זכות לתיקון: איך אירופה ושש מדינות בארה"ב חייבו יצרנים לתקן מכשירים ישנים – ובישראל זה עדיין תלוי בחסד אפל וסמסונג

אם המסך של האייפון שלכם נסדק בניו יורק, בקולורדו או בכל אחת מ-27 מדינות האיחוד האירופי, יש לכם היום עיגון חוקי לדרוש מהיצרן לתקן אותו במחיר הוגן ובזמן סביר – ולא רק לשדרג אתכם למכשיר חדש. אם זה קרה לכם בתל אביב, התשובה תלויה כולה ברצון הטוב של אפל, סמסונג או היבואן המקומי. בישראל אין חוק שמחייב שום יצרן לאפשר תיקון, למכור חלקי חילוף לטכנאי עצמאי או לחשוף למה תוכנה "נועלת" רכיב שהוחלף. הפער הזה לא תאונה – הוא תוצאה ישירה של גל חקיקה עולמי שישראל פשוט לא הייתה חלק ממנו.

כבר ב-2017 דיווח מאקו שתיקון מסך ל-iPhone 7 Plus עלה בארצות הברית כ-149 דולר (כ-550 שקל בשער אז), לעומת 2,250 שקל במעבדה פרטית בישראל – פער של פי ארבעה בקירוב, לדברי בעלי המעבדה עצמם, בגלל שאפל לא סיפקה אז מסכים מקוריים למעבדות לא רשמיות בארץ. עד 2021, לפי בדיקת ynet, גם במעבדות המורשות בישראל (iDigital, DCS) עלה תיקון מסך ל-iPhone 11 בין 1,390 ל-1,500 שקל, ואחריות על העבודה הוגבלה לשלושה חודשים בלבד – זמן קצר יחסית להוצאה בסדר גודל כזה. בארצות הברית ובאירופה, לעומת זאת, מדינות שלמות קבעו בחוק שאסור ליצרן לכפות על הצרכן בדיוק את המצב הזה.

מה זאת בעצם "זכות לתיקון", ולמה היצרנים נלחמים בה?

"זכות לתיקון" היא כינוי לחבילת חובות שמטילים על יצרני מוצרי חשמל ואלקטרוניקה: למכור חלקי חילוף גם למי שאינו מרכז שירות מוסמך, לפרסם מדריכי תיקון וסכמות, לספק כלי אבחון וכיול, ולא לחסום באמצעות תוכנה רכיב חילוף שלא הגיע "ממקור מאושר". המטרה היא פשוטה: לאפשר לצרכן לבחור בין טכנאי עצמאי, מעבדה פרטית או תיקון עצמי – ולא להישאר שבוי בין תיקון יקר במעבדת היצרן לבין קניית מכשיר חדש.

היצרנים מתנגדים מטעמים גלויים וסמויים כאחד. הגלוי: חלקי חילוף ושירותי תיקון מורשים הם מקור רווח בפני עצמו, ולעיתים נוחים יותר לשליטה באיכות ובבטיחות מאשר תיקון חוץ. הסמוי, שעליו מתמקדים ארגוני צרכנים ו-iFixit כבר שנים: מכשיר שקל וזול לתקן הוא מכשיר שהצרכן לא ממהר להחליף. כל תיקון שלא מתבצע הוא, במובן מצטבר, מכירה עתידית שהוחמצה.

מה בדיוק מחייבת הדירקטיבה האירופית, ולמה היא רלוונטית רק עכשיו?

הכלל המשפטי המרכזי כבר בתוקף: דירקטיבה (EU) 2024/1799 של הפרלמנט האירופי אושרה ב-13 ביוני 2024, פורסמה ביומן הרשמי של האיחוד ב-10 ביולי אותה שנה ונכנסה לתוקף ב-30 ביולי 2024 – אבל קבעה למדינות החברות תקופת הטמעה ארוכה: עליהן לאמץ ולהחיל אותה בחוק הפנימי עד 31 ביולי 2026. התאריך הזה כבר מאחורינו, ונכון להיום רוב מדינות האיחוד כבר אימצו חקיקה מקומית מתאימה, חלקן בלחץ זמן – בגרמניה, למשל, אישר הבונדסטאג את "חוק התיקון" המקומי רק ב-25 ביוני 2026, כחמישה שבועות לפני המועד הסופי.

