סוללת ליתיום של אופניים חשמליים שהתלקחה בכניסה לבניין מגורים בבאר שבע חסמה את דרך המילוט, ו-19 בני אדם נפצעו כשנאלצו לקפוץ מהחלונות כדי להינצל – כך תיאר דיווח שפרסם ישראל היום ביולי 2025, לצד הנתון שממסגר את התופעה כולה: ב-2024 נרשמו בישראל כ-250 שריפות שמקורן בסוללות ליתיום-יון של כלים חשמליים, והן גבו ארבעה הרוגים ועשרות פצועים.
מאחורי כל "פיצוץ סוללה" כזה עומד תהליך כימי אחד: בריחה תרמית (thermal runaway) – תגובת שרשרת שבה תא ליתיום-יון פגום מתחמם, מצית את התאים שלצדו והופך את הסוללה ללפיד שמזין את עצמו. מי שמבין איך התהליך עובד מבין גם למה הכבאים מודים שאין להם דרך לעצור אותו, למה דווקא שעת הטעינה היא רגע הסיכון, ולמה ההנחיות הרשמיות של כבאות והצלה מתמקדות כמעט כולן במניעה. זהו מדריך לתהליך שמתרחש בתוך הקופסה השחורה שנטענת ברגעים אלה באינספור מסדרונות ישראליים.
מה זה בריחה תרמית ולמה אי אפשר לכבות סוללת ליתיום במטף ביתי?
תא ליתיום-יון הוא אריזה דחוסה להפליא של אנרגיה: שתי אלקטרודות, אלקטרוליט נוזלי דליק, ומחיצה דקיקה שכל תפקידה למנוע מגע ישיר בין הקטבים. כל עוד הכול תקין, יוני הליתיום נעים בין האלקטרודות בסדר מופתי. אבל כשמשהו משתבש – פגם ייצור במחיצה, מכה שפגעה בה, או טעינה שדחסה לתא יותר משהוא מסוגל לקבל – נוצר בתוכו קצר חשמלי, והטמפרטורה מתחילה לטפס.
מנקודה מסוימת התהליך כבר אינו ניתן לעצירה. מכוני המחקר של ארגון הבטיחות האמריקאי UL, שחוקרים את התופעה שנים ארוכות, מגדירים בריחה תרמית כמצב שבו התא נכנס להתחממות עצמית בלתי נשלטת: הטמפרטורה מזנקת בקצב של יותר מ-20 מעלות צלזיוס בדקה, ובשיאה היא חוצה את רף 300 המעלות. בטמפרטורות כאלה התא פולט בפראות גזים, רסיסים וחלקיקים לוהטים.
וכאן נמצא הגורם שהופך תקלה בתא אחד לאסון שלם: סוללה של אופניים חשמליים אינה תא בודד אלא מארז של עשרות תאים צמודים זה לזה. החום שפולט התא הכושל מחמם את שכניו עד שגם הם קורסים, וכך הלאה והלאה – תגובת שרשרת אקסותרמית שמזינה את עצמה ואינה זקוקה עוד לניצוץ חיצוני. לפי כתבה שפרסם זמן ישראל באוגוסט 2024, בשריפה של סוללות כאלה משתחררים גזים רעילים ודליקים שעלולים לגרום לפיצוץ, וגם כמויות גדולות של מים בעיקר מקררות את המארז – הסוללה עלולה להתלקח מחדש ולבעור עוד שעות ארוכות, עד שהאנרגיה האגורה בה מתכלה.
לכן מטף ביתי, שנועד לחנוק להבות או לקרר נקודתית, כמעט חסר ערך מול סוללה בוערת: מקור החום יושב עמוק בתוך המארז, והתגובה נמשכת גם כשהאש דוכאה לרגע. ברשות הכבאות לא מייפים את המציאות. "אין היום אמצעי שאתה יכול באמצעותו לכבות סוללת ליתיום שבוערת, זה חד משמעי", אמר יוסי דקלו, ראש ענף איסוף וחקירות ברשות, בכתבה של זמן ישראל.
כמה שריפות סוללות ליתיום יש בישראל בשנה – ולמה דווקא בגוש דן?
