וואן זירו הפסידה מיליארד שקל בארבע שנים – למה הבנקאות הדיגיטלית נתקעת בישראל

בסוף מרץ 2026 פרסם בנק וואן זירו את תוצאות 2025 שלו, ולראשונה זה נשמע כמעט כמו סיפור הצלחה: ההכנסות הוכפלו ל-109 מיליון שקל, ההפסד השנתי צנח ב-20% ל-214 מיליון שקל, ומספר הלקוחות טיפס ב-39% ל-180 אלף. המנכ"ל אייל גפני תיאר את זה כ"שנת הפעילות הטובה ביותר של הבנק מאז ההשקה בסוף 2022". זו אכן הייתה שנה טובה – ביחס לעצמה. אבל צריך לזכור מה קדם לה: מאז שהבנק, שבבעלות פרופ' אמנון שעשוע ממייסדי מובילאיי, יצא לדרך, הוא הספיק לצבור כ-1.1 מיליארד שקל הפסדים מצטברים, ובעליו נאלצו להזרים לתוכו כ-1.3 מיליארד שקל – כולל כ-500 מיליון שקל מכיסו הפרטי של שעשוע.

זה בדיוק המתח שמגדיר את הפרק הישראלי בסיפור הגלובלי של "בנקאות דיגיטלית משבשת". בעולם, נאו-בנקים כמו רבולוט הבריטי ונובנק הברזילאי צמחו מסטארט-אפים לענקיות פיננסיות שמתחרות ראש בראש עם הבנקים הוותיקים. בישראל, ארבע שנים אחרי שהמפקח על הבנקים נתן לראשונה מזה 45 שנה רישיון לבנק חדש, התוצאה היא בנק דיגיטלי אחד שעדיין לא הגיע לאיזון, ובנק שני – בנק אש של ניר צוק – שעדיין פועל בהזמנה בלבד ולא נפתח לציבור הרחב. זה לא סיפור על חוסר יכולת טכנולוגית, אלא בדיקת מציאות עסקית על מה שבאמת נדרש כדי לשבור שוק בנקאי מרוכז.

כמה לקוחות יש לבנק דיגיטלי ישראלי, לעומת רבולוט ונובנק?

הפער בסדרי גודל הוא כנראה הנתון החד ביותר בסיפור הזה. נובנק, שהחל את דרכו כסטארט-אפ ברזילאי ב-2013, סיים את 2025 עם 131 מיליון לקוחות ו-16.3 מיליארד דולר הכנסה שנתית – והוא כיום הבנק הדיגיטלי הרווחי והגדול בעולם, גם במספרי לקוחות וגם ברווח. רבולוט הבריטי הכריז על 70 מיליון לקוחות בינואר 2026, ולפי דיווחים מיולי אותה שנה כבר הגיע לכ-75 מיליון לקוחות ברחבי העולם, לצד הערכת שווי פרטית של כ-75 מיליארד דולר לקראת הנפקה אפשרית בבורסה. גם מונזו הבריטי, שנחשב שחקן קטן יחסית בין השלושה, מגיע ל-12.1 מיליון לקוחות ולשווי של כ-4.5 מיליארד ליש"ט (כ-5.9 מיליארד דולר) בגיוס האחרון שהוביל אלפאבית, חברת האם של גוגל.

מול המספרים האלה, 180 אלף הלקוחות של וואן זירו – הבנק הדיגיטלי היחיד בישראל שכבר פתוח לציבור הרחב – הם טיפה בים, גם בהתחשב בגודל האוכלוסייה היחסי (כ-10.3 מיליון תושבים בישראל מול כ-214 מיליון בברזיל וכ-70 מיליון בבריטניה). וואן זירו עצמו מציג את המספרים אחרת: לפי החברה, הוא אחראי לכ-30% מהצמיחה נטו בחשבונות עו"ש קמעונאיים חדשים במערכת הבנקאית הישראלית מאז 2021 – טענה שמעידה יותר על כמה שהשוק הישראלי כולו נייח, מאשר על כמה וואן זירו עצמו גדול.

