ב-16 בספטמבר 2026 דיווח "הארץ" שמטמנת אפעה, הגדולה בישראל, עלולה להפסיק לקלוט את הזבל של גוש דן כשההסכם עם איגוד ערים דן יפוג בסוף השנה. מנהל האתר כתב לאיגוד שייתכן שלא יוכל לקלוט את הכמויות אחרי שההסכם יסתיים, ושהוא ישקול הסכם חדש רק אם יאושרו לו היתרים נוספים. יו"ר האיגוד פנה לשרת הגנת הסביבה וביקש סיוע דחוף. גוש דן מייצר כמעט רבע מהאשפה בישראל. ובכל זאת, מי שפותח בבוקר את הפח הירוק ליד הבית לא רואה משבר לאומי. הוא רואה קליפות, שאריות פסטה, שקית פלסטיק וקרטון פיצה. ובדיוק שם, בתוך הפח הזה, מסתתר הסיפור שמסביר למה ישראל עדיין קוברת את רוב הפסולת הביתית שלה, ולמה שום כלי מדיניות שניסו עד היום לא שינה את זה באמת.
כמה מהפסולת הביתית בישראל נקבר במטמנות?
ב-2022 נקברו בישראל כ-76% מהפסולת שנוצרה במדינה – כ-4.7 מיליון טון מתוך 6.2 מיליון, לפי דוח מעקב של מבקר המדינה מיולי 2025. בארגון המדינות המפותחות (OECD) הממוצע עומד על כ-40%. שיעור המחזור בישראל היה 23.4% ב-2021, מול כ-60% במדינות הארגון. מכון שמואל נאמן קבע ב-2023 שמאז 2003 נקברים כמעט 80% מהפסולת העירונית, והשיעור כמעט לא השתנה.
התמונה לא השתנתה גם אחרי הדוח. המשרד להגנת הסביבה הציג לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בינואר 2026, שב-2025 הוטמנו כ-4.8 מיליון טון פסולת עירונית, והוא מעריך שהיקף דומה יוטמן עד 2030. זה רחוק מאוד מהיעד שקבעה אסטרטגיית הפסולת של המשרד: הטמנה של 20% בלבד ומחזור של 54% עד 2030. לפי נתוני 2019, שפרסם המשרד עם האסטרטגיה, הישראלי הממוצע מייצר כ-1.7 ק"ג פסולת ביום, כ-21% יותר מהממוצע באיחוד האירופי, והכמות גדלה בכ-2.6% בשנה בעשור שקדם לכך.
מבקר המדינה מצא שמחזור הפסולת בישראל עלה בין 2014 ל-2023 מכ-18% לכ-26% בלבד, כלומר בקצב של אחוז בשנה בערך, וללא שינוי משמעותי מאז פרסום האסטרטגיה ב-2020.
מה באמת יש בפח הירוק של משק הבית?
עד לאחרונה כמעט לא ידענו מה בדיוק אנחנו זורקים. באוגוסט 2025 פרסם המשרד להגנת הסביבה את תוצאות סקר ההרכב הראשון מסוגו: צוות מיין כ-31 טון פסולת מ-750 פחים ירוקים, שייצגו 1,492 משקי בית ב-66 רשויות. לפי הדיווח, שאריות אוכל היו כ-39% ממשקל הפח, פלסטיק כ-17% ונייר וקרטון כ-16%. בממוצע זורק אדם בישראל כ-0.73 ק"ג ביום לפח הירוק.
שני ממצאים נוספים מהסקר מסבירים למה קשה כל כך להזיז את המספרים. ראשית, כ-25% ממשקל הפח הירוק הם אריזות שמקומן בפח הכתום. לפי המשרד, הרשויות משלמות בלי צורך על הובלה, מיון, טיפול והטמנה שלהן. שנית, רק כ-6% מפסולת האריזות הביתית מגיעים בפועל לפחים הייעודיים. לפי הדיווח, כשפח כתום ניצב ליד הירוק, כמות האריזות שנזרקות לירוק פוחתת משמעותית. כלומר, ההתנהגות רגישה לתשתית. על פער דומה בתשתית המחזור כתבנו גם בסקירה על חוק הפיקדון והבקבוקים הגדולים.
הנתון המכריע הוא ה-39%. שאריות אוכל הן החלק הכבד והרטוב בפח, והבעייתי ביותר: לפי הדיווח על סקר המשרד, פסולת אורגנית גורמת למפגעי ריח ותברואה, לתשטיפים ולפליטת גזי חממה. וכל עוד היא מעורבת בשאר הפח, קשה להפוך אותה לקומפוסט.
