Skip to content
בריאות

COPD בישראל: מחלה שמתגלה מאוחר מדי – ומה משנה בדיקת נשיפה אחת

COPD היא סיבת המוות השלישית בעולם, ובקופה גדולה רק ל-21% מהחולים החדשים יש תוצאות בדיקת נשיפה בתיק. מה מגלים המחקרים, איך מאבחנים ומה אפשר לעשות כבר היום?

מאת: מערכת ישראל טיימס
COPD בישראל: מחלה שמתגלה מאוחר מדי – ומה משנה בדיקת נשיפה אחת

"זה רק שיעול של מעשנים". "אני כבר לא צעיר, זה הגיל". "מי לא מתנשף במדרגות?" משפטים כאלה נשמעים לא פעם אצל אנשים שבסוף מקבלים אבחנה של COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית. המחלה מתפתחת לאט, שנים ארוכות, ולכן היא עלולה להתגלות רק כשהנזק לריאות כבר ניכר.

יום ה-COPD העולמי חל השנה ב-18 בנובמבר, ולכן זה זמן טוב לבדוק מה אנחנו יודעים על המחלה בישראל, וגם מה אנחנו עדיין לא יודעים. הכלי החשוב ביותר לאבחון הוא בדיקת נשיפה פשוטה שנמשכת דקות ספורות, ונראה שתוצאותיה מתועדות בתיקים הרפואיים פחות ממה שהיינו מצפים.


מהי COPD, וכמה היא נפוצה?

COPD היא מחלה שבה דרכי האוויר בריאה מצטמצמות באופן שאינו הפיך במלואו, וקשה להוציא אוויר. התסמינים הקלאסיים: קוצר נשימה, שיעול כרוני, ליחה. לפי ארגון הבריאות העולמי, זו סיבת המוות השלישית בעולם, עם 3.4 מיליון מקרי מוות ב-2023, כ-6% מכלל מקרי המוות. כמעט 90% ממקרי המוות מ-COPD מתחת לגיל 70 מתרחשים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.

העישון הוא הגורם המרכזי: הוא אחראי ליותר מ-70% ממקרי ה-COPD במדינות עשירות, ול-30-40% במדינות עניות, לפי ארגון הבריאות העולמי. בישראל, לפי דוח שר הבריאות על העישון לשנת 2025, 23.1% מהמבוגרים (בני 21 ומעלה) מעשנים, ובקרב גברים 31.3%. הדוח מציין שהשיעורים נשארו דומים לאורך כעשור, ושכ-12,386 מתוך 53,680 מקרי המוות ב-2022 (22.78%, כ-33 ביום) יוחסו לעישון. הדוח אינו מציין את מספר המתים מ-COPD במיוחד, ולא מצאנו מקור רשמי שעושה זאת. מספרים שמופיעים בתקשורת, כמו "כ-3,000 מתים בשנה", אינם מגובים בפרסום רשמי שמצאנו.

למה COPD כל כך חמקמקה?

כי היא נראית כמו הזדקנות. האיבוד של תפקוד הריאה מתרחש בהדרגה, והאדם מתאים את עצמו: מפסיק לרוץ, מאט את הליכתו, נמנע ממדרגות. עד שמגיע לרופא, המחלה כבר מתקדמת.

מחקר ישראלי מ-2007 מדגים את הפער. חוקרים ממרכז רפואי אסף הרופא סקרו 1,150 מעשנים ומעשנים לשעבר בני 45-75 עם לפחות 20 שנות חפיסה (חפיסות ביום כפול מספר שנות העישון), ו-92% מהם ביצעו בדיקת נשיפה שעמדה בקריטריוני איכות. מתוכם, 22% נמצאו עם הגבלת זרימת אוויר שעונה להגדרת COPD לפי הקריטריונים הבינלאומיים. לפי המאמר, רק 4% אובחנו כחולי COPD לפני הסקר (המאמר אינו מפרט אם הכוונה לכלל הנבדקים או רק לאלה שנמצאו חולים). החוקרים הסיקו שכחמישית מהמעשנים בני 45 ומעלה חולים, ושיש פער משמעותי בין שכיחות המחלה למודעות אליה. המאמר פורסם בכתב העת Israel Medical Association Journal.