למה וואן זירו עדיין לא הגיע לאיזון אחרי ארבע שנים?

הבעיה של וואן זירו היא לא צמיחה – היא רווחיות. בנק בלי סניפים חוסך בעלויות שכירות וכוח אדם מול הדלפק, אבל הוא לא חוסך כמעט כלום בעלויות אחרות שבנקאות דורשת: תשתיות מחשוב ורגולציה של בנק מלא, לא של פינטק. דוח 2025 מציג את שתי שורות ההוצאה הגדולות ביותר של הבנק: כ-48 מיליון שקל על מחשוב, וכ-35 מיליון שקל על שיווק – סעיף שממחיש בדיוק את אחד ההיגדים המרכזיים של הכתבה הזו: כדי לגרום ללקוח ישראלי לעזוב את הבנק שבו הוא נמצא כבר עשרות שנים, צריך להשקיע הרבה כסף בשכנוע שלו, לא רק בבניית מוצר טוב. סך ההוצאות של הבנק ב-2025 עמד על 311 מיליון שקל – ירידה זעירה של 1% בלבד לעומת 2024, כלומר גם כשההפסד מצטמצם, בסיס העלות כמעט לא זז.

התוצאה מורגשת גם בשוק ההון. כשוואן זירו יצא בנובמבר 2025 לגיוס הון חדש, הוא ביקש שווי של 360 מיליון דולר לפני הכסף עבור 60-90 מיליון דולר נוספים. משקיעים מוסדיים ישראליים, כך דווח, לחצו לכיוון שווי נמוך בהרבה – 200 עד 250 מיליון דולר – נמוך אפילו מהשווי של 320 מיליון דולר שבו כבר גויס כסף בדצמבר 2021, ארבע שנים קודם לכן. כלומר: בזמן שרבולוט יותר מהכפיל את שוויו מאז 2021 (מ-33 מיליארד ל-75 מיליארד דולר), וואן זירו עמד בפני סיבוב גיוס אפשרי בשווי נמוך מזה שהיה לו כבר לפני ארבע שנים. הסיבות שציינו המשקיעים: ההפסדים המצטברים, וגם מנגנון המרה פנימי (SAFE) שמאפשר לשעשוע להמיר חוב למניות בהנחה של כ-40% ביחס לגיוס עתידי – תנאי שמדאיג משקיעים חדשים.

האם הכסף שמופקד בבנק דיגיטלי בישראל בכלל מבוטח?

זו אולי השאלה הפחות מדוברת בסיפור הזה, ובדיוק בגלל זה היא חשובה. בניגוד לארצות הברית, שבה ה-FDIC מבטח פיקדונות עד 250 אלף דולר בכל בנק, ולרוב מדינות אירופה, שם קיים מנגנון חוקי דומה, בישראל אין שום חוק ביטוח פיקדונות. הכסף שמופקד בכל בנק ישראלי – ותיק כמו חדש – אינו מבוטח באופן פורמלי; מה שקיים הוא ערבות ממשלתית משתמעת, לא כתובה, שמבוססת בעיקר על תקדים: המדינה התערבה בעבר לפצות לקוחות שניזוקו ממשברים בנקאיים. הצעות חוק להקמת מנגנון ביטוח פיקדונות עולות ויורדות מאז 1969, ואף אחת מהן לא הבשילה לחוק.

זה אומר שהלקוח הישראלי לא באמת בוחר בין "בנק מבוטח" לבין "בנק לא מבוטח" – הוא בוחר בין מוסד ותיק עם היסטוריה של עשרות שנים, שבמובלע נתפס כ"גדול מכדי ליפול", לבין בנק חדש בן ארבע שנים שעדיין מפסיד כסף. במדינה שבה גם ככה אין רשת ביטחון פורמלית, האינטואיציה של רוב הציבור היא להישאר עם הגודל והוותק כתחליף לביטחון – בדיוק ההפך מהדינמיקה שבה במדינות עם ביטוח פיקדונות מלא, לקוח יכול לעבור בלי חשש לבנק דיגיטלי קטן, כי המדינה ערבה לכסף שלו בכל מקרה.

