בשבת, 7 בנובמבר, ירד על מישור החוף גשם עז, והמועצה המקומית קדימה-צורן ביקשה מהתושבים לא לצאת מהבתים שלא לצורך. באותו יום, ממש כמו בכל חורף, הגיעה גם ההודעה השנייה: משרד הבריאות מזהיר מפני רחצה בחופי הים התיכון, עד להודעה חדשה.
ההודעה הזאת כבר כמעט שגרתית, וזו הבעיה. ארבעה ימים אחר כך, ב-11 בנובמבר, הוסרה האזהרה, אבל לא בכל מקום. הכתבה הזאת בודקת מה בעצם נכנס לים כשיורד גשם, מי אחראי לכך, ולמה הנתונים של החורף שעבר הם אזהרה גדולה יותר מהסערה עצמה.
מה קרה בחופים אחרי הסערה של 7 בנובמבר?
לפי הארץ, ברכבת הקלה בירושלים הופסקה התנועה בשני הקווים, כי מים הצטברו לאורך המסילה.
משרד הבריאות פרסם בשבת אחר הצהריים אזהרת רחצה בחופי הים התיכון, "בעקבות ירידת גשמים במישור החוף וחשש מזרימת מי נגר וניקוז לחופים". ביום רביעי, 11 בנובמבר, הוסרה האזהרה מרוב החופים. היא נשארה בתוקף בשלושה מקומות: חוף צ'ארלס קלור בתל אביב, כל חופי הרצליה וחוף מי עמי באשדוד. בדיווחים על ההסרה לא פורסמו תוצאות הדיגום עצמן.
מה זורם לים כשיורד גשם?
התשובה הרשמית של משרד הבריאות היא "נגר": מי גשם שלא חדרו לקרקע. בערים הצפופות של החוף כמעט אין לאן לחלחל, ולכן המים גולשים על הכבישים, אוספים בדרך דלק, שמן, פסולת והפרשות של בעלי חיים, ונכנסים למערכת הניקוז. משם הם יוצאים לים. לפי עמותת צלול, מי הגשם זורמים לים דרך כ-170 מוצאי ניקוז.
בתחילת העונה המצב חמור במיוחד, כי הגשם הראשון שוטף את כל מה שהצטבר בקיץ היבש. עיריית תל אביב אישרה בעבר שהגשם הראשון סוחף אל הים פיח ואבק מהחודשים היבשים, ושאי אפשר למנוע זאת לגמרי.
מה הם "חיבורים צולבים", ולמה הם הלב של הבעיה?
הרעיון התכנוני פשוט: בישראל אמורות להיות שתי מערכות נפרדות. מערכת הביוב מובילה שפכים למכוני טיהור, ומערכת הניקוז מובילה מי גשם אל נחלים ואל הים. חיבור צולב הוא נקודה שבה הצינורות נפגשים, והשפכים נכנסים לניקוז. בימים יבשים זה כמעט בלתי נראה. כשיורד גשם, הניקוז מתמלא והשפכים נשטפים החוצה.
הסיבות, לפי נדב דסברג מעמותת צלול, בנויות מכמה שכבות: תשתית עירונית ישנה עם חיבורים צולבים, קבלנים שמחברים לביוב ולא לניקוז כי זה קל יותר, ותושבים שמפנים מרזבים לביוב. הוא אמר לפני כשלוש שנים, בעקבות אירוע דומה, שהדבר "מנוגד לחוק" אבל ש"אין אכיפה". לדבריו גם הרשויות המקומיות אינן אוכפות, כי התיקון דורש עבודות תשתית יקרות. האחריות העיקרית, לדבריו, מוטלת על המשרד להגנת הסביבה.
עיריית תל אביב מצדה הסבירה אז שניקתה את מערכות הניקוז ואלפי קולטנים לפני החורף, והדגישה שאין הזרמה מכוונת של שפכים לים.
עמותת צלול דוגמת מוצאי ניקוז מאז 2020 כדי להוכיח את החיבורים האלה. בדיגום במרץ 2026 נמצאו חיידקי צואה בקולטי ניקוז בתל אביב, בהרצליה, ברמת גן ובבני ברק. בחיפה נמצאו בניקוז שאריות של תרופות פסיכיאטריות, תרופות ללחץ דם ואנטיביוטיקה, ממצא שלפי צלול מעיד על כניסת שפכים ביתיים למערכת הניקוז. לפי צלול, בעקבות תביעה שהגישה העמותה קבע בית המשפט שעיריית תל אביב חייבת לנתק את כל החיבורים הצולבים העירוניים בתוך חמש שנים, ולפעול לניתוק גם של חיבורים בשטחים פרטיים. הדוחות אינם מפרטים את מועד ההחלטה.
