כשהטמפרטורות יורדות, מדליקים בישראל קמינים. התמונה מוכרת: אש קטנה, ריח של עץ בוער, ובחוץ, במורד הרחוב, אובך דק שמסרב להתפזר. מה שנראה כאידיליה ביתית הוא גם מקור פליטה שהמדינה מונה בשמו. במצאי הפליטות הלאומי האחרון, קמיני העצים הם אחד המקורות הגדולים של חלקיקים עדינים באוויר הישראלי.
אבל זו רק חצי מהתמונה. ההערכות על חלקו של הקמין בזיהום נתונות במחלוקת, גם מצד נציגי המשרד להגנת הסביבה עצמו, והאכיפה תקועה: אין איסור ארצי, והרשויות המקומיות אומרות שאין להן כלים.
כמה מזהם קמין עצים בישראל?
לפי דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, שפורסם בספטמבר 2026 ומתייחס לשנת 2025, קמיני עצים לחימום ביתי פלטו כ-1,218 טונות של חלקיקים עדינים (PM2.5), שהם 14% מסך הפליטות. לשם השוואה, ייצור החשמל פלט 366 טונות (4%) והתעשייה 624 טונות (7%).
קמיני העצים אחראים ל-14% מפליטות החלקיקים העדינים בישראל לפי מצאי 2025, כלומר יותר מייצור החשמל והתעשייה גם יחד. רק שריפת פסולת עירונית לא חוקית (23%) והתחבורה הכבישית (15%) פולטות יותר.
הנתון הזה משתנה משנה לשנה, ולא רק בגלל הקמינים. לפי הדוח, הפליטה הכוללת של PM2.5 ירדה ב-2025 ב-27% לעומת מצאי 2024, בעקבות ירידה בשריפות חורש ובשריפות פסולת עירונית, בייצור החשמל ובתעשייה. כשהמכנה מצטמק, גם חלקו של הקמין גדל: במצאי 2023 הוא עמד על כ-12% (1,177 טונות), כפי שמצטט מחקר של האוניברסיטה הפתוחה שפורסם בנובמבר 2025. הטונות כמעט לא השתנו, אבל החלק היחסי עלה. בין המצאים חלו גם שינויים מתודולוגיים (בדוח 2025 הם מצוינים בתחבורה הכבישית), ולכן אין כאן מגמה נקייה.
החלקיקים העדינים קטנים מ-2.5 מיקרומטר, ולפי דוח משותף של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מדצמבר 2024, מיוחסים לזיהום אוויר מחלקיקים עדינים, חנקן דו-חמצני ואוזון 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל ב-2023, ו-4,699 מהם ל-PM2.5. זו תמונת רקע כללית, והדוח אינו מייחס את המספרים לקמינים. לפי אותו דוח, ערך היעד השנתי של PM2.5 בישראל הוא 5 מיקרוגרם למטר מעוקב, בהתאם להנחיית ארגון הבריאות העולמי מ-2021, לפי הדוח, ההבדל נובע ברובו מהורדת ערך היעד מ-10 ל-5, ולכן אומדני התמותה גבוהים בהרבה מהערכה קודמת של ה-OECD, שעמדה על 2,280 מקרי מוות מ-PM2.5 בשנת 2019.
למה 5% מהאוכלוסייה משפיעים כל כך?
לפי המחקר של האוניברסיטה הפתוחה, כ-5% מהאוכלוסייה בישראל מחממת את הבית בעץ או בפחמים. בערים הגדולות השיעור הוא 1% בלבד, ואילו ביישובים עם פחות מ-100 אלף תושבים הוא מגיע ל-9%. הנתון נשען על סקר של הלמ"ס מ-2014, ולכן הוא ישן, וייתכן שהתמונה כיום שונה.
כלומר מיעוט קטן מהאוכלוסייה, שמרוכז יחסית ביישובים קטנים ובינוניים, תורם לפליטות חלק שאינו קטן. החוקרים מדגישים שקמינים פועלים בחורף בלבד ושהשימוש בהם כמקור חימום נמוך יחסית, ולכן לדבריהם חלקם בפליטות אינו פרופורציונלי. במחקר מובאות גם הערכות מקומיות: ביישוב קהילתי בשפלה דווח על כ-120 בתי אב מתוך כ-380 שמשתמשים בקמין, לפי הערכת המועצה המקומית, וביישוב כפרי בצפון העריכו תושבים שלפחות במחצית מהבתים מופעל תנור עצים. ההשוואה לייצור החשמל מבליטה זאת: הקמינים פלטו בשנת 2025 פי 3.3 חלקיקים עדינים מתחנות הכוח.