למה ישראלים לא עוזבים את הבנק שלהם, גם כשקל לעבור?

בנק ישראל בעצמו ניסה לפתור את בעיית האינרציה הזו ברמה הרגולטורית: בספטמבר 2021 הוא השיק את רפורמת "מעבר בקליק", המאפשרת ניוד מלא ומקוון של חשבון בנק בלי עלות. שלוש שנים לתוך הרפורמה, נכון לינואר 2025, הוגשו אליה כ-318 אלף בקשות ניוד, מתוכן כ-70% אכן הושלמו בפועל – כלומר כ-225 אלף חשבונות עברו בין בנקים. זה נשמע הרבה, עד שמציבים את זה מול המכנה: בישראל יש כ-7.6 מיליון חשבונות בנק של משקי בית, כך שגם אחרי שלוש שנות רפורמה ייעודית שהמדינה תקצבה ופרסמה במיוחד כדי לעודד תחרות, רק כ-2.9% מהחשבונות בכלל זזו.

התמונה הרחבה עוד יותר קיצונית: חמש קבוצות הבנקאות הגדולות בישראל – הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי – שולטות יחד בכ-95% מנכסי המערכת הבנקאית, והממונה על התחרות אף הכריזה עליהן רשמית כ"קבוצת ריכוז" (בנק ישראל עצמו התנגד לצעד וכינה אותו "קיצוני ולא מידתי"). כ-86% מהלקוחות בישראל מנהלים את הפיקדונות שלהם באותו הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם – כלומר הרוב המכריע לא רק לא עוזב, הוא אפילו לא מפזר את הכסף בין מוסדות. וכאן נכנס לתמונה גורם שקשה לכמת אבל קל להבחין בו: מרבית הישראלים עדיין קושרים "בנק" לפקיד, לסניף וליכולת להיכנס פיזית ולדבר עם מישהו כשמשהו משתבש – בדיוק החוויה שבנק דיגיטלי, מהגדרתו, לא מציע. שילוב של היעדר ביטוח פיקדונות, אמון גבוה יחסית במוסדות ותיקים, ותרבות של "למה לעבור אם זה עובד", הופך את המרוץ של כל בנק דיגיטלי חדש להרבה יותר יקר ואיטי משהיה בבריטניה או בברזיל.

בנק אש של ניר צוק: השחקן השני שעדיין לא באמת הגיע

אם וואן זירו הוא מקרה הבוחן לשאלת הרווחיות, בנק אש (esh) הוא מקרה הבוחן לשאלת קצב הכניסה לשוק. הבנק, שקיבל רישיון בנקאי מבנק ישראל בדצמבר 2022 והוקם על ידי היזמים יובל אלוני, אלכס ליברנט ושיר רענן לצד המשקיע ניר צוק, מייסד פאלו אלטו נטוורקס, מציע רעיון עסקי שונה לגמרי מוואן זירו: "חלוקה שווה" של מחצית מהכנסות הריבית על פיקדונות העו"ש בחזרה ללקוחות, בלי עמלות וללא דמי ניהול בכלל. זהו ניסיון ישיר לתקוף את מודל הרווחים המסורתי של הבנקים – הריבית שהבנק גובה על אשראי מול הריבית האפסית שהוא משלם על עו"ש.

