האבק שגונב חשמל: כך פוגעות סופות אבק בייצור הסולארי ובבריאות בישראל

בכל קיץ, כשרוח מזרחית מביאה עמה אבק מדברי, שני מכשירים שונים לגמרי בישראל עוקבים אחרי אותה תופעה בדיוק: תחנת ניטור PM10 של המשרד להגנת הסביבה, ומערכת ניהול מרוחקת של שדה סולארי. שניהם מודדים בעצם את אותו ענן אבק – פשוט משתי זוויות שונות. בזמן שישראל ממשיכה לרדוף אחרי יעד של 17.145 גיגה-וואט חשמל סולארי מותקן עד 2030 – המשך ליעד ביניים של כ-9.8 גיגה-וואט שהוצב ל-2025 – כחלק ממדיניות שמכוונת ל-30% חשמל מתחדש עד אותה שנה, מתברר שאחד המכשולים השקטים ביותר בדרך אינו רגולציה או מימון – אלא שכבה דקה של אבק שמתיישבת על משטח הזכוכית של כל פאנל וכל בית חולים. באותו זמן בדיוק, אותו אבק מגיע גם לריאות ולכלי הדם של תושבי הדרום, בעיקר סביב באר שבע, בקצב שגורם לחוקרים בסורוקה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב לעקוב אחריו כבר יותר מעשור.

כמה חשמל סולארי בישראל "נבלע" באבק?

לפי דוח שפרסמה בינואר 2023 הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה במסגרת תוכנית ה-IEA-PVPS, אבק וזיהום מפחיתים את תפוקת האנרגיה הסולארית העולמית ב-3-5% בשנה, נזק כלכלי שמוערך ב-3-5 מיליארד יורו מדי שנה בעלויות תפעול, ניקוי והון אבוד. אלה נתונים עולמיים – אבל בישראל, ובפרט באזורים המדבריים שבהם ממוקמים רוב השדות הסולאריים הגדולים של המדינה, המספרים חדים במיוחד. מחקר שנערך בקיבוץ קטורה שבבקעת הערבה כבר ב-2011, ומצוטט בסקירה המקיפה שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ב-Solar Energy ב-2014, מצא שבתוך כ-20 יום בלבד ללא כל ניקוי, יעילות הפאנלים צנחה בעד 14% – רק בגלל אבק שהצטבר על פני הזכוכית, בלי סופה קיצונית אחת.

בשדה הסולארי "קטורה סאן" שבקיבוץ קטורה בערבה, מיזם משותף של סימנס וחברת ערבה פאוור, מפעילי המתקן גילו כבר ב-2014 שאבק שמצטבר ללא טיפול יכול להפחית את תפוקת הפאנלים בעד 35%. לפני שהותקנה שם מערכת ניקוי אוטומטית, המתקן נוקה ידנית תשע פעמים בשנה בלבד, וכל מחזור ניקוי ארך עד חמישה ימים – זמן שבו התפוקה נותרה פגועה. התלות ההולכת וגדלה של ישראל בשדות סולאריים ענקיים בנגב, ובהם שדה הענק שגודלו כפול משטחה של תל אביב שמתוכנן להיבנות באזור המדברי ביותר במדינה, הופכת את בעיית האבק מפרט טכני שולי לגורם כלכלי ממשי ביעד האנרגיה הלאומי.

איך חברות ישראליות נלחמות באבק בזמן אמת

הפתרון הראשון שצמח בישראל לבעיה הזו הוא רובוטי, וכבר הוכיח את עצמו יותר מעשור. חברת Ecoppia, שהוקמה ב-2013, פרסה בקטורה סאן צי של כמאה רובוטי E4 שמנקים כל לילה את שורות הפאנלים באמצעות מברשת מיקרופייבר רכה וזרם אוויר, בלי טיפת מים – משאב יקר במיוחד בערבה הצחיחה. כל רובוט מצויד בפאנל סולארי זעיר משלו לטעינה עצמית, והצי כולו מסיר כ-99% מהאבק שהצטבר בכל לילה, כך שהמתקן נשאר קרוב לתפוקה המקסימלית שלו כמעט תמיד, בלי צוות אדם שמטפס על הפאנלים.

