כבר בדצמבר 2023 דיווח כלכליסט שהפקידות המקצועית באגף התקציבים באוצר מודעת לכך שביטול עדכון מדרגות המס "שקול להעלאת מס לכל דבר ועניין", אבל מכיוון שהוא "אינו מעלה את המס באופן נומינלי ומפורש", יש לו סיכוי פוליטי גבוה יותר לעבור. שנה אחר כך, בנובמבר 2024, עברה בכנסת הצעת חוק שהפכה את הרעיון הזה למדיניות מחייבת. מאז ינואר 2025 מדרגות המס בישראל פשוט לא זזות – וכל שקל שהמשכורת שלכם עלתה מאז, נשחק קצת יותר בדרך לרשות המסים.
זו זחילת מס (bracket creep): התופעה שבה השכר הנומינלי עולה עם האינפלציה, אבל מדרגות המס וסכומי הפטור נשארים קבועים – כך שיותר ויותר מההכנסה נדחסת אל תוך מדרגות מס גבוהות יותר, בלי שאף אחד קיבל החלטה מפורשת "להעלות מס". בישראל יש חוק שאמור למנוע בדיוק את זה. הבעיה היא שבשנים האחרונות, המדינה החליטה פשוט להשעות אותו.
למה מדרגות המס אמורות לעלות כל שנה – ומה זה סעיף 120ב?
סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה קובע כלל טכני אך רב-משמעות: ב-1 בינואר של כל שנת מס, תקרות ההכנסה שמגדירות את מדרגות המס, שווי נקודת הזיכוי וסכומים נלווים נוספים מתעדכנים אוטומטית לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בשנה שקדמה. זו לא הטבה נדיבה – זו ברירת המחדל החוקית, שנועדה בדיוק כדי למנוע זחילת מס: אם המחירים עלו ב-3% והשכר עלה איתם, המדרגות אמורות "לזוז" באותו שיעור, כך שמי שקיבל תוספת שכר שרק מדביקה את יוקר המחיה לא ימצא את עצמו פתאום במדרגת מס גבוהה יותר, או משלם יותר מס על אותה הכנסה ריאלית.
במילים אחרות, ההצמדה למדד היא לא מתנה מהאוצר – היא תיקון טכני שמונע מהאינפלציה לשמש ככלי גבייה סמוי. וזו בדיוק הסיבה שהחלטה להקפיא אותה, כפי שקרה בישראל של 2025, אינה ניטרלית: היא לא "משאירה את המס כפי שהוא", אלא מגדילה בהדרגה את הנטל האפקטיבי על כל מי שממשיך לקבל תוספות שכר נומינליות.
מתי ולמה באוצר החליטו לעצור את המנגנון?
הרעיון להקפיא את ההצמדה עלה לראשונה בדצמבר 2023, על רקע עלויות המלחמה והצורך למצוא מקורות תקציביים. באותו שלב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עדיין העדיף גזירות רוחביות שפוגעות בכלל הציבור על פני צעד שממוקד בציבור השכירים, אבל התוכנית לא ירדה מהפרק. כשנה אחר כך, ב-12 בנובמבר 2024, עברה בכנסת בקריאה ראשונה, ברוב של 51 קולות מול 40, הצעת חוק שהקפיאה את עדכון מדרגות המס, נקודות הזיכוי וסכומים נלווים לשנים 2025 עד 2027 – את החוק הציג בכנסת השר אוריאל בוסו מטעם משרד האוצר.
התוצאה המעשית: שווי נקודת הזיכוי, שאמור היה לעלות עם המדד, הוקפא על 242 שקל לחודש (2,904 שקל לשנה) לשנים 2025-2027, במקום להתעדכן כלפי מעלה כפי שקורה בשגרה. אותו הדבר קרה לתקרות ההכנסה שמגדירות כל מדרגת מס. בפועל, מי שקיבל העלאת שכר ריאלית או אפילו רק תוספת שמדביקה את האינפלציה, מצא את עצמו משלם מס גבוה יותר על אותה רמת חיים בדיוק – לא כי מישהו העלה לו את שיעור המס, אלא כי הרף שממנו מתחילה כל מדרגה פשוט הפסיק לזוז.
כמה זה עולה למשק בית אחד, שנה אחרי שנה?
