Skip to content
בריאות

דמנציה בישראל: אין רשם לאומי, וההערכות נעות בין כ-66 אלף לכ-150 אלף חולים – מה אומרים מבקר המדינה וארגון הבריאות העולמי

דמנציה בישראל: אין רשם לאומי, וההערכות נעות בין כ-66 אלף ל-150 אלף חולים. מה אומרים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מבקר המדינה והנחיות WHO החדשות מיולי 2026?

מאת: מערכת ישראל טיימס
דמנציה בישראל: אין רשם לאומי, וההערכות נעות בין כ-66 אלף לכ-150 אלף חולים – מה אומרים מבקר המדינה וארגון הבריאות העולמי

שאלה פשוטה: כמה אנשים בישראל חיים היום עם דמנציה? מי שמצפה למספר אחד ברור יתאכזב. משרד הבריאות העריך את מספרם בכ-150 אלף, אבל לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא ברור על מה ההערכה הזאת נשענת. סקר בארבע קופות החולים זיהה כ-66 אלף חולים, ונתוני הקופות עצמן מנו יותר מ-106 אלף מאובחנים. מדינה שמתכננת מסגרות סיעודיות, תקציבי תרופות ומרפאות זיכרון לעשרות שנים קדימה לא יודעת בדיוק עבור כמה אנשים היא מתכננת.

זה לא עניין סטטיסטי בלבד. שלושה מסמכים רשמיים מציירים יחד תמונה לא נוחה: דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על יישום התוכנית הלאומית לדמנציה, דוח מבקר המדינה על היערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה מיוני 2026, והנחיות חדשות של ארגון הבריאות העולמי למניעת דמנציה מיולי 2026. הראיות על מה שאפשר לעשות כבר קיימות, אבל הכלים הפשוטים ביותר, כלומר בדיקת שמיעה ושיחה על זיכרון אצל רופא המשפחה, כמעט אינם מתועדים.


כמה ישראלים חיים עם דמנציה, ולמה אין מספר רשמי?

הסיבה הראשונה לבלבול פשוטה: בישראל אין רשם דמנציה לאומי. כך קבע מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדוח מדצמבר 2022. לפי הדוח, משרד הבריאות העריך אז את מספר החולים בכ-150 אלף, אך לא מסר מהו המקור לאומדן. שר הבריאות נקב במספר הזה גם בתשובה לשאילתה בינואר 2022. לדברי המשרד, אין בישראל דיווח מסודר של אבחנות דמנציה מהקופות. לחלק מהקופות, ובהן כללית, מכבי ומאוחדת, יש רשמי דמנציה משלהן, אבל הם אינם מתחברים למאגר ארצי.

כשהמרכז ביקש נתונים ישירות מארבע קופות החולים, התקבל מספר נמוך בכשליש מהערכת המשרד: 106,665 מבוטחים עם אבחנת דמנציה בשנת 2022. הנתון כפוף להסתייגויות. כחמישית מהמאובחנים במכבי הוגדרו כסובלים מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, שאינה נחשבת דמנציה, וכך גם 7% מהמאובחנים במאוחדת. מצד שני, נוירולוגים שדיבר איתם המרכז ציינו שחלק גדול מהאבחונים מתבצע באופן פרטי ואינו מדווח בהכרח לרשמי הקופות. לפי נתוני הקופות, בשנת 2021 אובחנו בישראל 14,546 חולים חדשים.

סקר קודם בקרב מבוטחי ארבע הקופות, משנת 2016, זיהה 65,951 חולים בני 45 ומעלה: 2.5% מבני 45 ומעלה ו-6.4% מבני 65 ומעלה. כמעט כולם, 96.5%, היו בני 65 ומעלה, ו-64% מהם נשים. ממצאי הסקר נמוכים בכ-56% מהערכת משרד הבריאות.

כדי להסביר את הפער, הדוח מפנה לתת-אבחון: במחקרים נאמד שיעור האנשים עם דמנציה שלא אובחנו ב-30-70%, בהתאם לחומרת הירידה הקוגניטיבית. עורכי הסקר עצמם כתבו שבעיה מרכזית באומדן התחלואה נובעת מתת-אבחון, ולכן קיים חשש שממצאיו אינם משקפים את התמונה המלאה.

