ביום ראשון בערב, 15 בנובמבר, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד אוקטובר, והכלכלנים נתפסו לא מוכנים. הם ציפו לעלייה של כ-0.2%, והמדד ירד ב-0.1%. האינפלציה השנתית צנחה מ-1.6% ל-1.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאפריל 2021. כבר באותו ערב אפשר היה לקרוא כותרות על "סוף יוקר המחיה".
מי שעומד בקופה בסופרמרקט יודע שזה לא בדיוק מה שהוא מרגיש. 1.1% הוא קצב ולא רמה: הוא אומר שהמחירים עלו מעט בשנה האחרונה, ולא שהם נמוכים. ומתחת למספר הכולל מסתתרים שני סיפורים שונים לגמרי, אחד של מוצרים שנעשו זולים יותר ואחד של דיור שממשיך לדהור. הכתבה הזאת מפרקת את הנתון, מסבירה למה ירד, ומראה מה הוא משנה לכיס של משפחה רגילה.
כמה ירדה האינפלציה באוקטובר 2026, ולמה הכלכלנים טעו?
לפי הנתונים שפורסמו ב-TheMarker וב-ynet, מדד המחירים לצרכן ירד באוקטובר ב-0.1% לעומת ספטמבר, בעוד שרוב הכלכלנים ציפו לעלייה של 0.2%. בשנים עשר החודשים שעד אוקטובר עלה המדד ב-1.1% בלבד. בספטמבר הנתון עמד על 1.6%. האינפלציה של 1.1% היא הנמוכה ביותר בישראל מאז אפריל 2021, שבו עמדה על 0.8%.
התרשים מראה שהמגמה אינה חדשה. האינפלציה השנתית עמדה על 2.6% בדצמבר 2025, ירדה ל-1.8% בינואר, התייצבה על 1.9% בין מרץ למאי, ומאז נעה סביב 1.5%-1.6%. אוקטובר הוא קפיצה כלפי מטה בתוך ירידה ארוכה, לא מהפך.
ובכל זאת, יש גם הסבר טכני לקפיצה. האינפלציה השנתית משווה את אוקטובר השנה לאוקטובר אשתקד, ובאוקטובר 2025 המדד עלה ב-0.5%. כשחודש כל כך גבוה יוצא מחישוב שנים עשר החודשים, והחודש החדש נכנס עם ירידה קלה, השיעור השנתי נופל. כלכלנים קוראים לזה אפקט בסיס. על אותו מנגנון כתבנו כבר בניתוח מדד ספטמבר.
מה בעצם הוריד את המדד בחודש הזה?
הסעיפים שגררו את המדד כלפי מטה היו פירות טריים, שירדו ב-2.8%, והתחבורה, שירדה ב-1.4%. בתוך התחבורה בלטו נסיעות לחו"ל וטיסות פנים, שירדו ב-5.1%. לפי מאקו, הסעיף הזה לבדו הוריד את המדד בכ-0.23 נקודות אחוז, כלומר יותר מכל ירידת המדד החודשית.
בצד העולה נרשמו הלבשה והנעלה, שזינקו ב-4.1%, וירקות טריים, שהתייקרו ב-3.5%. גם תחזוקת הדירה עלתה ב-0.4%, וריהוט וציוד לבית ב-0.3%. קל לראות שמחודש בודד קשה לקרוא מגמה: סעיפים עונתיים נעים בקפיצות לשני הכיוונים.
גם סעיפים אחרים נעו כלפי מטה: שירותי דיור בבעלות הדיירים ירדו ב-0.5%, ומזון ללא פירות וירקות ב-0.3%. הנקודה חשובה: ירידה חודשית שנשענת על כמה סעיפים תנודתיים אינה מלמדת על שינוי עמוק בכלכלה.
האם המחירים באמת ירדו בשנה האחרונה?
כאן המספר הכולל מסתיר את התמונה המעניינת באמת. לפי מאקו, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.1% בשנה האחרונה, והדיור עצמו מהווה כרבע מהסל. במילים אחרות: אילולא הדיור, המחירים בישראל היו כמעט קפואים, ואפילו יורדים מעט.
הנתונים שמביא TheMarker מהלוח המלא של הלמ"ס מציגים סעיפים שנעשו זולים יותר בשנה שבין אוקטובר 2025 לאוקטובר 2026:
- נסיעות לחו"ל וטיסות פנים: ירידה של 7.5%.
- ריהוט וציוד לבית: ירידה של 4.2%.
- לחם, דגנים ומאפים: ירידה של 2.8%.
- שירותי תספורת וטיפוח: ירידה של 2.1%.
- תקשורת: ירידה של 1.1%.
הפער בין שני העולמות ברור: מוצרים וחבילות נסיעה נמצאים בשוק פתוח יחסית, ואילו דיור הוא שירות מקומי שאי אפשר לייבא.