לפי חישוב שפרסם כלכליסט, זוג שבו בן זוג אחד שכיר שמרוויח כ-20,000 שקל בחודש ומגדל ילד בן שנה עד שנתיים, צפוי לשלם כ-10,520 שקל מס נוסף על פני שלוש שנות ההקפאה (2025-2027) בלבד – בזכות שילוב של הקפאת המדרגות והקפאת נקודות הזיכוי. בן הזוג השני, עצמאית שמרוויחה כ-30,000 שקל בחודש ומגדלת שני ילדים, צפויה לשלם כ-15,810 שקל נוסף באותה תקופה. יחד, מדובר במשפחה אחת שמשלמת יותר מ-26,000 שקל מס נוסף בתוך שלוש שנים בלבד – בלי שהכנסת הצביעה ולו פעם אחת על העלאת שיעור מס כלשהו.
ברמת המקרו, הסכומים האלה מצטברים לסכום תקציבי אדיר. לפי נתוני אגף התקציבים באוצר שהוצגו לכנסת בעת הקריאה הראשונה, ההקפאה צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב-2.9 מיליארד שקל ב-2025, 5.7 מיליארד שקל ב-2026, 8.1 מיליארד שקל ב-2027 ו-8.5 מיליארד שקל ב-2028 – סך הכול כ-25.2 מיליארד שקל בארבע שנים.
הכתבה מרוויחים 20-40 אלף שקל בחודש ועדיין בקושי שורדים כבר תיארה איך משפחות עם הכנסה שנחשבה פעם ל"מבוססת" מוצאות עצמן נלחצות כלכלית משילוב של אינפלציה, ריבית גבוהה ותשלומי משכנתה שהתנפחו. הקפאת מדרגות המס היא בדיוק אחד הגורמים השקטים שמצטרפים לאותה תמונה: היא לא מופיעה בשום מקום כ"קיצוץ" או כ"גזירה", אבל היא נמצאת שם, בכל תלוש משכורת, בכל חודש.
למה קוראים לזה "העלאת המס שאף אחד לא הצביע עליה"?
ההבדל בין קיצוץ תקציבי מוצהר לבין הקפאת הצמדה הוא לא רק סמנטי – הוא הליבה הפוליטית של הכלי. באוצר עצמו ידעו זאת כבר אז: כפי שדווח בדצמבר 2023, ביטול ההצמדה "שקול להעלאת מס לכל דבר ועניין", אבל בדיוק בגלל שהוא לא מופיע כהעלאת שיעור מס נומינלית, יש לו יותר סיכוי לעבור בכנסת ופחות התנגדות ציבורית. אין כאן הודעה על "מס הכנסה שעולה ל-X%" שאפשר להתקומם נגדה – יש רק מדרגה שנשארת במקום, בזמן שהמשכורת שלכם ממשיכה לזוז.
הכלכלן פרופ' איתן ששינסקי התייחס לכלי הזה במילים חדות: "זה מכשיר לא ראוי". לדבריו, גם הקפאה של שנה בודדת משפיעה על הציבור הרבה מעבר לשנה שבה היא הוכרזה, כי כל שנה שבה המדרגות לא מתעדכנות "נועלת" רמת מס גבוהה יותר גם לשנים הבאות, אלא אם מישהו יטרח לתקן זאת רטרואקטיבית – וההיסטוריה מלמדת שזה קורה לעיתים רחוקות. לפי אותו ניתוח, אם ההקפאה הנוכחית לא תופשר במלואה, העלות המצטברת לציבור עלולה להגיע לכ-20.4 מיליארד שקל עד 2034, ולמעלה מ-40 מיליארד שקל על פני 25 שנה.
זה בדיוק מה שהופך את זחילת המס לכלי הפיסקלי הנוח ביותר שיש לאוצר: היא לא דורשת הודעה לתקשורת, לא כותרת ב"ידיעות אחרונות" על "העלאת מס הכנסה", ולא הצבעה נפרדת בכל שנה. היא רק דורשת שקט – ואת זה, מדרגות מס קפואות מספקות בול.
איך זה עובד במדינות אחרות ב-OECD?
