באיכילוב יש היום, נכון ליולי 2026, מתחם ניתוח שלא קיים בשום מקום אחר בישראל: אולם ייעודי אחד ובו שלושה רובוטים כירורגיים בו-זמנית – שני מכשירי דה וינצ'י ורובוט יוגו אחד של מדטרוניק. במרכז הרפואי בני-ציון בחיפה, לעומת זאת, יש רובוט דה וינצ'י בודד – וגם אותו קיבל בית החולים לא מתקציב המדינה, אלא בתרומה של קרן הלמסלי האמריקאית, בעלות של כ-2.6 מיליון דולר. שני בתי החולים ציבוריים. שניהם מציעים, על הנייר, את אותה זכות לטיפול. אבל המרחק בין "שלושה רובוטים באולם אחד" לבין "רובוט יחיד שהגיע בחסד תורם" הוא בדיוק המקום שבו מתחיל הסיפור האמיתי של הניתוח הרובוטי בישראל.
כי בעוד שהשיח הציבורי על רובוטים כירורגיים נוטה להתמקד בפלא הטכנולוגי – זרועות מדויקות, מצלמה תלת-ממדית, ידיים שלא רועדות – השאלה שכמעט אף אחד לא שואל היא מי בכלל מגיע לשכב על השולחן שלהם. התשובה, כפי שהיא מצטיירת מבדיקה של בתי החולים, המחקר הרפואי והמימון, מורכבת הרבה יותר מ"רפואה מתקדמת לכולם": היא סיפור על ריכוז גיאוגרפי, על מדיניות תמחור שלא מבחינה בין ניתוח רובוטי לניתוח רגיל, ועל ביטוח משלים שקובע לא פעם מי בכלל שואל את השאלה מלכתחילה.
כמה רובוטים לניתוח יש בישראל בכלל, ואיפה הם יושבים
התשובה הכנה היא שאף גוף בישראל, כולל משרד הבריאות, לא מפרסם מפקד ארצי מעודכן ומלא של כל מכשירי הרובוט הכירורגי בבתי החולים. מה שכן ניתן לשחזר, מתוך פרסומי בתי החולים עצמם ומדיווחים עיתונאיים, הוא רשימה של מוסדות שבהם התיעוד מאשר בבירור קיום תוכנית ניתוחים רובוטית פעילה: איכילוב (סוראסקי), שיבא (תל השומר), רבין (בילינסון), סורוקה, רמב"ם ושערי צדק – ששת בתי החולים הציבוריים הגדולים ביותר בישראל, כולם ממוקמים במרכז הארץ, בחיפה או בבאר שבע. שערי צדק, למשל, רכש את הדגם המתקדם ביותר של דה וינצ'י עוד ביוני 2016, וגייס לשם כך את ד"ר דוד גרשבאום, עולה מארה"ב שהגיע כבר עם ניסיון של למעלה מ-2,000 ניתוחים במכשיר. באותו בית חולים גם בוצע ניתוח ראשון מסוגו בישראל – תיקון היצרות במוצא אגן הכליה בעזרת הרובוט, בתינוק בן 11 חודשים.
מתחת לשש הענקיות האלה המצב נראה אחרת לגמרי. בני-ציון, בית חולים ממשלתי-ציבורי בחיפה שקטן משמעותית מרמב"ם השכן, קיבל את הרובוט היחיד שלו רק בזכות תרומה פילנתרופית – לא כחלק מתוכנית השקעה ממשלתית שיטתית בציוד רפואי יקר. זה בדיוק המנגנון שממחיש את הפער: כשההחלטה על מי מקבל רובוט תלויה בעיקר במי שיש לו קרן ידידים אמריקאית פעילה, התוצאה היא לא תכנון בריאותי שוויוני, אלא מפה שנקבעת בין השאר לפי מזל גיוס כספים. מנגד, בשוק הפרטי התמונה שונה בתכלית: אסותא מפעילה ניתוחים רובוטיים בארבעה סניפים – רמת החייל, ראשון לציון, חיפה ובאר שבע – ולצדה הרצליה מדיקל סנטר, שני הגופים הפרטיים המובילים שמציעים רובוטים באורולוגיה, גינקולוגיה וכירורגיה כללית למי שמשלם, בלי תלות בתרומות. נתון היסטורי אחד, מ-2019, מציין שהרובוט הראשון הגיע לישראל כבר ב-2008, ושעד אותה שנה השתמשו בו באופן שוטף ב-11 בתי חולים ברחבי הארץ – מספר שכנראה גדל מאז, אך שאין לו כיום עדכון רשמי ומדויק.