פתרון מאוחר יותר, שמיועד לגגות ולא לשדות פתוחים, מגיע מחברת BladeRanger הישראלית, שהוקמה ב-2015 ונסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב מאז 2020. בשיתוף עם צוות מאוניברסיטת בר-אילן בהובלת פרופ' גל קמינקא פותח הרובוט Pleco, ששוקל כ-20 קילוגרם ופועל אוטונומית גם על גגות משופעים בזווית של עד 45 מעלות. הרובוט מנקה עד 400 מטרים רבועים בשעה באמצעות מברשת מסתובבת, בלי מים בכלל, ולפי הערכות החברה השימוש בו מעלה את התפוקה היומית של הפאנלים בכ-30%. הפיתוח מדגים איך שוק שלם – ניקוי אוטונומי של גגות סולאריים ביתיים ומסחריים, שרק הולך וגדל ככל שיותר צרכנים מתקינים פאנלים – נולד ישירות מבעיית האבק הישראלית.

למה דווקא ישראל כל כך חשופה לאבק?

ההסבר הוא גיאוגרפי בעיקרו. לפי דוח שפרסם השירות המטאורולוגי הישראלי ביוני 2025, ישראל יושבת בין שני מקורות אבק עיקריים: הסהרה במערב, שממנה מגיע רוב האבק לישראל כחלק ממערכות סינופטיות שמקורן בדרום-מערב ונמשכות ימים אחדים בדרכן, ומדבריות סוריה וירדן במזרח, שמהן יכולות להגיע סופות אבק חריפות הנקראות "חבוב" תוך שעות ספורות בלבד. לכך מצטרפים גם מקורות מקומיים בנגב עצמו, שיוצרים סופות אבק קצרות אך עזות בתנאי רוח מתאימים. מחקר ותיק יותר, שהתבסס על 37 שנות תצפיות ראות בתחנת חצרים ליד באר שבע ופורסם ב-International Journal of Climatology ב-2008, מצא שיותר מ-89% מכלל האבק השנתי בנגב מצטבר בעונת "האבק הגבוהה" שבין דצמבר למאי, עם שיא בחודש מרץ – בדיוק העונה שבה קרינת השמש הפוטנציאלית עוד נמוכה יחסית, כך שכל אחוז תפוקה שאובד כואב יותר.

אבל יש כאן תפנית שסותרת אינטואיציה נפוצה. אותו דוח של השירות המטאורולוגי, שניתח נתוני PM10 מ-37 תחנות ניטור של המשרד להגנת הסביבה בין 2010 ל-2024, לא מצא מגמה ארצית ברורה של החמרה בזיהום האבק. יתרה מזאת, בשליש האחרון של התקופה שנבדקה נרשמה ירידה מובהקת בשכיחות האירועים שחצו את הסף שהוגדר כ"זיהום גבוה" – ריכוז של 130 מיקרוגרם למ"ק. בתחנת הניטור של אוניברסיטת תל אביב, לדוגמה, אחוז השעות שחצו את הסף ירד מ-5.3% בשנים 2010-2014 ל-2% בלבד בשנים 2020-2024. במילים אחרות: הבעיה הסולארית והבריאותית של האבק אינה בהכרח תוצר של החמרה אקלימית מתמשכת, אלא של תשתית סולארית וצפיפות אוכלוסין שגדלות בקצב מהיר יותר מכל שינוי בעוצמת האבק עצמו.

מה עושה אבק גבוה לריאות וללב בישראל?

הצד הבריאותי של הסיפור לא נופל ברמת התיעוד המחקרי מהצד ההנדסי. המחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא בישראל בוצע על ידי צוות מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלת ד"ר אלינה וודונוס. הצוות בדק 16,734 מקרי אשפוז בשל תסמונת כלילית חריפה שאירעו באזור באר שבע בין 2001 ל-2010, וזיהה בתוכם 445 ימי סופת אבק. הממצא: בימי סופת אבק, כל עלייה של 10 מיקרוגרם למ"ק בריכוז ה-PM10 הייתה קשורה לעלייה של כ-0.7% בסיכוי לאשפוז ביום שלמחרת החשיפה – ואצל תת-אוכלוסיות רגישות המספר קפץ משמעותית: אצל נשים מעל גיל 65 העלייה הייתה כ-1.4%, אצל בדואים מבוגרים כ-2.1%, ובקרב בדואים בחודשי החורף היא טיפסה עד כ-2.5%.

