ב-4 בנובמבר פרסם בנק ישראל את סיכום הדיונים שקדמו להחלטת הריבית של 21 באוקטובר. הריבית נשארה על 3.25%, ובין השורות נמצא משפט שמתאר את המשק בפשטות: שוק העבודה "נותר הדוק", ומגבלות ההיצע של כוח העבודה "ממשיכות להיות משמעותיות". המספרים שמאחורי המשפט הזה מורכבים מכפי שנראה. האבטלה נמוכה מאוד, יש יותר משרות פנויות מאשר מובטלים, והשכר עולה מהר מהמחירים. ובכל זאת, כמעט שלושה מכל עשרה ישראלים בגיל העבודה אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה.
מה אומר בנק ישראל על שוק העבודה?
לפי הסיכום של בנק ישראל, שיעור האבטלה נמוך ושיעור המשרות הפנויות גבוה, בעוד שיעורי ההשתתפות והתעסוקה "נותרו מתחת לרמתם לפני המלחמה". כלומר המשק מתקשה לגייס עובדים לא מפני שאין משרות, אלא מפני שפחות אנשים מחפשים אותן מכפי שהיה לפני המלחמה.
הנתון המרכזי בסיכום נוגע לשכר. לפי בנק ישראל, קצב עליית השכר הנומינלי במשק התמתן אחרי האצה זמנית, ועמד על 4.3% ביוני-אוגוסט לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במגזר העסקי עלה השכר ב-5.3% במאי-יולי. באותה עת עמדה האינפלציה ב-12 החודשים שעד ספטמבר על 1.6%, ובנק ישראל צופה אינפלציה של 1.5% ב-2026 ו-2.1% ב-2027.
שכר נומינלי שעלה ב-4.3% בשלושת החודשים שעד אוגוסט 2026, מול אינפלציה שנתית של 1.6% בספטמבר, פירושו שהשכר הריאלי במשק עולה. הפער הוא חישוב גס שלנו ולא נתון של בנק ישראל, כי התקופות אינן זהות, אבל הכיוון ברור: מי שעובד הרוויח השנה יותר מכפי שהמחירים עלו.
כמה נמוכה האבטלה בישראל, וכמה משרות פנויות יש?
לפי נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, כפי שמסכם אותם אתר Trading Economics, שיעור האבטלה המנוכה עונתיות ירד ל-2.8% באוגוסט, אחרי 3.1% ביולי, ועלה ל-3.0% בספטמבר. מספר המועסקים בספטמבר עמד על כ-4.42 מיליון, ומספר המובטלים על כ-144 אלף.
בצד השני של המשוואה נמצאות המשרות הפנויות. לפי סקר המשרות הפנויות של הלמ"ס, כפי שדיווח אתר ביזנעס פורטל ב-18 באוקטובר, מספר המשרות הפנויות המנוכה עונתיות עלה בספטמבר ל-148,047, מ-144,133 באוגוסט. שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק עלה ל-4.42%, מ-4.33% בחודש הקודם. ביזנעס פורטל מציין שבאוגוסט, עם 127 אלף מובטלים, היו "קצת יותר ממשרה אחת לכל מובטל". בספטמבר, מול כ-144 אלף מובטלים, היחס הוא כ-1.03 משרות לכל מובטל, חישוב שלנו על בסיס שני מקורות, כך שהפער צר מאוד.
בספטמבר 2026 היו בישראל כ-148 אלף משרות פנויות, שיעור של 4.42% מכלל המשרות, והמספר גבוה במעט ממספר המובטלים, כ-144 אלף. כך נראה שוק שבו המעסיקים מתחרים על עובדים, ולא להפך.
אילו משרות הכי חסרות?
הפירוט לפי מקצועות, כפי שהובא באותו דיווח, מראה שהמחסור אינו מוגבל להייטק. בממוצע חודשי ביולי-ספטמבר חיפשו מעסיקים כ-11,500 אנשי מכירות, קופאים ומוכרים, וכ-11,500 מהנדסים מכל התחומים יחד. בענף המסעדנות והמזון חסרו כ-13,500 עובדים, ובהם כ-8,350 מלצרים ובארמנים וכ-5,100 טבחים.