האם באמת 30% מהחלקיקים בחורף?
המספר הזה חוזר שוב ושוב בכתבות ובדברי ארגונים: ש"כ-30% מפליטות החלקיקים בעונת החורף" מקורם בחימום ביתי בעץ. האגודה למלחמה בסרטן מביאה אותו באתר שלה, כנתון של המשרד שהוצג בכנסת ב-2020.
אבל בדיון בוועדת המשנה של הכנסת להשפעת הסביבה והאקלים על הבריאות, בינואר 2022, אמר מנהל תחום צמצום זיהום אוויר מתעשייה במשרד להגנת הסביבה שההערכה נשענת על הנחה שאינה מבוססת על מדידות, ושלפי חישוב של עלות חיצונית חלקם של הקמינים הוא כאחוז אחד מהעלות החיצונית של זיהום האוויר. הציטוט נלקח מסיכום הדיון באתר "כנסת פתוחה", שאינו פרוטוקול רשמי. לדבריו, ההנחה היא ששאר המקורות אינם מרוכזים בעונה אחת בעוד שקמינים פועלים רק בחורף, ולכן "קשה להגיד שזה 30%". נציגי ארגון תושבים בדיון השיבו שאת ההנחה הזאת אישר להם המשרד עצמו.
גם המדידות בשטח אינן חד-משמעיות. לפי הדיון ההוא, המשרד מדד כשבועיים-שלושה בחורף 2021 בארבע קהילות, ולא נמצאה חריגה מערכי הסביבה לחלקיקים עדינים, לבנזן ולפחמן חד-חמצני. מנגד, משתתפים בדיון טענו שהממוצע היומי, שאליו המשרד משווה את ערכי הסביבה, מטשטש שיאים של כמה שעות בערב, כשהקמינים פועלים. אחת המשתתפות הצביעה על קריאה של 140 אל מול 15 בהנחיית ארגון הבריאות העולמי, ונציג מועצה אזורית סיפר שמדידות של תושבים בקיבוץ הזורע הראו ערכים של 70-90 לעומת תקן של 25. אלה טענות שנשמעו בדיון ולא מדידות רשמיות שפורסמו.
הנתונים של המשרד עצמו מצביעים על מקור נוסף שאינו קשור לחימום: שריפה פתוחה של פסולת בלתי חוקית, שתרמה 23% מהפליטות ב-2025, יותר מהקמינים. מי שמבקש לצמצם חלקיקים צריך להביט בכל המקורות, לא רק בקמין. המסקנה הישרה: הקמין הוא מקור פליטה אמיתי ומתועד, אבל אי אפשר לדעת בביטחון כמה הוא תורם לאוויר שנושמת שכונה מסוימת בליל חורף. גם נציג המשרד בדיון תיאר את הבעיה כמקומית בעיקרה: מי שסובל הוא בדרך כלל שכנו של בעל הקמין.
האם מנגלים וקמיני גז באותה קטגוריה?
לא. במצאי 2025 מופיעים מנגלים של פחמי עץ בנפרד, והם תרמו 534 טונות, כ-6% מהפליטות, פחות ממחצית מחלקם של הקמינים. קמין גז, לפי דברי ראש אגף איכות האוויר במשרד בדיון בכנסת, טוב פי 200 מקמין עץ מוסמך. הדיון הציבורי מתמקד בבעירת עץ ביתית בחורף.
מה זה עושה לבריאות?
האגודה למלחמה בסרטן מצטטת את ארגון הבריאות העולמי, לפיו העשן מבעירת דלקים מוצקים מכיל 14 תרכובות מסרטנות ודאיות, ובהן בנזן, פורמלדהיד ובנזופירן. נציגת משרד הבריאות בדיון בכנסת הדגישה שהחשיפה מסוכנת במיוחד לילדים הסובלים מאסתמה, לקשישים, לילדים קטנים ולנשים בהיריון. יושב ראש הוועדה שאל אם המשרד נשען על ספרות מקצועית מחו"ל ולא על מחקר ישראלי ייחודי, והיא השיבה שהמשרד ערך סקירה מקיפה.
