בתוך יומיים, בסוף אוקטובר, פרסמו שתיים משלוש חברות הדירוג הגדולות הערכה על ישראל אחרי הבחירות. פיץ' קבעה ב-30 באוקטובר שהאופק של דירוג A נשאר שלילי. יומיים אחר כך, ב-1 בנובמבר, כתבה מודי'ס שתוצאות הבחירות אינן צפויות להשפיע מיידית על הדירוג, שנשאר Baa1 עם אופק יציב. אותה מדינה, אותה מערכת בחירות, ושני מסרים שונים בתכלית.
הפער הזה אינו פרט טכני לאנשי שוק האג"ח. דירוג האשראי של המדינה משפיע, בסופו של דבר, על מחיר הכסף שכל המשק לווה: הממשלה, הבנקים, החברות והמשפחות. הכתבה הזאת מסבירה מה כל חברה אומרת בפועל, למה הן מסתכלות על דברים שונים, ומה צריך לקרות כדי שהאופק ישתנה.
מה הדירוג של ישראל היום, ומי אומרת מה?
נכון לתחילת נובמבר 2026, התמונה כך: S&P מדרגת את ישראל ב-A עם אופק יציב (אישור מ-8 במאי 2026), פיץ' ב-A עם אופק שלילי, ומודי'ס ב-Baa1 עם אופק יציב. מודי'ס העבירה את האופק משלילי ליציב כבר בינואר 2026, ופיץ' היא היחידה מבין השלוש שנשארה עם אופק שלילי.
כדי להשוות, צריך לדעת שלכל חברה יש סימון משלה. לפי טבלת ההמרה המקובלת, Baa1 של מודי'ס שקול ל-BBB+ של S&P ופיץ'. כלומר, שתי דרגות מתחת ל-A אצל S&P ופיץ' (דרך A-). הסולמות עצמם אינם זהים, ומסר האופק (חיובי, יציב או שלילי) חשוב לא פחות מהאות.
| חברה | דירוג | אופק | הערכה אחרונה |
|---|---|---|---|
| S&P | A | יציב | 8 במאי 2026 |
| פיץ' | A | שלילי | 30 באוקטובר 2026 |
| מודי'ס | Baa1 | יציב | 1 בנובמבר 2026 |
אופק שלילי אינו הורדת דירוג. הוא אות שהורדה אפשרית אם התנאים לא ישתפרו. לפי טיימס אוף ישראל, דירוג נמוך יותר היה מייקר את האשראי לממשלה, לעסקים ולמשקי הבית.
למה פיץ' מודאגת מהפוליטיקה ומודי'ס מהמוסדות?
פיץ' כתבה שגדל הסיכון לאי-ודאות פוליטית ממושכת ולתקופה של ממשלת מעבר, ושאי-היציבות הפוליטית עולה בקנה אחד עם הדירוג הנוכחי. היא העריכה שקשה להקים קואליציה יציבה של 61 חברי כנסת, ושהתרחיש הסביר ביותר הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר ובחירות חוזרות בתחילת אפריל. היא גם צופה שיחס החוב לתוצר ימשיך לעלות במתינות, וזה אחד הגורמים לאופק השלילי. את פרטי ההערכה פירט ה-Jerusalem Post ב-1 בנובמבר.
מודי'ס מסתכלת במקום אחר. לפי כלכליסט טק, הסיכון המרכזי בעיניה הוא "שחיקה נוספת בעוצמת המוסדות". אם הקואליציה הבאה תקדם צעדים שפוגעים בעצמאות מערכת המשפט ובבלמים על הרשות המבצעת, מודי'ס עשויה להוריד את הערכתה לעוצמת המוסדות בישראל, וזה גורם מרכזי בדירוג. לפי ynet, היא גם הדגישה שהדירוג "לא יוכרע על פי נתוני הגירעון בלבד".
שתי הגישות אינן סותרות זו את זו. פיץ' שואלת אם המדינה תצליח לנהל תקציב, ומודי'ס שואלת אם המסגרת שבתוכה מתקבלות ההחלטות תישאר יציבה. מי שבוחן את הדירוג צריך לעקוב אחרי שני הסימנים.
מה זה תקציב המשך, ולמה פיץ' לא מתרשמת מהחיסכון שלו?
אם תקציב המדינה לא יאושר במועד, חל "תקציב המשך". לפי ה-Jerusalem Post, ההוצאה החודשית מוגבלת אז ל-1/12 מהנמוכה מבין שתי התקרות: תקרת ההוצאה של השנה הקודמת, או ההוצאה המותרת לאחר שהותאמה לגידול האוכלוסייה בשלוש השנים האחרונות. תקרת ההוצאה עומדת על 699 מיליארד שקל, וההוצאה המותרת ב-2026 גבוהה ממנה ב-32 מיליארד שקל.