לאילו ניתוחים בעצם משתמשים ברובוט
התחום שבו הטכנולוגיה השתרשה הכי עמוק הוא אורולוגיה, ובראשה כריתת ערמונית בגלל סרטן. זה כבר לא "אפשרות" אלא, לפי גורמים בתעשייה ובספרות הרפואית, השיטה השכיחה ביותר להסרת ערמונית ברוב העולם המפותח. לצידה מתבצעות באמצעות רובוט גם כריתות כליה, ניתוחי גינקולוגיה כמו כריתת רחם וטיפול באנדומטריוזיס, ניתוחי מעי גס וחלחולת, ניתוחי בית חזה וניתוחי כירורגיה כללית כמו כריתת כיס מרה ותיקוני בקע. איכילוב, למשל, מדווח על שימוש ברובוטים שלו באורולוגיה, כירורגיה כללית, ראש-צוואר, בית חזה וגינקולוגיה כאחד – כלומר לא מדובר בטכנולוגיית-נישה לתחום אחד, אלא בתשתית שמשרתת חלק ניכר מהמחלקות הכירורגיות הגדולות בבית חולים.
מה ההוכחות באמת אומרות, מעבר לרעש השיווקי
וכאן מגיע החלק שהשיווק נוטה לדלג עליו: ברוב תחומי הניתוח הרובוטי, איכות הראיות שתומכת ביתרון קליני אמיתי – לא רק דיוק טכני – הרבה יותר דלה ממה שהפרסום מרמז. הדוגמה החדה ביותר היא דווקא בכריתת ערמונית, התחום שבו הטכנולוגיה הכי מבוססת: ניסוי אקראי ומבוקר של פרופ' ג'ון יאקסלי ועמיתיו, מבית החולים פרינסס אלכסנדרה באוסטרליה, חילק 326 גברים אקראית בין כריתה פתוחה לכריתה רובוטית ופרסם את תוצאותיו בלנצט ב-2016 ובלנצט אונקולוג'י ב-2018. הממצא: החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בתפקוד השתן ובאיכות החיים כעבור 12 שבועות בין שתי הקבוצות, ואף זיהו מגמה – לא מובהקת סטטיסטית – לשיעור גבוה יותר של שוליים כירורגיים חיוביים דווקא בקבוצה הרובוטית. במילים אחרות: הניסוי האקראי הגדול והאיכותי ביותר שבדק את הטכניקה הזאת מול ניתוח פתוח לא הצליח להראות יתרון תפקודי או אונקולוגי ברור, בדיוק בתקופה שבה הרובוט כבר הפך לשיטה הדומיננטית בעולם.
בתחומים אחרים התמונה דומה או פחות טובה. סקירות שיטתיות על ניתוחי מעי גס וחלחולת מצאו שברוב מדדי התוצאה – דלקות פצע, פתיחה מחדש של תפר המעי, זיהומים – אין הבדל מובהק בין גישה רובוטית ללפרוסקופית, למעט שיעור נמוך יותר של מעבר לניתוח פתוח באמצע הניתוח הרובוטי. בניתוחי בית חזה ובריאטריה, כמות הניסויים האקראיים עוד יותר דלה, ורוב הספרות מבוססת על מחקרים תצפיתיים ולא השוואתיים. מנתח כללי ואונקולוגי בכיר באיכילוב, ד"ר פביאן גרשטנהבר, תיאר בראיון להארץ בספטמבר 2024 בדיוק את הפער הזה מנקודת המבט הישראלית: לדבריו, בעוד שבארצות הברית חברות הביטוח הפרטיות מתגמלות בתי חולים בשיעור גבוה יותר על כל ניתוח שמבוצע ברובוט, בישראל משרד הבריאות אינו מבחין בתמחור שלו בין ניתוח רובוטי לניתוח בגישה אחרת – עובדה שמחייבת את בתי החולים "לספוג כלכלית" בעצמם את עלויות עקומת הלמידה של הצוותים החדשים.
