Skip to content
בריאות

סטטינים בישראל: כמה מהמבוטחים בסיכון גבוה מגיעים ליעד כולסטרול LDL, ומה נשאר מהפחד מתופעות הלוואי

ב-2023 רק 40.9% מהמבוטחים בסיכון גבוה הגיעו ל-LDL של עד 100. מה אומרים המחקרים על סטטינים, על כולסטרול גבוה ועל תופעות הלוואי, ומי באמת צריך תרופה כזו?

מאת: מערכת ישראל טיימס
סטטינים בישראל: כמה מהמבוטחים בסיכון גבוה מגיעים ליעד כולסטרול LDL, ומה נשאר מהפחד מתופעות הלוואי

בדיקת דם לשומנים היא אחת הבדיקות הנפוצות ביותר בישראל: לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות, כ-87% מבני 35 עד 54 ו-73% מבני 55 עד 74 עושים אותה. הקושי מתחיל אחרי שהתוצאה מגיעה. בוועידת הבריאות של ynet וידיעות אחרונות אמרה רופאת משפחה מכללית שהבעיה אינה הבדיקות אלא מה עושים איתן, ורופאה מהמרכז הרפואי רבין הגדירה את המעקב לאורך זמן כשלב שבו המערכת כושלת. הנתונים הרשמיים תומכים בשתיהן. הם גם מראים שהפער הבולט ביותר הוא בקרב מי שנמצא בסיכון גבוה ועדיין לא חלה.

הכתבה בוחנת שלוש שאלות: מי צריך סטטינים, מה הראיות על התועלת ועל תופעות הלוואי, ואיפה ישראל עומדת. היא נשענת בעיקר על נתוני משרד הבריאות ועל מחקרים גדולים, ומציינת במפורש היכן אין נתונים עדכניים.


מי צריך סטטינים, ומה זה "כולסטרול גבוה" בכלל?

כולסטרול LDL, "הכולסטרול הרע", הוא הגורם הנשלט המרכזי בהצטברות רובד טרשתי בעורקים. אין מספר אחד שמגדיר "גבוה", כי ההנחיות מתאימות את היעד לרמת הסיכון של האדם. בהנחיות האירופיות (ESC/EAS) מ-2019, שעודכנו באוגוסט 2025 בלי לשנות את היעדים, מדובר ביעד של פחות מ-70 מ"ג/ד"ל לבעלי סיכון גבוה, פחות מ-55 מ"ג/ד"ל לבעלי סיכון גבוה מאוד או למי שכבר חלה במחלת עורקים, ופחות מ-40 למי שחווה אירוע שני בתוך שנתיים. בכל הקטגוריות האלה ההנחיות דורשות גם הפחתה של לפחות 50% מהרמה ההתחלתית. ההנחיות האמריקאיות ממרץ 2026, שהצגנו בכתבה על בדיקת Lp(a), מציבות יעדים דומים: פחות מ-100 בסיכון גבולי או בינוני, פחות מ-70 בסיכון גבוה ופחות מ-55 בסיכון גבוה מאוד.

הדף של מכבי שירותי בריאות, שעודכן בדצמבר 2025, מסביר את ההיגיון המעשי. בסיכון גבוה או כשקיימת מחלה טרשתית מוכחת מתחילים בדרך כלל טיפול תרופתי מיד, בד בבד עם שינוי אורח החיים. אצל אדם בסיכון נמוך מנסים בדרך כלל שלושה עד שישה חודשי שינוי אורח חיים ורק אם לא הושג היעד שוקלים תרופה. ההחלטה מבוססת אפוא על הסיכון הכולל להתקף לב או לשבץ בעשר השנים הבאות, ולא על מספר בודד בבדיקה. ההנחיות האירופיות מוסיפות לחישוב הסיכון גורמים משנים: סידן בעורקי הלב או Lp(a) מעל 50 מ"ג/ד"ל, שיכולים להעלות אדם מסיכון בינוני לגבוה.

מה הראיות על התועלת של סטטינים?

