מישהו ברשות המסים כבר יודע שמגיע לכם כסף. יש לו תלוש השכר שלכם, מספר הילדים שלכם, ולפעמים אפילו פרטי חשבון הבנק. הוא כבר שלח לכם על כך מכתב – אולי יותר מפעם אחת. וברוב המקרים, הוא פשוט ימשיך לחכות, כי אתם לא תלחצו על הכפתור. זה, בקצרה, הסיפור של מענק העבודה הישראלי: תוכנית ממשלתית שמטרתה המוצהרת היא לצמצם עוני, שהמדינה כבר הזרימה אליה מיליארדי שקלים, ושלמרות כל זה נתקעת שוב ושוב על אותו מספר – כשליש מהזכאים לה פשוט לא טורחים לבקש אותה.
מענק העבודה, המוכר גם בשמו הרשמי "מס הכנסה שלילי", הוא תשלום ישיר מרשות המסים לעובדים שכירים ועצמאים בעלי הכנסה נמוכה – כסף שלא צריך להחזיר, ושמטרתו לתמרץ אנשים להישאר בשוק העבודה ולצמצם את הפער בין השכר לעלות המחיה. מאז שהחוק שהקים אותו, "החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007", נכנס לתוקף ב-2007, שילמה במסגרתו המדינה, לפי דוח מבקר המדינה, כ-8.6 מיליארד שקל לכ-2.37 מיליון אזרחים – עד שנת המס 2018 בלבד. זו לא תוכנית שולית. וזו בדיוק הסיבה שהפער שמלווה אותה כבר יותר מעשור כל כך מטריד.
גובה המענק בפועל תלוי בכמה משתנים בו-זמנית: ההכנסה החודשית הממוצעת של התובע, מספר הילדים שלו, מצבו המשפחתי (הורה יחיד מקבל תוספת) והכנסת בן או בת הזוג, אם יש. בשנת המס 2025, למשל, טווח ההכנסה החודשית שהקנה זכאות למשפחות עם שלושה ילדים ומעלה נע בין כ-2,450 לכ-8,020 שקל, עם תקרות גבוהות יותר להורים יחידים – ומ-2025 ואילך יש גם תוספת ייעודית, של עד 500 שקל לשנה לכל ילד, להורים לילדים עד גיל שלוש. במילים אחרות: מדובר בסכום שמחושב במדויק לכל משפחה, לא בתשלום אחיד – וזו בדיוק הסיבה שרבים מוותרים עליו מראש, מתוך הנחה מוטעית ש"בטח לא מגיע לי כלום".
מ-47% ל-70% – ואז נתקע
כשהחוק יצא לדרך ב-2007, שיעור המיצוי שלו – כלומר, כמה מהזכאים הפוטנציאליים באמת קיבלו את הכסף – עמד על כ-47% בלבד. בשנים שלאחר מכן חל שיפור מתמשך: עד שנת המס 2012 הוא טיפס לכ-65.6%, ועד 2017 לכ-69.8%. ואז, פשוט, הוא נעצר. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם ב-2020, מאז 2014 שיעור המיצוי של מענק העבודה עומד ללא שינוי משמעותי על כ-70% – וגם דיווחים עדכניים יותר של רשות המסים על תשלומי המענק, שלפיהם כ-30% מהזכאים הפוטנציאליים אינם מגישים תביעה כלל, מראים שהתקיעות נמשכת גם שנים אחר כך.
התמונה מתחדדת עוד יותר כשמסתכלים על המספרים הגולמיים. לשנת הזכאות 2012 הגישו תביעה כ-385,000 איש, שקיבלו בממוצע כ-3,711 שקל. לשנת הזכאות 2017 – כבר כ-480,000 תובעים, שקיבלו בממוצע כ-3,660 שקל, ובסך הכול כמיליארד ו-100 מיליון שקל. במילים אחרות, מספר התביעות עלה, אבל שיעור המיצוי ביחס לכלל הזכאים כמעט שלא זז. יותר אנשים מגישים, אבל אותו חלק יחסי ממשיך להישאר בחוץ.