המספרים הישראליים מצביעים על מדרון עקבי. לפי נתוני כבאות והצלה שפורסמו בכלכליסט בספטמבר 2021, ב-2019 נרשמו בישראל 140 דליקות שמקורן בטעינת סוללות ליתיום, וב-2020 קפץ המספר ל-184. עוד עלה מהנתונים כי כ-150 דירות נשרפות בממוצע מדי שנה בעקבות טעינה של אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים. הפילוח של 2019 מבהיר מי הגורם הדומיננטי: כ-96 מהדליקות נגרמו מסוללות של אופניים חשמליים, 16 מקורקינטים, 11 מטלפונים ניידים ושתיים בלבד מרכבים היברידיים.
מאז המגמה רק החריפה: לפי הדיווח בישראל היום מיולי 2025, ב-2024 נרשמו כבר כ-250 שריפות של סוללות ליתיום-יון בכלים חשמליים, עם ארבעה הרוגים ועשרות פצועים. זאת אף שכבר ב-2022 מינה נציב כבאות והצלה צוות עבודה בין-משרדי שמטרתו לצמצם את מעורבות הסוללות באירועי שריפה. "ההתפשטות המהירה של שריפת סוללות ליתיום מציבה אתגר חדש ומשמעותי לחיי האזרחים", הזהיר הנציב, רב טפסר אייל כספי, בדברים שפורסמו באותו דיווח.
מספר השריפות שמקורן בסוללות ליתיום בישראל, לפי נתוני כבאות והצלה שפורסמו בכלכליסט (2019-2020) ולפי דיווח ישראל היום (2024). לשנים 2021-2023 לא פורסם נתון שנתי אחיד, ולכן הסדרה אינה רציפה.
הגיאוגרפיה של השריפות אינה אקראית. לדברי מורדי מורן, ראש ענף חקירות הכיבוי במחוז דן, שצוטט בישראל היום, כ-60% מהשריפות שמקורן בסוללות של כלים חשמליים זעירים מתרחשות בגוש דן – נתח גבוה אף מזה שעלה מנתוני כלכליסט ב-2021, שדיברו על כ-50% מהדליקות במחוז דן. ההסבר מתבקש: שם מרוכזים הכלים. הצפיפות העירונית, המרחקים הקצרים וצי השליחים שצמח עם מהפכת המשלוחים המהירים ריכזו בגוש דן כמות עצומה של כלים חשמליים זעירים – ובהיעדר עמדות טעינה ייעודיות, הסוללות נטענות בדירות ובחדרי מדרגות. מורן תיאר את התוצאה: "מרבית הטעינות מתבצעות בתוך בתים או בכניסות לבניינים. כשהסוללה מתלקחת דרכי המילוט נחסמות, והכיבוי כמעט בלתי אפשרי ברגע שהחום התרמי מגיע לשיא."
והבעיה כבר חורגת מהכלים הזעירים: רכב חשמלי נושא סוללה גדולה לאין ערוך מזו של אופניים, והדיווח בישראל היום התריע כי בלי היערכות מתאימה, רכבים חשמליים שיתלקחו בחניונים עלולים לבעור ימים שלמים עד לכיבוי מלא – אתגר שמלווה את מהפכת הרכב האוטונומי והחשמלי בכבישי ישראל כצל כבד.
למה דווקא הטעינה היא רגע הסיכון, ומה מטען לא מקורי עושה לתא?
שריפות סוללות פורצות גם ברכיבה וגם באחסון, אבל שעת הטעינה מרכזת את התנאים המסוכנים מכולם: זרם חשמלי שנדחס אל תוך התאים, חום שמצטבר במארז סגור, ולרוב גם סביבה ביתית שבה איש אינו משגיח. לפי מכוני המחקר של UL, טעינת יתר היא מהגורמים המרכזיים לבריחה תרמית, והיא נגרמת בדרך כלל מאי-התאמה בין המטען לסוללה או מכשל במערכת ניהול הסוללה – המעגל האלקטרוני שאמור לנתק את הזרם כשהתא מלא.