מהעבר השני של האוקיינוס, המספרים תומכים בדיוק בטענה הזאת. מחקר ארצי אמריקאי שפורסם ב-2023 בכתב העת Surgery ובחן כמעט תשעים אלף ניתוחי בטן בין 2012 ל-2019 – בהם כריתת קיבה, כריתת כיס מרה, כריתת מעי גס, תיקון בקע וכריתת רחם – מצא שעלות האשפוז הממוצעת בגישה הלפרוסקופית עמדה על כ-16,000 דולר, לעומת כ-18,300 דולר בגישה הרובוטית. הפער הזה לא רק לא הצטמצם עם הזמן; הוא התרחב, מכ-1,600 דולר ב-2012 לכ-2,600 דולר ב-2019. מנגד, השיפור הקליני שקיבלו תמורת הפרש המחיר הזה היה צנוע: ירידה של 2.2 נקודות אחוז בשיעור הסיבוכים (9.4% מול 11.6%) וקיצור של כ-0.7 יום באשפוז. עוד ב-2016 ניסח זאת גייל ווילנסקי, כלכלנית בריאות אמריקאית בכירה, במאמר ב-Milbank Quarterly: מכשיר דה וינצ'י בודד עולה כ-2 מיליון דולר לרכישה, ועוד 3,000 עד 6,000 דולר לניתוח על ציוד מתכלה – ובניתוחי רחם, למשל, מצאה אז שהגישה הרובוטית הוסיפה כ-2,000 דולר לעלות בלי לשפר את התוצאה הקלינית בהשוואה ללפרוסקופיה.
מי בפועל משלם על זה בישראל
זו בדיוק הנקודה שבה נסגר המעגל הישראלי. אם משרד הבריאות לא מתגמל בתי חולים ציבוריים יותר על ניתוח רובוטי, ואם המכשיר עצמו עולה מיליוני דולרים לרכישה ועוד סכום משמעותי לתחזוקה שוטפת ולציוד מתכלה לכל ניתוח, אז לבית חולים ציבורי אין למעשה שום תמריץ כלכלי להרחיב את השימוש ברובוט מעבר למספר מצומצם של מקרים – אלא אם מישהו אחר מממן את זה. במקרה של בני-ציון, זו הייתה קרן פילנתרופית. במקרים אחרים, זה בית חולים גדול ועשיר יחסית כמו איכילוב או שיבא, שיכול לספוג את העלות מתוך תקציב רחב יותר ומתוך מעמד כמרכז רפואי-אקדמי מוביל. במקביל, בשוק הפרטי – ובראשו אסותא והרצליה מדיקל סנטר – התמונה הפוכה לגמרי: שם המטופל, או הביטוח שמלווה אותו, הוא זה שמממן ישירות את השימוש ברובוט, בלי תלות בתמחור הציבורי ובלי תלות בתרומות.
וכאן נכנס לתמונה שחקן שלישי: הביטוח המשלים של קופות החולים, המוכר כשב"ן. שירותי הבריאות הנוספים האלה – "מושלם" בכללית, "זהב" ו"שלי" במכבי, "עדיף" ו"שיא" במאוחדת – מאפשרים למבוטח לבחור מנתח ובית חולים ספציפיים, כולל מסלול ניתוח פרטי, לרוב בלי השתתפות עצמית משמעותית מעבר לדמי החבר החודשיים. בפועל, מבוטח עם הביטוח המשלים הנכון יכול לבחור מראש, במסגרת מסלול הניתוח הפרטי, כירורג שמנתח ברובוט ובית חולים שבו יש רובוט – בעוד מטופל שמסתמך רק על סל הבריאות הבסיסי תלוי בשאלה אם בית החולים שאליו הוא הופנה גיאוגרפית מחזיק בכלל את הטכנולוגיה, ואם יש בו תור פנוי אליה.