הראיה המרכזית היא ניתוח של שיתוף הפעולה CTT, שפורסם ב-2010 ב-Lancet ואיחד נתונים של כ-170 אלף משתתפים ב-26 ניסויים אקראיים. על כל ירידה של 1 מילימול לליטר ב-LDL, כ-39 מ"ג/ד"ל, ירד הסיכון לאירוע כלי דם מרכזי ב-22%, לאחר חציון מעקב של כחמש שנים. עוד נמצא שטיפול אינטנסיבי יותר, בהשוואה לטיפול פחות אינטנסיבי, הוסיף הפחתה של 15% באירועים, ושתמותה מכל סיבה ירדה בכ-10% לכל מילימול. מכבי מסכמת את התועלת בטווח של 20%-30% פחות אירועים כליליים ושבץ, ו-10%-15% פחות תמותה. חשוב להבין מה המספרים אומרים: הפחתה יחסית היא אחוז מהסיכון ההתחלתי. מי שסיכון העשר שנים שלו הוא 3% ירוויח מעט מוחלט, ומי שסיכונו 25% ירוויח הרבה, ולכן ההנחיות מסתמכות על הערכת סיכון ולא מחלקות סטטינים לכולם.

כמה תופעות לוואי באמת יש, ומה זה אפקט הנוסבו?

כאבי שרירים הם התלונה הנפוצה ביותר, והיא הסיבה העיקרית שאנשים מפסיקים. כאן הראיות מפתיעות. ב-2022 פרסם שיתוף הפעולה CTT ב-Lancet ניתוח של 19 ניסויים כפולי סמיות של סטטין מול פלצבו, עם 123,940 משתתפים. כאב או חולשת שרירים דווחו אצל 27.1% ממקבלי הסטטין ואצל 26.6% ממקבלי הפלצבו. כלומר כמעט אותו שיעור. בשנה הראשונה נרשם עודף קטן של 11 מקרים לכל 1,000 איש-שנה, ואחריה לא נמצא עודף מובהק. החוקרים העריכו שפחות מ-10% מהדיווחים על תסמיני שרירים בשנה הראשונה נובעים מהסטטין, כלומר בדרך כלל התסמין אינו קשור לתרופה.

התופעה נקראת נוסבו: ציפייה לפגיעה שגורמת לתחושת פגיעה. ניסוי ASCOT-LLA הראה אותה בבירור. בשלב הלא-מסומא, שאינו אקראי, כשהמטופלים ידעו שהם מקבלים אטורבסטטין, שיעור האירועים השריריים היה גבוה ב-41% מאשר בקבוצה שלא קיבלה. בשלב המסומא, כשהכדורים היו זהים, השיעורים היו כמעט שווים: 2.03% בשנה לעומת 2.00%. ב-2020 פורסם ב-NEJM ניסוי מסוג N-of-1 בשם SAMSON, בהובלת חוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון. 60 מטופלים שהפסיקו סטטינים או שקלו להפסיק בגלל תופעות לוואי קיבלו, בלי לדעת, חודשים של סטטין, חודשים של פלצבו וחודשים בלי כדור. לפי החוקרים, 90% מהתסמינים שחוו המטופלים על סטטין הופיעו גם כשנטלו פלצבו. חצי שנה אחרי הניסוי חזרו 30 מהם לטיפול ועוד ארבעה תכננו לחזור.

חשוב לדייק: המשמעות אינה שהתסמינים דמיוניים. הם אמיתיים וכואבים, אך לרוב אינם נובעים מהמולקולה. ובמעט המקרים שבהם הסטטין כן אחראי, יש פתרונות: הפחתת מינון, הפסקה קצרה או מעבר לסטטין אחר. מחקר של אוניברסיטת אוקספורד שפורסם ביוני 2026 ב-Lancet Digital Health פיתח מחשבון לחיזוי הסיכון להפרעות שרירים חמורות, על בסיס רישומי רופאי משפחה של יותר מ-5.6 מיליון איש באנגליה. יותר מ-98% מהזכאים לטיפול בסטטין נמצאו בסיכון נמוך לכך בעשר השנים הבאות. אלה נתוני אנגליה, אך הם מתיישבים עם שאר הראיות. יש גם תופעות אמיתיות אחרות שמכבי מונה: עלייה קלה באנזימי כבד וסיכון קטן להתפתחות סוכרת, שלפי מכבי קטן בהרבה מהתועלת בהפחתת התקפי לב ושבץ. מי שחש כאב חזק, חולשה משמעותית או שתן כהה צריך להיבדק, ולא להפסיק לבד בגלל אי נוחות קלה.

