרת מאות אלפי שקלים גם מהפנסיה של המבוגרים, ומתברר שהיא חוזרת על עצמה, בקנה מידה של מיליוני ילדים, כבר מהיום הראשון לחיים.
מה זו בכלל תוכנית "חיסכון לכל ילד"?
הרעיון, שהחל לפעול בינואר 2017, פשוט על הנייר: לכל ילד עד גיל 18 יש חשבון חיסכון אישי, שאליו מפקיד הביטוח הלאומי מדי חודש סכום קבוע מתוך קצבת הילדים. ההורים בוחרים בין שני סוגי מסלולים עיקריים – חיסכון בנקאי סולידי, או קופת גמל להשקעה בשוק ההון, על פני כמה רמות סיכון. הם יכולים גם להוסיף הפקדה חודשית נוספת מקצבת הילדים ולהכפיל את הסכום המצטבר, וגם לבחור לא לעשות דבר – ואז המערכת בוחרת בשבילם.
כשהתוכנית יצאה לדרך בינואר 2017, היא לא הסתפקה בהפקדות שוטפות מאותו רגע והלאה: ילדים שנולדו עד 31 בדצמבר 2016 קיבלו גם הפקדה רטרואקטיבית עבור התקופה שבין מאי 2015 לדצמבר 2016, לפי חודשי הזכאות שלהם לקצבת ילדים, כשהתשלום הרטרואקטיבי הזה חולק לשלושה מועדים – ינואר 2017, ינואר 2018 וינואר 2019. אבל גם עם התוספת הזאת, ילד שנולד למשל ב-2007 ומשך את הכסף בגיל 18 ב-2025 נהנה בפועל רק מכשמונה עד תשע שנות הפקדה, לא משמונה-עשרה – מה שמסביר חלק ניכר מהפער בין הפוטנציאל המלא של התוכנית לבין הסכומים הממוצעים שנפדים כיום.
בפועל, המערכת בוחרת בשבילם הרבה יותר ממה שאפשר לשער. לפי אותו דוח מאוגוסט 2026, מתוך 3,455,443 תוכניות עם פעילות הפקדה ב-2025, ב-1,312,519 מהן – 33.1% – את מסלול ההשקעה בחר הביטוח הלאומי ולא ההורים. ועל הצד השני של המטבע, גם ההטבה הכספית הכי פשוטה שיש לא ממומשת אצל כולם: רק 63.2% מהמשפחות (2,182,409 תוכניות) בחרו להכפיל את ההפקדה החודשית מקצבת הילדים, ושאר המשפחות ויתרו על האפשרות הזאת – למעשה השאירו כסף שהמדינה מציעה להן על השולחן.
הילד השני שאף אחד לא בחר בשבילו
בתוך הנתונים האלה מסתתר דפוס ספציפי ומטריד יותר. מתוך 38,729 הילדים שנולדו ב-2025 וקיבלו מסלול ברירת מחדל כי הוריהם לא בחרו, 80% היו ילדים שניים ואילך במשפחה, ורק 20% היו בכורים. שיעור הבחירה הפעילה של ההורים עמד על 77% עבור ילד ראשון במשפחה, לעומת 63% בלבד עבור הילדים שבאים אחריו. במילים אחרות: ההתרגשות והתשומת הלב הבירוקרטית שמלווה לידה ראשונה – מילוי כל הטפסים, בדיקת כל הזכאויות – פשוט נשחקת עם כל ילד נוסף. סגן מנהל אגף בביטוח הלאומי, צבי כהן, תיאר את זה במונחים ברורים: ההבדל בין מעורבות פעילה לפסיבית יכול להיות "בין עשרות אלפים למאות אלפי שקלים" עבור ילדי המשפחה, בטח כשמצרפים את זה לפערי המעורבות בין ילד ראשון לילדים הבאים אחריו.
בנק או קופת גמל: כמה עולה לא לבחור?
ברירת המחדל של המערכת היא לא ניטרלית מבחינה כלכלית – ובנתוני 2025 אפשר לראות בדיוק כמה. עד סוף השנה נמנו 583,504 תוכניות פעילות במסלול הבנקאי, לעומת 3,050,069 תוכניות בקופות גמל להשקעה – כלומר כ-84% מהתוכניות כבר נמצאות בשוק ההון, ורק כ-16% נותרו בפיקדון הבנקאי הסולידי. הפער בביצועים בין שני המסלולים הוא לא זניח: מתחילת התוכנית ב-2017 ועד סוף 2025 הניבו קופות הגמל תשואה מצטברת של כ-16.1% על כ-20.2 מיליארד שקל שהופקדו בהן, לעומת כ-11.6% בלבד במסלול הבנקאי על כ-5.16 מיליארד שקל שהופקדו בו – פער של כמעט 5 נקודות אחוז מצטברות על פני תשע שנים, בלי שההורים שילמו שקל נוסף על הבחירה הזאת.
גם דמי הניהול בנויים אחרת לגמרי בין שני המסלולים: בקופות הגמל נגבים כ-0.23% לשנה, ואילו בבנקים נגבית עמלה של כ-6 אגורות על כל שורת דיווח – מנגנון שנשמע זניח אבל שונה מהותית מאחוז יחסי מהצבירה. עד גיל 21 הביטוח הלאומי הוא שמכסה את דמי הניהול והעמלות בשני המסלולים, כך שלפחות הבחירה בין בנק לקופת גמל לא כרוכה בעלות ישירה להורים – רק בהפרש תשואה, שמצטבר על פני 18 שנה לסכום משמעותי.