תרשים עמודות אופקי: שלוש הערכות שונות למספר החולים בדמנציה בישראל, בין 65,951 ל-150,000, לפי מקור ושנה

חשוב לקרוא את התרשים בזהירות. המספרים מתייחסים לשנים שונות, לקבוצות גיל שונות ולהגדרות שונות, ולכן אי אפשר להסיק מהם "מגמת עלייה". מה שהם מראים הוא את גודל אי-הוודאות: פער של עשרות אלפי אנשים בין המספר הנמוך לגבוה.

מה צפוי עד 2050, ומה אומר הגיל?

העניין נעשה דחוף יותר כי הסיכון עולה חד עם הגיל. בסוף 2020 חיו בישראל כ-1.1 מיליון בני 65 ומעלה, כ-12.1% מהאוכלוסייה, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפי ארגון הבריאות העולמי, שהדוח מצטט, כ-55 מיליון בני אדם בעולם לוקים בדמנציה, ומספרם צפוי לגדול ל-78 מיליון עד 2030.

לפי הערכות ה-OECD שצוטטו בדוח, בשנת 2021 היו בישראל 11 חולי דמנציה לכל 1,000 נפש, והמקום ה-33 מבין 38 מדינות, כשהממוצע בארגון עמד על 16 חולים לכל 1,000 נפש. הדוח מדגיש שאומדני ה-OECD מבוססים על נתונים משנת 2015. התחזית ל-2050 היא 17.3 חולים לכל 1,000 נפש, השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות הארגון, אך בגלל תחזיות האוכלוסייה של הלמ"ס זה אומר יותר מ-270 אלף חולים בישראל ב-2050, כמעט פי שניים מהערכת המשרד הנוכחית. כלומר, הדירוג הנוח של ישראל לא פוטר אותה מהצורך להיערך.

האם התוכנית הלאומית קיימת רק על הנייר?

התוכנית הלאומית להתמודדות עם אלצהיימר ודמנציות אחרות פורסמה ב-2013, ועסקה בשמונה תחומים: מודעות הציבור, שירותי בריאות ורווחה בקהילה, תמיכה בבני משפחה מטפלים, אשפוז סיעודי, תיאום שירותים, הכשרת כוח אדם ומחקר. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת היא כללה קווי יסוד ולא התייחסה לתקצוב ייעודי, והמרכז כתב כי "אי אפשר לקבוע שהן יושמו בהיקף נרחב". בהמשך הדוח נכתב ביתר חדות: למעט סעיפים אחדים, התוכנית כמכלול לא תוקצבה ולא יושמה, ועיקר הפעולות מומנו מהתקציב השוטף של אגף הגריאטריה במשרד.

אחת ההמלצות המפורשות בתוכנית הייתה הפעלת רשם דמנציה לאומי לתיעוד ההימצאות וההיארעות של המחלה. לפי הדוח, המלצה זו לא יושמה. בהיעדר רישום קבעה התוכנית שיבוצעו סקרים תקופתיים, ואחד מהם הוא סקר 2016 שתואר למעלה. דוגמה אחת להצלחה חלקית מופיעה באותו דוח: במדדי האיכות של בתי החולים נמצא ש-91% מכ-13,700 המטופלים הרלוונטיים בשנת 2021 עברו סיקור קוגניטיבי באשפוז. לעומת זאת, בקהילה, לפי הדוח, לא צוינו מדדים רלוונטיים לדמנציה. למי שמתעניין בצד הכלכלי של הטיפול בקשישים, כתבנו על משבר הביטוח הסיעודי.

למה כל כך מעט נבדקים לירידה קוגניטיבית?

הדוח של מבקר המדינה על היערכות ישראל להזדקנות האוכלוסייה, שפורסם ביוני 2026, מוסיף נתון מדאיג. בדיקה של מדגם תיקים רפואיים בשלוש קופות (כללית, מכבי ולאומית) בשנים 2022-2024 העלתה שבממוצע כ-77% מפעולות המניעה בקרב בני 65 ומעלה, המתועדות בשדה ממוחשב או בטקסט חופשי, לא בוצעו. השיעור נע בין 57% (לא בוצעה הערכה של מצב הרוח) לבין 89%, שהוא שיעור ההערכות הקוגניטיביות שלא בוצעו.