כמה זמן נשאר עד שהמטמנות מתמלאות?
הדוח של מבקר המדינה ניסח זאת בלי עידון: הנפח הפנוי להטמנה בישראל לא גדל מאז הביקורת הקודמת ב-2021, שבה קבע המבקר שנוצר "מצב חירום לאומי". בסוף 2020 נותרו 14.41 מיליון מטרים מעוקבים, ובתחילת 2025 רק 7.67 מיליון, כמות שלפי המבקר לא תספיק אפילו לפסולת שצפויה להיקבר עד סוף 2026. מספר המטמנות לפסולת מעורבת ירד מ-11 ל-8 ב-2026. מטמנות טובלן ודאיה כבר נסגרו ב-2024.
המשרד להגנת הסביבה מציג תמונה פחות קודרת, אך לא רגועה. לדבריו בוועדת הכנסת, בתחילת 2026 נותרו כ-6.5 מיליון טון של קיבולת, מול כ-4.8 מיליון טון שצפויים להיקבר השנה, ו-2026 מוגדרת "גבולית". לפי חישוב פשוט, אם יוטמנו השנה 4.8 מיליון טון, יישארו בסוף השנה כ-1.7 מיליון טון, כלומר מרווח של כארבעה חודשי הטמנה בקצב הנוכחי. המשרד מצפה לשיפור בתחילת 2027, בזכות הרחבת מטמנות קיימות – אפעה, חגל, דודאים, עברון ועבלין – שרובן כבר אושרו תכנונית. הרחבות נוספות עד 2030 עדיין ממתינות לאישורי רשות מקרקעי ישראל וגורמי תכנון. אחרי 2030 מתוכננות שתי מטמנות ענק חדשות במישור רותם, בנפח של כ-50 עד 60 מיליון טון, שיספקו כ-20 שנה.
הבעיה היא לא רק בנפח אלא גם בריכוז. אפעה לבדה קלטה ב-2023 כ-46% מהפסולת שהוטמנה בישראל, ו-68% מהפסולת בכלל מגיעים להטמנה בדרום. ההובלה הארוכה, מצביע המבקר, גובה מחיר כלכלי וסביבתי: עומסי תנועה, תאונות ופליטות. הרכבת מובילה כ-37 אלף טון בחודש, ובתקופת חירום במלחמה הוכח שאפשר להגיע ל-54 אלף. לדברי מבקר המדינה, המשרד לא הרחיב את ההובלה ברכבת מאז.
האם היטל ההטמנה הצליח לצמצם את ההטמנה?
התשובה הקצרה: לא. בינואר 2023, אחרי הצמדה למדד של 5.3%, הגיע היטל ההטמנה ל-117.22 שקלים לטון. לפי מבקר המדינה, בין 2013 ל-2022 עלה ההיטל ב-34%, מכ-83 לכ-111 שקלים, ובעשור האחרון עלה שיעור המחזור מכ-18% לכ-26% בלבד. המבקר מסיק שההיטל "לא השיג את מטרתו". מכון נאמן הלך רחוק יותר ופסק שההיטל והסדרי ההפרדה במקור לא קידמו את צמצום ההטמנה "בשום צורה".
ההסבר פשוט. היטל משנה התנהגות רק כשיש לאן לפנות. רשות מקומית שרוצה להטמין פחות, אבל אין לה מתקן מיון קרוב ואין פח אורגני, פשוט משלמת יותר. הרשויות המקומיות טענו בדיוק את זה בינואר 2023, בפנייה לשרה להגנת הסביבה: "אין הצדקה להעלאת היטלי ההטמנה, ולו בשקל בודד". המשרד השיב שאין לו סמכות להקפיא את ההיטל, שמוצמד למדד לפי החוק.
ומה קורה לכסף? ההיטל מוזרם לקרן לשמירת הניקיון, ובסוף 2024 היו בה 3.36 מיליארד שקל. אלא ש-79% מהסכום, כ-2.64 מיליארד שקל, כבר מיועדים להתחייבויות עתידיות, ויתרת המזומנים הפנויה להקצאות חדשות עומדת על 720 מיליון שקל בלבד. בין 2016 ל-2024 הועברו מהקרן לאוצר כ-3.08 מיליארד שקל, והמבקר המליץ להחזיר אותם ולהשתמש בהם רק למטרות הקרן. ב-2024 הוצאו מהקרן להטמעת האסטרטגיה 46% מגובה הכנסותיה מההיטל. כלומר, ההיטל שנועד לממן אלטרנטיבה להטמנה נאסף בקצב גבוה מזה שבו הוא מושקע בה.
