בישראל של 2026 עובדים בני 67 ומעלה כבר אינם חריגים: בענפי האבטחה, הסיעוד ומשאבי האנוש כמעט שליש מהעובדים בני 35 ומעלה הם בני 65 ומעלה. הנתונים הרשמיים מראים תמונה כפולה. מצד אחד, ישראל נמצאת מעל ממוצע ה-OECD בתעסוקת בני 65 ומעלה. מצד שני, מבקר המדינה קבע ביוני 2026 שהמדינה לא תעמוד ביעד שהציבה לעצמה לעובדים הוותיקים, ושגיל הפרישה כלל לא הותאם לעלייה בתוחלת החיים.
כמה בני 67 ומעלה עובדים בישראל, ואיך זה נראה לעומת העולם?
לפי נתוני מכון שורש שפורסמו בגלובס ב-18 באוגוסט 2026, כ-28% מהגברים וכ-15% מהנשים מעל גיל 65 ממשיכים לעבוד. ממוצע ה-OECD, באותו דיווח, עומד על כ-21% בקרב גברים וכ-11% בקרב נשים. הכתבה אינה מציינת לאיזו שנה מתייחס הנתון, ולכן כדאי לקרוא אותו כתמונת מצב כללית ולא כמדידה מדויקת. גם ההשוואה מתייחסת לבני 65 ומעלה ולא לבני 67-74, ולכן אין לראות בה דירוג בין מדינות.
הגילאים שמתחת לגיל הפרישה מספרים סיפור דומה. שיעור התעסוקה של בני 55-64 בישראל, לפי נתוני OECD, עלה מ-67.3% ב-2018 ל-70.8% ב-2025, ובאוגוסט 2026 עמד על 72.9% (זו סדרה חודשית שאינה מנוטרלת עונתיות, ולכן אין להשוות אותה ישירות לנתון השנתי). מי שמגיע לגיל הפרישה בישראל מגיע אליו, אם כן, מתוך שוק עבודה שבו רוב מוחלט של בני דורו עדיין עובדים.
הקבוצה שאליה מכוונים מדיניות הממשלה ודוח המבקר היא בני 67-74: אלה שעברו את גיל הפרישה הרשמי של גברים. בשנת 2025 עבדו מהם 35.4% מהגברים ו-22.3% מהנשים. כשחושבים על כך שאוכלוסיית בני 65 ומעלה מונה כ-1.3 מיליון איש, כ-13% מתושבי המדינה בסוף 2024, מדובר בקבוצה כלכלית של ממש.
מה היעד של הממשלה, ולמה מבקר המדינה בטוח שיוחמץ?
בהחלטת ממשלה 198 נקבע יעד ל-2030: העלאת שיעור התעסוקה של גברים בני 67-74 מ-33.5% ב-2020 ל-43.5%, ושל נשים מ-18.5% ל-28.5%. המשרד לשוויון חברתי קבע יעדי ביניים לשנים 2025-2027, ובשנת 2025 היעד עמד על 35% לגברים ועל 22% לנשים. על הנייר, יעד הביניים הושג: 35.4% ו-22.3%.
הבעיה היא קצב. לפי הנתונים בדוח המבקר, בחמש השנים שבין 2020 ל-2025 עלה שיעור התעסוקה של הגברים בכ-1.9 נקודות האחוז, ושל הנשים בכ-3.8. כדי להגיע ליעד ב-2030 על הגברים להוסיף עוד 8.1 נקודות, יותר מפי ארבעה מהקצב עד כה, ועל הנשים עוד 6.2 נקודות. (חישוב שלנו על בסיס נתוני הדוח.) המבקר מעריך, על בסיס המגמה הנוכחית, ששיעור המועסקים יגיע ב-2030 ל-39.9% בקרב גברים ול-27% בקרב נשים, ומסיק שהיעדים לא יושגו.
הפער בין התחזית ליעד מסתכם אפוא ב-3.6 נקודות אחוז אצל גברים וב-1.5 נקודות אצל נשים. זה אינו פער דרמטי, אבל היעד הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר להיערכות להזדקנות, ובה המבקר מצא יישום חלקי בלבד.