כמה ישראלים מגיעים ליעד? מה הנתונים הרשמיים אומרים

התמונה נשענת על דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, שמפרסמים משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות. הדוח האחרון שמצאנו מכסה את 2023 ופורסם בדצמבר 2024. הוא מכסה את הרפואה הקהילתית בישראל, ולכן זה הנתון הלאומי המקיף ביותר שמצאנו.

הבשורה הטובה: 86.0% מבני 35 עד 74 עומדים ביעד ה-LDL שהוגדר לקבוצת הסיכון שלהם, לעומת 84.7% ב-2019. חולי לב שעברו צנתור או ניתוח מעקפים מגיעים טוב יותר: 77.3% מהם היו עם LDL של עד 70 מ"ג/ד"ל או טופלו בסטטין בעוצמה גבוהה, לעומת 70.2% ב-2019. בקרב חולי סוכרת, 70.4% הגיעו ל-LDL של עד 100 (68.6% ב-2019).

תרשים עמודות: שיעור המגיעים ליעד LDL בקהילה בישראל ב-2019 וב-2023 לפי קבוצה: סיכון גבוה, סוכרת ואחרי צנתור או מעקפים

הבשורה הפחות טובה היא בקבוצת הסיכון הגבוה. רק 40.9% מהמבוטחים בני 35 עד 74 עם שתי נקודות סיכון או יותר וסיכון פרמינגהם מעל 20% היו עם LDL של עד 100 מ"ג/ד"ל ב-2023, לעומת 35.8% ב-2019. כלומר שישה מכל עשרה אנשים בקבוצה שבה התועלת הצפויה היא הגדולה ביותר לא עמדו ביעד, וזה יעד של 100 ולא של 70 או 55, כפי שמציבות ההנחיות האירופיות. בוועידה אמרה רופאת המשפחה מכללית שגם ביעד של 100 לא עומדים כמו שצריך, ושהמדדים הלאומיים לאחר התקף לב או שבץ מציבים יעד של 100 בעוד ההמלצות המקצועיות לסיכון גבוה מאוד נמוכות יותר, פחות מ-55.

הפערים בתוך הקבוצה חדים עוד יותר. בקרב גברים בסיכון גבוה, 52.0% בדירוג החברתי-כלכלי הגבוה ביותר הגיעו ליעד לעומת 31.8% בדירוג הנמוך ביותר. אצל נשים בסיכון גבוה השיעורים נמוכים בהרבה: 20.3% בדירוג הגבוה ו-8.7% בנמוך. הדוח אינו מסביר את הפער המגדרי, וכדאי לזכור שזו קבוצה קטנה יחסית שמוגדרת בקריטריונים מחמירים, ולכן קשה להסיק ממנה בלי הסתייגות. אבל הכיוון ברור: מי שנמצא בתחתית הסולם החברתי-כלכלי מקבל פחות טיפול יעיל.

האם הבעיה היא שאנשים לא מקבלים סטטין, או שהם מפסיקים?

שני הדברים, ושניהם מתועדים. מחקר של מכון המחקר של כללית על 61,650 חברי קופה שאובחנו עם היפרליפידמיה ב-2012-2013 בלי מחלת לב ידועה, מצא שרק 26% רכשו תרופה להורדת שומנים. מבין אלה, רק כשליש התמידו בטיפול במהלך השנה הראשונה, ושנה אחרי תחילת הטיפול רק 47.7% מהמטופלים הגיעו ליעד ה-LDL. הנתונים ישנים יחסית ומקורם בקופה אחת. הפחד מתופעות לוואי נחשב לגורם מרכזי להפסקת הטיפול, ולדברי חוקרי אוקספורד, כפי שדווח ב"מעריב", הוא נובע בין היתר ממידע מטעה ברשתות החברתיות. בכתבה ב"מעריב" נאמר גם ש"מחקרים קודמים" הראו שכ-40% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול בתוך שלושה חודשים, אך המקור אינו מצוין והנתון אינו ישראלי.