הפער בתורים שכבר מלווה את כל המערכת
הריכוז הזה לא נולד בחלל ריק – הוא רק גרסה חדה יותר של דפוס ותיק במערכת הבריאות הישראלית. דו"ח משרד הבריאות שפורסם ביולי 2026 חשף פערים חדים בזמני המתנה לניתוחים אלקטיביים בין מרכז לפריפריה: ניתוח "כפתור" (גסטרוסטומיה), לדוגמה, נמשך כשבוע בהמתנה באיכילוב – אותו בית חולים עם שלושת הרובוטים – לעומת כארבעה חודשים בסורוקה. משרד הבריאות עצמו לא מפרסם פילוח דומה ספציפית לניתוחים רובוטיים, אבל סביר להניח שהדפוס הכללי חוזר על עצמו גם כאן, ובוודאי כשהמוסדות שמובילים בטכנולוגיה הם פחות או יותר אותם מוסדות שמובילים גם בזמני המתנה קצרים יותר בכלל. בדקנו בעבר איך נראה הפער הזה במדדי איכות ובכמות הציוד הרפואי בין בתי החולים בישראל, ובממדים רבים – ממספר מכשירי ההדמיה ועד תקני הרופאים – ישראל כולה נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD, מה שהופך כל משאב יקר ומוגבל, רובוט כירורגי בכללם, לזירת תחרות פנימית על מי מקבל אותו קודם.
התוצאה המצטברת היא מערכת דו-שכבתית לא רשמית: לא שכבה שנקבעת בחוק, אלא כזו שנוצרת בפועל מצומת של שלושה גורמים – היכן המטופל גר, אם יש לו שב"ן שמכסה ניתוח פרטי, ואם המחלה שלו בכלל נכנסת לאחד התחומים שבהם הראיות המדעיות תומכות בשימוש ברובוט. וזה בדיוק המקום שבו הסיפור הזה דומה יותר משנדמה לפער שנחשף גם בתחום אחר של רפואה טכנולוגית, בינה מלאכותית לאבחון הדמיה: טכנולוגיה יקרה ומרשימה מתפשטת מהר יותר מהיכולת של המערכת – ולעיתים גם מהיכולת של המדע – לוודא שהיא באמת משנה לטובה את מה שקורה למטופל בסוף.
שאלות ותשובות
האם הוכח מדעית שניתוח רובוטי טוב יותר מניתוח רגיל?
זה תלוי מאוד בסוג הניתוח. בכריתת ערמונית, שבה הטכנולוגיה הכי נפוצה, הניסוי האקראי המבוקר הגדול ביותר שהשווה אותה לניתוח פתוח (יאקסלי ועמיתיו, לנצט 2016 ולנצט אונקולוג'י 2018, 326 גברים) לא מצא הבדל מובהק בתפקוד השתן או באיכות החיים כעבור 12 שבועות. בניתוחי מעי גס, רחם וכיס מרה, סקירות שיטתיות מוצאות בעיקר תוצאות דומות ללפרוסקופיה, עם יתרונות צנועים בלבד כמו פחות מעבר לניתוח פתוח.
כמה עולה ניתוח רובוטי, ומי משלם על ההפרש בישראל?
מכשיר דה וינצ'י בודד עולה כ-2 עד 2.6 מיליון דולר לרכישה, בתוספת עלויות תפעול וציוד מתכלה של אלפי דולרים לכל ניתוח. לפי דיווח של מנתח בכיר באיכילוב, משרד הבריאות בישראל אינו מתגמל בתי חולים בתעריף גבוה יותר על ניתוח שמבוצע ברובוט, כך שבתי חולים ציבוריים נאלצים לספוג את ההפרש בעצמם – או להישען על תרומות, כפי שקרה במרכז הרפואי בני-ציון בחיפה.
אילו בתי חולים בישראל מפעילים כיום ניתוחים רובוטיים?
בין בתי החולים הציבוריים המובילים ניתן למנות את איכילוב, שיבא, רבין (בילינסון), סורוקה, רמב"ם ושערי צדק. איכילוב מפעיל את המתחם המקיף ביותר בארץ – שלושה רובוטים באולם ניתוח ייעודי אחד, נכון ל-2026. בשוק הפרטי, אסותא מבצעת ניתוחים רובוטיים בארבעה סניפים, לצד הרצליה מדיקל סנטר.
