כוכבת "רשת 13" ליה נוגה שיתפה בקיץ 2026 תמונה משלה כשהיא מקבלת עירוי ויטמינים לביתה בעקבות מחלה – תמונה שהצליחה לעורר שיח נרחב, כך דיווח ד"ר איתי גל ב"מעריב" ביולי 2026, גם מפני שלפי אותה כתבה עצמה הטיפול "אינו מאושר על ידי משרד הבריאות" לשימוש כללי. זה לא מנע מהטרנד להתפשט: בקליניקות וולנס בתל אביב אפשר היום להזמין עירוי של ויטמין C, גלוטתיון או NAD+ תמורת מאות עד אלפי שקלים, בהבטחה לאנרגיה מוגברת, חיסון משופר, "ניקוי רעלים" והקלה על הנגאובר. השוק העולמי של עירויי ויטמינים הוערך בכ-1.6 מיליארד דולר ב-2025 וב-1.7 מיליארד דולר ב-2026, עם קצב צמיחה שנתי מוערך של כ-7% עד 2034, לפי חברת המחקר Intel Market Research. אבל כש"מעריב" עצמו תיאר את הטרנד הזה במילים שקשה להתווכח איתן: "טרנד ללא הוכחה".
מה בדיוק מזריקים לווריד, ולמה זה מוכר כקסם
הטיפול, שמוכר גם בשם "קוקטייל מיירס" (Myers' Cocktail) על שם הרופא שפיתח אותו בשנות השבעים, הוא תמיסה של ויטמינים ומינרלים – ויטמין C במנות גבוהות, ויטמיני B, מגנזיום, גלוטתיון ולעיתים NAD+ – שמוזרקת ישירות לווריד ומדלגת על מערכת העיכול. השיווק מתמקד בטענה שהעירוי "נספג ב-100%" בהשוואה לכדור שחלקו "מתבזבז" במעבר בקיבה ובמעיים. הטענה הזו נכונה חלקית, ודווקא הדיוק שלה הוא מה שמסביר למה היא מטעה.
האם עירוי באמת נספג טוב יותר מגלולה?
מחקר יסוד שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine כבר ב-2004 בדק בדיוק את השאלה הזו: 17 מתנדבים בריאים קיבלו מנות שונות של ויטמין C, פעם דרך הפה ופעם בעירוי, ורמות הוויטמין בדם נמדדו בשתי השיטות. בבליעה של 1.25 גרם, רמת הפלסמה המרבית הייתה כ-134.8 מיקרומול לליטר; בעירוי של אותה מנה, הרמה המרבית הגיעה לכ-885 מיקרומול לליטר – פער של פי 6.6. זה נכון: עירוי מעלה את ריכוז הוויטמין בדם הרבה יותר מבליעה. אבל המחקר עצמו חושף את המנגנון שמסביר גם למה זה פחות משנה ממה שנדמה: כשבולעים ויטמין C, מערכת הספיגה במעי מגיעה לרוויה ועוצרת מעצמה – פשוט מפני שהגוף אינו צריך עודף. העירוי מדלג על נקודת העצירה הטבעית הזו ופשוט ממשיך להעלות את הריכוז בדם ככל שמעלים את המנה.
והשאלה שבאמת חשובה היא לא "איזו שיטה מעלה יותר את הריכוז בדם", אלא "האם ריכוז גבוה יותר עושה משהו טוב למי שלא חסר בוויטמין הזה מלכתחילה". ועל השאלה הזו, כפי שיתואר למטה, אין עדיין תשובה חיובית.
מה אומרים המחקרים על תועלת בריאותית בפועל
סקירה שפורסמה ב-Drug and Therapeutics Bulletin הבריטי ב-2023 בחנה את מצב הראיות לעירויי ויטמינים ומצאה "היעדר ראיות באיכות גבוהה" לכך שעירויים במינון גבוה מועילים או נחוצים בהיעדר מחסור מאובחן – והזהירה שמנות לא-פיזיולוגיות של ויטמינים ומינרלים מסוימים עלולות להזיק. סקירה נרטיבית שפורסמה בכתב העת Cureus ביוני 2025 הגיעה למסקנה דומה: הטענות הנפוצות – יותר אנרגיה, בהירות מחשבתית, עור בריא יותר – "בעיקר אנקדוטליות או מבוססות על דיווח עצמי" וחסרות תמיכה ממחקרים אקראיים מבוקרים בקנה מידה גדול. אפילו המדריך הרפואי האמריקאי המוביל MSD Manual כותב במפורש: מעט מחקרים בדקו עירויי ויטמינים במינון גבוה באנשים בלי מחסור, ואף אחד מהם לא הוכיח תועלת למחלה כרונית או קשה כלשהי.