אבל נכון לאמצע 2026, ארבע שנים אחרי קבלת הרישיון, בנק אש עדיין פועל במתכונת מוזמנים בלבד: מאות לקוחות שהצטרפו בשלב הבדיקה יכולים להזמין אחרים, אך אין עדיין פתיחה מלאה ורשמית לציבור הרחב. זה לא בהכרח כישלון – זו תזכורת לכמה זמן לוקח, גם עם רישיון בנקאי מלא ביד וגם עם משקיע בגודל של צוק מאחורי הפרויקט, לפתוח בנק חדש בישראל בזהירות שהרגולציה הבנקאית דורשת. בעולם שבו רבולוט ונובנק הצליחו לצרף עשרות מיליוני לקוחות תוך שנים ספורות, קצב הכניסה הישראלי – שנתיים של פיילוט סגור לפני שמדברים בכלל על השקה ציבורית – הוא עדות נוספת לכך שהמכשול המרכזי בישראל אינו טכנולוגי, אלא רגולטורי ותרבותי כאחד.

מה זה בעצם אומר, במספרים, לבנות בנק בלי סניפים

יש הנחה שגויה ונפוצה: שבנק בלי סניפים הוא בהכרח בנק זול להפעלה. המספרים של וואן זירו מוכיחים את ההפך. בנק מלא – גם דיגיטלי – חייב לעמוד בדרישות הון, ניהול סיכונים, ציות ומחשוב ברמה זהה לבנק הגדול ביותר במדינה, בלי הכנסה מקבילה מדמי ניהול וסניפים שהבנקים הוותיקים גובים כבר עשרות שנים ממאגר לקוחות ענק. וכשמוסיפים לכך את עלות הרכישה של כל לקוח חדש – שיווק ותמריצים כדי לגרום למישהו לעבור מהבנק שהוא מכיר – מתקבל מודל שבו הדרך לרווחיות ארוכה בהרבה ממה שנראה בעת ההשקה. בנק ישראל עצמו מתמודד היום עם דילמה דומה ביחס לשקל הדיגיטלי: חשש מבוסס-נתונים שמעבר גדול מדי של כסף מחוץ למודל הבנקאות המסורתי עלול לפגוע ברווחיות המערכת כולה. וואן זירו ואש הם ההוכחה החיה, בזעיר אנפין, לכמה שהחשש הזה מוצדק – וגם לכמה שקשה, בפועל, להגיע לשם.

הפרדוקס הגדול הוא שדווקא הבנקים הוותיקים לא מתעלמים מהאיום: חלקם כבר משלבים שירותים דיגיטליים מתקדמים, כולל גישה ישירה לנכסים דיגיטליים, בדיוק כדי לסתום את הפער שבגללו וואן זירו ואש בכלל קמו. מקצת מהחיכוך הזה כבר מורגש גם בעולם הקריפטו הישראלי, שבו לקוחות תלויים במדיניות משתנה של בנקים ותיקים, ולא בהכרח בבנק דיגיטלי חדש. במקום שוק שבו נאו-בנק "משבש" ענקית ותיקה, ישראל מקבלת גרסה מקומית עדינה יותר: הענקיות מאמצות את הכלים הדיגיטליים בעצמן, מהר מספיק כדי לא לאבד לקוחות, בזמן שהאתגרים המבניים – היעדר ביטוח פיקדונות, ריכוזיות קיצונית ועלות רכישת לקוח גבוהה – ממשיכים להאט כל שחקן חדש.

שאלות ותשובות

כמה לקוחות יש לבנק וואן זירו נכון לסוף 2025?

לפי הדוח השנתי שפרסם הבנק במרץ 2026, וואן זירו הגיע לכ-180 אלף לקוחות בסוף 2025 – עלייה של כ-39% לעומת כ-130 אלף לקוחות בסוף 2024. הפיקדונות בבנק גדלו באותו קצב, מ-2.6 מיליארד שקל ל-3.6 מיליארד שקל.

האם הכסף בבנק דיגיטלי בישראל מוגן פחות מכסף בבנק גדול וותיק?

