כשגוגל סגרה ב-11 במרץ 2026 את רכישת וויז תמורת 32 מיליארד דולר במזומן, הכותרות עסקו בגודל העסקה: האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי. פחות תשומת לב זכתה השאלה מה קורה אחרי הכותרת: כמה מהכסף הזה באמת נשאר במדינה, מי משלם עליו מס, ובאיזה שלב הוא מגיע לקופה. שבעה חודשים לאחר מכן יש לנו כבר חלק מהתשובות, ועוד חלק שעדיין אי אפשר לדעת. וזה, כנראה, החלק המעניין יותר.
כמה כסף אמור להיכנס לקופת המדינה מאקזיט וויז?
ההערכות נעות בטווח, וחשוב לקרוא אותן כהערכות ולא כנתון גבייה. הערכה שמרנית שפורסמה בישראל לפני סגירת העסקה דיברה על כ-10 מיליארד שקל. הערכה מפורטת יותר, שפורסמה בפברואר 2026, הגיעה לכ-12 מיליארד שקל, שאמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מסגירת העסקה. ובחודש הנוכחי, ב-20 באוקטובר, דיווח גלובס שהעסקה צפויה להכניס לרשות המסים כ-10-11 מיליארד שקל.
החלק הגדול ביותר מגיע מארבעת המייסדים – אסף רפפורט, עמי לוטוואק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק – שהם תושבי ישראל. לפי הערכת גלובס מפברואר (שפורסמה גם במאקו), כל אחד מהם מחזיק קצת פחות מ-10% מהחברה, וכל אחד צפוי לשלם כ-900 מיליון דולר מס: 25% מס רווח הון ועוד 5% מס יסף, ובסך הכול 30% מרווח של כ-3 מיליארד דולר. בחישוב זה מדובר בכ-3.6 מיליארד דולר, שהם כ-11 מיליארד שקל. כלכליסט מציג תמונה שונה: לפי הדיווח שלו המייסדים מחזיקים יחד יותר מ-30% מהחברה, ומסיהם מוערכים בכ-2.5 מיליארד דולר. ההערכות אינן מתיישבות זו עם זו, ואין כרגע דרך לדעת איזו קרובה יותר למציאות.
העובדים שמחזיקים באופציות תורמים חלק קטן יותר, אבל לא זניח. לפי הערכת גלובס מפברואר, כ-500 עובדים תושבי ישראל צפויים לשלם מס על האקזיט, בהערכה כוללת של 150-200 מיליון דולר. מי שקיבל את האופציות במסלול רווח הון לפי סעיף 102 משלם 25%, ועוד מס יסף. על המסלול הזה פירטנו במאמר על סעיף 102 ואופציות לעובדים.
למה מחצית מהעסקה כמעט לא מניבה מס לישראל?
32 מיליארד דולר אינם הופכים למס בשיעור של 30%, והסיבה היא מבנה הבעלות. לפי ההערכות, קרנות הון סיכון זרות מחזיקות כ-48% מוויז, ורובן המכריע פטורות ממס ישראלי, בתנאי שהשיגו מראש אישור מרשות המסים. סך התמורה לגופים הזרים עומד, לפי גלובס, על כ-15 מיליארד דולר, וזה כסף שאינו מגיע לקופת המדינה.
לכן אקזיט כה גדול מניב לישראל סכום של כעשירית מערך העסקה: 10-11 מיליארד שקל הם כ-3 מיליארד דולר, מול עסקה של 32 מיליארד. המדינה גובה מס מבעלי המניות שמחויבים בו, לא מעצם העובדה שהחברה נולדה כאן. (ההשוואה היא חישוב שלנו על בסיס ההערכות, לא נתון רשמי.) על ההשלכות הרחבות יותר של מכירת חברות ישראליות לתאגידי ענק כתבנו במאמר על מכירת וויז וגל הרכישות בתחום הבינה המלאכותית.
ומה לגבי המשקיעים והשותפים בקרנות?
הסיפור אינו נגמר במייסדים ובעובדים. שותפים מנהלים ישראלים בקרנות שהשקיעו בוויז משלמים מס על דמי הצלחה (carried interest) בשיעור שנע, לפי ההערכה שפורסמה בפברואר, בין 25% ל-47%, בהתאם לחלקם של המשקיעים הישראלים בקרן. לדברי עו"ד רחל גז-לוי, ככל ששיעור המשקיעים הזרים בקרן גבוה יותר, כך המס על השותף המנהל נמוך יותר. שותפים מנהלים שאינם ישראלים פטורים.
