תארו לעצמכם חברת טכנולוגיה שמגלה שהיא יכולה לבצע את אותה עבודה עם פחות מפתחים. הרווח שלה גדל, אבל סך המשכורות שהיא משלמת קטן, ועמו מס ההכנסה שמנוכה מהן במקור. זו הסיבה שבמשרד האוצר התחילו לשאול שאלה לא נוחה: מי ישלם את החשבון אם בינה מלאכותית תחליף חלק מהעובדים, ומאיפה יגיעו הכנסות המדינה?
בסוף ספטמבר 2026 הגיש הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, סקירת ביניים בנושא לשר האוצר, והיא פורסמה בכלי התקשורת. המסקנה שלה מפתיעה במקצת: האוצר ממליץ דווקא לא להטיל מס ייעודי על בינה מלאכותית או על רובוטים. ההצעות שעל השולחן עוסקות במקום אחר לגמרי.
למה האוצר מודאג מבינה מלאכותית?
לפי הסקירה, כפי שדיווחה Times of Israel ב-8 באוקטובר 2026, ירידה בחלקה של העבודה בתוצר "עלולה להוביל לצמצום בגביית המסים מהכנסות מעבודה", ומגמה כזאת "עלולה להוביל לגירעונות פיסקליים גבוהים". בדיווח צוטט גם עו"ד דורון מוטעי ממשרד פרל כהן, שציין שכלי בינה מלאכותית מייצרים הכנסה שוטפת לבעליהם, אבל החוק הנוכחי אינו מטיל מס על הטכנולוגיה עצמה.
הדאגה נשענת על נתון אחד בעיקר: עובדי ההייטק משלמים יותר משליש מכלל הכנסות המדינה ממסים, לפי אותו דיווח. כלומר ענף אחד, שחשוף במיוחד לשינוי הטכנולוגי, נושא חלק גדול מאוד מהנטל. על ההשפעה של הכלים החדשים על המשרות הראשונות בענף כתבנו כבר במאמר על המשרות הזוטרות בהייטק הישראלי.
חשוב לקרוא את הסקירה כפי שהיא: זהו תרגיל חשיבה זהיר ולא תחזית. האוצר עצמו כותב ש"רמת אי-הוודאות לגבי קצב ההשפעה והיקפה של הבינה המלאכותית גבוהה מאוד".
האם תהיה בישראל "מס רובוטים"?
לפי דיווח של ynet מסוף ספטמבר, האוצר ממליץ שלא להטיל מסים מיוחדים על בינה מלאכותית. לפי הדיווח, הנזק הצפוי ממס ייעודי על רובוטים, סוכני AI או כוח מחשוב "עולה באופן משמעותי על התועלת". לפי Times of Israel, החשש הוא שמס כזה יפגע באטרקטיביות של המשק הישראלי ובהשקעות בטכנולוגיה. בישראל, שבה עובדי ההייטק משלמים יותר משליש מהכנסות המסים, פגיעה בענף הזה היא סיכון גדול במיוחד.
במקום זאת מדבר האוצר על שני צעדים כלליים: להגביר את הוודאות במערכת המס, ולהתאים אותה כדי למנוע העברת הכנסות שנוצרו בישראל אל מחוץ למדינה.
הסקירה עדיין לא הפכה לחקיקה, ואין בה החלטות מחייבות. לפי ynet, צוות הבחינה צפוי להגיש ממצאים ומסקנות מעודכנים "בחודשים הקרובים".
אילו מסים חדשים נמצאים על השולחן?
הרשימה שפורסמה ב-Times of Israel כוללת מסים על קרקע לא מפותחת, על תגמול הוני ועל רווחי הון ממכירת מניות ואופציות, לצד מס גבוה יותר על מוצרי מותרות מסוימים. לצדם עולה גם מע"מ על שירותים דיגיטליים שמיובאים מחו"ל, "מס נטפליקס" בלשון הציבור, שיחול על ענקיות הסטרימינג הזרות, ובפועל צפוי להתגלגל אל הצרכנים.
המשותף לכל ההצעות: הן מכוונות להכנסות שאינן שכר. הרעיון הוא שאם כוח העבודה יתכווץ כבסיס מס, צריך להרחיב את המס על הון, על נכסים ועל צריכה.
