התמונה הרווחת של דום נשימה בשינה היא של גבר בגיל העמידה, לרוב עם עודף משקל, שנוחר בקול רם ומתעורר עייף. פרופ' פרץ לביא, ממייסדי מדע השינה בישראל ומי שהקים את המעבדה לחקר דום נשימה בטכניון, בדק את זה בעצמו על פני כ-15 אלף גברים בין 1991 ל-2000, ומצא תמונה הפוכה בדיוק. בקרב חולים עם דום נשימה חמור, 50 הפסקות נשימה או יותר בכל שעת שינה, סיכון התמותה היחסי לא היה הגבוה ביותר בקרב המבוגרים, אלא בקרב הצעירים ביותר: גברים בני 20-29 עם דום נשימה חמור מתו בשיעור הגבוה פי 9.8 מבני גילם באוכלוסייה הכללית. בגילי 30-39 הפער היה פי 3.12, בגילי 40-49 פי 2, ומגיל 50 ואילך הסיכון היחסי כמעט השתווה לזה של האוכלוסייה הכללית. "החולים נוהגים ללכת לרופא רק כאשר מופיעים הסימפטומים הקשורים לדום נשימה, ובהם ישנוניות, תשישות ונחירות, בדרך כלל בסביבות גיל חמישים", אמר לביא בעקבות הממצאים. "עכשיו אנחנו יודעים שזה כבר מאוחר מדי."
זה לא ממצא חדש. המחקר פורסם עוד ב-2005 בכתב העת European Respiratory Journal – אבל הוא כמעט נשכח, ומדגים בדיוק את הבעיה הגדולה יותר של דום נשימה בשינה: זו לא מחלה נדירה שמפספסים מדי פעם. לפי ניתוח שפורסם ב-Lancet Respiratory Medicine, כ-936 מיליון מבוגרים בעולם בגילי 30-69 סובלים מדום נשימה בדרגה כלשהי, ו-425 מיליון מהם ברמה בינונית עד חמורה, כמעט פי עשרה מהערכת ארגון הבריאות העולמי מ-2007. ולמרות ההיקף העצום הזה, האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM) מעריכה שכ-80% מהמקרים בארצות הברית כלל לא מאובחנים, בעלות שנתית של כ-149.6 מיליארד דולר רק בגין המקרים הבלתי-מטופלים.
כמה ישראלים באמת סובלים מדום נשימה בשינה?
לפי המידע הרפואי שמפרסמת מכבי שירותי בריאות, בין 4% ל-10% מהגברים בישראל ובין 2% ל-5% מהנשים סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה. גורמי הסיכון המוכרים כוללים עודף משקל, גיל מעל 40, היקף צוואר גדול, אנטומיה חריגה של דרכי הנשימה, שימוש בתרופות הרגעה או אלכוהול, וגם עישון, שמכפיל כמעט פי שלושה את הסיכון. בהקשר הזה, ישראל לא בהכרח שונה מהעולם המערבי: לפי דו"ח ה-OECD "Health at a Glance 2023", כ-53% מהישראלים סובלים מעודף משקל, קרוב מאוד לממוצע ה-OECD.
הבעיה היא לא רק כמה אנשים סובלים מהתופעה, אלא כמה מהם בכלל יודעים על כך. דום נשימה בשינה לא מאובחן קשור סטטיסטית לעלייה חדה בסיכון למחלות לב וכלי דם. מחקר ציון דרך שפורסם ב-New England Journal of Medicine מצא שחולי דום נשימה חסימתי נמצאים, בהשוואה לאנשים ללא דום נשימה, בסיכון גבוה פי 1.97 לאירוע מוחי או מוות מכל סיבה, גם לאחר תיקון סטטיסטי לגורמי סיכון אחרים כמו גיל, עישון והשמנה. גם הסיכון לתאונות דרכים עולה משמעותית: לפי ניתוח שפרסמה ה-AASM, נהגים עם דום נשימה בשינה מעורבים בתאונות דרכים בשיעור גבוה פי 2.5 בממוצע מנהגים אחרים, בעוד שימוש קבוע במכשיר CPAP לפחות ארבע שעות בלילה מפחית את שיעור התאונות האלה בכ-70%.
איך זה נראה בפועל בישראל: מההפניה למעבדת השינה ועד התוצאות
האבחון הרפואי המקובל, פוליסומנוגרפיה במעבדת שינה, נחשב "תקן הזהב" ומחייב לרוב הפניה מרופא משפחה, רופא אף-אוזן-גרון או נוירולוג. בקופת חולים כללית, למשל, לאחר שההפניה מאושרת מוקד הקופה יוצר קשר עם המטופל לתיאום תור תוך כשלושה ימי עסקים, אך התוצאות עצמן מוכנות רק כחודש לאחר הבדיקה, כשרק אז המטופל נפגש עם רופא מומחה לדון בתוצאות ובטיפול. גם עלות הטיפול לאחר האבחון מגיעה בשלב מאוחר יחסית: מכבי, לדוגמה, מסבסדת מכשיר CPAP אחד לכל שלוש שנים, כשבמסלול "מכבי שלי/זהב" ההשתתפות העצמית נעה בין 283 ל-679 שקל בהתאם לדגם, ואילו בביטוח הבסיסי היא נעה בין 989 ל-2,375 שקל.