בענף הבנייה היו כ-8,400 משרות פנויות. על ההתאוששות של הענף בעזרת עובדים זרים כתבנו במאמר על מחסור העובדים בבנייה. בתחומים אחרים היו כ-5,800 נהגי משאיות ואוטובוסים, כ-5,200 מטפלים סיעודיים וכ-4,600 מאבטחים, כאשר הביקוש למאבטחים עלה ב-11% לעומת התקופה הקודמת. בהייטק נמנו כ-6,200 משרות לפיתוח תוכנה, ירידה קלה של 2%.
התמונה הזאת מסבירה למה אי אפשר לפתור את המחסור בפתרון אחד. חלק מהמשרות דורשות השכלה גבוהה ומיומנות טכנולוגית, וחלק אינן דורשות כמעט הכשרה. כל מה שיש להן במשותף הוא שאין מספיק אנשים שמוכנים או יכולים למלא אותן.
למה התעסוקה נמוכה אם האבטלה בשפל?
כאן מגיע הפרדוקס. אבטלה נמוכה פירושה שמי שמחפש עבודה בדרך כלל מוצא. היא לא אומרת שכולם מחפשים. לכן ההשוואה לשיעור התעסוקה ולשיעור ההשתתפות חשובה יותר.
ה-OECD פרסם ב-15 באוקטובר את נתוני הרבעון השני של 2026. לפיהם שיעור התעסוקה בישראל, כאחוז מהאוכלוסייה בגיל העבודה, עמד על 69.0%, לעומת 70.4% בממוצע ה-OECD, שיא של הארגון. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל עמד על 71.2%, לעומת 74.2% בממוצע ה-OECD. בישראל עצמה השיא מאז 2005 נרשם ברבעון הראשון של 2023, אז הגיעה התעסוקה ל-70.2% וההשתתפות ל-73.0%.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל ברבעון השני של 2026 עמד על 71.2%, נמוך ב-1.8 נקודות האחוז משיאו ברבעון הראשון של 2023 וב-3 נקודות האחוז מהממוצע ב-OECD. ה-OECD מציין שהירידה בשיעור התעסוקה בישראל לעומת הרבעון המקביל אשתקד נבעה בעיקר מירידה בהשתתפות, ולא מעלייה באבטלה.
באוגוסט עמד שיעור האבטלה בישראל על 2.8% בנתוני ה-OECD, לעומת 5.0% בממוצע הארגון. לפי הטבלה של ה-OECD, שפל האבטלה בישראל מאז 2001 הוא 2.6%, באוגוסט 2024. כלומר האבטלה כמעט בשפל, אבל התעסוקה וההשתתפות רחוקות מהשיא.
שימו לב להבדל בהגדרות: לפי Trading Economics, שיעור התעסוקה בספטמבר עמד על 60.3% ושיעור ההשתתפות על 62.2%. המספרים נמוכים בהרבה מאלה של ה-OECD, מפני שהם מחושבים על כלל בני 15 ומעלה, כולל קשישים, ולא על בני 15-64 בלבד. שני המספרים אמיתיים, אבל אסור לערבב ביניהם.
למה כל כך הרבה ישראלים מחוץ לכוח העבודה?
בנק ישראל אינו מפרט בסיכום את הסיבות, והמסמך מסתפק בקביעה שמגבלות ההיצע משמעותיות. אחד הגורמים המוכרים לשיעור ההשתתפות הנמוך הוא תעסוקת הגברים החרדים, שעמדה ב-2025 על 53% בקרב בני 25-66, לעומת 52% ב-2015, מול יעד של 65% ב-2030 שעליו דווח כיעד ממשלתי. את הנתונים האלה פירטנו בכתבה על פער התעסוקה החרדי. זו אינה קביעה של בנק ישראל בסיכום האחרון אלא רקע שאנחנו מוסיפים.