לפי Globes מ-22 באוקטובר 2026, הפער שהאוצר מנסה לסגור אינו קטן. החוב הלאומי עמד לפני המלחמה על כ-60% מהתוצר ובסוף 2025 על 68.5%. עלות ההטבה במס על חיסכון פנסיוני נאמדת ב-31 מיליארד שקל בשנה, והטבת קרן ההשתלמות בכ-10 מיליארד. מס על קרקע ריקה, כשייושם במלואו, צפוי להכניס כ-9.5 מיליארד שקל בשנה, ו"מס נטפליקס" כ-500 מיליון שקל בשנה, לפי הערכה משנת 2023.
על הצעת מס האופציות כבר יש מחלוקת: לפי Globes, שר האוצר סמוטריץ' הודיע שהוא מתנגד לצעד. מי שמעוניין להבין איך מוסדרת היום המיסוי של אופציות לעובדים יכול לקרוא את המדריך על סעיף 102.
האם הבינה המלאכותית באמת פוגעת במשרות היום?
כאן הנתונים פחות דרמטיים מהכותרות. סקר של רשות החדשנות וחברת זבירן בקרב 210 חברות טכנולוגיה, המעסיקות כ-130 אלף עובדים, פורסם ב-11 באוגוסט 2026. הוא מצא שהתעסוקה בהייטק נותרה כמעט ללא שינוי במחצית הראשונה של השנה: גיוס של 8% מכוח האדם, מול פיטורים של 2.8% ועזיבה מרצון של 4.3%.
סקר קודם, מינואר 2026, שפרסמה רשות החדשנות, מצא ש-35% מחברות הטכנולוגיה פיטרו עובדים בחצי השנה שלפניו, לעומת כ-22% במשק כולו, ושרק 5% מהחברות ציינו את הבינה המלאכותית כאחת הסיבות. 71% מהחברות שתכננו פיטורים אמרו אז שאין לה השפעה. עם זאת, הכיוון ברור. לפי דיווחי Globes ו-Calcalist על הסקר, הנתונים הבאים השתנו לעומת הסקר הקודם:
- שיעור החברות שמצמצמות גיוס בגלל בינה מלאכותית עלה מכ-3% לכ-10%.
- בקרב חברות שמתכננות פיטורים, החלק שאומר שהבינה המלאכותית משפיעה על ההחלטה עלה מ-29% ל-50%.
- שיעור הפיטורים המתוכנן בחברות שצופות קיצוצים רחבים עלה מ-4.1% ל-6.4%, ושיעור הגיוס המתוכנן ירד מ-7.2% ל-5.9%.
בסקר אוגוסט 2026 אמרו 50% מהחברות בהייטק שמתכננות פיטורים כי בינה מלאכותית משפיעה על ההחלטה, לעומת 29% בסקר הקודם. אבל גם כאן יש להיזהר: רק 7% מהחברות ציינו אותה כסיבה העיקרית, ויעילות עסקית נותרה הסיבה המובילה לצמצומים, לפי Globes. לגבי הבנייה של התמונה הרחבה יותר, ראו גם המאמר על שוק העבודה הצפוף של ישראל.
מה מצב ההכנסות של המדינה כרגע?
אם הבינה המלאכותית מאיימת על הכנסות המדינה, המאיים הזה עדיין לא מורגש בקופה. לפי Globes מ-8 בספטמבר 2026, גביית המסים בינואר-אוגוסט הגיעה ל-397.6 מיליארד שקל, עלייה של 13.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המסים הישירים עלו ב-16.3% והעקיפים ב-10.5%. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.2% מהתוצר.
גביית המסים בישראל בשמונת החודשים הראשונים של 2026 עלתה ב-13.9% ל-397.6 מיליארד שקל, והגירעון ב-12 חודשים ירד ל-3.2% מהתוצר. על הכנסות חד-פעמיות מעסקאות בהייטק ועל השפעתן על הגירעון כתבנו במאמר על המס שהניבו יציאות ההייטק.
המשמעות: מי שמדבר על איום עתידי צריך להסביר למה להתכונן אליו בשעה שההכנסות גבוהות. טיעון אפשרי בעד היערכות מוקדמת הוא שקל יותר לשנות את מערכת המס כשהקופה מלאה. לפי Calcalist מ-12 באוקטובר, יש באוצר גם בכירים שמזהירים מלראות בבחינה תרגיל להגדלת הכנסות: לדבריהם ההכנסות עקפו שוב ושוב את התחזיות, ואולי אפשר להסתדר בלי להעלות מסים.
מה עוד נמצא על שולחן ועדת הרפורמה?