הגל ששוטף מהבנקים לקופות הגמל
הפער הזה כבר לא נסתר, וההורים מצביעים ברגליים. ב-2025 בלבד עברו 98,119 תוכניות חיסכון מהמסלול הבנקאי לקופות גמל להשקעה – הגירה שמובילה בה בנק הפועלים, שראה 40,103 תוכניות נסגרות אצלו במעבר לניהול בשוק ההון. זו לא תופעה שונה מהותית מהכסף שישן בעובר-ושב הרגיל ומניב תשואה כמעט אפסית בזמן שהבנק מרוויח עליו – רק שכאן מדובר בחיסכון של ילדים, על פני אופק השקעה של 18 שנה, שבו כל נקודת אחוז של תשואה שנתית מצטברת משמעותית יותר.
מה קורה בגיל 18 – ולמה כדאי לחכות עד 21
מרגע שהילד מגיע לגיל 18, הוא יכול למשוך את הכסף, אך עד גיל 21 נדרשת הסכמת ההורים למשיכה; מגיל 21 הכסף שלו במלואו, בלי צורך בחתימה של אף אחד. יש כאן גם תמריץ ממשי להמתין: עבור מי שנולד עד 31 בדצמבר 2016, המדינה מפקידה מענק של 582 שקל בהגיעו לגיל 18, ואם הכסף נשאר בחשבון בלי משיכה עד גיל 21 – מופקד מענק נוסף באותו סכום. בנתוני 2025 נראה שחלק גדול מהמשפחות לא ממתינות: 122,300 תוכניות נפדו במלואן באותה שנה, בסכום ממוצע של כ-8,600 שקל לילד – משיכה מוקדמת שמוותרת גם על המענק הנוסף וגם על שנים נוספות של תשואה מצטברת.
מה כדאי להורים לבדוק עכשיו
הבדיקה עצמה לוקחת כמה דקות, והיא בחינם: אתר "חיסכון לכל ילד" של הביטוח הלאומי מאפשר לכל הורה להזדהות ולראות באיזה מסלול נמצא הכסף של הילד – בנק או קופת גמל, ואם קופת גמל, גם באיזו רמת סיכון ואצל איזה גוף מנהל. מי שמגלה שהילד נמצא במסלול שהוקצה אוטומטית, או במסלול בנקאי בעל תשואה נמוכה, יכול לבקש מעבר בכל שלב, בלי עלות ובלי לפגוע בזכאות. שווה גם לבדוק את שאלת ההכפלה: הורים שלא ביקשו לנכות 58 שקל נוספים מקצבת הילדים יכולים לעשות זאת רטרואקטיבית, ולמעשה להשלים חלק מההפרש שפספסו. ההבדל בין בדיקה של חמש דקות לבין חוסר מעש הוא בדיוק ההבדל שעליו דיבר צבי כהן מהביטוח הלאומי – בין עשרות אלפים למאות אלפי שקלים, כשמצטברים כל הילדים במשפחה יחד.
שאלות ותשובות
כמה כסף מפקיד הביטוח הלאומי בתוכנית חיסכון לכל ילד? נכון ל-2026, הביטוח הלאומי מפקיד 58 שקל בחודש לכל ילד. הורים יכולים להוסיף עוד 58 שקל מקצבת הילדים ולהכפיל את ההפקדה החודשית ל-116 שקל.
מה קורה אם ההורים לא בוחרים מסלול חיסכון? הביטוח הלאומי מקצה מסלול ברירת מחדל אוטומטית. לפי נתוני 2026, כך קרה ב-33.1% מכלל התוכניות שדיווחו על פעילות הפקדה באותה שנה – ובאופן ספציפי לילדים שנולדו ב-2025, 80% מהתוכניות שקיבלו ברירת מחדל שייכות לילדים שניים ואילך במשפחה, לא לבכורים.
עדיף בנק או קופת גמל להשקעה? מבחינת תשואה היסטורית, קופות הגמל הניבו תשואה גבוהה משמעותית מהמסלול הבנקאי מאז 2017 – כ-16.1% מול כ-11.6% במצטבר. הביטוח הלאומי מכסה את דמי הניהול בשני המסלולים עד גיל 21, כך שהפער נובע כמעט כולו מהתשואה עצמה, לא מעלויות.
מגיל כמה אפשר למשוך את הכסף? מגיל 18, אך עד גיל 21 נדרשת הסכמת ההורים למשיכה. מי שממתין עד גיל 21 בלי למשוך מקבל מענק נוסף מהמדינה, בנוסף למענק שניתן בגיל 18.
מקורות
- N12/Mako, "1.3 מיליון ילדים בישראל חוסכים במסלול שההורים מעולם לא בחרו", 13-14.8.2026.
- המוסד לביטוח לאומי, "תוכנית חיסכון לכל ילד" ו"הכפלת סכום החיסכון" – דפי המידע הרשמיים, עדכון 2026.
- Bizportal, "חיסכון לכל ילד: הכסף שחיכה 18 שנה – למשוך עכשיו או להשאיר?".
- Bizportal, "1.3 מיליון ילדים בישראל חוסכים במסלול שההורים מעולם לא בחרו".
- כל-זכות, "תוכנית 'חיסכון לכל ילד'" ו"משיכת כספים מתוכנית 'חיסכון לכל ילד'" – פירוט תנאי הזכאות הרטרואקטיבית ומשיכת הכספים.
- בנק לאומי, "חיסכון לכל ילד – שאלות ותשובות".