גוף רגולטורי בריטי נתן לזה ביטוי מעשי: בדצמבר 2023 קבעה רשות התקנים הפרסומיים הבריטית (ASA) בפסק דין נגד חברת עירויים מובילה שאין לה הוכחה מספקת לאף אחת מהטענות שהיא משווקת לאנשים בריאים – לא לשיפור קליטת נוזלים, לא לחיסון, לא לאנרגיה, לא לירידה במשקל, לא ל"ניקוי רעלים" ולא להאטת הזדקנות. ניסוי אקראי קטן בחולי פיברומיאלגיה שבדק עירוי שבועי של קוקטייל מיירס לאורך שמונה שבועות לא מצא הבדל משמעותי מקבוצת הביקורת, עם השפעת פלצבו חזקה בשתי הקבוצות. ומחקר רטרוספקטיבי מ-2026 שפורסם בכתב העת Frontiers in Aging ועקב אחרי לקוחות שקיבלו עירויי NAD+ מצא תסמיני עיכול בדרגה בינונית-קשה ועלייה בקצב הלב במהלך העירוי עצמו, ולא מצא השפעה עקבית על רמות סוכר או כולסטרול בדם במעקב של 30 יום – החוקרים הגדירו את הממצאים "ראשוניים" וקראו למחקר נוסף.
מה הסיכונים שמוכרים לא ממהרים להזכיר
מעבר להיעדר ההוכחה לתועלת, יש גם סיכון של ממש. ה-FDA האמריקאי התריע באוקטובר 2021 שהוא מודע לכך שקליניקות הידרציה, מרפאות וולנס ושירותי עירוי ניידים מערבבים תרופות ותוספים בתנאים שלא עומדים בתקנים הנדרשים, וציין מקרה שבו מטופל הגיע לאשפוז עם הלם ספטי אחרי עירוי ויטמינים כשתרבית הדם העלתה חיידק. סקירה שפורסמה ב-2020 על נזקי עירויי ויטמין C במינון גבוה מנתה סיבוכים מתועדים: נזק לכליות, רמות נתרן חריגות, פירוק תאי דם אצל חולים עם חסר G6PD, ושגיאות במדידת סוכר בדם במכשירי מדידה מסוימים – רלוונטי במיוחד לחולי סוכרת. גלוטתיון תוך-ורידי, שמשווק להבהרת העור, תועד בספרות הרפואית כגורם אפשרי לתגובות אלרגיות חמורות ולפגיעה בכבד ובכליות במקרים נדירים, ומאושר רפואית רק למצבי כבד חריפים ולמניעת רעילות עצבים מכימותרפיה – לא לשימוש קוסמטי. מועצת הרוקחות של קליפורניה הגדירה במפורש שקליניקות הידרציה תוך-ורידית הן "בלתי מפוקחות באופן כללי", ושהכנת תמיסות עירוי נחשבת הכנה סטרילית הכפופה לתקני USP הלאומיים – סטנדרט שמקום וולנס ממוצע לא בהכרח עומד בו. אתר הרפואה המבוססת-ראיות Science-Based Medicine תיאר מקרה מתועד של אישה בת 52 שפיתחה הלם ספטי וכשל רב-מערכתי אחרי עירוי ויטמינים שקיבלה בביתה ממטפלת נטורופתית, ולאחר מכן גם אנצפלופתיה ופגיעה בכליות – תזכורת לכך שהסיכון אינו תיאורטי כשהעירוי מתבצע מחוץ לסביבה רפואית מפוקחת.
האם זה בכלל מוסדר בישראל?
בישראל הטרנד מגיע בעיקר דרך קליניקות אסתטיקה ווולנס, לצד טיפולי בוטוקס ולייזר. ד"ר ענבל שרון, מהבעלים של קליניקת "שבא המרפאה" בתל אביב-יפו, תיארה ל"מעריב" באוגוסט 2025 את "עירויי ההנגאובר" כ"תיקון מהיר" מקובל שכוכבים נוהגים בו כבר עשרות שנים – בלי להפנות למקור מדעי. כתבות מאוחרות יותר ב"מעריב", מספטמבר 2025 ומיולי 2026, מצטטות באופן חזרתי שהטיפול "אינו מאושר" בידי משרד הבריאות לשימוש וולנס כללי, ושהתוספים עצמם מוסדרים כתוספי תזונה ולא כתרופות. בפועל, לא אותרה תקנה או חוזר ציבורי ייעודי של משרד הבריאות שמסדיר במישרין את פעילות קליניקות העירוי הפרטיות – מצב שמתואר בכתבות ככזה שמשאיר שטח אפור רגולטורי, ולא כאיסור מוחלט ומפורש.