כאן בדיוק טמונה הסכנה שבמטען לא מקורי: מטען שתואם את הסוללה "יודע" מתי להפסיק, ואילו מטען גנרי זול, שהמתח והזרם שלו אינם מכוילים לתאים הספציפיים, עלול להמשיך לדחוס אנרגיה אל תוך תא מלא עד שהוא קורס. רשימת גורמי הכשל שריכזה כבאות והצלה, כפי שפורסמה בכלכליסט, היא בפועל מדריך שלם של מה שאסור לעשות: טעינת יתר, פגיעה מכנית במעטפת תאי הסוללה, טעינה של סוללה חמה אחרי נסיעה ממושכת, כשל בייצור, שימוש במטען שאינו מקורי, החלפת סוללה שלא אצל היצרן והסרת ההגבלות של הכלי.
הסעיפים האחרונים מקבלים בישראל משנה תוקף. בדיווח של ישראל היום תיאר רועי צוקרמן, ראש ענף חומרים מסוכנים במטה הכבאות, מעבדות פיראטיות שמבצעות "שיפורים" בסוללות, ולדבריו תהליך כזה, כמו גם שימוש בסוללה לא תקנית, עלול להוביל להתלקחות. מארז סוללה מהונדס בקפידה – תאים תואמים, מערכת ניהול מכוילת, מעטפת שלמה – מפסיק להיות כזה ברגע שגורם לא מוסמך פותח אותו.
ומדוע ממליצים להמתין חצי שעה אחרי הרכיבה? גם לכך הסבר פשוט: תא שרק סיים לספק זרם לנסיעה ממושכת חם ממילא, וטעינה מוסיפה לו חום בדיוק כשהוא פגיע ביותר. ההנחיה שהביא וואלה מנציבות הכבאות הארצית ביוני 2024 מנוסחת בפשטות: "סוללה חמה רגישה יותר להתלקחות. חכו חצי שעה עד לתחילת הטעינה". גורם סיכון נוסף ייחודי לאופניים חשמליים, שצוין באותה כתבה: הסוללה שלהם נשלפת ונישאת ביד, ולכן חשופה לנפילות ולחבטות שעלולות להתחיל תהליך של בריחה תרמית ולהפוך אותה חשופה להתלקחות – ולכן סוללה שחטפה מכה נמסרת לבדיקה במעבדה.
מה עושים עם סוללה שנפלה ומהן הנחיות הטעינה של כבאות והצלה?
סוללה שנפלה או ספגה חבטה נחשבת חשודה אף אם היא נראית שלמה: סוללות של אופניים חשמליים נשלפות ונישאות ביד, ולכן מועדות לנפילות ולמכות שעלולות להתניע תהליך של בריחה תרמית. לפי ההנחיות שהביא וואלה מנציבות הכבאות, סוללה שחטפה מכה אין להחזיר לטעינה ביתית אלא למסור לבדיקה במעבדה. עיריית תל אביב-יפו, כמו רשויות מקומיות נוספות, קוראת לתושביה להקפיד על הנחיות כבאות והצלה לטעינה בטוחה, ומדגישה כי סוללה ומטען ללא תו תקן מסוכנים לשימוש.
ואלה עיקרי הנחיות הטעינה של נציבות הכבאות הארצית, כפי שפורסמו בוואלה:
- רכשו רק סוללה עם תו תקן. על הסוללה לשאת סימון של תקן ישראלי או של התקן הבין-לאומי IEC 62133-2, שמגדיר את דרישות הבטיחות לסוללות ליתיום ניידות.
- המתינו כחצי שעה בין סוף הרכיבה לתחילת הטעינה, כדי לאפשר לסוללה להתקרר.
- טענו בהשגחה בלבד – לא בלילה בזמן שינה, ולא כשאיש אינו נמצא בבית.
- נתקו את המטען מהחשמל ברגע שנורית החיווי הופכת ירוקה, ואל תשאירו את הסוללה מחוברת "עוד קצת, ליתר ביטחון".
- העדיפו לטעון במרפסת או בחוץ, והרחיקו את הסוללה הנטענת מדלת היציאה ומדרכי המילוט – לא בכניסה לבניין ולא במסדרון.