מבקר המדינה מציב את הפער בהקשר רחב יותר. לדבריו, חלף עשור מהחלטות הממשלה מ-2015 שהגדירו את ההיערכות להזדקנות כנושא אסטרטגי, ועדיין אין גורם מתכלל ואין תוכנית לאומית מוסדרת. משרד העבודה מסר בתשובתו ממאי 2026 שבתחום התעסוקה ראוי שהוא יהיה הגורם המתכלל. עד שזה יוכרע, התוכנית הקיימת להעסקת ותיקים, "ותיקים בעבודה" של המשרד לשוויון חברתי, נשארת הכלי המרכזי. וקבוצת היעד גדלה: לפי הדוח, ב-2050 צפויים לחיות בישראל כ-2 מיליון בני 65 ומעלה, כ-15% מהאוכלוסייה.
למה ישראלים ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה?
הכתבה בגלובס מציעה שלושה הסברים אפשריים: תוחלת חיים גבוהה, יוקר מחיה, וחוסר בהפרשות פנסיוניות מספקות. חשוב להדגיש שאלה הסברים שהועלו בכתבה ולא ממצא של מחקר סיבתי. ההסבר הראשון מתיישב היטב עם נתוני המבקר: תוחלת החיים בישראל ב-2024 עמדה על 81.4 שנים לגברים ועל 85.5 לנשים, והדוח מצטט תחזית של 84.4 ו-87.7 בשנת 2050. גיל הפרישה, לעומת זאת, עומד נכון ל-2025 על 67 לגברים ועל 63 לנשים, כשגיל הפרישה של נשים עולה בהדרגה ל-65. בין גיל הפרישה של גבר לתוחלת החיים הממוצעת שלו מפרידות כ-14 שנים, ובמקרה של אישה יותר מ-22. (חישוב שלנו; תוחלת החיים נמדדת מלידה, ולכן הפער בפועל לבני 67 שונה במעט.)
על שאלת ההפרשות כתבנו בהרחבה במאמר על דמי הניהול בקרנות הפנסיה. כאן די לומר שמי שחסך פחות מדי, או שילם דמי ניהול גבוהים מדי, מרגיש זאת בדיוק בגיל שבו ההכנסה מעבודה נפסקת.
מי העובדים הוותיקים, ומה זה אומר למעסיקים?
נתוני חברת חילן ואליו, שמבוססים על עשרות אלפי עובדים בחברות גדולות, מציירים דמות מוכרת. רוב העובדים שמעל גיל הפרישה הם גברים. יותר מ-58% מהגברים שממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה עדיין עובדים אחרי גיל 70, לעומת 29% מהנשים. כ-70% מהעובדים הוותיקים צברו למעלה מעשר שנות ותק במקום העבודה, ורק כ-13% עובדים בו חמש שנים או פחות. כלומר, רובם אינם "מועסקים חדשים" אלא עובדים שנשארו.
מכאן לקח למעסיקים: תעסוקת ותיקים בישראל היא קודם כול שאלה של שימור ולא של גיוס. ההבדל בין ענפים בולט: לפי הנתונים בכתבה, באבטחה, בסיעוד ובמשאבי אנוש 31% מהעובדים בני 35 ומעלה הם בני 65 ומעלה, בחינוך ובאקדמיה כ-16%, ואילו בהייטק רק 4%. ענף הטכנולוגיה כמעט אינו נשען על המאגר הזה. מנכ"ל חברת חילן ואליו, פרופ' אסף אברהמי, טוען שעובדים ותיקים אינם "נטל", שמעסיקים כמעט אינם מפטרים אותם ושניסיון הוא נכס, במיוחד לצד כלי בינה מלאכותית.
מגבלה חשובה: נתוני חילן ואליו אינם מדגם מייצג של המשק. הם מתייחסים לחברות גדולות, ובעולם העצמאים והעסקים הקטנים התמונה עשויה להיראות אחרת.