מה קורה בדיור: ההנחה שלא מגיעה לשוכרים
הלמ"ס מדווחת שבאוקטובר שוכרים שחידשו חוזה שילמו 2.8% יותר, ושוכרים חדשים שנכנסו לדירה שילמו 5.5% יותר. הלמ"ס מדגישה שאלה קירובים לשינוי השנתי ולא לעלייה חודשית. הפער של 2.7 נקודות אחוז בין שוכר ותיק לשוכר חדש הוא מה שאנו מכנים "קנס המעבר". על הפער הזה והשלכותיו פירטנו בכתבה על שוק השכירות לשוכרים חדשים.
התמונה בשוק הרכישה הפוכה. מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן, ירד בהשוואה שנתית ב-1.5%, ובחודשים אוגוסט-ספטמבר ירד ב-0.2% לעומת יולי-אוגוסט. מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.7%, ומחיר העסקה הממוצע ברבעון השלישי עמד על כ-2.29 מיליון שקל, ירידה של 5.7% לעומת הרבעון השני, לפי TheMarker. הירידה אינה אחידה: בתל אביב המחירים ירדו ב-0.8% בחודש ובדרום ב-0.6%, ואילו בחיפה עלו ב-0.8% ובצפון ב-0.4%. כלומר מי שקונה מתחיל סוף סוף לראות מחירים יציבים או יורדים, ומי ששוכר עדיין משלם יותר. פירוט על הירידה במחירי הדירות מופיע במאמר מחירי הדירות בישראל ירדו בכל ששת המחוזות.
מה האינפלציה הנמוכה עושה לצמדי המדד שלכם?
כאן הנתון מתורגם לשקלים. כל הלוואה או חוזה הצמודים למדד המחירים מתעדכנים בהתאם לשינוי שלו. מי שלקח משכנתא בלי הצמדה לא מושפע, אבל מי שבתיק שלו יש מסלול צמוד מדד רואה את קרן החוב גדלה בקצב האינפלציה.
הנה המחשה פשוטה, חישוב שלנו ולא נתון רשמי: על קרן של מיליון שקל צמודה למדד, אינפלציה של 1.1% מוסיפה לחוב כ-11,000 שקל בשנה. באותה קרן, אינפלציה של 2.6%, כמו בדצמבר 2025, הייתה מוסיפה כ-26,000 שקל. ההפרש, כ-15,000 שקל בשנה, נשאר בכיס. החישוב מתעלם מהחזרים שמקטינים את הקרן, ולכן המספר בפועל נמוך יותר.
אותו היגיון חל על חוזי שכירות שיש בהם סעיף הצמדה, ועל התייקרויות שנקבעות לפי המדד. פירטנו, למשל, כיצד נקבעת עליית הארנונה ב-2027. בצד השני, חוסכים בפיקדונות צמודי מדד מקבלים פחות, ולכן ירידה באינפלציה פוגעת בהם.
מה זה אומר על הריבית של בנק ישראל?
הריבית עומדת על 3.25%. ynet מדווח שהיא נותרה ללא שינוי בהחלטה של סוף אוקטובר, אחרי שלוש הורדות רצופות. ההחלטה הבאה צפויה בעוד שבוע, ביום שני, 23 בנובמבר.
לפני הפרסום ציפו הכלכלנים להותרת הריבית על 3.25%, בהנחה שהאינפלציה תעמוד על 1.5%-1.6% בקירוב. לפי TheMarker, ההפתעה מקלה על הורדת ריבית, אבל שלושה גורמים עדיין מכבידים על ההחלטה:
- האינפלציה אמנם נמוכה, אבל עדיין בתוך יעד של 1% עד 3%, ואינה מתחת לו.
- העלאות ריבית צפויות בארה"ב עלולות להרחיב את הפער מול ישראל ולהחליש את השקל, והחלשות שקל מייקרת יבוא ועלולה להחזיר אינפלציה.
- אי-ודאות גיאופוליטית וביטחונית, ואי-ודאות תקציבית, בעיקר סביב תקציב הביטחון ומדיניותה של הממשלה הבאה.
ynet מוסיף שחטיבת המחקר של הבנק צופה שהריבית תישאר בטווח של 3%-3.25% בחצי השנה הקרובה, ותגיע ל-3% רק ברבעון השלישי של 2027. TheMarker מעריך שבנק ישראל עדיין עשוי להמתין. פירוט על מדיניות הבנק מופיע בכתבה על הורדות הריבית ומחזור המשכנתאות.
האם הלחץ על המחירים עוד יגיע מאחור?