מה שבנק ישראל כן אומר הוא שההשתתפות והתעסוקה עדיין לא חזרו לרמה שלפני המלחמה. ומה שנובע מכך פשוט: כשחסרים עובדים והביקוש להם גבוה, מי שכבר בפנים יכול לדרוש יותר. וזה בדיוק מה שקורה בשכר.
כמה השכר עלה, ולמי?
לפי הלמ"ס, כפי שפירסם אתר מאקו ב-5 באוקטובר, השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים עמד באומדן הראשוני לאוגוסט 2026 על 14,448 שקל, עלייה של 4.2%, כלומר 581 שקל, לעומת אוגוסט אשתקד. ביולי עמד השכר על 14,534 שקל, עלייה של 3.4%. לפי ביזנעס פורטל מ-4 בנובמבר, הנתון הסופי לאוגוסט היה 14,455 שקל, והעלייה הריאלית 2.7%. האומדן הראשוני לספטמבר עמד על 14,515 שקל, עלייה של 3.8% בשנה.
השכר הממוצע ברוטו במשק עמד על 14,455 שקל באוגוסט 2026, עלייה של 4.2% בשנה, אבל בענף האירוח והאוכל הוא עמד על 6,779 שקל בלבד. השכר הממוצע במידע ותקשורת, 32,930 שקל, גבוה ממנו בכמעט פי חמישה.
הפערים בין הענפים גדולים. באוגוסט עמד השכר הממוצע במידע ותקשורת על 32,930 שקל, בחברות פיננסיות על 22,860, בחברות לא פיננסיות, שמעסיקות כ-64% מהשכירים, על 15,882, ובמגזר הממשלתי על 13,633. משקי בית כמעסיקים שילמו בממוצע 6,313 שקל. לפי ביזנעס פורטל, בלי ההייטק השכר הממוצע במשק היה נמוך בכ-2,000 שקל.
ויש כאן עניין מפתיע: ההייטק, שבו השכר גבוה במיוחד, הוא גם תחום שבו השכר עולה לאט מהממוצע במשק. באוגוסט עמד השכר הממוצע בהייטק על 33,478 שקל, עלייה של 3.3% בלבד לעומת 4.2% בממוצע במשק, ומספר המשרות בו ירד ב-0.6% לעומת אשתקד ל-394.2 אלף, כ-9.5% מכלל המשרות. ביולי עלה השכר בהייטק ב-2.3% בלבד. כלומר הביקוש לעובדים אינו מתבטא בכל הענפים באותה מידה.
מה זה אומר על הריבית והמחירים?
מבחינת בנק ישראל, שוק עבודה הדוק הוא סיכון: כשהשכר עולה והעובדים נדירים, עלות העבודה מתגלגלת למחירים. בדיון בוועדה צוין שהאינפלציה נמצאת מעט מתחת לאמצע יעד האינפלציה, וש"גורמים עשויים להשפיע על האינפלציה בכיוונים מנוגדים", ובהם התפתחויות בביקוש יחד עם מגבלות היצע. מנגד, בנק ישראל מציין שהאצת השכר הייתה זמנית ושקצב העלייה התמתן.
בכל מקרה, הוועדה החליטה פה אחד להשאיר את הריבית על 3.25%. מחלקת המחקר צופה שהריבית תעמוד על 3% בעוד כשנה, ושהאבטלה הרחבה תעמוד בממוצע על 3% ב-2027. ההחלטה הבאה צפויה ב-23 בנובמבר. על מדד המחירים של ספטמבר, שירד ב-0.5%, כתבנו במאמר על מדד ספטמבר.