ד"ר חן גורביץ, מנהלת השירות האמבולטורי והמרכז לקרדיולוגיה מונעת במרכז הרפואי רבין, אמרה בוועידה שהמערכת מצליחה לרשום סטטינים ולהפנות לדיאטנית, אך מתקשה לשמור על המעקב לאורך זמן, ושהיא פוגשת מטופלים בני 45 ו-55 אחרי שנים של כולסטרול גבוה שלא טופל. את המספר המדויק של ישראלים שעומדים בקריטריונים לטיפול אך אינם מקבלים אותו לא מצאנו בפרסום רשמי עדכני, ולכן אנחנו נמנעים מלהעריך אותו. מה שאפשר לומר בבטחה הוא שבקבוצת הסיכון הגבוה, שישה מכל עשרה לא מגיעים אפילו ליעד המתון.

מה כדאי לעשות אם יש לכם LDL גבוה?

הנה כמה צעדים שמתבססים על הראיות שפורטו:

  1. בדקו את הסיכון, לא רק את המספר. שאלו את רופא המשפחה מה סיכון העשר שנים שלכם ומה היעד האישי שלכם. בהנחיות האירופיות Lp(a) גבוה או סידן בעורקי הלב יכולים להעלות אדם לקטגוריית סיכון גבוהה יותר.
  2. אל תפסיקו בשקט. מחקר כללית הראה שרק כשליש התמידו בטיפול שנה, והתרופה יעילה רק כשלוקחים אותה. אם הפסקתם, ספרו לרופא ובדקו שוב את הרמה.
  3. אל תפסיקו לבד בגלל כאב שרירים. בדרך כלל הסטטין אינו הסיבה. בקשו לבדוק גורמים אחרים, לנסות מינון נמוך יותר, להחליף תכשיר או להפסיק לתקופה קצרה ולבדוק אם התסמין חולף.
  4. אם הסטטין אינו מספיק, יש המשך. לפי ההנחיות האירופיות, כשהיעד אינו מושג במינון המרבי הנסבל של סטטין, מוסיפים טיפול נוסף שאינו סטטין.

שאלות ותשובות

האם כל מי שה-LDL שלו מעל 100 צריך סטטין?

לא. ההחלטה תלויה בסיכון הכולל. לבעלי סיכון נמוך מציעים קודם שלושה עד שישה חודשי שינוי אורח חיים. בסיכון גבוה או במחלה טרשתית מוכחת מתחילים בדרך כלל תרופה מיד, בד בבד עם שינוי אורח החיים.

האם סטטינים גורמים לכאבי שרירים?

לעיתים, אך הרבה פחות ממה שנהוג לחשוב. בניתוח של 19 ניסויים כפולי סמיות כאב שרירים דווח אצל 27.1% ממקבלי הסטטין ואצל 26.6% ממקבלי הפלצבו. לפי החוקרים, בשנה הראשונה פחות מ-10% מהדיווחים על כאבי שרירים אצל נוטלי סטטין נובעים מהתרופה.

האם אפשר לשפר את ה-LDL בלי תרופה?

אפשר להוריד, אך לרוב לא מספיק. אצל בעלי סיכון נמוך מנסים לפי מכבי שלושה עד שישה חודשים של שינוי אורח חיים בלבד, ואם לא הושג יעד ה-LDL שוקלים תרופה. בסיכון גבוה לא מחכים.

מה ההבדל בין LDL ל-Lp(a)?

Lp(a) הוא חלקיק נפרד, שנקבע בעיקר גנטית ואינו משתנה בתזונה. הכולסטרול שבו נספר בתוך תוצאת ה-LDL, ולכן הוא יכול להסביר LDL שאינו מגיב לסטטינים. הרחבה בכתבה על בדיקת Lp(a) מקושרת למעלה.