ישראל אינה לבד בהתלבטות הזו, אבל היא כן בולטת בכיוון שבו בחרה. לפי דו"ח "Taxing Wages 2023" של ה-OECD, רק 17 מתוך 38 מדינות הארגון מצמידות אוטומטית את מדרגות מס ההכנסה למדד המחירים – כלומר ברירת המחדל שלהן זהה, לפחות על הנייר, לזו הקבועה בסעיף 120ב הישראלי. 21 המדינות הנותרות מעדכנות את המדרגות רק על בסיס החלטה שלטונית מזדמנת, בדיוק כפי שישראל בחרה לעשות בפועל לשנים 2025-2027.
מתוך 38 מדינות ה-OECD, רק 17 מצמידות אוטומטית את מדרגות המס למדד המחירים – וישראל, באמצעות הקפאת 2025-2027, הצטרפה בפועל לקבוצת 21 המדינות שמעדכנות רק כשמישהו מחליט לעשות זאת. גם בתוך אירופה התמונה מפוצלת: מבין 27 מדינות ה-OECD האירופיות, 11 בלבד – ובהן בלגיה, דנמרק, צרפת, הולנד, שוודיה ושווייץ – מצמידות מדי שנה את מדרגות המס למדד באופן סדיר, בעוד שבמדינות כמו אירלנד, איטליה, פולין ופורטוגל אין מנגנון עדכון קבוע כלל. ההבדל בין שתי הקבוצות הוא בדיוק ההבדל בין מדיניות מס יציבה שאינה תלויה בהרכב הפוליטי הרגעי, לבין מדיניות מס שגובה יותר בכל פעם שהאוצר זקוק למקור מימון מהיר ולא רוצה להכריז עליו כהעלאת מס.
מה קרה במרץ 2026 – האם ההקפאה בוטלה?
לא בדיוק. ב-30 במרץ 2026, כחלק מאישור תקציב המדינה, אישרה הכנסת את חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, שהרחיב את מדרגת ה-20% מתקרה של 16,150 שקל בחודש לתקרה של 19,000 שקל, ואת מדרגת ה-31% מתקרה של כ-22,440 שקל לתקרה של 25,100 שקל – בתוקף רטרואקטיבי מ-1 בינואר 2026. בפועל, זה אומר שמי שמשתכר בין 16,150 ל-19,000 שקל בחודש משלם כעת 20% ולא 31% על אותו פלח הכנסה, ומי שמשתכר בין 22,441 ל-25,100 שקל משלם 31% ולא 35%.
זה נשמע כמו ביטול ההקפאה – אבל זו רק תמונה חלקית. לפי ההערכות שהוצגו בוועדת הכספים, ריווח המדרגות הזה צפוי להקטין את הכנסות המדינה ממס בכ-4.5 מיליארד שקל ב-2026 ובכ-5.5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן, וישפיע על כ-30% מציבור העובדים – בעיקר מי שנמצאים בעשירוני ההכנסה השמיני עד העשירי. במילים פשוטות: תיקון 2026 הקל בעיקר על שכירים בהכנסה בינונית-גבוהה ומעלה. שווי נקודת הזיכוי, לעומת זאת, נשאר קפוא על אותם 242 שקל לחודש גם ב-2026, והמדרגות הנמוכות יותר, שרלוונטיות לרוב השכירים במשק, לא זכו לאותו ריווח. זחילת המס, במילים אחרות, לא נעצרה – היא רק שינתה כתובת, ועברה מלפגוע כמעט בכולם לפגוע בעיקר במי שממילא לא נהנה מתיקון מרץ.
יש כאן גם עוד זווית: בזמן שהמדינה מקפיאה בצד אחד כלי שאמור למנוע מהעובדים לשלם יותר מס בלי הצדקה כלכלית, קיים בצד השני כלי הפוך – מענק העבודה, המוכר גם כמס הכנסה שלילי – שנועד להעביר כסף לשכירים ועצמאים בעלי הכנסה נמוכה, אבל סובל משיעור מיצוי שתקוע כבר יותר מעשור על כ-70% בלבד. שני הכלים ממחישים את אותה בעיה בשני כיוונים הפוכים: כשמדובר בגביית מס נוספת, המנגנון עובד "מעצמו" ובשקט; כשמדובר בהחזרת כסף לאזרח, הוא דורש מהאזרח לבקש אותו בעצמו – ורבים פשוט לא מבקשים.