הסקירה על בינה מלאכותית היא חלק מבחינה רחבה יותר של מערכת המס. לפי Calcalist, מטרת הבחינה "אינה רק להעלות הכנסות, אלא לאזן מחדש את נטל המס ולהגן על הצמיחה", והמערכת הנוכחית מטילה לדבריה יותר מדי נטל על מעמד הביניים. בין הרעיונות שעלו: הרחבת מדרגת המס של 31% (הסף הנוכחי שלה הוא כ-19 אלף שקל בחודש), הגבלת פטור רווחי ההון בקרן ההשתלמות לשש השנים הראשונות, והימנעות ממס ירושה, שהוועדה "לא צפויה להמליץ" עליו. מס הקרקע הריקה, שהוצע לתקציב 2026, הוסר מסדר היום בלחץ פוליטי, אך גורמים אחרים באוצר ממשיכים לתמוך בו ורוצים להחזיר אותו בתקציב 2027, לפי אותו דיווח.
הרעיונות האלה נשמעים כמו טיוטה, ולא כהחלטה. הם מראים שהשאלה "איך מגנים על ההכנסות מעבודה" נשזרת בשאלה רחבה יותר: מי נושא בנטל. על מדרגות המס כבר כתבנו במאמר על זחילת המדרגות.
מה ההבדל בין מס על בינה מלאכותית למס על הרווחים ממנה?
ההבחנה הזאת היא לב העניין. מס על "הכלי", כלומר על שימוש במודל או על כוח מחשוב, פוגע בכל חברה שמאמצת טכנולוגיה, גם חברה קטנה שחוסכת עלויות כדי לשרוד. מס על ההכנסה שנוצרת, בעיקר ברווחי הון, בדיבידנדים ובאופציות, פוגע במי שנהנה בפועל. זו הדרך שהאוצר מעדיף, והיא גם מעוררת התנגדות פוליטית, כפי שהראתה עמדת שר האוצר בעניין מס האופציות.
שאלות ותשובות
האם בישראל כבר יש מס על בינה מלאכותית?
לא. מדובר בסקירת ביניים של הכלכלן הראשי באוצר, ללא חקיקה. האוצר ממליץ במפורש נגד מס ייעודי על בינה מלאכותית.
אילו מסים עלולים להשפיע על שכירים?
ההצעות שפורסמו כוללות מס על אופציות ועל רווחי הון ממניות, והרחבת מדרגת המס של 31%, שהסף הנוכחי שלה הוא כ-19 אלף שקל בחודש, לפי Calcalist. אף אחת מהן לא אושרה.
האם הבינה המלאכותית כבר גורמת לפיטורים בהייטק?
חלקית. לפי הסקר של רשות החדשנות מאוגוסט 2026, 7% מהחברות ציינו אותה כסיבה העיקרית לפיטורים, ו-50% מהחברות שמתכננות פיטורים אמרו שהיא משפיעה על ההחלטה.
מה כל זה אומר עליי כשכיר?
בטווח הקרוב כנראה מעט מאוד: אין שינוי חקיקתי, ושיעורי המס לא השתנו. מי שעובד בענפים שנחשפים לאוטומציה יכול לעקוב אחרי הממצאים המעודכנים שצפויים בחודשים הקרובים.
מקורות
- "Finance Ministry eyes new taxes as AI threatens jobs and state revenues", שרון ורובל, Times of Israel, 8.10.2026. https://www.timesofisrael.com/finance-ministry-eyes-new-taxes-as-ai-threatens-jobs-and-state-revenues/
- "Taxing AI could backfire on Israel, Finance Ministry warns", גד ליאור, Ynetnews, סוף ספטמבר 2026. https://www.ynetnews.com/business/article/r1sw0bf5ml
- "New tax plans target tech employees and pensions", Globes, 22.10.2026. https://en.globes.co.il/en/article-tax-plans-target-tech-employees-and-pensions-1001560444
- "Israel is preparing a major tax overhaul. The question is who will pay", שלמה טייטלבאום, Calcalist, 12.10.2026. https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/bjxylm9ofl
- סקר מעסיקי ההייטק של רשות החדשנות וזבירן, Globes, 11.8.2026. https://en.globes.co.il/en/article-1001552032
- סקר מעסיקי ההייטק, Calcalist, 11.8.2026. https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/bkn11abdlmx
- "Tax collection Jan-Aug 2026", Globes, 8.9.2026. https://en.globes.co.il/en/article-1001554809