איך עבודה אחרי גיל 67 משפיעה על קצבת הזקנה?
כאן נמצא הפרט שרבים מפספסים. מי שהגיע לגיל הפרישה ועדיין לא מלאו לו 70 אינו זכאי בהכרח לקצבת זקנה מלאה אם הוא מרוויח יפה. לפי הביטוח הלאומי, נכון ל-1 בינואר 2026 גבר יחיד שהכנסתו ברוטו מעבודה אינה עולה על 10,113 שקל בחודש זכאי לקצבה מלאה. לזוג הסף הוא 13,484 שקל. מעל הסף הקצבה קטנה ב-60% מההפרש בין ההכנסה לסף, ולא יורדת מתחת ל-10% מהסכום הבסיסי, שעומד על 1,838 שקל ליחיד. מי שמרוויח יותר מ-14,402 שקל בחודש לא יקבל קצבה כלל.
דוגמה חישובית שלנו, שמתעלמת מתוספת הוותק: גבר יחיד שמרוויח 12,000 שקל ברוטו עובר את הסף ב-1,887 שקל. 60% מהפער הם כ-1,132 שקל, והקצבה הבסיסית שלו יורדת מ-1,838 לכ-706 שקל.
מי שדוחה את הקצבה אינו מפסיד אותה לגמרי: לפי הביטוח הלאומי, על כל שנת דחייה מקבלים תוספת של 5% לקצבה המגיעה. ומגיל 70 אין עוד מבחן הכנסות, והקצבה משולמת בלי קשר להכנסה. במילים אחרות, מי שבני 67-69 ומרוויח משכורת גבוהה משלם על המשך העבודה בקצבה מופחתת, ומקבל את התוספת על הדחייה אם בחר לדחות אותה.
שני דגשים נוספים. ראשית, הסף מתייחס להכנסה ברוטו מעבודה, ולא לשכר נטו, ולכן מי שבודק את עצמו מול הסף צריך להשוות את הברוטו החודשי. שנית, בין 10,113 ל-14,402 שקל (ליחיד) הזכאות לקצבה חלקית, ואפילו לאפס, תלויה גם בתקופות הביטוח שנצברו. הסכומים מתעדכנים מדי שנה, ולכן כדאי לבדוק אותם באתר הביטוח הלאומי לפני כל החלטה.
הערה על גובה התוספת: 5% על קצבה בסיסית של 1,838 שקל הם כ-92 שקל בחודש לכל שנת דחייה. (חישוב שלנו, ללא תוספת ותק.) זהו תמריץ צנוע, ולכן קשה להניח שהוא זה שמכריע את ההחלטה אם לעבוד או לפרוש.
האם עבודת ותיקים תסגור את הגירעון של הביטוח הלאומי?
כנראה שלא, ושווה לדייק כאן. בדוח האקטוארי של הביטוח הלאומי מ-2025, כפי שמצוטט בדוח המבקר, שנת איפוס הקרן הוקדמה מ-2044 ל-2035. כלומר, בלי שינוי מדיניות, קרן המוסד אמורה להתאפס בעוד כתשע שנים. לפי כלכליסט, כ-70% מהגירעון האקטוארי הקרב קשורים להוצאות הסיעוד, שזינקו מכ-7 מיליארד שקל ב-2018 לכ-21 מיליארד ב-2025. את סיפור הסיעוד פירטנו במאמר על משבר הביטוח הסיעודי.
המשמעות: עידוד תעסוקה של בני 67-74 הוא יעד סביר, אבל הוא לא הכלי שיסגור את הפער הזה. מי שעובד אחרי גיל הפרישה אכן מקטין את התלות שלו בקצבה (ואם הוא מרוויח הרבה, אף מוותר עליה חלקית), אבל הגורם המרכזי לגירעון, לפי הנתונים שצוטטו, הוא הוצאה על סיעוד לאוכלוסייה שאינה בשוק העבודה. זו הערכה שלנו, ולא מסקנה מפורשת של המבקר.