יש סימן אזהרה אחד. לפי ice, מדד מחירי הייצור של התוצרת התעשייתית המקומית עלה באוקטובר ב-1.9%, ובשנים עשר החודשים האחרונים ב-5.1%, בין היתר בגלל קפיצה של 16.5% במחירי מוצרי הנפט המזוקקים. מחירי יצרנים נוטים להגיע בסופו של דבר גם לצרכנים, אם כי לא תמיד ולא במלואם. בנוסף, שני החודשים האחרונים, ספטמבר ואוקטובר, הורידו יחד את המדד ב-0.6% בקירוב, וקשה להניח שהקצב הזה יימשך.
מה לשים לב אליו בחודשים הקרובים?
שלושה דברים. ראשית, האם האינפלציה נשארת בתחתית הטווח או חוזרת לעלות בגלל השקל. שנית, האם השוכרים החדשים ימשיכו לשלם 5.5% יותר, שכן זה הסעיף שמחזיק את האינפלציה הכוללת מעל אפס. שלישית, האם הירידה במחירי הדירות תימשך, מה שיעביר בהדרגה את הלחץ מהקונים אל השוק כולו.
למשפחה רגילה המשמעות מעשית: סל הקנייה השוטף כמעט לא התייקר בשנה האחרונה, אבל ההוצאה הקבועה הגדולה ביותר, הדיור, עדיין עולה. מי שמחפש לחסוך כדאי שיבדוק קודם את המסלולים הצמודים במשכנתא ואת תנאי השכירות, ופחות את מחירי הירקות.
שאלות ותשובות
האם אינפלציה של 1.1% אומרת שהמחירים יורדים?
לא. אינפלציה חיובית פירושה שהמחירים עלו, אם כי באיטיות. בשנה שעד אוקטובר 2026 עלה המדד ב-1.1%. רק מדד ללא דיור ירד בשנה הזאת (ב-0.1%), לפי מאקו.
למה האינפלציה ירדה כל כך בבת אחת מ-1.6% ל-1.1%?
בעיקר בגלל ירידה של 0.1% במדד החודשי, שנכנסה לחישוב במקום עלייה של 0.5% באוקטובר 2025, שיצאה ממנו. זה אפקט בסיס. הירידה בנסיעות לחו"ל ובפירות תרמה גם היא.
האם בנק ישראל יוריד עכשיו את הריבית?
עדיין לא ידוע. ההחלטה הבאה צפויה ב-23 בנובמבר, לפי הודעת בנק ישראל. אחרי הנתון כלכלנים מדברים על אפשרות להורדה, אבל פער הריביות מול ארה"ב ואי-הוודאות הפוליטית והתקציבית עשויים להחזיק את הריבית במקומה.
מקורות
- "ירידה של 0.1% במדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר 2026", הודעה לתקשורת 362/2026, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 15.11.2026 – https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2026/362/10_26_362b.pdf
- "עלייה של 1.9% במדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים בחודש אוקטובר 2026", הודעה לתקשורת 359/2026, הלמ"ס, 15.11.2026 – https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2026/359/10_26_359b.pdf
- "שינוי במחירי שוק הדירות", הודעה לתקשורת 361/2026, הלמ"ס, 15.11.2026 – https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2026/361/10_26_361b.pdf
- "הפתעה במדד אוקטובר: ירד ב-0.1% והפיל את האינפלציה ל-1.1%; ירידה גם במדד מחירי הדירות", TheMarker, 15.11.2026 – https://www.themarker.com/news/macroeconomics/2026-11-15/ty-article/000001a1-dee6-d59b-a1f3-def6175a0000
- "מדד אוקטובר הפתיע והאינפלציה השנתית צנחה ל-1.1%; ירידה גם במחירי הדירות", ynet – https://www.ynet.co.il/economy/article/sqm15han4
- "האינפלציה ירדה ל-1.1%, מחירי הדירות ברצף ירידות היסטורי", מאקו (N12), 15.11.2026 – https://www.mako.co.il/news-money/2026_q4/Article-2ac5197fcefd1a1026.htm
- "הפתעה: מדד המחירים לצרכן יורד ב-0.1% – הורדת ריבית בדרך?", ice, 15.11.2026 – https://www.ice.co.il/finance/news/article/1137705
- "מדד המחירים לצרכן ספטמבר 2026 – ירידה של 0.5%", ישראל טיימס (כתבה קודמת, על נתוני הלמ"ס מ-15.10.2026) – /article/israel-cpi-september-2026-surprise-drop-inflation
- "סיכום דיוני הריבית – אוקטובר 2026" (ריבית ללא שינוי ב-3.25%, בהסכמת כל חברי הוועדה; ההחלטה הבאה ביום שני, 23.11.2026), בנק ישראל – https://boi.org.il/media/4d0dmgwj/סיכום-דיוני-הריבית-אוקטובר-2026.pdf
