ביולי 2018 החליטה הממשלה לסגור את ארבע יחידות הפחם הישנות בתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה עד יוני 2022. מאז הלך היעד והתרחק: חברת החשמל הודיעה ב-2021 שאינה יכולה לעמוד בו, יעדים חדשים נקבעו ל-2025 ול-2026, ולפי טיימס אוף ישראל הוארכה פעילות היחידות באוקטובר 2025 עד 2028 (Global Energy Monitor מציב את ההודעה על כך בינואר 2026). בינתיים הפחם נעלם כמעט כליל מייצור החשמל הארצי. אבל הפער בין הסטטיסטיקה הארצית לארבע היחידות האלה הוא בדיוק מה שמטריד את תושבי האזור, וכדאי לבחון אותו בלי להתלהם: יש כאן טיעון ביטחוני כבד, לא רק עיכוב סביבתי.
כמה פחם נשאר בייצור החשמל הישראלי?
לפי נייר שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2025, חלקו של הגז הטבעי בייצור החשמל עלה מכ-44% ב-2013 לכ-73% ב-2025, וחלקו של הפחם ירד מכ-52% לכ-10%. בתוך כשתים-עשרה שנים ישראל חדלה לייצר יותר ממחצית חשמלה מפחם.
מה עומד על הפרק בחדרה?
לתחנת אורות רבין שש יחידות פחם: ארבע ישנות, בנות 375 מגה-וואט כל אחת, שנבנו בשנים 1981-1984, ושתיים חדשות יותר, של 575 מגה-וואט כל אחת, מ-1995 ו-1996, לפי מאגר Global Energy Monitor. ליחידות 1-4 מעולם לא הותקנו מסננים, ולכן הן מזהמות יותר, ואילו ל-5 ו-6 יש יכולת סינון, לפי דיווח של דבר. לצדן פועלות או נבנות שתי יחידות גז במחזור משולב, בנות 630 מגה-וואט כל אחת, שנועדו להחליף את הוותיקות. מדובר בחישוב שלנו: 1,260 מגה-וואט בגז מול 1,500 מגה-וואט בארבע יחידות הפחם הישנות. אורות רבין אינה התחנה הפחמית היחידה: לפי דבר, ארבע יחידות פחם נוספות פועלות ברוטנברג שבאשקלון, כך שבסך הכול יש בישראל כעשר יחידות פחם.
מה הבטיחו, ומתי נדחה היעד?
ציר הזמן לפי הדיווחים הזמינים:
- יולי 2018: הממשלה, בהחלטה שהוביל שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ, מחליטה להפסיק את הפעלת יחידות 1-4 עד יוני 2022 ולהחליפן ביחידות המחזור המשולב 70 ו-80. יחידות 5 ו-6 אמורות לעבור לגז עד סוף 2025.
- 2021: חברת החשמל מודיעה שאינה יכולה לעמוד בלוחות הזמנים, והיעד נדחה.
- ינואר 2024: היתר הפליטה מתחדש. לפי Global Energy Monitor, יחידות 1-4 אמורות להיסגר עד סוף 2025 ועד אז לפעול רק בשעת חירום; לפי דבר, ההיתר לפעילותן אמור לפוג ב-2026. המקורות אינם תואמים בנקודה זו.
- ינואר 2025: יחידה 70 נכנסת לפעילות מסחרית. נכון ליוני 2025, יחידה 80 עדיין בהרצה.
- יוני 2025: לפי דבר, משרד האנרגיה עדיין לא החליט אם להתקדם לשימור וסגירה עד סוף 2026 או להשאיר את היחידות כגיבוי לשעת חירום.
- יולי-אוגוסט 2025: לפי Global Energy Monitor, הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל מבקשת ביולי דחייה של שלוש שנים לפחות, ובאוגוסט משיב המשרד להגנת הסביבה שאין אפשרות חוקית להפעיל את יחידות הפחם באופן שוטף, אך "מוכן לשקול" מעמד של שימור.
- אוקטובר 2025: לפי טיימס אוף ישראל, שר האנרגיה מאריך את פעילות יחידות 1-4 עד 2028, עד 500 שעות בשנה למצבים חריגים ולשעת חירום.