בשורה התחתונה, מדרגות המס בישראל אמורות לחזור ולהתעדכן כרגיל רק החל מ-2028, בהנחה שאף גורם באוצר לא יחליט להאריך את ההקפאה בשנה נוספת כפי שכבר קרה פעם אחת. עד אז, כל תוספת שכר קטנה תמשיך להיבלע מעט יותר בדרך לרשות המסים – לא כי מישהו הצביע בעד זה, אלא כי איש לא הצביע נגד.
שאלות ותשובות
מהי זחילת מס (bracket creep)? זו תופעה שבה השכר הנומינלי עולה עם האינפלציה, אבל מדרגות המס וסכומי הפטור נשארים קבועים – כך שיותר הכנסה נדחסת למדרגות מס גבוהות יותר וגובה המס האפקטיבי עולה, בלי שהתקבלה החלטה מפורשת להעלות את שיעורי המס.
איזה חוק מחייב הצמדת מדרגות המס למדד בישראל? סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה קובע שב-1 בינואר של כל שנת מס, תקרות ההכנסה במדרגות המס, שווי נקודת הזיכוי וסכומים נלווים מתעדכנים אוטומטית לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בשנה הקודמת.
כמה שנים מוקפאות מדרגות המס וכמה זה עולה למשפחה? ההקפאה שאושרה בכנסת בנובמבר 2024 חלה על השנים 2025 עד 2027. לפי חישוב כלכליסט, זוג שבו בן זוג אחד מרוויח כ-20,000 שקל בחודש והשני כ-30,000 שקל, צפוי לשלם יחד יותר מ-26,000 שקל מס נוסף על פני שלוש שנות ההקפאה.
האם תיקון מרץ 2026 ביטל את ההקפאה? לא באופן מלא. חוק ההתייעלות הכלכלית שאושר במרץ 2026 הרחיב את מדרגות ה-20% וה-31%, מה שהקל בעיקר על שכירים בעשירוני ההכנסה הגבוהים. שווי נקודת הזיכוי והמדרגות הנמוכות יותר נותרו קפואים, כך שזחילת המס ממשיכה להשפיע על חלק ניכר משכירי ישראל.
מקורות
- כלכליסט, "העלאת מס דה-פקטו? באוצר רוצים להקפיא את עדכון המדרגות" (21.12.2023): https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjg7u2gdt
- כלכליסט, "השכר יישחק: הקפאת מדרגות המס אושרה בקריאה ראשונה" (12.11.2024): https://www.calcalist.co.il/local_news/article/h12sjwgmje
- Bizportal, "מדריך למדרגות ולנקודות זיכוי במס הכנסה; ובכמה הקפאת מדרגות המס תפגע בכם?" (7.9.2024): https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/832659
- כלכליסט, "עד 26 אלף שקל למשפחה: עלות המסים הסמויים של סמוטריץ' כבר ניתנת לחישוב" (2.12.2025): https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sj3wpjnbzg
- כלכליסט (טור דעה מאת שקד גרין ארבל), "הקפאת מדרגות המס בימי אינפלציה היא העלאת מסים עם סיכוי קטן שתופשר" (15.9.2024): https://www.calcalist.co.il/investing/article/hyempxmar
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעות מדד המחירים לצרכן (ינואר 2025 – נתון 2024; ינואר 2026 – נתון 2025): https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2025/016/10_25_016b.pdf , https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2026/017/10_26_017b.pdf
- OECD, הודעה לעיתונות "Double blow for workers as inflation drives real wages down and labour taxes up" (מבוססת על הדוח Taxing Wages 2023, 25.4.2023): https://www.oecd.org/en/about/news/press-releases/2023/04/double-blow-for-workers-as-inflation-drives-real-wages-down-and-labour-taxes-up.html
- Tax Foundation, "Income Tax Inflation Adjustments in Europe" (עודכן 23.10.2024): https://taxfoundation.org/data/all/eu/income-tax-inflation-adjustments-europe/
- Ynet, "בשורה למעמד הביניים: בקרוב תשלמו מאות שקלים פחות בחודש למס הכנסה" (19.3.2026): https://www.ynet.co.il/economy/article/syrchuvc11g
- רשומות הכנסת (ספר החוקים), חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026 (31.3.2026): https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235101.pdf
- מעריב, "ריווח מדרגות המס אושר בוועדת הכספים וישפיע על כ-30% מציבור העובדים" (מרץ 2026): https://www.maariv.co.il/economy/israel/article-1296704