כמה ימי סגירה נרשמו בחורף, ומה אומרים הנתונים הרשמיים?
כאן מגיעים לנתון שמסביר למה האזהרה של השבוע ראויה ליותר מכותרת חולפת. לפי סיכום החורף הקודם באתר עמותת צלול, בין 1 בנובמבר 2024 ל-19 במרץ 2025 נסגרו חופי הים התיכון ל-155 ימי סגירה מצטברים (מספר החופים כפול מספר ימי הסגירה). מתוך 289 מקרי סגירה באותה תקופה, 70% נבעו מגשם חזק ומנגר מהול בביוב.
על פער התקציב לניקוז ועל הדרישה מיזמים לעצור נגר באתרי בנייה כתבנו בניתוח על הנגר העירוני והבנייה הירוקה. כאן השאלה מוחשית יותר: מי מרשה לעצמו להיכנס לים אחרי הגשם?
מתי מוסרת האזהרה, ולמה לא פורסמו תוצאות?
משרד הבריאות מפרסם אזהרת רחצה אחרי גשם משמעותי כברירת מחדל, לפני שמתקבלות תוצאות דיגום. כך עולה מסיקור של אזהרה דומה ב-2023, שבו נכתב גם שהאזהרה נשארת בתוקף עד שהגשם פוסק ומתקבלות תוצאות תקינות של מי הים. זו גישה זהירה, ונראה שהיא נועדה להגן על הציבור.
בסערה הנוכחית הוסרה האזהרה ב-11 בנובמבר, ושלושה מקומות נשארו סגורים: חוף צ'ארלס קלור, כל חופי הרצליה וחוף מי עמי. הדיווחים על ההסרה לא כללו תוצאות בדיקה ולא הסבירו למה דווקא שם. מי שרוצה לדעת אם מדובר בזיהום חמור יותר או בהמתנה לתוצאות נאלץ לנחש, וזו תוצאה של היעדר מידע ולא של הכרעה מקצועית גלויה.
מה אפשר לעשות כבר היום עם הנגר המזוהם?
הפתרונות שמוצעים אינם מסתכמים בניתוק חיבורים צולבים. בסיכום הפעילות לשנת 2025 מדווחת צלול על יוזמה להטיית הנגר המזוהם של הגשם הראשון אל מתקן טיהור שפכים, הצעה שגובשה בשיתוף מהנדסת. הגשם הראשון הוא זה שסוחף את מה שהצטבר ברחובות ובקולטים בחודשי הקיץ, ולכן ריכוז הזיהום בו גבוה במיוחד. רעיון ההטיה מבקש לטפל דווקא בו, במקום לתת לו לזרום ישר לים.
במקביל ממשיכה העמותה לדגום מוצאי ניקוז עירוניים. לפי הניוזלטר של אפריל 2026, גם בימי המלחמה יצאו צוותי צלול ומתנדבים לדגום נקזים לאורך הירקון, בחופי תל אביב ובנחל הקישון, והדגימות נשלחו למעבדה. העמותה מציינת שם שחיבורים צולבים גורמים לחדירת מי ביוב למערכות הנגר ולזרימתם לחופי הרחצה ולים, ושהיא פועלת לנתקם יחד עם הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב. תוצאות הדגימה הזאת עדיין לא פורסמו באותו זמן.
גם בצד המשפטי יש תנועה. לפי אותו ניוזלטר, צלול והחברה להגנת הטבע שלחו מכתב למנהל רשות המים ולסמנכ"ל שמירת טבע במשרד להגנת הסביבה, וביקשו ליישם את החוק שמחייב מי שמבקש להזרים שפכים לנחל לקבל גם היתר הזרמה לים ולשלם היטל הזרמה. הבקשה נשענת על חוות דעת משפטית שמסתמכת על פסק דין מ-25 ביולי 2019 בעניין עיריית אשדוד, שבו נקבע שהטלת שפכים לנחל שמגיע לים טעונה היתר כפול: לפי חוק המים ולפי החוק למניעת זיהום ים. כלומר, מה שנכנס לנחל בצפון או בדרום עלול בסופו של דבר להגיע לחוף הרחצה, והחוק כבר מכיר בכך.
הדרישה של צלול פשוטה להסבר, אף שקשה לביצוע: למפות את החיבורים, לנתק אותם, ולאכוף את האיסור על חיבור מרזבים לביוב. עד שזה יקרה, כל סערה גדולה תשחזר את אותו תרחיש של חוף סגור ואזהרה שמוסרת בהדרגה.
מי אחראי, ומה אפשר לעשות?