מי רצה מה? לפי Global Energy Monitor, חברת נוגה, המפעילה את מערכת החשמל, ביקשה באפריל 2025 דחייה של עשר שנים לפחות. ביולי 2024 אמרה נציגת אגף התקציבים באוצר בדיון בוועדה בכנסת שריאלי יותר שהמעבר לגז יושלם ב-2028, ויו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, שאלה: "אנחנו מדברים על 2026, יש משהו שאנחנו לא יודעים?" (דבר). לפי דבר, אלי אבוטבול, יו"ר אגודת הערים שרון-כרמל, דרש במכתב לשר האנרגיה שלא לחרוג מהלוחות ושכל הארכה תכלול צעדים מיידיים להפחתת פליטות.
למה בכלל מחזיקים יחידות פחם?
הטיעון המרכזי הוא ביטחון אנרגטי, וזה לא טיעון תיאורטי. לפי טיימס אוף ישראל, שלושת המאגרים תמר, לוויתן וכריש מספקים יחד יותר מ-70% מהחשמל בישראל, וחלקם הושבתו זמנית בשני משברים: תמר ולוויתן עם פרוץ המלחמה ב-2023, ולוויתן וכריש במהלך המבצע מול איראן ב-2025. לפי דבר, בדיון בכנסת ביולי 2024 מסרה נוגה שבלי היחידות הפחמיות קשה לספק ביטחון אנרגטי.
אבל גם לגיבוי יש מחיר. לפי דבר, כדי שיחידה תישאר בכוננות יש להפעיל אותה שבוע בכל רבעון, וכל הפעלה נמשכת 36-40 שעות ומייצרת כמות גדולה של זיהום אוויר. ועוד: באוקטובר 2023 הוקלו זמנית הכללים על פריקת פחם, תכולת גופרית וערכי פליטה, והיו הערכות שהיקף פריקת הפחם עשוי להוכפל, לפי Global Energy Monitor.
מה קרה בפועל כשהיחידות הופעלו?
בתיאוריה, היחידות הישנות אמורות לפעול רק במצב חירום קיצוני. בפועל, לפי דיווחים שמובאים ב-Global Energy Monitor, לפחות יחידה ותיקה אחת פעלה ב"מצב חירום" כ-99% מהזמן ב-2022 וכ-90% מהזמן ב-2023, עד מאי. ולפי דבר, בסערה "קרול" פעלו יחידות 1-2 לפחות פעם אחת אחרי שיחידת המחזור המשולב 70 כבר החלה לפעול, בפטור מיוחד לשעת חירום. דבר מזהיר שזה עלול להיות תקדים מדאיג למשרד להגנת הסביבה.
אנשי האזור מתארים את התוצאה בלשון חריפה. חבר מועצת חדרה איב יעקבובסקי אמר, לפי טיימס אוף ישראל, בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת: "אנשים תולים כביסה והיא הופכת שחורה תוך דקות".
מה המחיר לבריאות התושבים?
ב-17 במאי 2026 הגישה אגודת הערים שרון-כרמל לאיכות הסביבה, המייצגת 19 רשויות מקומיות ובהן כמיליון תושבים, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד תיקון היתר הפליטה של היחידות. שבוע קודם הגישו עתירה דומה ארגוני הסביבה Green Course ו-Home Guardians. המשיבים: המשרד להגנת הסביבה וחברת החשמל.
העותרים טוענים שההיתר המתוקן חורג מתקן האיחוד האירופי. התקן האירופי מתיר ריכוז של 150 מיקרוגרם למטר מעוקב של גופרית דו-חמצנית, וההיתר המתוקן של אורות רבין מאפשר 1,400. הם טוענים גם שהפחם הנשרף נמוך באיכותו, ושהמשרד היה צריך לסרב להיתר חדש, או לפחות להתנות אותו בהתקנת מסננים לפי לוח זמנים.
מה המחיר הבריאותי? לפי טיימס אוף ישראל, סקרים אקדמיים שנערכו במשך כ-25 שנה קישרו את זיהום הפחם מהתחנה ל-50 עד 250 מקרי מוות מוקדמים בשנה באזור. הטוקסיקולוג ד"ר אופיר לבון, בחוות דעת שצורפה לעתירה, כתב שייראו "עשרות מקרי מוות עודפים בשנה". ההערכה הנמוכה, 50, היא של מנכ"ל משרד הבריאות דאז, איתמר גרוטו, מ-2016. מדובר בהערכות, לא בנתון רשמי עדכני.