הדירקטיבה חלה על רשימת קטגוריות מוצרים שמתעדכנת מדי שנה בהתאם לתקנות העיצוב האקולוגי (Ecodesign) של האיחוד, ונכון להיום כוללת: מכונות כביסה ומייבשי כביסה משולבים, מייבשי כביסה נפרדים, מדיחי כלים, מקררים, מסכים אלקטרוניים (כולל טלוויזיות), ציוד ריתוך, שואבי אבק, שרתים ואמצעי אחסון נתונים, טלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים וטאבלטים, וגם מוצרים שמכילים סוללות לכלי תחבורה קלים כמו אופניים וקורקינטים חשמליים. היצרן מחויב לתקן – ולא רק להציע החלפה – גם מעבר לתקופת האחריות החוקית, כל עוד התיקון טכנית אפשרי ובמחיר הוגן; צרכן שבוחר בתיקון בתוך תקופת האחריות מקבל הארכת אחריות של 12 חודשים נוספים ממועד התיקון. האיחוד מתכנן גם פלטפורמה מקוונת אחודה לאיתור מעבדות תיקון מוכרות ברחבי אירופה, שצריכה לפי לוח הזמנים הרשמי לפעול עד 2027. חשוב להבהיר: זו לא ההתערבות הראשונה של בריסל בנושא – כבר ממרץ 2021 חייבו תקנות עיצוב אקולוגי (Ecodesign) את יצרני מכונות הכביסה, המדיחים, המקררים והטלוויזיות הנמכרים באיחוד לשמור על זמינות חלקי חילוף לטכנאי מקצועי במשך עד עשר שנים מרכישת המוצר.

אילו מדינות אמריקאיות הפכו את זה לחוק, ובפועל?

בניגוד לדימוי שרק האיחוד האירופי קידם רגולציה כזאת, ארצות הברית מנהלת בעצמה גל חקיקה מקביל, במתכונת פדרליסטית אופיינית – מדינה אחרי מדינה, בלי שום חוק פדרלי מאחד. נכון ל-1 בינואר 2026, שש מדינות אמריקאיות מחילות בפועל חוק זכות לתיקון על מוצרי אלקטרוניקה צרכנית: ניו יורק, קליפורניה, מינסוטה, אורגון, וושינגטון וקולורדו. לפי ארגון הצרכנים PIRG, כשסופרים את כלל חוקי זכות-לתיקון שהיו בתוקף בארצות הברית בתחילת 2026 – כולל גם חוקים ממוקדי כיסאות גלגלים באורגון ובנוואדה שאינם נוגעים לאלקטרוניקה צרכנית – חוצה אוכלוסיית ארצות הברית החיה במדינה עם הגנת זכות-לתיקון כלשהי את רף ה-25.75%.

ניו יורק הייתה הראשונה – חוק "התיקון ההוגן הדיגיטלי" נחתם עוד בדצמבר 2022 ונכנס לתוקף מעשי בסוף 2023 – אבל גם הכי מוחלש: בלחץ לוביסטי של ענקיות הטכנולוגיה הוא חל רק על מוצרים שיוצרו ונמכרו בניו יורק מ-1 ביולי 2023 ואילך, פוטר ציוד עסקי, רכב, חוות ורפואה, ומתיר ליצרן למכור "מארז חלקים" שלם במקום רכיב בודד כשהתקנה שגויה מגדילה סיכון בטיחותי. קליפורניה (SB 244, בתוקף מ-1 ביולי 2024) ומינסוטה (Digital Fair Repair Act, בתוקף מאותו תאריך) קבעו חובת זמינות חלפים, כלים ותיעוד למשך שבע שנים למוצרים שעולים 100 דולר ומעלה, ושלוש שנים למוצרים שבין 50 ל-99.99 דולר. אורגון (SB 1596, בתוקף מ-1 בינואר 2025) הייתה הראשונה שהלכה צעד נוסף ואסרה במפורש על "פיירינג חלקים" (parts pairing) – השימוש בתוכנה שמשביתה רכיב חילוף תקין רק בגלל שלא הגיע מהיצרן – לגבי מכשירים שיוצרו מ-1 בינואר 2025. קולורדו (HB24-1121, בתוקף מ-1 בינואר 2026) הרחיקה לכת מכולן: היא חוסמת פיירינג חלקים במכשירים שיוצרו מ-2026 ואילך, וגם הראשונה שמחילה את הזכות לתיקון גם על ציוד עסקי וממשלתי, לא רק צרכני. וושינגטון, שבה חתם המושל בוב פרגוסון במאי 2025 על חוק ESHB 1483, הצטרפה לרשימה עם הוראות דומות שנכנסו לתוקף גם הן ב-1 בינואר 2026.