בפועל, פירוש הדבר הוא תהליך של שבועות עד חודשים בין החשד הראשוני לבין קבלת מכשיר טיפול בפועל, בזמן שהחולה ממשיך לישון בלי חמצן מספק כל לילה. ישראל כבר מתמודדת עם משבר שינה רחב יותר, ודום נשימה בשינה, בניגוד לנדודי שינה רגילים, הוא מצב שאפשר לאבחן ולטפל בו באופן ממוקד, אם רק מגיעים אליו בזמן.
מה קורה עם מכשיר ה-CPAP, ולמה כמעט חצי מהמטופלים מפסיקים להשתמש בו?
מכשיר CPAP, שמזרים אוויר בלחץ קבוע דרך מסכה כדי למנוע את קריסת דרכי הנשימה, נותר הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר, אבל ההיצמדות אליו לאורך זמן רחוקה מלהיות מובטחת. מחקר שעקב אחר 695 מטופלים חדשים לאורך שלוש שנים בממוצע מצא שההיצמדות לטיפול תלויה מאוד בחומרת המצב: 89.1% מהחולים עם דום נשימה חמור המשיכו להשתמש במכשיר באופן סדיר, לעומת 71.3% בדרגה בינונית ורק 54.5% בדרגה קלה. במילים אחרות, דווקא מי שהמחלה שלו פחות דרמטית, ולכן פחות מורגשת יום-יום, הוא גם מי שהכי סביר שיפסיק להשתמש בטיפול שיכול היה למנוע לו נזק מצטבר.
הכדור שמחליף חלק מהמכשיר: איך תרופת הרזיה הפכה לטיפול מאושר
בדצמבר 2024 קרה משהו שלא קרה מעולם: מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אישר לראשונה תרופה, זפבאונד (טירזפטיד), לטיפול בדום נשימה חסימתי בינוני עד חמור אצל מבוגרים עם השמנה. אותה משפחת תרופות כבר מוכרת מהמלחמה בהשמנה עצמה, אבל כאן היא נבחנה ישירות מול דום נשימה: במחקר SURMOUNT-OSA שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, המשתתפים שקיבלו את המינון הגבוה של התרופה חוו ירידה ממוצעת של 25 עד 29 הפסקות נשימה בשעה לעומת קבוצת הפלצבו, ובין 42% ל-50% מהם הגיעו אחרי שנה למצב של הפוגה או דום נשימה קל בלבד. זו לא תחליף למכשיר CPAP לכל אחד, אבל היא הפכה בפעם הראשונה לכלי טיפולי בזכות עצמה, לא רק תוצר לוואי של ירידה במשקל.
הפער שכמעט אף אחד לא מדבר עליו: נשים ודום נשימה
אם גברים נוטים להיות מאובחנים באיחור, נשים נוטות לא להיות מאובחנות בכלל, כי דום נשימה אצלן מתבטא לרוב בעייפות, נדודי שינה, כאבי ראש בבוקר וירידה במצב רוח, ולא בנחירות רועשות והפסקות נשימה שמישהו אחר שם לב אליהן. מחקר עוקבה דני רחב היקף, שפורסם ב-2025 בכתב העת Sleep ועקב אחר 75,024 חולי דום נשימה בין 2002 ל-2020, מצא שהפער הזה לא נשאר תיאורטי: לפני האבחון, העלות הכלכלית השנתית העודפת של המחלה לנשים הייתה כ-8,259 יורו, כמעט כפול מה-4,217 יורו אצל גברים. שיעור התעסוקה של נשים עם דום נשימה היה נמוך ב-15.7 נקודות אחוז משיעור התעסוקה של נשים דומות ללא המחלה, לעומת פער של 4.2 נקודות בלבד אצל גברים. וסיכון התמותה העודף שנמצא אצל נשים עם דום נשימה, 28% מעל קבוצת הביקורת שלהן, היה משמעותי סטטיסטית, בעוד שאצל גברים הוא לא היה.
הטכנולוגיה שכבר קיימת, אם רק תגיע לאנשים הנכונים
באירוניה מסוימת, ישראל היא גם מקום שבו מפתחים חלק מהפתרונות לבעיית האבחון הזו. חוקרים בטכניון פיתחו מערכת בשם Sleep AI, המבוססת על אוקסימטר קל משקל שנלבש בבית לילה אחד ומחובר לאפליקציה מבוססת בינה מלאכותית. במבחנים קליניים המערכת הציגה דיוק כולל של 89% בזיהוי דום נשימה, ודיוק של 99% במקרים בינוניים עד חמורים, כאשר תוצאות מגיעות לרופא תוך דקות, במקום המתנה של שבועות למעבדת שינה. חברה ישראלית ותיקה יותר בתחום, keepMed מראשון לציון, פיתחה מכשיר נייד וקל בשם keePAP המספק טיפול בלחץ אוויר חיובי ללא צינורות מסורתיים, וגייסה ב-2020 סבב מימון של 13 מיליון יורו ממשקיעים אירופיים. שני המיזמים האלה נולדו כי בעיית הגישה לאבחון וטיפול היא אמיתית וגלובלית, אך הם גם ממחישים משהו טורדני: ישראל מסוגלת לפתח את הטכנולוגיה שפותרת בדיוק את הבעיה שממשיכה לפגוע באזרחיה שלה, כל עוד המכשולים בדרך לאבחון, ההפניות, התורים, ההשתתפות העצמית, לא מצטמצמים גם הם.