- אל תשדרגו את הכלי. שיפורי מהירות, החלפות סוללה מאולתרות והסרת מגבלות הם בדיוק ההתערבויות שהופכות מארז תקין למסוכן.
בהנחיות שמפיצה עיריית תל אביב-יפו, בהתבסס על הנחיות כבאות והצלה, מוסיפים: יש להשתמש בסוללה ובמטען מקוריים בלבד.
ואם בכל זאת זה קורה? כאן ההנחיה חדה במיוחד, והיא נגזרת ישירות מהכימיה שתוארה למעלה: אל תנסו לכבות. התפנו מיד מהדירה, סגרו אחריכם את דלת החדר שבו בוערת הסוללה – דלת סגורה מעכבת את התפשטות האש והעשן הרעיל – וחייגו 102 לכבאות והצלה כבר מחדר המדרגות.
שאלות ותשובות
האם מותר להטעין אופניים חשמליים בלילה, כשישנים? לא. הנחיית כבאות והצלה היא לטעון אך ורק בהשגחה, ולנתק את המטען מהחשמל ברגע שנורית החיווי הופכת ירוקה. טעינת לילה משאירה סוללה מחוברת לזרם שעות ארוכות בלי שאיש ער כדי להבחין בסימנים הראשונים של תקלה – עשן או התחממות חריגה – ובדיוק את התרחיש הזה ההנחיות נועדו למנוע.
מה עושים אם סוללת ליתיום מתלקחת בבית? לא מנסים לכבות, גם לא במטף ביתי: שריפת סוללת ליתיום מזינה את עצמה ופולטת גזים רעילים ודליקים, ובכבאות והצלה מבהירים שאין אמצעי זמין שמסוגל לעצור אותה. מתפנים מיד מהדירה, סוגרים את דלת החדר הבוער כדי לעכב את התפשטות האש והעשן, ומחייגים 102 לכבאות והצלה.
האם סוללה שנפלה מסוכנת גם אם היא נראית תקינה? סוללה שנפלה או ספגה מכה נחשבת חשודה גם בלי נזק נראה לעין: פגיעה מכנית במעטפת תאי הסוללה היא מגורמי הכשל שברשימת כבאות והצלה, והיא עלולה להתפתח לבריחה תרמית. לפי ההנחיות שפורסמו בוואלה, סוללה כזאת אין להטעין בבית – מוסרים אותה לבדיקה במעבדה.
האופניים החשמליים לא ייעלמו מהנוף הישראלי, וגם סוללות הליתיום לא. אבל ההבדל בין תקלה לאסון עובר כמעט תמיד בהרגלים הקטנים: מטען מקורי, סוללה עם תקן, חצי שעה של סבלנות אחרי הרכיבה, עין פקוחה בזמן הטעינה וניתוק בזמן. את תגובת השרשרת הכימית אי אפשר לעצור אחרי שהחלה – אבל אפשר, בקלות מפתיעה, פשוט לא להצית אותה.
מקורות
- 250 שריפות בשנה: "רכבים חשמליים עלולים לבעור כמה ימים" – ישראל היום, 28 ביולי 2025.
- מכת הסוללות המתלקחות: 4 בני אדם נספו השנה בשריפות – כלכליסט, 30 בספטמבר 2021.
- רשות הכבאות מודה שאין אפשרות לכבות סוללות ליתיום: "נראה רכבים עולים באש" – זמן ישראל, 22 באוגוסט 2024.
- עוד הרוגה משריפה בגלל סוללת אופניים וקורקינט: כך צריך לטעון – וואלה רכב, 30 ביוני 2024.
- הנחיות חשובות לשימוש בסוללות ליתיום – עיריית תל אביב-יפו, בהתבסס על הנחיות כבאות והצלה.
- What Is Thermal Runaway? – UL Research Institutes, אוגוסט 2021.
- What Causes Thermal Runaway? – UL Research Institutes, אוגוסט 2021.
- IEC 62133-2:2017 – Safety requirements for portable sealed secondary lithium cells – International Electrotechnical Commission, 2017.