מה זה בדיוק "פיירינג חלקים", ולמה הוא מוקד הקרב?

פיירינג חלקים הוא השיטה שהפכה למוקד החם ביותר של כל הדיון: המכשיר "מזהה" כל רכיב פיזי לפי קוד סידורי ייחודי, ומסרב לתפעל אותו במלואו – לעיתים מציג אזהרות שלא ניתן לסגור, לעיתים משבית פונקציות כמו True Tone או מד בריאות הסוללה – אם הרכיב לא הגיע מהיצרן או ממעבדה שעברה כיול רשמי, גם כשהטכנאי החליף רכיב תקין לחלוטין. אפל, שעמדה במרכז ההתקפות על השיטה, הודיעה באפריל 2024 שתרכך את המגבלות, ועם עדכון iOS 18 בספטמבר 2024 הציגה כלי בשם Repair Assistant שמאפשר כיול מקומי במכשיר עצמו ל-iPhone 15, iPad Pro M4 ו-iPad Air M2; במאי 2025 השיקה תוכנית "מפיצי חלקים מקוריים" שמרחיבה את מעגל הגורמים המורשים לקנות חלקים רשמיים. בפועל, זה עדיין לא "ביטול" פיירינג חלקים גורף – כיול מצלמה לצורך Face ID, למשל, נשאר נעול לרכיב שלא עבר אישור – אבל זו נסיגה ברורה ממדיניות שהייתה נוקשה בהרבה רק שלוש שנים קודם לכן.

איך בכלל מודדים "יכולת תיקון"? המודל הצרפתי

צרפת הייתה הראשונה שתרגמה את הרעיון למספר יחיד וברור לצרכן: מאז ינואר 2021 חייב "מדד התיקוניות" (indice de réparabilité) לתת לכל מוצר במגוון קטגוריות – כולל סמארטפונים – ציון בין 0 ל-10, המורכב מחמישה פרמטרים: זמינות תיעוד טכני, קלות פירוק, זמינות חלפים, מחיר החלפים ומאפיינים ספציפיים למוצר. בציוניו הרשמיים האחרונים לפני שסמארטפונים עברו ביוני 2025 מהמדד הזה לתווית אנרגיה אירופית חדשה, קיבל ה-Fairphone 5 ציון 9.3 מתוך 10, גלקסי S25 של סמסונג ציון 8.5, ו-iPhone 15 Pro ציון 7.6 – שלושה מכשירים באותה קטגוריית מחיר, עם פער צנוע בלבד בדירוג הרשמי. הפער האמיתי מתגלה כשעוברים לשיטת הבדיקה העצמאית של iFixit, שמעניקה משקל כבד לחסימות תוכנה ולא רק לקלות הפירוק הפיזי: ב-2023 היא נתנה למשפחת ה-iPhone 15 רק 4 מתוך 10, בעיקר בשל פיירינג חלקים – וציון הזה שודרג ל-7 מתוך 10 רק באוקטובר 2024, אחרי שאפל הפעילה את כלי Repair Assistant שמאפשר להשתמש בחלק ממכשיר iPhone אחר ולקבל פונקציונליות מלאה. כך נחשף פער אחר, ואולי חשוב יותר, מזה שמראה המדד הצרפתי: לא כמה קל לפרק מכשיר, אלא כמה מהר מדיניות תוכנה של היצרן יכולה לשנות את יכולת התיקון בפועל שלו – בלי שישתנה בו ולו ברג אחד. iFixit, שמבצע בדיקות פירוק עצמאיות דומות בשיטה משלו, מצא לאורך 2025-2026 תבנית עקבית גם בציר הפיזי: טלפונים מתקפלים ודגמי פרימיום כבדי דבק – כמו גלקסי Z Fold 7 שקיבל ציון 3 מתוך 10 – נמצאים בתחתית, לעומת מכשירים שתוכננו מראש לפירוק עם ברגים ולא דבק.

איפה ישראל עומדת בכל הסיפור?