מתי עירוי ויטמינים כן מוצדק רפואית
חשוב להיות מדויקים: עירוי ויטמינים ומינרלים הוא טיפול רפואי לגיטימי ומוכר במצבים מוגדרים – תסמונת מעי קצר ומחלות מעי דלקתיות עם תת-ספיגה חמורה, אנצפלופתיה של ורניקה (חסר תיאמין חריף, המחייב עירוי תיאמין דחוף), התייבשות חריפה שמונעת שתייה דרך הפה, או חסר מאובחן בוויטמין B12 אצל חולים עם פגיעה בייצור הגורם הפנימי (Intrinsic Factor) שמבטל ספיגה דרך הפה ללא קשר למינון. דר' ברנט באואר ממרכז הרפואה מאיו ניסח את זה בצורה הכי ברורה שנמצאה: לעירויי ויטמינים יש תפקיד לגיטימי כחלק מטיפול רפואי קונבנציונלי באדם שלא מצליח לקבל תזונה מספקת או שסובל ממחלה רצינית אחרת – אבל לא כתחליף לכדור מולטי-ויטמין אצל אדם בריא. בדיוק הקו הזה, בין הצדקה רפואית מתועדת לבין וולנס שיווקי, הוא מה שהופך את הטרנד הזה למקרה מבחן מובהק של תופעה שדנו בה גם בכתבות קודמות על טיפול בחמצן בלחץ גבוה כבום וולנס בישראל ועל תוספי NAD+ ו-NMN להארכת חיים: טכנולוגיה רפואית אמיתית שנשאבת לשוק וולנס רחב בהרבה מהעדויות שתומכות בה.
שאלות ותשובות
האם עירוי ויטמינים טוב יותר מכדורים?
מבחינה פרמקוקינטית – כן, עירוי מעלה את ריכוז הוויטמין בדם הרבה יותר מבליעה, כי הוא מדלג על מנגנון הרוויה הטבעי של המעי. אבל מבחינה קלינית – לאדם שאינו חסר בוויטמין, אין עדיין מחקר שמוכיח שהריכוז הגבוה הזה בדם מתורגם לתועלת בריאותית ממשית.
האם עירוי ויטמין C מרפא הנגאובר?
לא נמצא ניסוי מבוקר שתומך בטענה. גופי בריאות ומחקרים גרמניים ואמריקאיים שנבדקו מסכימים שעירוי נוזלים, אפילו עם ויטמינים, אינו מאיץ את פירוק האלכוהול בכבד ואינו מטפל בכל תסמיני ההנגאובר.
מתי עירוי ויטמינים כן מוצדק רפואית?
במצבי תת-ספיגה מאובחנת, חסר ויטמין מאומת שלא ניתן לתקן בבליעה, התייבשות חריפה שמונעת שתייה, או אנצפלופתיה של ורניקה – תמיד באבחון ובפיקוח רפואי, ולא כבחירת וולנס עצמאית.
האם יש בישראל רגולציה מסודרת על קליניקות עירוי וולנס?
לא אותרה תקנה ציבורית ייעודית. כתבות בעיתונות הישראלית מצטטות עמדה לפיה הטיפול "אינו מאושר" על ידי משרד הבריאות לשימוש וולנס כללי, אך מדובר יותר בשטח אפור רגולטורי מאשר באיסור מפורש וכתוב.
מקורות
- Intel Market Research, "IV Vitamin Therapy Market" (עודכן יולי 2026). קישור
- מעריב, "כוכבת רשת 13 הזמינה עירוי ויטמינים הביתה: האם הטרנד באמת מרפא ומה הסיכונים?" מאת ד"ר איתי גל (10 ביולי 2026). קישור
- מעריב, "המפורסמים כבר התמכרו לטרנד הבריאותי הזה - למרות הסכנות החמורות" מאת ד"ר איתי גל (20 בספטמבר 2025). קישור
- מעריב, "מהוליווד לישראל: הטיפול שכוכבים משלמים עליו אלפים הגיע אלינו" מאת מיטל שרעבי (19 באוגוסט 2025). קישור
- Drug and Therapeutics Bulletin, "Intravenous vitamin injections: where is the evidence?" DTB 2023;61(10):151-155. קישור
- Alangari A., "To IV or Not to IV: The Science Behind Intravenous Vitamin Therapy," Cureus, 22.6.2025. קישור
- MSD Manual (Professional Version), "Intravenous Vitamin Therapy (Myers' Cocktail)." קישור
- UK Advertising Standards Authority, פסק דין "Get A Drip Ltd," A19-549582 (20 בדצמבר 2023). קישור
- Ali A. et al., "Intravenous Micronutrient Therapy (Myers' Cocktail) for Fibromyalgia: A Placebo-Controlled Pilot Study," Journal of Alternative and Complementary Medicine, 2009;15(3):247-257. קישור
- Frontiers in Aging, מחקר בטיחות רטרוספקטיבי על עירויי NAD+ (2 בפברואר 2026). קישור
- Padayatty S.J. et al., "Vitamin C Pharmacokinetics: Implications for Oral and Intravenous Use," Annals of Internal Medicine, 2004;140(7):533-537. קישור
- FDA, "FDA Highlights Concerns with Compounding Drug Products by Medical Offices and Clinics Under Insanitary Conditions" (אוקטובר 2021). קישור
- California State Board of Pharmacy, "Intravenous Hydration Policy." קישור
- Science-Based Medicine, "Near-fatal blood infection following naturopathic IV vitamin infusion." קישור