האחריות מפוזרת, וזו חלק מהבעיה. לפי צלול, הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב אחראים להפריד בין הביוב לניקוז, והחוק מחייב זאת. משרד הבריאות מנטר ומזהיר. העמותה טוענת שהאכיפה של המשרד להגנת הסביבה ורשות המים חלשה, ושהתיאום בין מפעילי הביוב לרשויות הניקוז לקוי. מנהלת העמותה, מור גלבוע, קושרת את ההחמרה לכך שהמערכות לא ערוכות לגשמים עזים וקצרים יותר. על ההשפעה של אל ניניו ושל חורף חריג על הסיכון לשיטפונות כתבנו בניתוח על חורף 2026-27.
ההמלצות של צלול ברורות: למפות ולנתק חיבורים צולבים בשכונות, לאכוף את האיסור על חיבור מרזבים לביוב, ולעודד חלחול והשהיית מים באמצעות גינות גשם וגגות ירוקים. לפי הארגון, פתרונות כאלה חוסכים כ-25% לעומת תשתיות ניקוז רגילות. לא מדובר במהפכה: חלק גדול מהפתרון הוא פעולה פשוטה של בעלי בתים שמנתקים צינור מרזב מהביוב.
מה יכול לעשות מי שנכנס לים? משרד הבריאות מזהיר מפני רחצה בים עד להודעה חדשה. המשמעות המעשית: לבדוק את הודעות משרד הבריאות לפני כל כניסה, ולזכור שאזור שנפתח לא בהכרח נקי לגמרי.
שאלות ותשובות
מתי אפשר לחזור לרחוץ בים אחרי גשם? כשמשרד הבריאות מסיר את האזהרה, ובדרך כלל זה קורה אחרי שהגשם פוסק ותוצאות המים תקינות. אחרי סערת 7 בנובמבר ההסרה נעשתה ב-11 בנובמבר, ובשלושה מקומות האזהרה נשארה.
למה הזיהום בחורף גדול יותר מבקיץ? כי הנגר העירוני זורם לים בעיקר כשיורד גשם, והחיבורים הצולבים בין ביוב לניקוז מוציאים שפכים לים בדיוק באותם ימים.
מה אני יכול לעשות כבעל בית? לוודא שהמרזבים אינם מחוברים לביוב, ולהעדיף ניקוז לגינה. זו אחת ההמלצות המרכזיות של עמותת צלול.
מקורות
- "משרד הבריאות: אזהרת רחצה בחופי הרחצה בים תיכון" (7.11.2026), וואלה. https://www.walla.co.il/news/breaking-news/383960402
- "חשש לזיהום בעקבות הגשם: משרד הבריאות הפיץ אזהרת רחצה בחופי הים התיכון" (7.11.2026), דבר. https://www.davar1.co.il/706190/
- "משרד הבריאות: הוסרה אזהרת הרחצה בחופי הים התיכון, למעט בתל אביב, בהרצליה ובאשדוד" (11.11.2026), דבר. https://www.davar1.co.il/707010/
- "משרד הבריאות: הוסרה אזהרת הרחצה שהוטלה על רוב חופי הים", ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/rycsurw0zx
- "גשמים כבדים ברחבי הארץ, תושבים בקדימה-צורן הונחו להישאר בבתיהם" (7.11.2026), הארץ. https://www.haaretz.co.il/news/weather/2026-11-07/ty-article/000001a1-b48e-d041-a5f9-f5af03fe0000
- "הים השחור: זינוק חד בזיהום מי הים בישראל" (4.6.2026), ynet, על דוח עמותת צלול. https://www.ynet.co.il/environment-science/article/yokra14790744
- "נגר עירוני ושטפונות", עמותת צלול. https://zalul.org.il/mediterranean-sea/stormwater/
- "שוב הים מזוהם והשחיינים נותרו בחוץ" (13.9.2023), שבונג, על נוהל האזהרה, דברי נדב דסברג ותגובת עיריית תל אביב. https://www.shvoong.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%94%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%96%D7%94/176954/
- "סיכום 2024 וחורף 2025: כ-70 אחוזים מהחופים נסגרו לרחצה בגלל הזרמת ביוב. תוצאה של חיבורים צולבים" (6.4.2025), עמותת צלול. https://zalul.org.il/sikum2024-5/
- ניוזלטר סיכום 2025 (ינואר 2026), עמותת צלול. https://zalul.org.il/wp-content/uploads/2026/01/ניוזלטר-סיכום-2025.pdf
- ניוזלטר אביב 2026 (אפריל 2026), עמותת צלול. https://zalul.org.il/wp-content/uploads/2026/04/ניוזלטר-2026.pdf