ישראל כבר עברה את זה. ב-2021 התקציב אושר רק בנובמבר, אחרי כ-10 חודשים של תקציב המשך. ב-2023 פעלה המדינה כך כחמישה חודשים, עד מאי. ב-2020 נוהלה שנה שלמה בלי תקציב מאושר, בתקופת הקורונה, עם סיוע חריג.
המפתיע הוא שתקציב המשך עשוי דווקא לצמצם את הגירעון בטווח הקצר, כי ההוצאה מוקפאת. פיץ' מזהירה מלראות בכך צמצום פיסקלי של ממש, משום שהירידה בהוצאה אינה נובעת ממדיניות אחראית או מרפורמה מבנית אלא משיתוק פוליטי. היא צופה שיחס החוב לתוצר ימשיך לעלות במתינות, וזה אחד הגורמים העיקריים לאופק השלילי.
האם המצב הפיסקלי של ישראל משתפר בכלל?
מבחינת המספרים, מודי'ס מציגה תמונה טובה יותר מתחילת השנה. היא מעריכה גירעון של הממשלה הכללית בשיעור 5.0% מהתוצר ב-2026, לעומת 5.9% שצפתה בתחילת השנה, ו-4.8% ב-2027 ו-4.3% ב-2028. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על 68.5% ב-2026, לעומת הערכה קודמת של 70.1%.
מודי'ס צופה גירעון של הממשלה הכללית בשיעור 5.0% מהתוצר ב-2026, ירידה מהתחזית של 5.9% שפרסמה בתחילת השנה. התחזית של S&P מהאביב לשנת 2026 הייתה גבוהה יותר: גירעון של 6.0% לממשלה הכללית (ו-4.7% ל-2027). לדברי S&P, היא נובעת מהגידול בהוצאה הביטחונית בעקבות המערכה מול איראן בפברואר-מרץ 2026, והוקלה בחלקה בגלל תקבול חד-פעמי של 0.5% מהתוצר ממכירת סטארט-אפ ישראלי לגורם זר. כלומר, אין כאן שתי מדידות של אותו רגע.
שימו לב גם לצמיחה. מודי'ס העלתה את תחזית הצמיחה ל-5% ב-2026 (במקום 3.7%) ול-6% ב-2027 (במקום 5%). לפי כלכליסט טק, רוב העדכון נובע משינוי סטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהחל לכלול גם ייצור בחו"ל של חברות ישראליות. בלי הרכיב הזה, בנק ישראל צופה 3.4% ב-2026 ו-5.1% ב-2027, קרוב לתחזית הקודמת של מודי'ס. על הפער הזה הסברנו בהרחבה בכתבה על צמיחה של 5.6% או 3.4%.
על מה נשענת היציבות של S&P?
S&P, שדירוגה לא השתנה, מדגישה כמה נקודות חוזק שאינן תלויות בפוליטיקה היומיומית. לפי הדוח מ-8 במאי, יותר מ-80% מחוב הממשלה מוחזק בידי גורמים מקומיים ונקוב במטבע המקומי, חוב לטווח קצר מהווה 8% בלבד מכלל החוב, ומשך החיים הממוצע שלו הוא שמונה שנים. הרזרבות הבין-לאומיות הגיעו במרץ 2026 ל-228 מיליארד דולר, כ-32% מהתוצר. ישראל מחזיקה גם נכסי חוץ נטו בשיעור של כ-40% מהתוצר.
הכנסות הממשלה הכללית עומדות על כ-37% מהתוצר ב-2026, מהנמוכות בקרב המדינות המפותחות, וזו אחת הסיבות שגירעון גבוה מתקשה לרדת. כלומר, כל צעד לצמצום הגירעון, אומרת S&P, ככל הנראה ייעשה דרך הכנסות ולא קיצוץ בהוצאה האזרחית, שכבר נמוכה.
בצד השני, ההוצאה הביטחונית צפויה להיות מעל 7% מהתוצר ב-2026, והחוב נטו של הממשלה הכללית צפוי להגיע ל-68% מהתוצר עד 2029, לעומת תחזית של פחות מ-55% שפרסמה לפני 2023. את הדירוג תעלה S&P אם הצמיחה והמצב הפיסקלי יהיו טובים בהרבה מהצפוי, או אם הסיכון הביטחוני יפחת באופן משמעותי ומתמשך. היא תוריד אותו אם הביצועים הכלכליים והפיסקליים יידרדרו בצורה ניכרת, למשל בעקבות הסלמה צבאית.
מה השווקים אומרים, ולמה זה חשוב למשק הבית?
השוק, לפחות עד יולי, היה רגוע מהדירוג. בדוח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2026 נכתב כי פרמיית הסיכון של ישראל, הנמדדת במרווחי ה-CDS ובמרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות, המשיכה לרדת והתקרבה לרמה שלפני 7 באוקטובר.