מה הלקח לשוק העבודה ולמי שמתכנן את הפרישה שלו?
שלושה דברים נראים לנו ברורים. הראשון: ישראלים כבר עובדים אחרי גיל הפרישה, מעל ממוצע ה-OECD, ולכן השאלה היא פחות "האם הם מוכנים" ויותר "באילו תנאים". השני: גם כשיש רצון, הקצב נמוך מהיעד. השלישי: הכללים עצמם, ובמיוחד מבחן ההכנסות עד גיל 70, משפיעים על התכנון של מי שמרוויח שכר גבוה.
לכן, מי שמתכנן את הפרישה שלו צריך לחשב מראש לא רק כמה יצבור בקרן הפנסיה, אלא גם מה יקרה לקצבת הזקנה אם ימשיך לעבוד, ומה ההבדל בין דחיית הקצבה לבין קבלת סכום מופחת.
שאלות ותשובות
כמה אנשים בני 67-74 עובדים בישראל?
לפי נתוני 2025 שמצוטטים בדוח מבקר המדינה, 35.4% מהגברים ו-22.3% מהנשים בגילים אלה עובדים.
מה גיל הפרישה בישראל?
נכון ל-2025, 67 לגברים ו-63 לנשים, לפי דוח המבקר. גיל הפרישה של נשים עולה בהדרגה ל-65.
האם אפשר לקבל קצבת זקנה ולהמשיך לעבוד?
כן, בתנאי שההכנסה מעבודה אינה גבוהה מדי. ב-2026 גבר יחיד שמרוויח עד 10,113 שקל ברוטו בחודש זכאי לקצבה מלאה. מעל זה הקצבה מצטמצמת, ומגיל 70 אין מבחן הכנסות.
מה קורה אם דוחים את הקצבה?
לפי הביטוח הלאומי, על כל שנת דחייה מקבלים תוספת של 5% על הקצבה המגיעה.
מתי הקרן של הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן?
לפי הדוח האקטוארי מ-2025 כפי שמצוטט בדוח המבקר, בשנת 2035, והקדמה של תשע שנים לעומת התחזית הקודמת של 2044.
מקורות
- "דוח מיוחד – היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה", משרד מבקר המדינה, יוני 2026. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2026/Population-Aging/2026-Population-Aging-101.docx
- כלכליסט, שחר אילן, סיקור דוח מבקר המדינה על הזדקנות האוכלוסייה, 21 ביוני 2026. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hkca2vvfgg
- "Israel unprepared for aging population surge, state comptroller warns", JNS, 21 ביוני 2026. https://www.jns.org/news/israel-news/israel-unprepared-for-aging-population-surge-state-comptroller-warns
- "Israel's elderly employment rate among OECD's highest", Globes, 18 באוגוסט 2026. https://en.globes.co.il/en/article-1001552603
- "Income test for a person who has income from work only", המוסד לביטוח לאומי (נתוני 1 בינואר 2026). https://btl.gov.il/English%20Homepage/Benefits/Old%20Age%20Insurance/Conditions/Pages/incomefromwork.aspx
- "I will reach retirement age next month and intend to continue working. Will I be entitled to an old-age pension?", שאלות נפוצות, המוסד לביטוח לאומי. https://www.btl.gov.il/English%20Homepage/About/Frequent_questions/Old%20age/Pages/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%20%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%20%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94%20%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%93%20%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%90%D7%92%D7%99%D7%A2%20%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94%20%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F%20%20%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9A%20%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%90%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%99%20%D7%9C%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%AA%20%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%94.aspx
- "Infra-Annual Labor Statistics: Employment Rate Total: From 55 to 64 Years for Israel" (שנתי), OECD באמצעות FRED, עדכון אחרון 16 במרץ 2026. https://fred.stlouisfed.org/data/LREM55TTILA156S
- "Infra-Annual Labor Statistics: Employment Rate Total: From 55 to 64 Years for Israel" (חודשי), OECD באמצעות FRED. https://fred.stlouisfed.org/data/LREM55TTILM156N