למה המס אמור להיות משולם בדולרים?
חשש גדול סביב העסקה היה השפעתה על שער החליפין. אם בעלי המניות ימירו מיליארדי דולרים לשקלים בבת אחת, השקל עלול להתחזק עוד, והוא כבר התחזק כ-18% מול הדולר ומול מטבעות שותפות הסחר הגדולות מאז אפריל 2025, לפי כלכליסט. לכן גיבשו בנק ישראל, רשות המסים והחשב הכללי מתווה יוצא דופן: המס ישולם בדולרים ולא יומר לשקלים. לפי כלכליסט, החשב הכללי צפוי להשאיר את רוב הדולרים בידיו לצורכי הממשלה, למשל לשירות חוב דולרי. כלכליסט תיאר את הגבייה בדולרים כצעד חריג מאוד עבור רשות המסים.
ההיגיון מובן: המתווה אמור להקטין את הלחץ על השקל. אלא שהמתווה אינו פותר את הצד השני של העניין: המייסדים עצמם, שלפי כלכליסט יקבלו כ-70% עד 75% מהתמורה, עשויים להמיר חלק גדול ממנה לשקלים, בהדרגה ובפיזור. על השפעת השקל החזק על היצואנים אפשר לקרוא במאמר על היצואנים ולחץ השקל.
מה כבר רואים בגירעון ומה לא?
הנתונים הרשמיים טובים מאוד, אבל כדאי להיזהר מלהסיק מהם יותר מדי. לפי דוח ביצוע התקציב של החשב הכללי לספטמבר 2026, הגירעון המצטבר בתשעת החודשים הראשונים עמד על 29.5 מיליארד שקל, לעומת 56.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2025. הגירעון בשנים-עשר החודשים האחרונים עומד על 3.2% מהתוצר, כ-71.8 מיליארד שקל, ויעד הגירעון ל-2026 הוא 4.9%. הכנסות המסים עלו בתשעת החודשים ב-13.3%, וההוצאה, בלי אשראי, ב-3.4% בלבד.
במילים אחרות, הכנסות המדינה ממסים צומחות מהר בהרבה מההוצאה, וגלובס מדווח שהמסים הישירים עלו ב-16.3% בשמונת החודשים הראשונים. אבל אף אחד מהדוחות אינו מפרט כמה מזה בא מוויז, ולכן אין לנו כרגע דרך להפריד בין הכנסה חד-פעמית מאקזיט לבין שיפור כללי בגבייה ממשכורות, מרווחי חברות ומעסקאות אחרות. מי שכותב ש"וויז סגרה את הגירעון" מנחש. אפשר לראות מה קרה בהכנסות האחרות: הן ירדו ב-40.3% והסתכמו ב-13.4 מיליארד שקל, כך שהצמיחה בהכנסות נבעה ממסים. במקביל, הוצאות הריבית עלו ב-8.7% ל-40.2 מיליארד שקל בתשעת החודשים – תזכורת לכך שגם עלות החוב גדלה.
מה שכן ידוע הוא עמדת רשות המסים. לדברי מנהל הרשות אהרונוביץ', בפורום שהתקיים בתחילת ספטמבר (כלכליסט, 4 בספטמבר), הגבייה השנה טובה מאוד ומפתיעה לטובה, אך גם ההוצאות מפתיעות. דבריו בפורום ובראיון לכלכליסט מצביעים על שנתיים קשות יותר: קרן הפיצויים כמעט התרוקנה (נותרו בה כ-4 מיליארד שקל), הוצאות הביטחון לא צפויות לחזור לרמה שלפני המלחמה, וחלק ממקורות ההכנסה בשנים האחרונות היו חד-פעמיים. כלומר, אקזיט כמו וויז מקל על 2026, אבל אינו תחליף למקור הכנסה קבוע. על לוח הזמנים התקציבי של 2027 אפשר לקרוא במאמר על תקציב 2027.
מה המאבק החדש על הקניין הרוחני?
ב-20 באוקטובר דיווח גלובס על המחלוקת שמסתתרת מאחורי המספרים. וויז רשומה אמנם כחברה ישראלית, אבל הוקמה בארצות הברית, מנוהלת מניו יורק, והקניין הרוחני שלה מוחזק שם. רשות המסים רואה בקניין הרוחני בעיקר ישראלי, כי רוב מהנדסי האבטחה ומנהלי הפיתוח של החברה הם ישראלים שפועלים בישראל, ורבים מהם בוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא.