הדירוג מגיע לכיס בעקיפין. כפי שציין טיימס אוף ישראל, הורדת דירוג מייקרת את האשראי לממשלה, לעסקים ולמשקי הבית, ולכן מי שנוטל משכנתא או הלוואה מושפע ממנו גם אם אינו קורא את הדוחות. על קשר הריבית למשכנתא כתבנו בניתוח הורדות הריבית ומחזור המשכנתאות. במקורות שסקרנו לא נמצאה עדות לכך שהאופק השלילי של פיץ' כבר שינה את מחיר הכסף, אבל הורדת דירוג בפועל היא סיפור אחר.
מה צפוי עכשיו, ומה כדאי לעקוב אחריו?
לוח הזמנים הקרוב קצר ומוגדר. ראשית, הרכבת הקואליציה: לפי ה-Jerusalem Post, המנדט הראשון יינתן ל-28 ימים, עם אפשרות הארכה של עד 14 ימים. שנית, המועד של 31 במרץ: אי-אישור התקציב עד אז מוביל לפיזור אוטומטי של הכנסת, אם כי לפי ה-Jerusalem Post יש סייג חוקי שמאפשר לאשר תקציב עד 145 יום מהקמת הממשלה. שלישית, ההערכה הבאה של פיץ', שתצטרך להכריע אם האופק השלילי יתורגם להורדת דירוג.
כדאי לקרוא את שלושת הדוחות יחד ולא לבחור אחד מהם. הם לא מנבאים את אותו דבר: S&P בוחנת את החוסן הכלכלי והחיצוני, פיץ' את יכולת המערכת הפוליטית לנהל תקציב, ומודי'ס את יציבות המוסדות. גם הסיפור על תקציב 2027 והגירעון שפרסמנו באוקטובר מראה כמה קשה לסגור תקציב בלי קואליציה יציבה.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין דירוג לבין אופק?
הדירוג הוא הציון הנוכחי, והאופק הוא כיוון הסיכון בטווח הבינוני. אופק שלילי, כמו אצל פיץ', אומר שהורדת דירוג אפשרית אם התנאים לא ישתפרו. אופק יציב, כמו אצל מודי'ס ו-S&P, אומר שאין צפי לשינוי בטווח הקרוב.
למה Baa1 של מודי'ס נמוך מ-A של S&P?
כי לכל חברה יש סולם משלה. לפי טבלת ההמרה המקובלת, Baa1 שקול ל-BBB+, שהוא שתי דרגות מתחת ל-A (דרך A-).
האם ישראל עומדת לקבל תקציב לפני סוף השנה?
לפי פיץ', כפי שדווח ב-Jerusalem Post, אישור תקציב 2027 לפני בחירות חוזרות הוא תרחיש בלתי סביר לחלוטין, ולכן צפוי תקציב המשך. תקציב המשך מגביל את ההוצאה החודשית ל-1/12 מהתקרה, והמדינה כבר פעלה כך ב-2021 וב-2023.
מה זה אומר על הריבית והמשכנתא שלי?
אין השפעה מיידית. הדירוג משפיע על מחיר הכסף של המדינה, וממנו על ריביות אחרות במשק. הורדת דירוג, אם תגיע, עלולה להתבטא בהתייקרות האשראי לממשלה, לעסקים ולמשקי הבית. בינתיים אין דיווח על שינוי כזה.
מקורות
- "Israel 'A/A-1' Ratings Affirmed; Outlook Stable", S&P Global Ratings, 8.5.2026 – https://www.gov.il/BlobFolder/news/press_140526a/en/RatingsDirect_ResearchUpdate_Israel_3559560_May-8-2026.pdf
- "Fitch says Israel's credit rating remains on negative outlook due to 'prolonged political uncertainty'", Times of Israel, 30.10.2026 – https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/fitch-says-israels-credit-rating-remains-on-negative-outlook-due-to-prolonged-political-uncertainty
- "Fitch warns: Political deadlock threatens Israel's credit rating", Jerusalem Post, 1.11.2026 – https://www.jpost.com/business-and-innovation/banking-and-finance/article-913470
- "Moody's raises Israel growth forecast but warns over institutions and foreign relations", Calcalist Tech, 1.11.2026 – https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/sjogzhrex
- "Moody's: Israel election won't change rating, but judicial overhaul could", ynet, 1.11.2026 – https://www.ynetnews.com/business/article/hycaey4tgl
- "Moody's leaves Israel's credit outlook stable, praises economic resilience despite war costs", JNS, 15.7.2026 – https://www.jns.org/news/israel-news/moodys-leaves-israels-credit-outlook-stable-praises-economic-resilience-despite-war-costs
- "Fitch Affirms Israel at 'A'; Outlook Negative", Fitch Ratings, 27.3.2026 (הכותרת בלבד) – https://www.gov.il/BlobFolder/news/press_090426/he/Fitch%2027.03.2026.pdf
- "Monetary Policy Report – First Half of 2026", בנק ישראל, 20.7.2026 – https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/monetary-policy-report-first-half-of-2026/
- "Credit rating", טבלת המרה בין סולמות הדירוג, ויקיפדיה – https://en.wikipedia.org/wiki/Credit_rating