המבקר מדגיש שבדק רק פעולות שתועדו, כך שייתכן שחלק מהבדיקות נעשו ולא נרשמו. אבל גם עם ההסתייגות הזאת, הנתון מרמז שהתשאול על זיכרון, שהוא הצעד הראשון לאבחון, אינו חלק קבוע מהביקור. לפי הדוח, שיעור הפעולות שבוצעו, 23%, נמוך משמעותית משיעור פעולות המניעה במדדים שהקופות מדווחות למשרד הבריאות, 74%. בסקרים שנערכו לצורך הביקורת בקרב רופאי משפחה וזקנים ציינו כ-55% מהזקנים שלא ביצעו פעולות מניעה כי הרופא שלהם לא הפנה אותם, והסיבה העיקרית שמנו הזקנים (64%) והרופאים (27%) לאי-ביצוע הייתה היעדר ידע על הפעולות. המבקר המליץ שהקופות יכשירו רופאי משפחה ואחיות לשוחח עם זקנים על מצבים רפואיים אפשריים ולהציע להם טיפולים מונעים.

האם אפשר למנוע דמנציה, ומה קובעות ההנחיות החדשות?

כאן נכנסת הבשורה היותר מעודדת: חלק מגורמי הסיכון לדמנציה ניתנים לשינוי. ב-15 ביולי 2026 פרסם ארגון הבריאות העולמי מהדורה שנייה של ההנחיות שלו להפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית ולדמנציה. ההנחיות מכסות 19 גורמי סיכון הניתנים לשינוי ומוסיפות המלצות חדשות, למשל על הפחתת זיהום אוויר ועל התערבויות רב-תחומיות. מה שמעניין הוא רמת הוודאות שהארגון עצמו מייחס להמלצות:

  • פעילות גופנית: המלצה חזקה, ברמת ודאות בינונית, למבוגרים עם קוגניציה תקינה.
  • הפסקת עישון: המלצה חזקה, ברמת ודאות נמוכה.
  • תזונה בריאה ומאוזנת: המלצה מותנית, ברמת ודאות בינונית.
  • התערבויות רב-תחומיות מותאמות אישית: המלצה מותנית, ברמת ודאות בינונית עד גבוהה.
  • מכשירי שמיעה: המלצה מותנית, ברמת ודאות נמוכה. ההנחיות קובעות שאפשר להציע אותם למבוגרים עם ירידה בשמיעה כדי להפחית סיכון.
  • ניהול כולסטרול בגיל העמידה: המלצה מותנית, ברמת ודאות נמוכה.
  • טיפול בלחץ דם וסוכרת: המלצות מותנות, ברמת ודאות נמוכה מאוד.
  • תוספי ויטמינים B ו-E, אומגה 3 ותוספי מולטי-ויטמין: המלצה חזקה, ברמת ודאות בינונית, נגד שימוש בהם להפחתת הסיכון, אצל מי שאין לו חוסר מוכח.
  • בעיות ראייה, שינה ודיכאון: ראיות לא מספיקות להמלצה לכאן או לכאן.

המסר כפול. מצד אחד, ההנחיות מדגישות שהפחתת סיכון היא אסטרטגיה של בריאות הציבור. הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין שאין כיום טיפול המאפשר ריפוי מדמנציה. מצד שני, אפילו ארגון הבריאות העולמי מודה שחלק גדול מההמלצות נשען על ראיות באיכות נמוכה או נמוכה מאוד. אין כאן הבטחה שבדיקת שמיעה תמנע דמנציה, אלא הערכה שטיפול בגורמי הסיכון כדאי בכל מקרה, גם כי הוא מועיל לבריאות בתחומים אחרים. על לחץ הדם, הגורם שרבים אינם מודעים אליו, כתבנו בכתבה על הרוצח השקט.

איפה ישראל נכשלת דווקא במה שקל לבדוק?

מבקר המדינה בדק כמה מהדברים האלה נעשים בפועל, והתשובה צובעת את הפער בין ההמלצה לביצוע. לפי נתוני הלמ"ס שצוטטו בדוח, לכרבע מהנשים (23%) וליותר ממחצית מהגברים (56%) בני 60 ומעלה יש מוגבלות שמיעה. ועם זאת, לפי רישומי הקופות, פחות מ-2% מבני ה-65 ומעלה ערכו בשנת 2024 בדיקת שמיעה, לעומת 27% מקביליהם בארה"ב לפי הסקר שציין הדוח. המבקר מציין שמחקרים מעידים על קשר בין ירידה בשמיעה לדמנציה, ושמכשירי שמיעה עשויים לסייע בהאטת ירידה קוגניטיבית.