המגזרים שנשארים הכי מאחור
הפער הזה לא מתחלק שווה בשווה. הדוגמה החדה ביותר היא במגזר הערבי: לפי דוח המבקר, 60% מתושבי המגזר הערבי שרשות המסים זיהתה כזכאים פוטנציאליים ואף שלחה אליהם מכתב אישי, לא הגישו תביעה בכל זאת – לעומת 47% בקרב מי שקיבל מכתב דומה בכלל האוכלוסייה. וגם מי שכן הגיש תביעה במגזר הערבי נתקל בפער: רק 50% ממגישי התביעות שם נמצאו זכאים בפועל, לעומת 61% בכלל האוכלוסייה – כנראה שילוב של פחות מודעות לתנאי הזכאות המדויקים ופחות נגישות לליווי מקצועי בהגשה.
אוכלוסייה נוספת שנשארת מאחור היא העצמאים. אמנם 98% מהתובעים ב-2012 ו-97% ב-2017 היו שכירים, אבל לא בגלל שלעצמאים אין הכנסה נמוכה – אלא, ככל הנראה, כי שיעור המיצוי בקרבם נמוך במיוחד: רק כ-3% מכלל תובעי המענק ב-2017 היו עצמאים. מבקר המדינה המליץ במפורש שרשות המסים תבחן לעומק את מיצוי הזכאות בקרב עצמאים בעלי הכנסה שנתית מצרפית נמוכה. גם אנשים עם מוגבלות נמצאים בפער דומה: מתוך כ-6,000 אנשים שמטה השילוב במשרד העבודה קבע להם יכולת עבודה מופחתת, רק כ-2,000 מגישים בכל שנה תביעה למענק – זאת למרות ששיעור הזכאות בקרב מי שכן הגיש מקבוצה זו הגיע ל-92% לאורך השנים 2007-2018, כלומר כמעט כל מי שמנסה בכלל מקבל.
למה בכלל צריך "לבקש" כסף שכבר יודעים שמגיע לכם
השאלה המתבקשת היא למה בעצם רשות המסים לא פשוט מעבירה את הכסף מיוזמתה, כשהיא כבר יודעת מי זכאי. התשובה, לפי דוח המבקר, נעוצה במבנה החוק עצמו: מענק העבודה הוא אחד מסוגי ההטבות היחידים שניתן לממש רק באמצעות הגשת תביעה יזומה – בשונה, למשל, מנקודות זיכוי במס שמוענקות לשכיר אוטומטית דרך המעסיק, בלי שום צורך בטופס. כל עוד המענק דורש פנייה אקטיבית, כל מכשול קטן – בירוקרטיה, שפה, נגישות – הופך לחסם ממשי בין הזכאי לכסף.
הביקורת מצאה גם עדות ישירה לכשל בשירות: ב-2019 רק 34% מהפונים למוקד הטלפוני של רשות המסים בנושא מענק עבודה זכו למענה ולשיחה בפועל. גם הפצת עלוני ההסברה על המענק בלשכות התעסוקה, שהופסקה עוד לפני הביקורת הקודמת, מעולם לא חודשה. ובכל זאת, כשהכסף כבר מגיע – הוא מגיע למקום הנכון: לפי ניתוח הכלכלן הראשי במשרד האוצר, כ-80% מתשלומי מענק העבודה מגיעים למשקי בית בארבעת העשירונים התחתונים, מה שהופך אותו, כשהוא בכלל ממומש, לאחד הכלים המדויקים ביותר שיש למדינה נגד עוני. בדיוק כפי שרבים משכירים בישראל לא מודעים להחזרי מס שמגיעים להם בזכות אותה סיבה בדיוק – כסף שלא הלך לאיבוד, אלא פשוט לא נדרש בזמן.