למה הפח החום עדיין לא קם?
הרעיון איננו חדש. לפי דיווח ב-Ynet, כבר ב-2009 הושק בישראל מהלך להפרדת פסולת במקור, שהתפרק, בין היתר, באשדוד, באשקלון, באופקים, בדימונה ובבאר שבע. מבקר המדינה מתח עליו ב-2016 ביקורת חריפה: חוסר תכנון ארוך טווח, התנגדות של השלטון המקומי, שיתוף פעולה חלש של התושבים ומימון לקוי. הרשויות עצמן הפסיקו אותו. כשהמשרד הציג אסטרטגיה חדשה, עם שלושה פחים – חום לאורגני, כתום ליבש וירוק לשיורי – גורמים במשרד עצמו טענו שהניסיון הקודם נכשל קשות, ושאלו מדוע המשרד חוזר לשיטה שכבר נכשלה. היעד הפעם: תשתית להפרדה במקור של פסולת אורגנית בכל הארץ עד 2030.
בינתיים הלכו בדרך אחרת: מיון מכני של הפח הירוק. בחלק מהערים, כמו מודיעין, הוסרו הפחים החומים ב-2020 מפני שמתקן מיון מפריד את האורגני בלי מעורבות התושבים. אבל נתוני מתקן המיון באפולה, שהוצגו בכנס ופורסמו במרץ 2023, מראים את המחיר. זה מתקן אחד, ואי אפשר להכליל ממנו על כולם, אך הוא ממחיש את הבעיה: כ-43% מהתפוקה שאריות להטמנה, כ-50% חומר אורגני שהמשרד אינו מתיר להשתמש בו ולכן הוא נקבר, כ-3% נוזלים שהתאדו ורק כ-4% חומר למחזור. כ-93% מהקלט חזרו אפוא למטמנה. גם המשרד עצמו מעריך, לפי הדיווח מינואר 2026, שכ-70% מהפסולת האורגנית שתעבור טיפול במתקנים מתקדמים תיקבר בכל זאת בגלל זיהום, ושההטמנה תימשך עד שתיושם הפרדה במקור.
הפער בין ההצהרות לשטח ניכר גם ברגולציה. טיוטת תקנות שפורסמה בספטמבר 2022 אוסרת העברה של פסולת אורגנית להטמנה בלי טיפול מקדים. לפי מבקר המדינה, נכון לינואר 2025 המשרד לא קידם אותן. גם החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 להקים צוות לגיבוש חקיקה כללית לטיפול בפסולת לא יצאה לדרך: לפי הדוח, הצוות טרם התכנס. מכון נאמן המליץ מצדו להתמקד בהפרדת אורגני דווקא במגזר העסקי והמוסדי, שפסולתו אחידה ואיכותית יותר, ולהוסיף משקי בית רק במקום שיש בו פתרון קצה.
מה חוסם את ההתקדמות?
לפי מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה אחראי על תחום הפסולת, אך אין לו הסמכות הנדרשת כדי לקדם את התוכניות בעצמו. מכאן החסמים:
- מתקנים שנתקעו. בישראל פועלים 14 מתקנים חלופיים למיון ולטיפול בפסולת, והמשרד מקדם 44 יוזמות נוספות, ובהן 19 מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית. 24 מהיוזמות (55%) עדיין בשלב התכנון, ולעמידה ביעדי 2040 נדרשות עוד 19 יוזמות חדשות.
- תכנון וקרקע. הרחבות מטמנות נתקעות בוועדות תכנון ובמחלוקות עם רשות מקרקעי ישראל. לפי "הארץ", קידמה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכניות להוספת קיבולת בגני הדס ובדודאים, אבל אלה עוד צריכות לחזור לוועדה המחוזית, ולכן לא יענו על צורך מיידי.
- שוק סגור. מבקר המדינה מצא פערים של עד כ-300% בין מחירי הכניסה למטמנות, ופערים של כ-100% בין המחירים שהמטמנות גובות מלקוחות שונים. לפי הדוח, יחידת הפיקוח על מחירים במשרד לא קידמה פיקוח על מחירי המובילים, וועדת המחירים לא המליצה על הסדרת תעריפי המטמנות.
- תמריצים שלא מכוונים. המבקר המליץ למשרד הפנים ולמרכז השלטון המקומי לבחון דרכים לעודד רשויות להפחית את עלות הטיפול בפסולת וגם להעלות את שיעור המחזור, כי הקצב הנוכחי אינו מספיק כדי לעמוד ביעדים.