הסכנה השנייה של חימום ביתי שקטה יותר: פחמן חד-חמצני. מחקר על חולים בבתי החולים הדסה בירושלים בשנים 1994-2006 מצא 292 מקרי הרעלה, ו-79% מהם בחורף. מקורות החשיפה העיקריים היו תנורי גז פגומים (135 מקרים), שריפות (102) ומערכות חימום ביתיות אחרות (40). מחקר מבית החולים סורוקה, שפורסם באינטרנט בפברואר 2026, בדק 95 ילדים שרמת הקרבוקסיהמוגלובין בדמם עלתה על 5% בשנים 2016-2024. תוצאה קשה, מוות, אשפוז בטיפול נמרץ או טיפול בלחץ יתר, נרשמה ב-49% ממקרי החימום המכוון, ב-65% ממקרי עשן משריפה וב-90% מההרעלות מגז לחימום מים. שני המחקרים עוסקים בחימום ביתי בכלל ולא בקמיני עצים דווקא. לא מצאנו נתון לאומי על מספר ההרעלות בכל חורף, ולכן איננו מביאים כזה.
מי אמור לאכוף?
לפי תשובת המשרד להגנת הסביבה שפורסמה ב-2022 וב-2023, קמין עצים אינו "מפגע" לפי חוק אוויר נקי, אלא אם הוא יוצר מטרד של ריח או זיהום. אין איסור ארצי על קמינים. בדיון בכנסת ב-2022 ציין נציג המשרד שאין מדינה שאוסרת קמינים באופן גורף, ושבערים כמו לונדון ומונטריאול, ועוד כמה אחרות, נאסר השימוש בהם ברמה מקומית. באפריל 2022 פנו ראשי 21 רשויות מקומיות לשרת הגנת הסביבה בבקשה לחקיקה, ולפי המחקר של האוניברסיטה הפתוחה מועצה מקומית כמו פרדס חנה-כרכור מסרה שאינה יכולה לאכוף איסור בלי בסיס חוקי.
בפועל יש איסורים מקומיים על התקנת קמינים חדשים: בעמק חפר, באזורים צפופים, בחוף הכרמל ובנס ציונה, ולפי המחקר של האוניברסיטה הפתוחה גם בתל אביב-יפו, בחיפה ובקריית טבעון. אף רשות לא אסרה עד כה שימוש בקמינים קיימים. האכיפה קשה: בדיון בכנסת נאמר שלרוב הרשויות אין פקחים שעובדים בערב, כשהקמינים פועלים, וקשה לראות עשן בחושך. לפי זמן ישראל, נציגת מרכז השלטון האזורי דירגה את עוצמתו של חוק עזר מקומי בציון 3 מתוך 10. מהפרסומים שבידינו לא עולה שהחקיקה הארצית שונתה מאז.
למה אנשים ממשיכים להדליק קמין?
מחקר האוניברסיטה הפתוחה ראיין 60 משתמשי קמין בבתיהם, ועוד 10 מתנגדים. המשתמשים היו בעיקר משקי בית חילוניים ממעמד הביניים, בערים באזורים הרריים, ביישובים פרבריים וביישובים כפריים. הם תיארו את הקמין כאורח חיים "איטי, מקומי ומחובר", וההחלטה נבעה פחות מחיסכון (קמין אירופי טוב עולה כ-9,000-15,000 שקל) ויותר מחוויה. החוקרים מצאו פער בין מודעות סביבתית לבין התנהגות בפועל. זה מחקר איכותני שאינו מייצג את כלל הציבור. בין ההמלצות שלו: שהרשויות המקומיות יספקו למשתמשים מכשירי מדידה ביתיים, שיפורסמו דוחות אזוריים אנונימיים על זיהום האוויר מדי רבעון, ושהפנייה לציבור תהיה בלי שיפוטיות. ההמלצות מדגישות הסברה והדרגתיות ולא איסור גורף.
איך מחממים בלי להזיק?
הדרך היעילה ביותר להפחית חשיפה, לפי האגודה למלחמה בסרטן, היא להפסיק להשתמש בקמין ולעבור לחימום חשמלי. מי שממשיך להשתמש בו, ההמלצות הן אלה:
- להפחית את השימוש בקמין למינימום.