מקורות

  1. התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, עיקרי הממצאים לנתוני 2023 (דצמבר 2024), משרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות ומועצת הבריאות: https://israelhealthindicators.org/wp-content/uploads/2025/01/%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-2023-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94.pdf
  2. "Efficacy and safety of more intensive lowering of LDL cholesterol: a meta-analysis of data from 170,000 participants in 26 randomised trials", Cholesterol Treatment Trialists' Collaboration, The Lancet, 2010: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC2988224
  3. "Effect of statin therapy on muscle symptoms: an individual participant data meta-analysis of large-scale, randomised, double-blind trials", Cholesterol Treatment Trialists' Collaboration, The Lancet, 2022: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7613583
  4. "Patients taking statins experience similar side effects from dummy pills" (ניסוי SAMSON, NEJM, 15 בנובמבר 2020), Imperial College London: https://www.imperial.ac.uk/news/208436/patients-taking-statins-experience-similar-side/
  5. "Muscle-related AEs reported in statin trial suggest 'nocebo' effect" (ניתוח ASCOT-LLA, The Lancet, 2017), MDedge: https://mdedge.com/content/muscle-related-aes-reported-statin-trial-suggest-nocebo-effect ; תקציר המאמר: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28476288/
  6. 2025 Focused Update of the 2019 ESC/EAS Guidelines for the management of dyslipidaemias, European Society of Cardiology (29 באוגוסט 2025): https://www.escardio.org/Guidelines/Clinical-Practice-Guidelines/Focused-Update-on-Dyslipidaemias
  7. What is new in the 2025 focused update of the 2019 ESC/EAS guidelines, European Society of Cardiology: https://www.escardio.org/Councils/Council-for-Cardiology-Practice-(CCP)/Cardiopractice/what-is-new-in-the-2025-focused-update-of-the-2019-esc-eas-guidelines-for-the-m
  8. "Intensive low-density lipoprotein cholesterol lowering in cardiovascular disease prevention: opportunities and challenges", Heart, 2021 (יעדי LDL לפי ESC/EAS 2019): https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8374039
  9. איזון שומנים בדם: להפחית סיכון להתקף לב, מכבי שירותי בריאות (עודכן 29.12.2025): https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/heart_health/blood_lipid_balance/
  10. "Primary prevention of hyperlipidemia - treatment and compliance in real world practice", Avgil Tsadok M, Feldman B, Bachrach A, Balicer RD, מכון המחקר של כללית, ISPOR Europe: https://www.ispor.org/heor-resources/presentations-database/presentation/ispor-20th-annual-european-congress/primary-prevention-of-hyperlipidemia-treatment-and-compliance-in-real-world-practice
  11. "עושים בדיקות, אבל מה קורה אחר כך? הכשל במניעת התקפי לב ושבץ", יאיר קראוס, ynet, ועידת הבריאות של ynet וידיעות אחרונות: https://www.ynet.co.il/health/article/r12u7af0gl
  12. "התרופה הפופולרית שרבים חוששים ממנה: מחקר חדש מגלה ממצא משמעותי", ד"ר איתי גל, מעריב (27 ביוני 2026; הפחד ממידע מטעה, נתון הנטישה של 40%): https://www.maariv.co.il/news/health/article-1338035
  13. "בדיקת Lp(a): למה כולם נבדקים פתאום, ומה עושים עם התוצאה אחרי שהתרופה הראשונה נכשלה", ישראל טיימס (הנחיות האמריקאיות מרץ 2026): /article/lipoprotein-a-test-israel-lifetime-once
  14. Oxford risk calculator for serious muscle disorders with statins, The Lancet Digital Health (25 ביוני 2026), University of Oxford: https://www.eurekalert.org/news-releases/1133048
  15. "ACC/AHA Issue Updated Guideline for Managing Lipids, Cholesterol", American College of Cardiology (13 במרץ 2026): https://www.acc.org/About-ACC/Press-Releases/2026/03/13/18/01/ACCAHA-Issue-Updated-Guideline-for-Managing-Lipids-Cholesterol