בישראל אין חוק זכות לתיקון, ואין גם הצעת חוק פעילה בכנסת שמנסה להעתיק את המודל האירופי או האמריקאי. התקנה הישראלית הרלוונטית ביותר, תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006, הולכת בכיוון ההפוך: היא דווקא מתירה ליצרן או ליבואן לגבות מהצרכן תשלום על תיקון, הובלה או החלפה של מוצר – אם הוא מוכיח שהפגם נובע מתיקון שביצע בטובין מי שלא הורשה לכך מטעמו, בנסיבות שאינן נובעות מהפרת חיוביו שלו. "בארץ אין דבר כזה, 'הזכות לתקן'. להפך", אמר עופר מרום, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, לכלכליסט עוד בנובמבר 2019 – וחמש שנים ומספר גלי חקיקה עולמיים מאוחר יותר, שום דבר במצב המשפטי בישראל לא השתנה.

הפער הזה מורגש גם בתוכנית ה-Self Service Repair של אפל, שמאפשרת לצרכנים בעולם לקנות ישירות כלים וחלקים מקוריים לתיקון עצמי. התוכנית פועלת כיום ב-34 מדינות – כל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, שוויץ, ארצות הברית וקנדה (שהצטרפה באוגוסט 2025) – וישראל איננה ביניהן. מי שרוצה חלק מקורי לאייפון בישראל חייב לעבור דרך אחת משתי מעבדות שאפל הסמיכה בארץ (iDigital ו-DCS, הפועלות באמצעות הרשת iStore), ולא יכול לקנות את החלק בעצמו ולתקן בבית או במעבדה עצמאית לפי בחירתו – אפשרות שקיימת כחוק לכל צרכן אירופי או אמריקאי במדינה עם זכות לתיקון. התוצאה: גם מי שמוכן לשלם על חלק מקורי ולתקן בעצמו, לא יכול – בישראל התיקון תמיד עובר דרך ערוץ שהיצרן קובע, במחיר שהיצרן קובע.

כמה זה עולה לצרכן הישראלי בפועל?

מעבר לעלויות התיקון עצמן, שראינו לעיל, הישראלים נחשפים גם לשוק ביטוחי שנוצר בדיוק כדי למלא את החלל: פלאפון, סלקום ופרטנר מציעות תוכניות אחריות מורחבת למכשירים סלולריים בתשלום חודשי של כ-20 עד כ-60 שקל, שמכסות בדרך כלל תיקון אחד בשנה ולעיתים גם אובדן או גניבה – למעשה, ביטוח פרטי על הסיכון שהחוק הישראלי לא מכסה בעצמו. iStore, הרשת שהוסמכה כמעבדת שירות רשמית של אפל בישראל, מציעה הרחבת אחריות נפרדת (iStore Care) החל מכ-330 שקל לשנתיים על אייפון – מוצר שבמדינה עם חוק זכות לתיקון היה יכול להישאר תחת חובת תיקון יצרן גם בלעדיו. כשאין ברירת מחדל חוקית, הצרכן הישראלי בעצם קונה, מכיסו, את מה שבאירופה ובשש מדינות אמריקאיות כבר מגיע לו.

ומה הקשר לפסולת האלקטרונית?

מכשיר שקשה ויקר לתקן הוא מכשיר שמוחלף מהר יותר – וזה בדיוק מה שהזין את משבר הפסולת האלקטרונית העולמי. לפי ה-Global E-waste Monitor 2024 של האו"ם (UNITAR/ITU), העולם יצר ב-2022 כ-62 מיליון טון פסולת אלקטרונית, שיא כל הזמנים, והתחזית ל-2030 היא כ-82 מיליון טון – כאשר רק כ-22.3% ממנה מטופלים כיום בערוצים פורמליים ומתועדים. ישראל, שכבר התמודדה עם משבר אכיפה ואיסוף עצמאי משלה ב-2024-2025, כפי שפירטנו בכתבה על קריסת מערך המיחזור האלקטרוני בישראל, היא גם מדינה בלי שום תמריץ חוקי שמאריך את חיי המכשיר מלכתחילה – שכבה נוספת של הבעיה, לא תחליף לה. זכות לתיקון לא פותרת פסולת אלקטרונית קיימת, אבל היא פועלת בקצה השני של אותה בעיה: היא מקטינה את הקצב שבו מכשירים תקינים ברובם נזרקים.

שאלות ותשובות

מה זה "פיירינג חלקים" (parts pairing), ולמה הוא כזה מוקד מחלוקת? זו שיטה תוכנתית שמקשרת רכיב פיזי מסוים (מסך, סוללה, מצלמה) למספר סידורי שהמכשיר "מזהה". כשמתקינים רכיב חילוף – אפילו תקין לחלוטין – שלא עבר כיול רשמי מול היצרן, המכשיר עלול להציג אזהרות או לנעול פונקציות כמו מד בריאות סוללה. אורגון הייתה המדינה האמריקאית הראשונה שאסרה את הפרקטיקה הזאת בחוק, מאז 1 בינואר 2025, לגבי מכשירים שיוצרו מאותו תאריך.