האבק לא פוגע רק בלב המבוגרים. מחקר נפרד של אותה קבוצת חוקרים מבן-גוריון, שפורסם ב-European Respiratory Journal ב-2015 ועקב אחרי נתוני קופת חולים כללית בנגב בין 2005 ל-2011, מצא שסופות אבק קשורות לעלייה ברכישת תרופות אסתמה בקרב ילדים – עדות לכך שהאוכלוסייה הרגישה ביותר לחשיפה אינה בהכרח מי שכבר חולה הכי קשה, אלא מי שהגוף שלה הכי פחות מסוגל להתמודד עם עומס נוסף של חלקיקים.

התמונה הזו אינה ייחודית לישראל. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה בינלאומית שפורסמה ב-Journal of Clinical Medicine בפברואר 2021 וכללה 15 מחקרים וכ-477 אלף מקרי תמותה קרדיווסקולרית מרחבי אגן הים התיכון והעולם, מצאה שחשיפה לאבק מדברי ביום נתון קשורה לעלייה של כ-1.8% בסיכון לתמותה מסיבות לב וכלי דם, ולעלייה של כ-1.5% כשמסתכלים על שני הימים שאחרי החשיפה יחד. זיהום חלקיקים, גם כשמקורו אינו אבק טבעי אלא תעשייתי כמו בזיהום האוויר שנבדק בעבר במפרץ חיפה, נוטה לפגוע באותם איברים בדיוק – עדות לכך שהגוף לא ממש מבחין בין מקור החלקיק לזמן שהוא כבר נשם אותו.

הדוגמה הקיצונית ביותר בישראל תועדה בספטמבר 2015, כשסופת אבק חריגה שנמשכה יותר משישה ימים – משך זמן ארוך במיוחד לתקופת סוף קיץ – שלחה מאות מטופלים ברחבי הארץ לחדרי המיון עם קשיי נשימה ותחושות מחנק, כפי שמתעד דוח השירות המטאורולוגי מ-2025 שמסתמך על אותו אירוע כדוגמה מרכזית להשפעת האבק על מערכת הבריאות.

מה מחבר בין שני הסיפורים?

מה שמחבר בין הסיפור הכלכלי לסיפור הבריאותי הוא בעצם אותו כלי בדיוק: תחזית אבק. מודלים מטאורולוגיים שמזהים סופת אבק ימים מספר מראש כבר משמשים היום הן לתזמון ניקוי פרואקטיבי של שדות סולאריים גדולים, כדי לצמצם את חלון הזמן שבו הפאנלים מאבדים תפוקה, והן להנחיות בריאות הציבור למי שרגיש במיוחד לחשיפה – חולי לב, קשישים, ילדים וחולי אסתמה. ככל שהתחזיות האלה יתחדדו, ישראל תוכל לצמצם בו-זמנית גם את הפגיעה בייצור החשמל המתחדש שלה וגם את העומס העונתי על מערכת הבריאות בימי אבק גבוה, בלי לוותר על אף אחד משני היעדים שהיא כבר התחייבה אליהם.

שאלות ותשובות

כמה תפוקת חשמל סולארית ישראל מפסידה בפועל בגלל אבק? אין מספר לאומי רשמי אחד, אבל הנתונים הזמינים מציירים טווח רחב: מחקר בקיבוץ קטורה שבבקעת הערבה מצא ירידה של עד 14% ביעילות פאנלים תוך כ-20 יום ללא ניקוי, ובקטורה סאן דיווחו על אובדן תפוקה של עד 35% ללא טיפול, לעומת ממוצע עולמי שנתי של 3-5% לפי דוח ה-IEA-PVPS מ-2023. הפער הגדול נובע מכך שבישראל, ובפרט בנגב ובערבה, ריכוזי האבק וקצב ההצטברות גבוהים משמעותית מהממוצע העולמי.

איך ניקוי אוטומטי של פאנלים סולאריים עובד בפועל? שתי גישות ישראליות מובילות מדגימות זאת: חברת Ecoppia מפעילה בשדות פתוחים כמו קטורה סאן צי של רובוטים המנקים כל לילה בעזרת מברשת מיקרופייבר וזרם אוויר, בלי מים, ומסירים כ-99% מהאבק. חברת BladeRanger, לעומת זאת, מציעה את הרובוט Pleco לגגות ולמתקנים קטנים יותר, שמנקה עד 400 מטרים רבועים בשעה גם בזוויות תלולות.

מי הכי בסיכון בריאותי בישראל בימי אבק גבוה? לפי מחקרי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נשים מבוגרות, בני העדה הבדואית ובמיוחד בדואים בחודשי החורף נמצאים בסיכון מוגבר לאשפוז עקב תסמונת כלילית חריפה, וילדים חולי אסתמה נמצאים בסיכון מוגבר לצורך בתרופות דחופות בעקבות חשיפה לאבק.