עוד נתון מהדוח: רק 6% מחברי הקופות בני 65 ומעלה קיבלו ב-2024 חיסון נגד שלבקת חוגרת, לעומת כ-40% בארה"ב. הדוח מציין ששלבקת חוגרת מגבירה את הסיכוי לדמנציה, ושהחיסון נמצא בסל הבריאות. גם בפעילות גופנית, ההמלצה החזקה ביותר של WHO, הפער ניכר: שיחה על פעילות ספורטיבית מתועדת רק בכשליש מהתיקים הרפואיים (32%), ולפי סקר SHARE הבין-לאומי 34% מבני 65 ומעלה בישראל עוסקים בפעילות גופנית מאומצת לפחות פעם בשבוע, לעומת ממוצע של 38% בשאר המדינות. על תופעה קרובה, ריבוי תרופות אצל קשישים, פירטנו בכתבה על הקשישים שנוטלים יותר משבע תרופות.

מה כדאי לעשות מכאן?

אין קיצור דרך: נתוני האמת על דמנציה בישראל יתבהרו רק עם רשם לאומי או עם דיווח אחיד מהקופות. עד אז, יש כמה דברים שהדוחות וההנחיות תומכים בהם:

  1. לבדוק שמיעה, בעיקר מגיל 60 ומעלה, ולא להניח ש"זה רק הגיל".
  2. למדוד לחץ דם וכולסטרול ולטפל בהם לפי המלצת הרופא.
  3. לזוז באופן סדיר: זו אחת משתי ההמלצות היחידות שקיבלו בהנחיות דירוג "חזק" עם ודאות בינונית (השנייה היא ההמלצה נגד תוספי ויטמינים).
  4. לשים לב לשינויים בזיכרון ובתפקוד ולפנות לרופא המשפחה, ואם הרופא לא שואל על זיכרון, לשאול אותו בעצמכם.
  5. לדלג על תוספי ויטמינים שנמכרים כ"מגינים על המוח": ארגון הבריאות העולמי ממליץ נגד.

שאלות ותשובות

כמה ישראלים חיים עם דמנציה?

אין מספר רשמי. משרד הבריאות העריך בכ-150 אלף, אך לא ברור על מה ההערכה מבוססת. סקר ב-2016 זיהה 65,951 חולים בני 45 ומעלה בארבע קופות, ונתוני הקופות ל-2022 הראו 106,665 מאובחנים.

למה המספרים כל כך שונים זה מזה?

כי אין רשם לאומי, והמספרים מתייחסים לשנים, לקבוצות גיל ולהגדרות שונות. בנוסף, שיעור התת-אבחון נאמד במחקרים ב-30-70%, וחלק מהאבחונים נעשים באופן פרטי ואינם מדווחים לקופות.

האם אפשר למנוע דמנציה?

אפשר להפחית סיכון, אך לא למנוע בוודאות. בהנחיות ארגון הבריאות העולמי מיולי 2026 יש המלצות חזקות בעד פעילות גופנית והפסקת עישון, ונגד תוספי ויטמינים.

מה מצא מבקר המדינה לגבי בדיקות מניעה לקשישים?

לפי דוח יוני 2026, בממוצע כ-77% מפעולות המניעה המתועדות לבני 65 ומעלה בשלוש קופות לא בוצעו, ו-89% מההערכות הקוגניטיביות לא בוצעו. פחות מ-2% מבני 65 ומעלה ערכו בדיקת שמיעה ב-2024.


מקורות

  1. מרב פלג-גבאי, "יישום התוכנית הלאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11 בדצמבר 2022 – https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/cc4425af-338f-ec11-8147-00155d0401c3/2_cc4425af-338f-ec11-8147-00155d0401c3_11_19837.pdf
  2. "היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה" (דוח מיוחד, פרק על מערכת הבריאות), משרד מבקר המדינה, יוני 2026 – https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2026/Population-Aging/2026-Population-Aging-103.pdf
  3. Risk reduction of cognitive decline and dementia: WHO guidelines, second edition, ארגון הבריאות העולמי, 15 ביולי 2026 – https://www.who.int/publications/i/item/9789240123557 ; פרק ההמלצות: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/books/NBK623908/