מבחינה רשמית, לא – בישראל אין כלל חוק ביטוח פיקדונות, כך שגם בבנק הגדול ביותר וגם בבנק דיגיטלי חדש הכסף אינו מבוטח פורמלית. בפועל, ההבדל הוא בעיקר תחושתי: מוסד ותיק נתפס כבטוח יותר בזכות היסטוריה וגודל, לא בזכות מנגנון משפטי שונה.

למה בנק אש של ניר צוק עדיין לא פתוח לכל הציבור?

הבנק קיבל רישיון בנקאי מלא כבר בדצמבר 2022, אך נכון לאמצע 2026 הוא עדיין פועל במתכונת הזמנות בלבד ממשתתפי הפיילוט. זו דוגמה לפער בין קבלת רישיון רגולטורי לבין השקה מסחרית מלאה בשוק בנקאי שמפוקח בקפדנות.

למה רבולוט ונובנק הצליחו בעולם ובנקים דיגיטליים ישראליים עדיין לא?

בעיקר בגלל הבדלי מבנה שוק: ישראל היא כלכלה קטנה יחסית עם חמש קבוצות בנקאיות ששולטות בכ-95% מהנכסים, ללא חוק ביטוח פיקדונות שמקל על מעבר לבנק חדש, ועם שיעור ניוד חשבונות נמוך של כ-2.9% בלבד גם אחרי רפורמה ממשלתית ייעודית לעידוד תחרות.

מקורות

1. ONE ZERO: ההכנסות הוכפלו ל-109 מיליון שקל – ביזפורטל, 30.3.2026.
2. דוחות וואן זירו 2025: צמיחה בלקוחות וצמצום משמעותי בהפסד – כלכליסט, מרץ 2026.
3. 268 מיליון שקל ב-2024: בנק וואן זירו מצמצם הפסדים, הבעלים הזרימו 1.3 מיליארד שקל מאז הקמתו – TheMarker, 26.3.2025.
4. וואן זירו "שרף" כבר 65% מהכסף שהושקע בו: הפסיד 620 מיליון שקל מאז הוקם – כלכליסט, 2024.
5. One Zero cumulative losses mount to NIS 800m – Globes, 27.3.2024.
6. One Zero seeks $60-90 million as investors push back on its $360 million valuation – Calcalist Tech, 30.11.2025.
7. Digital bank One Zero raises another $62 million at $320 million valuation – Calcalist Tech, 5.2.2023.
8. בנק ישראל אישר הקמת בנק דיגיטלי נוסף – של ניר צוק – PC.co.il.
9. אש ישראל, הבנק הדיגיטלי החדש של ניר צוק, קיבל רישיון מבנק ישראל – כלכליסט.
10. Israel's newest digital bank to start offering zero-fee accounts in early 2026 – Times of Israel, 2025.
11. Israeli Billionaire Zuk's Bank to Split Revenue With Customers – Bloomberg, 15.9.2025.
12. ריכוזיות בנקאית: 5 בנקים שולטים ב-95% מהשוק הישראלי – מיטב לימוד עצמי.
13. הממונה על התחרות קובעת: חמשת הבנקים הגדולים הם "קבוצת ריכוז" – ערוץ 10.
14. כרבע מיליון לקוחות העבירו עד כה את הפעילות הפיננסית שלהם מבנק לבנק באמצעות רפורמת "מעבר בקליק" – בנק ישראל, 13.1.2025.
15. כ-225 אלף לקוחות עברו חשבון בנק דרך רפורמת "מעבר בקליק" – כלכליסט.
16. מדוע בישראל לא מבטחים את פיקדונות הבנקים? – גלובס.
17. Nubank closed 2025 with 131 million customers and $16.3 billion revenue – Business of Apps, 2026 (נתוני נובנק ורבולוט).
18. A $75 billion valuation, 75 million global customers and on its way to America – Fortune, 3.7.2026.
19. Monzo Bank: number of customers – Statista, 2026.