האם סופות האבק בישראל הולכות ומחמירות בגלל שינויי האקלים? לא באופן חד-משמעי. דוח השירות המטאורולוגי מ-2025, שבדק נתוני PM10 מ-2010 עד 2024, לא מצא מגמה ארצית ברורה של החמרה, ואף זיהה ירידה בשכיחות אירועי הזיהום החריפים ביותר בשנים האחרונות של התקופה שנבדקה. הבעיה הכלכלית והבריאותית נובעת בעיקר מהיקף התשתית הסולארית והאוכלוסייה החשופה, ולא בהכרח מהחמרה בעצמת האבק.

מקורות

1. Sayyah A., Horenstein M.N., Mazumder M.K. "Energy Yield Loss Caused by Dust Deposition on Photovoltaic Panels." Solar Energy. 2014 (כולל ציטוט מחקר Boykiw E., 2011, בקיבוץ קטורה, בקעת הערבה: ירידה מקסימלית של 14% בתפוקה על פני כ-20 יום ללא ניקוי, ומחקר Dayan U. et al., 2008). https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0038092X1400259X
2. IEA PVPS Task 13. "Soiling Losses – Impact on the Performance of Photovoltaic Power Plants." ינואר 2023. https://iea-pvps.org/key-topics/soiling-losses-impact-on-the-performance-of-photovoltaic-power-plants/
3. The Times of Israel. "World's first self-cleaning solar park in the Arava Valley." 25.3.2014. https://www.timesofisrael.com/worlds-first-self-cleaning-solar-park-in-the-arava-valley/
4. Bar-Ilan University. "Robot Cleaners to Service Solar Panels Without Human Intervention." 7.2.2023. https://www.biu.ac.il/en/article/12691
5. MarketScreener / Calcalist. נתוני החברה BladeRanger Ltd (TASE: BLRN) – הקמה, הנפקה ופעילות. https://www.marketscreener.com/quote/stock/BLADERANGER-LTD-116441401/
6. משרד האנרגיה של ישראל, תוכנית עבודה לאנרגיה מתחדשת, כפי שדווח ב-TaiyangNews. "Israel Eying 17GW+ Installed Solar By 2030." 30.5.2022. https://taiyangnews.info/markets/israel-eying-17gw-installed-solar-by-2030
7. השירות המטאורולוגי הישראלי, משרד התחבורה. ד"ר הראל מוסקטל, ד"ר יואב לוי, ד"ר עמיר גבעתי, ד"ר עמוס פורת. "מגמות אבק נצפות בישראל." 15.6.2025.
8. Dayan U., Ziv B., Shoob T., Enzel Y. "Suspended dust over southeastern Mediterranean and its relation to atmospheric circulations." International Journal of Climatology. 28(7), 915-924. 2008.
9. Vodonos A., Friger M., Katra I., Krasnov H., Zahger D., Schwartz J., Novack V. "Individual Effect Modifiers of Dust Exposure Effect on Cardiovascular Morbidity." PLOS ONE. 18.9.2015. https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0137714
10. Yitshak-Sade M., Novack V., Katra I., Gorodischer R., Tal A., Novack L. "Non-anthropogenic dust exposure and asthma medication purchase in children." European Respiratory Journal. 45(3), 652-660. 2015. https://publications.ersnet.org/content/erj/45/3/652
11. Domínguez-Rodríguez A., Báez-Ferrer N., Abreu-González P., Rodríguez S., Díaz R., Avanzas P., Hernández-Vaquero D. "Impact of Desert Dust Events on the Cardiovascular Disease: A Systematic Review and Meta-Analysis." Journal of Clinical Medicine. 12.2.2021. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7918944/
12. New Atlas. "Israeli solar plant is now 100 percent self-cleaning." 1.4.2014. https://newatlas.com/ecoppia-e4-ketura-sun/31428/
13. autoevolution. "This Autonomous Robot Can Increase Solar Energy Harvest by Thirty Percent." 30.1.2023. https://www.autoevolution.com/news/this-autonomous-robot-can-increase-solar-energy-harvest-by-thirty-percent-209393.html
14. Yang G. et al. "New insights into the vertical structure of the September 2015 dust storm employing eight ceilometers and auxiliary measurements over Israel." Atmospheric Chemistry and Physics. 18, 3203-3221. 2018. https://acp.copernicus.org/articles/18/3203/2018/