גם תחזית הצמיחה של מחלקת המחקר רלוונטית כאן. התוצר צפוי לגדול ב-5.6% ב-2026 וב-7.5% ב-2027, אבל ההפרש נובע מהתרומה המהותית של ייצור בחו"ל של חברות ישראליות. בלי הייצור הזה הצמיחה צפויה להיות 3.4% ב-2026 ו-5.1% ב-2027. לפי הערכתנו, הפעילות המקומית צומחת לאט מכפי שהכותרת מרמזת, ושוק עבודה שבו חסרים עובדים הוא אחד ההסברים האפשריים. זו הערכה שלנו ולא קביעה של בנק ישראל.
מה כדאי לעקוב אחריו בחודשים הבאים?
שלושה דברים. הראשון: האם שיעור ההשתתפות חוזר לעלות. לפי חישוב גס שלנו, על בסיס מספר המועסקים ושיעור התעסוקה בטבלת ה-OECD, כל נקודת אחוז בתעסוקה שווה לכ-60 אלף עובדים נוספים, והיא התשובה הממשית למחסור. השני: האם השכר בהייטק, שעולה לאט מהממוצע, ממשיך להצטמצם ביחס אליו. והשלישי: האם מספר המשרות הפנויות ממשיך לטפס מעל 148 אלף, או שהוא מתייצב.
אבטלה נמוכה היא חדשה טובה, אבל היא אינה מספרת את הסיפור כולו. בשוק עבודה צפוף, מי שנמצא בפנים מרוויח. השאלה הגדולה היא כמה אנשים נשארים בחוץ.
שאלות ותשובות
מה שיעור האבטלה בישראל? לפי נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, כפי שמסכם Trading Economics, שיעור האבטלה המנוכה עונתיות עמד על 3.0% בספטמבר 2026, אחרי 2.8% באוגוסט.
כמה משרות פנויות יש בישראל? לפי הלמ"ס, כפי שדיווח ביזנעס פורטל, כ-148 אלף משרות פנויות בספטמבר 2026, שיעור של 4.42% מכלל המשרות.
האם השכר בישראל עולה מהר מהמחירים? כן. השכר הממוצע עלה ב-4.2% בשנה באוגוסט, והעלייה הריאלית עמדה על 2.7% לפי ביזנעס פורטל. בנק ישראל מדווח על עלייה נומינלית של 4.3% ביוני-אוגוסט, מול אינפלציה של 1.6% בספטמבר.
למה שיעור התעסוקה בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD? לפי ה-OECD, שיעור התעסוקה בישראל ברבעון השני של 2026 עמד על 69.0% לעומת 70.4% בממוצע, בעיקר בגלל שיעור השתתפות נמוך יותר: 71.2% בישראל לעומת 74.2% ב-OECD.
מקורות
- בנק ישראל, דוברות ומידע כלכלי, "דוח על דיוני בנק ישראל לפני החלטת הריבית" (דיונים מ-20-21 באוקטובר 2026), 4.11.2026 – https://www.boi.org.il/media/h1bl2ng2/october-2026.pdf
- OECD, "Labour market situation, OECD – 10/2026" (Employment and labour force participation rates at record highs in Q2 2026), 15.10.2026 – https://www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2026/10/labour-market-situation-oecd-10-2026.pdf
- Trading Economics, "Israel Jobless Rate Edges Down" (נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, אוגוסט-ספטמבר 2026) – https://tradingeconomics.com/israel/unemployment-rate/news/583863
- ביזנעס פורטל, "148 אלף משרות פנויות ו-127 אלף מובטלים: המשק מחפש ידיים עובדות" (נתוני הלמ"ס), 18.10.2026 – https://www.bizportal.co.il/career/news/article/20045078
- מאקו, "השכר הממוצע במשק טיפס באוגוסט: זו גובה התוספת בשקלים" (אומדן הלמ"ס לאוגוסט 2026), 5.10.2026 – https://www.mako.co.il/news-money/2026_q4/Article-066a168405b01a1026.htm
- ביזנעס פורטל, "השכר הממוצע במשק טיפס ל-14,515 שקל: כמה ממנו נכנס בפועל לחשבון הבנק" (נתוני הלמ"ס), 4.11.2026 – https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20047291