הפתרון הזול ביותר לפסולת אורגנית הוא לא לייצר אותה. ועל היקף ההפסד שנוצר עוד לפני שהאוכל מגיע לפח כתבנו במאמר על פסולת מזון בישראל.
שאלות ותשובות
כמה מהפסולת בישראל נקבר במטמנות?
לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2025, כ-76% מהפסולת שנוצרה בישראל ב-2022 הוטמנו, מול כ-40% בממוצע ב-OECD. המשרד להגנת הסביבה מדווח על כ-4.8 מיליון טון פסולת עירונית שהוטמנו ב-2025.
האם נגמר המקום במטמנות?
לא בתוך חודשים, אבל הנפח מצומצם מאוד. לפי המבקר, 7.67 מיליון מטרים מעוקבים שנותרו בתחילת 2025 לא יספיקו לפסולת של עד סוף 2026. המשרד מצפה לשיפור בתחילת 2027 בזכות הרחבות, אך לפי "הארץ" מספטמבר 2026, מנהל מטמנת אפעה, שקולטת נתח גדול מהפסולת, כתב שייתכן שלא יוכל לקלוט את הפסולת של גוש דן אחרי סוף השנה.
מה אמור להיכנס לפח החום ומה קורה לו היום?
הפח החום נועד לפסולת אורגנית, ובראשה שאריות אוכל, שהן כ-39% מהפח הירוק לפי סקר המשרד. ניסיון להפיץ אותו ב-2009 נכשל, ולפי דיווח מאוגוסט 2020 רק רשויות בודדות המשיכו להפריד אורגני במקור. האסטרטגיה של המשרד מציבה יעד של הפרדה בכל הארץ עד 2030, אך התקנות שיאסרו הטמנה של אורגני גולמי לא קודמו עד ינואר 2025.
האם העלאת היטל ההטמנה מועילה?
לפי מבקר המדינה, לא: ההיטל עלה ב-34% בעשור, והמחזור עלה בכ-8 נקודות האחוז בלבד. משלמים עליו הרשויות, גם כשאין להן חלופה, וחלק ניכר מכספי הקרן הועבר לאוצר או מוקצה להתחייבויות עתידיות.
מקורות
- מבקר המדינה, "פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה – ביקורת מעקב" (דוח שלטון מקומי, יולי 2025), תקציר באנגלית. קישור
- Infospot, "מצוקת נפח ההטמנה תימשך השנה, אך צפויה להיפתר לאחר מכן" (28 בינואר 2026), על בסיס נתוני המשרד להגנת הסביבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, 27 בינואר 2026. קישור
- Haaretz, צפריר רינת, "Israel's Largest Landfill May Be Unable to Take Tel Aviv Area's Garbage by 2027" (16 בספטמבר 2026). קישור
- Infospot, "סקר הרכב הפסולת: 25% מהפסולת בפח הירוק היא פסולת אריזות שמקומה בפח הכתום" (6 באוגוסט 2025), על בסיס סקר המשרד להגנת הסביבה. קישור
- מעריב, יובל בגנו, "סקר הפסולת של המשרד להגנת הסביבה מציג כישלון חמור בהפרדת פסולת" (6 באוגוסט 2025). קישור
- מכון שמואל נאמן, אופירה איילון ושירה דסקל, "A retrospective on the national policy for municipal solid waste management in Israel 2007-2022" (מרץ 2023). קישור
- Infospot, "אתגרי הטיפול בפסולת עירונית" (28 במרץ 2023). קישור
- כלכליסט, שני אשכנזי, "יוקר המחיה מגיע לזבל: אין הצדקה להעלאת היטלי ההטמנה, ולו בשקל בודד" (22 בינואר 2023). קישור
- Ynet, אילנה קוריאל, "הפרדת פסולת: המשרד להגנת הסביבה חוזר לתוכנית שנכשלה". קישור
- The Times of Israel, סו סורקס, "Ministry releases plan to bring recycling up to European standards by 2030" (26 בינואר 2021). קישור
- Infospot, "פורסמה טיוטת תקנות לטיפול בפסולת אורגנית" (29 בספטמבר 2022). קישור
- Infospot, "המשרד להגנת הסביבה עוצר את מתקני השבת האנרגיה מפסולת" (6 באוגוסט 2020). קישור
- ModiinApp, "Changes in Recycling Services in Modiin – Orange Bin Replacing Brown Bin". קישור