איך משפיע ביטוח משלים (שב"ן) על הסיכוי לעבור ניתוח רובוטי?
שב"ן מאפשר למבוטחים לבחור מראש מנתח ובית חולים ספציפיים במסלול פרטי. בפועל, מטופל עם שב"ן מתאים יכול לבחור ישירות כירורג שמנתח ברובוט, בעוד מטופל שמסתמך רק על סל הבריאות הבסיסי תלוי בשאלה אם בית החולים הגיאוגרפי שלו מחזיק ברובוט, ובזמינות תור אליו.
מקורות
- Tel Aviv Sourasky Medical Center (איכילוב). "המהפכה הרובוטית בחדרי הניתוח." 9.7.2026. קישור
- Tel Aviv Sourasky Medical Center (איכילוב). "הרובוטים מקצרים את זמן ההמתנה לניתוחים." קישור
- הארץ. ""הרובוטים יהפכו לכלים חיוניים למנתחים בכל העולם" - חדשנות כירורגית 2024" (ראיון עם ד"ר פביאן גרשטנהבר וד"ר אופר יוספוביץ, איכילוב). 3.9.2024. קישור
- כלכליסט. ""רובוט בחדר ניתוח עדיף על כל כירורג בינוני"" (ראיון עם גרי גות'הרט, מנכ"ל Intuitive Surgical, כולל אזכור בתי חולים בישראל המפעילים דה וינצ'י). 16.3.2022. קישור
- אגודת הידידים בני ציון. "רובוט דה וינצ'י" (מימון תרומת קרן הלמסלי, עלות כ-2.6 מיליון דולר). קישור
- Ynet. ""דה-וינצ'י ינתח אותך היום"" (רקע היסטורי: הגעת הרובוט לישראל ב-2008, שימוש ב-11 בתי חולים נכון ל-2019, עלות רכישה ותפעול). 3.9.2019. קישור
- Ynet. ""צופן דה-וינצי" הגיע למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים." 20.6.2016. קישור
- Ynet. "דוח משרד הבריאות: פערים משמעותיים בהמתנה לניתוח בין הפריפריה למרכז." 14.7.2026. קישור
- Ynet. "העתיד כבר כאן: דיוק רב יותר לרופאים והחלמה מהירה יותר למטופלים – הרובוטים בשירות הרפואה" (אסותא, הרצליה מדיקל סנטר, מערכות VELYS ו-da Vinci Xi). קישור
- The Lancet – Yaxley J. et al. "Robot-assisted laparoscopic prostatectomy versus open radical retropubic prostatectomy: early outcomes from a randomised controlled phase 3 study." 2016. קישור
- The Lancet Oncology – Yaxley J. et al. "Robot-assisted laparoscopic prostatectomy versus open radical retropubic prostatectomy: 24-month outcomes from a randomised controlled study." 2018. קישור
- Annals of Translational Medicine – Cole A. "Understanding the roles of randomized trials for robotic prostatectomy." קישור
- Surgery – Ng S., Sanaiha Y., Bakhtiyar S.S. et al. "National analysis of cost disparities in robotic-assisted versus laparoscopic abdominal operations." 2023;173:1340-1345. קישור
- The Milbank Quarterly – Wilensky G.R. "Robotic Surgery: An Example of When Newer Is Not Always Better but Clearly More Expensive." מרץ 2016. קישור
- Wikipedia (עברית). ערך "מערכת כירורגית דה וינצ'י." קישור
- Menora Mivtachim. "ניתוחים משלים שב"ן ללא השתתפות עצמית" (מנגנון בחירת מנתח ובית חולים במסלול ניתוח פרטי דרך שב"ן). קישור
- ISRAELTIMES. "6% מול 8%: רמב"ם מוביל את מדד הפנימיות של משרד הבריאות – אבל בדירוג העולמי של ניוזוויק הוא לא מופיע בכלל." 11.9.2026.
- ISRAELTIMES. "1,357 מכשירי בינה מלאכותית קיבלו אישור לאבחון רפואי - ורק בשלושה מהם נבדק אם הם באמת מצילים חיים." 4.9.2026.
- הרצליה מדיקל סנטר. "כירורגיה רובוטית." קישור