הרשות מקדמת מתווה חדש: במקום להטיל מס של מיליארדים על העברת קניין רוחני מישראל לארצות הברית, חברות יגיעו עם הרשות להסכם מראש, שיגדיר את חלקן היחסי של הפעילות הישראלית והזרה בפיתוח ובמכירות. לפי גלובס, מס החברות על מרכז פיתוח ישראלי של חברה זרה יקבע בהסכם לשמונה שנים, ושיעור המס המוצע על רווח "קוסט פלוס" עומד על 13%. לפי הכתבה זה "שיעור גבוה באופן יחסי, אך כזה שיהיה נתון למשא ומתן". לשם השוואה, מטא, מיקרוסופט וגוגל משלמות כיום מס חברות חד-ספרתי על פעילות הפיתוח שלהן בישראל.
ברקע עומד נתון שהזכיר אהרונוביץ': יותר מ-50% מהסטארט-אפים החדשים מוקמים היום כחברות אמריקאיות, בעוד שלפני שלוש-ארבע שנים רובם הוקמו כחברות ישראליות. סטארט-אפ שנולד כחברה אמריקאית עשוי להוביל בעתיד לוויכוח כמו זה של וויז, ולהקטין את המס שיישאר בישראל מהאקזיט הבא – זו הערכתנו, לא קביעה של הרשות.
שאלות ותשובות
מי משלם יותר מס: מייסד או עובד?
לפי ההערכה שפורסמה בפברואר, מייסד תושב ישראל משלם 25% מס רווח הון ועוד 5% מס יסף, ובסך הכול 30%. עובד במסלול רווח הון לפי סעיף 102 משלם 25% ועוד מס יסף של 3%, שעולה ל-5% אם התגמול עולה על 720 אלף שקל.
כמה מס צפוי להיכנס לישראל מעסקת וויז?
לפי הערכות שפורסמו, בין 10 ל-12 מיליארד שקל. הדיווח האחרון, מ-20 באוקטובר 2026, מדבר על 10-11 מיליארד שקל. אלה הערכות; הסכום שנגבה בפועל טרם פורסם.
למה המס לא מגיע לכל סכום העסקה?
כי כ-48% מוויז מוחזקים בידי קרנות זרות שפטורות בדרך כלל ממס בישראל, ורק בעלי מניות תושבי ישראל משלמים. לפי הערכת גלובס, כ-15 מיליארד דולר מהתמורה עוברים לגופים זרים.
למה המס ישולם בדולרים?
כדי לא ליצור לחץ נוסף על שער השקל. בנק ישראל, רשות המסים והחשב הכללי גיבשו מתווה שלפיו המס ישולם בדולרים, והחשב הכללי צפוי להשאיר את רובו במטבע זר, לפי כלכליסט.
האם האקזיט פתר את בעיית הגירעון?
לא. הגירעון אכן מצטמצם ומסי המדינה צומחים, אבל רשות המסים עצמה מזהירה ש-2027 ו-2028 יהיו קשות יותר, ואין נתון שמפצל את תרומת וויז להכנסות.
מקורות
- "Google completes historic $32 billion Wiz deal", Calcalist (CTech), 11 במרץ 2026. https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/s4oqcs7d0
- "Wiz's $32 billion sale creates a currency challenge for Israel", Calcalist (CTech), 11 במרץ 2026. https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/hjggcekq11g
- "מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק של וויז", מאקו (בהתבסס על גלובס), 11 בפברואר 2026. https://www.mako.co.il/news-money/2026_q1/Article-6d001c4362c4c91026.htm
- "הלקח מוויז: המתווה שמקדמת רשות המסים למיסוי אקזיטים", גלובס, 20 באוקטובר 2026. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001560126
- "Google's $32B Wiz acquisition set to close this week, Israel eyes $10B tax windfall", Ynetnews. https://www.ynetnews.com/business/article/bjbuimnfze
- "Estimated Execution of the State Budget, September 2026", החשב הכללי, משרד האוצר, 8 באוקטובר 2026. https://www.gov.il/BlobFolder/news/press_08102026/en/PressReleases_eng_press_08102026-file1-eng.pdf
- "Israel's fiscal deficit continues to narrow", Globes, 8 בספטמבר 2026. https://en.globes.co.il/en/article-israels-fiscal-deficit-continues-to-narrow-1001554809
- "Israel's tax revenues are booming. The real budget crisis is still ahead", Calcalist (CTech), 4 בספטמבר 2026. https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/rjjdzaidmx