מה צפוי עכשיו?
כמה דברים פתוחים. העתירות הוגשו במאי 2026, ולא מצאנו דיווח על הכרעה בהן עד היום. גם יחידות 5 ו-6, שעמדו לעבור לגז עד סוף 2026, נבחנות לדחייה: לפי Global Energy Monitor, במרץ 2026 התבקשה חברת החשמל לבחון דחייה. ומצד שני, יחידות המחזור המשולב כבר פועלות, וכל שעה שהן מספקות חשמל היא שעה שהיחידות הישנות אינן נדרשות.
ובקיצור, כך נראית התמונה כיום: הפחם מספק כעשירית מחשמל ישראל; ארבע יחידות ישנות בלי מסננים עדיין מורשות לפעול עד 500 שעות בשנה לפי דיווח טיימס אוף ישראל; והשאלה אם ההיתר המתוקן עומד בדין עדיין פתוחה בבית המשפט.
לקריאה נוספת על לחצי הרשת: שיאי הביקוש לחשמל בקיץ והפריחה באגירת האנרגיה הביתית. על זיהום האוויר באזור סמוך: מפרץ חיפה וסגירת בזן.
שאלות ותשובות
מי עתר נגד ההיתר החדש ומה הם דורשים?
עתרו אגודת הערים שרון-כרמל לאיכות הסביבה, המייצגת 19 רשויות, וארגוני הסביבה Green Course ו-Home Guardians. הם דורשים לבטל את תיקון היתר הפליטה, ולחלופין להתנות את הפעלת היחידות בהתקנת מסננים לפי לוח זמנים. העתירות הוגשו במאי 2026 ולא נמצא דיווח על הכרעה.
מה ההבדל בין "שימור" לסגירה של יחידה?
יחידה בשימור אינה פועלת באופן שוטף, אך נשארת מוכנה להפעלה. לפי דבר, כדי לשמור על כוננות יש להפעיל כל יחידה שבוע בכל רבעון, וכל הפעלה נמשכת 36-40 שעות ומזהמת מאוד. סגירה, לעומת זאת, פירושה הפסקה מוחלטת של הפעלתה.
כמה פחם נשאר בייצור החשמל בישראל?
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-10% מייצור החשמל ב-2025, לעומת כ-52% ב-2013. חלקו של הגז הטבעי עלה לכ-73%.
למה לא סוגרים את יחידות הפחם?
הטיעון המרכזי הוא ביטחון אנרגטי. לפי טיימס אוף ישראל, ההארכה עד 2028 באה אחרי הפסקות זמניות באספקת הגז. מנגד, הרשויות המקומיות באזור והארגונים הירוקים טוענים שהמחיר הבריאותי כבד מדי.
מה הפער בין התקן האירופי להיתר של אורות רבין?
לפי העותרים, התקן האירופי מתיר 150 מיקרוגרם למטר מעוקב של גופרית דו-חמצנית, וההיתר המתוקן מאפשר 1,400. זו טענה שהעתירה מעלה, והיא טרם הוכרעה בבית המשפט.
מקורות
- "Court petitioned against 'deadly' lifeline granted to coal-fired power station", סו סורקס, The Times of Israel, 18 במאי 2026. https://www.timesofisrael.com/court-petitioned-against-deadly-lifeline-granted-to-coal-fired-power-station/
- "עד שייצא עשן: על משרד האנרגיה להחליט אם לחדול שימוש בפחם המזהם לייצור חשמל", דבר, יוני 2025. https://www.davar1.co.il/605853/
- "Phasing Out Coal for Electricity Generation", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נובמבר 2025. https://main.knesset.gov.il/EN/activity/mmm/Phasing%20Out%20Coal%20for%20Electricity%20Generation%20%E2%80%93%20November%202025%20(Abstract).pdf
- "Orot Rabin power station", Global Energy Monitor. https://www.gem.wiki/Orot_Rabin_power_station
- "נציגת האוצר: 'אורות רבין תעבור מפחם לגז עד 2028'; ח"כ סון הר מלך: 'אנחנו מדברים על 2026'", דבר. https://www.davar1.co.il/524381/