אפשר לקנות בישראל חלקי חילוף מקוריים לאייפון ולתקן בעצמי, כמו בתוכנית Self Service Repair של אפל? לא. התוכנית פועלת כיום ב-34 מדינות, כולל כל האיחוד האירופי, בריטניה, שוויץ, קנדה וארצות הברית – אבל לא בישראל. צרכן ישראלי שרוצה חלק מקורי חייב לפנות לאחת משתי מעבדות השירות שאפל הסמיכה בארץ, ולא יכול לרכוש את החלק בעצמו.

האם יש בכנסת הצעת חוק לזכות לתיקון? לא קיימת כיום הצעת חוק פעילה בכנסת שמנסה להעתיק מודל אירופי או אמריקאי. התקנה הישראלית הקיימת, תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) תשס"ו-2006, פועלת בכיוון ההפוך ומתירה ליצרן לגבות תשלום על תיקון שנעשה בידי טכנאי לא מוסמך מטעמו.

האם מדד התיקוניות הצרפתי עדיין רלוונטי לקונה סמארטפון? לגבי סמארטפונים – פחות: מיוני 2025 הוא הוחלף בתווית אנרגיה אירופית חדשה. אבל הוא עדיין פעיל וחשוף לציבור לגבי קטגוריות אחרות שבהן הוא חל, ומעל לכול הוא ממחיש עיקרון שרלוונטי גם לצרכן הישראלי שקונה מוצר אירופי מיובא: שני מכשירים באותו טווח מחיר יכולים להיות שונים מאוד ביכולת התיקון שלהם, גם אם שום תווית ישראלית לא מגלה את זה כרגע.

מקורות

1. EUR-Lex, "Directive (EU) 2024/1799 of the European Parliament and of the Council", 13.6.2024 (פורסמה ביומן הרשמי 10.7.2024, בתוקף מ-30.7.2024)
2. Right to Repair Europe, "The Right to Repair Directive: what changes on 31 July?", 2026
3. Reinhart Boerner Van Deuren, "Oregon Passes Right to Repair Law: First to Ban Parts Pairing", 2024
4. Lexology / Proskauer, "Colorado Expands 'Right-to-Repair' Law" (על חוק HB24-1121), 2024
5. The Markup, "How Big Tech Rewrote the Nation's First Cellphone Repair Law", 8.2.2023
6. Fight to Repair (תחת PIRG), "Washington becomes eighth state with Right to Repair law on the books" ו-"More than one-quarter of Americans covered by Right to Repair come Jan. 1", 2025-2026
7. Gislason & Hunter / Fafinski Mark & Johnson, סיכומי "Minnesota's New Right to Repair Law", 2024
8. halteobsolescence.org, מתודולוגיית מדד התיקוניות הצרפתי (indice de réparabilité); ציוני המכשירים הספציפיים ועדכון המעבר לתווית אנרגיה אירופית מיוני 2025 (quelbonplan.fr) – Fairphone 5: next.ink, 9.3/10; גלקסי S25: samsung.com/fr/indice-reparabilite, 8.5/10; iPhone 15 Pro: seb117.fr, 7.6/10
9. iFixit, "Apple Finally Promises to Enable Third-Party Parts (Mostly)" (2024), "The End of Parts Pairing? Almost." (2024-2025) ו-"An Update on iPhone Repairability Scores" (9.10.2024, שדרוג ציון ה-iPhone 15 מ-4 ל-7 מתוך 10)
10. Apple Newsroom (קנדה), "Apple expands two of its repair programs to Canada", 19.8.2025 (34 מדינות נכון להיום; בעברו הוזכר כ-33 מדינות לפני הצטרפות קנדה, לפי Pocket-lint)
11. מאקו, "למה אנחנו משלמים פי 4 על תיקון אייפון?", 13.2.2017
12. ynet, "שוד ושבר: כמה עולה להחליף מסך סמארטפון", 2021
13. כלכליסט (מוסף), "הטרנד הלוהט: לתקן מכשירים במקום לקנות חדשים", 28.11.2019 (ציטוט עופר מרום, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות)
14. נבו, תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006
15. UNITAR/ITU, "Global E-waste Monitor 2024"