הפרדוקס האמיתי כאן הוא לא שדום נשימה בשינה נפוץ ומסוכן. זה כבר תועד מספיק פעמים. הפרדוקס הוא שהקבוצה ה"בטוחה" ביותר לכאורה, גברים צעירים ובריאים, היא בדיוק זו שהמחקר הישראלי הוותיק ביותר בתחום מצביע עליה כבעלת הסיכון היחסי הגבוה ביותר. והקבוצה שהכי סביר שרופא ישלח הביתה בלי אבחנה, נשים עם תסמינים "לא טיפוסיים", היא זו שמשלמת בפועל את המחיר הכלכלי והבריאותי הגבוה מכל. הטכנולוגיה לפתרון הבעיה כבר קיימת. השאלה שנשארת היא אם המערכת תדע להשתמש בה מספיק מהר, לפני שמישהו יגיע לרופא רק בגיל חמישים, כמו שלביא הזהיר לפני יותר מעשרים שנה, כשזה כבר מאוחר מדי.
שאלות ותשובות
מיהם האנשים בסיכון הגבוה ביותר למות מדום נשימה חמור בשינה? לפי מחקר ותיק של פרופ' פרץ לביא מהטכניון, שעקב אחר כ-15 אלף נבדקים, דווקא גברים צעירים בני 20-29 עם דום נשימה חמור נמצאים בסיכון תמותה יחסי הגבוה פי 9.8 מבני גילם, לעומת סיכון שמתקרב לממוצע האוכלוסייה הכללית אצל חולים מעל גיל 50.
איך מאבחנים דום נשימה בשינה בישראל? תקן הזהב הוא בדיקת פוליסומנוגרפיה במעבדת שינה, שדורשת הפניית רופא. בקופת חולים כללית, למשל, לאחר אישור ההפניה מתואם תור תוך כשלושה ימי עסקים, אך תוצאות הבדיקה מוכנות רק כחודש לאחר מכן.
האם תרופות הרזיה יכולות לטפל בדום נשימה בשינה? תרופת זפבאונד (טירזפטיד) אושרה בדצמבר 2024 על ידי ה-FDA כתרופה הראשונה מסוגה לטיפול בדום נשימה בינוני עד חמור אצל מבוגרים עם השמנה, לאחר שבמחקר קליני היא צמצמה משמעותית את מספר הפסקות הנשימה בשעה והביאה כמחצית מהמטופלים במינון הגבוה למצב של הפוגה.
למה נשים עם דום נשימה בשינה מאובחנות פחות מגברים? דום נשימה אצל נשים נוטה להתבטא בעייפות, נדודי שינה וכאבי ראש, ולא בנחירות והפסקות נשימה בולטות, ולכן קל יותר לייחס אותו בטעות לדיכאון או חרדה. מחקר דני מ-2025 מצא שנשים עם דום נשימה נושאות עלות כלכלית ובריאותית גבוהה משמעותית מגברים עם אותה מחלה.
מקורות
- דום נשימה בשינה: צעירים עד 30 בסיכון הגבוה ביותר – ynet, 1 במרץ 2005, על בסיס מחקרו של פרופ' פרץ לביא, הטכניון
- Estimation of the global prevalence and burden of obstructive sleep apnoea – The Lancet Respiratory Medicine, יולי 2019
- New national indicator report details importance of prompt sleep apnea diagnosis, treatment – American Academy of Sleep Medicine, אפריל 2023
- דום נשימה חסימתי בשינה – מכבי שירותי בריאות
- מכשיר CPAP למניעת דום נשימה בשינה – מכבי שירותי בריאות
- מעבדת שינה (בדיקות שינה): מה מצפה לי? – כללית
- Obstructive Sleep Apnea as a Risk Factor for Stroke and Death – New England Journal of Medicine, 2005
- Risk of motor vehicle accidents is higher in people with sleep apnea – American Academy of Sleep Medicine
- Determinants for adherence to continuous positive airway pressure therapy in obstructive sleep apnea – PLOS ONE, 2017
- Zepbound approved: FDA first sleep apnea medication – American Academy of Sleep Medicine, דצמבר 2024
- Long-term welfare consequences of sleep apnea in 20-64-year-olds — influence of gender – כתב העת Sleep, 2025
- Israeli AI breakthrough could revolutionize sleep apnea diagnosis – Technion UK, מאי 2026
- Israel's keepMed gets 13 million Euro series C for sleep apnea device – CTech by כלכליסט
- Health at a Glance 2023 – Israel – OECD