גם מי שמקבל – מקבל פחות
לבעיה הזו יש גם פן נוסף, שנוגע לא רק למי שלא מבקש אלא גם למי שכן מקבל: השווי הריאלי של המענק נשחק עם הזמן. ב-2007 המענק המרבי היה שווה לכ-9% משכר המינימום; ב-2019 הוא היה שווה לכ-6% בלבד משכר המינימום – זאת בזמן ששכר המינימום עצמו עלה מכ-3,710 שקל לכ-5,300 שקל, עלייה של כ-43%. במילים אחרות: גם עבור מי שכן ממצה את הזכות שלו, הערך של המענק ביחס לרף שממנו ממילא מתחילים לצאת מעוני הולך ומצטמצם עם השנים – בדיוק כפי שיוקר המחיה בישראל ממשיך לשחוק את כוח הקנייה של השכבות התחתונות בכלל תחומי הצריכה.
מבקר המדינה מציע פתרון ברור, גם אם לא פשוט ליישום: הקמת בסיס נתונים משותף בין רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, אגף הכלכלן הראשי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיאפשר בסופו של דבר לעבור משיטת "תביעה יזומה" לשיטת דיווח הצהרתי שמצמצמת בירוקרטיה – ובמקרים המתאימים, אולי אפילו לתשלום יזום מצד המדינה, בלי לחכות שהאזרח ילחץ על הכפתור בעצמו. עד שזה יקרה, מיליארדי שקלים שכבר מוקצים לכך ימשיכו לחכות בקופת המדינה – לא כי אין להם למי להגיע, אלא כי אף אחד לא ביקש אותם בזמן.
שאלות ותשובות
מי זכאי למענק עבודה בישראל?
באופן כללי, עובדים שכירים ועצמאים מגיל 21 ומעלה שיש להם ילדים, ועובדים מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים, שההכנסה החודשית הממוצעת שלהם נמצאת בטווח שקובעת רשות המסים לאותה שנת מס (טווח שמתעדכן כמעט מדי שנה). הזכאות תלויה גם במצב המשפחתי, במספר הילדים ובהכנסת בן או בת הזוג.
איך יודעים אם מגיע לי מענק ולא ביקשתי אותו?
רשות המסים שולחת מדי שנה מכתבים או הודעות טקסט לזכאים פוטנציאליים שהיא מזהה במערכות המידע שלה, אבל לפי דוח מבקר המדינה חלק גדול מקבלי המכתבים בכל זאת לא מגישים תביעה. הדרך הבטוחה ביותר לבדוק זכאות היא להיכנס לאתר רשות המסים ולמלא בקשה לבדיקת זכאות למענק עבודה, גם אם לא התקבל מכתב.
למה שיעור המיצוי במגזר הערבי נמוך יותר מבשאר האוכלוסייה?
דוח מבקר המדינה מצא ששיעור ניכר מתושבי המגזר הערבי שזוהו כזכאים פוטנציאליים לא הגישו תביעה גם אחרי שקיבלו מכתב אישי מרשות המסים, ושמבין מי שכן הגיש, שיעור הזכאות בפועל נמוך יותר משיעורו בכלל האוכלוסייה – ממצא שמעיד על פערי מודעות ונגישות ולא בהכרח על הבדל בזכאות עצמה.
האם אפשר לתבוע מענק עבודה רטרואקטיבית לשנים קודמות?
כן, ניתן להגיש תביעה מאוחרת, אך יש מגבלת התיישנות. נכון לתשלומים ב-2026 ניתן היה עדיין לתבוע מענק עבור שנות המס 2024 ו-2025, כאשר לכל שנת זכאות נקבע מועד אחרון להגשה – ולכן כדאי לבדוק זכאות לשנים האחרונות בהקדם ולא להניח שהמועד כבר חלף.
מקורות
- יישום תוכנית מענק עבודה ברשות המיסים – מעקב מורחב, דוח מבקר המדינה 71א (התשפ"א-2020). מבקר המדינה. קישור
- החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007. אתר נבו. קישור
- 2,000 שקל בממוצע לחשבון: הפעימה הראשונה של מענק העבודה תשולם ביום חמישי (15 ביולי 2026). ביזפורטל. קישור
- המדינה מחלקת 800 מיליון ש"ח במענקי עבודה: במה מדובר ומי זכאי? (11 בפברואר 2026). מעריב. קישור
- מי זכאי למענק עבודה? תנאים, זכאות ומידע חשוב. עמותת פעמונים. קישור