- להשתמש בקמין העומד בתקן הישראלי ת"י 1368 חלק 1, ולהתקין אותו לפי הנחיות אנשי מקצוע.
- לשרוף עץ טבעי או שבבי עץ (פלטס) בלבד, ולא עץ צבוע או מעובד, פסולת, פלסטיק או נייר מודפס.
- להקפיד על לחות עץ מתחת ל-20%, בעזרת מד לחות פשוט.
- לוודא שהקמין והארובה אטומים ושגובה הארובה ומיקומה תקינים, כדי לצמצם עשן וריח אצל השכנים.
לפי האגודה, אמצעים להפחתת פליטות בארובה, כמו משקע אלקטרוסטטי, מפחיתים רק חלק מהפליטות ואינם הופכים את הקמין לבטוח.
על מכשירי חימום חשמליים שמשמשים גם לקירור כתבנו במאמר על תחליפי דוד השמש ומשאבות החום. להקשר רחב יותר על מקורות הזיהום בישראל אפשר לקרוא את המאמר על מרשם הפליטות, ועל מוקד זיהום אחר בימים מסוימים בשנה, ב-מדורות ל"ג בעומר.
שאלות ותשובות
האם קמין עצים אסור בישראל?
לא. אין איסור ארצי. יש רשויות שאסרו התקנת קמינים חדשים, ולפי המשרד להגנת הסביבה קמין נחשב מפגע רק אם הוא יוצר מטרד.
כמה פולט קמין עצים בישראל?
לפי מצאי 2025, כ-1,218 טונות PM2.5, כ-14% מסך הפליטות במדינה.
האם קמין מוסמך מזהם פחות?
כן. בדיון בכנסת אמר ראש אגף איכות האוויר במשרד שקמין מוסמך טוב פי 20 מקמין שאינו מוסמך, וקמין גז טוב פי 200 מקמין עצים מוסמך. הציטוט מסיכום הדיון ב"כנסת פתוחה".
האם עשן הקמין הוא הסכנה היחידה בחימום ביתי?
לא. פחמן חד-חמצני, גז רעיל חסר ריח וצבע, הוא סכנה נוספת. במחקר בירושלים המקור העיקרי להרעלות היה תנורי גז פגומים, ובסורוקה ההרעלות מגז לחימום מים היו הקשות ביותר.
מקורות
- מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס), דוח שנתי, שנת דיווח 2025, איור 20, המשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2026. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/prtr_report/he/prtr_prtr-2025.pdf
- קפלן, לבי נאמן וצ'רנוב, "חמימות מזהמת: קמיני עצים, מעמד הביניים והפער בין מודעות סביבתית לפרקטיקות יום-יומיות", האוניברסיטה הפתוחה, מחקר 8/25, נובמבר 2025. https://www.openu.ac.il/Lists/MediaServer_Documents/8-25%20merged.pdf
- "השפעות בריאותיות של זיהום אוויר בישראל: תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים", המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, דצמבר 2024. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/pm-2-5/en/air_quality_pm-2.5.pdf
- "חימום ביתי מבעירת עצים בקמין", האגודה למלחמה בסרטן, 5.8.2026. https://www.cancer.org.il/articles/9983/
- "קמיני עצים והשפעתם על בריאות הציבור", סיכום דיון בוועדת המשנה של הכנסת, 3.1.2022, כנסת פתוחה. https://oknesset.org/meetings/2/1/2167591.html
- כתבה על קמינים ואכיפה, זמן ישראל, פברואר 2023. https://www.zman.co.il/371276/popup/
- "ראשי רשויות מבקשים חקיקה נגד קמינים", דבר, 13.4.2022. https://www.davar1.co.il/374589/
- Salameh et al., "Carbon monoxide poisoning in Jerusalem: epidemiology and risk factors", Clinical Toxicology, 2009. https://cris.biu.ac.il/en/publications/carbon-monoxide-poisoning-in-jerusalem-epidemiology-and-risk-fact/
- Kaplan et al., מחקר על הרעלת פחמן חד-חמצני בילדים בסורוקה, Pediatric Emergency Care, 4.2.2026. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41636140/