המחקר ישן, ואי אפשר להסיק ממנו ישירות על ישראל של 2026. אך הוא מראה כמה קל לפספס מחלה כשאין מי שבודק.

מה מראים נתוני הקופות על האבחון?

מחקר שפורסם באינטרנט בפברואר 2026 בכתב העת Respiratory Medicine, בהשתתפות מכון המחקר של מכבי, ניתח 43,778 מטופלים שאובחנו לראשונה עם COPD בין 2001 ל-2020. אצל 21.4% בלבד היו תוצאות בדיקת נשיפה בתיק הרפואי, ו-55.2% אובחנו על ידי רופא ריאות. המאמר מדבר על "ארגון שירותי בריאות גדול", והמחברים משויכים למכון המחקר של מכבי, ולכן אנו מניחים שמדובר בנתוני מכבי. בשנים 2015-2021 כמחצית מהחולים (48.6-51.6%) השתמשו בתרופות בשאיפה כלשהן, שיעור שלא השתנה בתקופה. השימוש בטיפול משולש עלה מ-18.6% ל-25.4%.

כדאי לציין: שלושה מחברי המחקר הם עובדי חברת התרופות אסטרהזנקה, ואחד נוסף קיבל ממנה דמי ייעוץ. אין בכך כדי לפסול את הממצאים, אך כדאי לדעת.

כלומר, אצל חמישית מהחולים בלבד יש בתיק הרפואי תוצאות בדיקת נשיפה. ייתכן שחלק מהבדיקות נעשו מחוץ לקופה או לפני תחילת התיעוד הממוחשב, אך בלי בדיקה מתועדת קשה לדעת מי חולה ובאיזו דרגה.

למה בדיקת הנשיפה כל כך חשובה?

לפי הנחיות GOLD 2026, ארגון המומחים הבינלאומי שמפרסם את ההנחיות לטיפול ב-COPD, בדיקת נשיפה שמראה יחס FEV1/FVC נמוך מ-0.7 אחרי מתן מרחיב סימפונות היא תנאי הכרחי לאבחנה. בלעדיה, מה שרואים הוא רק חשד.

הבדיקה פשוטה: נושפים בכוח לתוך מכשיר, כמה פעמים. היא לא כואבת ונמשכת דקות ספורות. לפי ההנחיות, אפשר להשתמש בבדיקת נשיפה שנעשתה לפני מתן מרחיב סימפונות גם כדי לשלול COPD.

מה קורה אחרי התלקחות?

סקר ארצי של מחלקות פנימיות בישראל בשנים 2017-2019, בהשתתפות 13 מרכזים רפואיים וכ-1,510 חולים (344 במעקב עתידי ו-1,166 במבט לאחור), בדק איך מטפלים בחולים אחרי התלקחות חריפה. הגיל הממוצע היה 74, ו-88% כבר היו מאובחנים עם COPD. התמונה שעלתה בסקר, שפורסם ב-Frontiers in Medicine ב-2023:

  • ל-54% מהחולים נרשמה תרופה מרחיבת סימפונות ארוכת טווח בשחרור, לעומת 47% לפני האשפוז.
  • רק 11% הופנו לשיקום ריאתי.
  • רק 43% מהמעשנים הפעילים קיבלו המלצה להפסיק לעשן.
  • 3% נפטרו בבית החולים, ו-25% בתוך שנה.

תרשים עמודות: מה קיבלו חולי COPD בישראל בשחרור מאשפוז בגלל התלקחות, לפי סקר ארצי של מחלקות פנימיות

שיקום ריאתי, שילוב של פעילות גופנית והדרכה, משפר סבילות למאמץ, תסמינים ואיכות חיים בכל דרגות החומרה, לפי GOLD. הפער בין מה שההנחיות ממליצות לבין מה שקורה בפועל בולט.

הסקר נערך לפני כמה שנים, ואיננו יודעים אם המצב השתפר.

האם זיהום אוויר משפיע על COPD בישראל?

העישון אינו הגורם היחיד. מחקר של משרד הבריאות, שפורסם ב-2016, העריך באמצעות מודלים שחלקיקים דקים (PM2.5) גרמו ב-2015 ל-1,609 עד 2,253 מקרי מוות בישראל, תלוי במודל. COPD נכללה בין המחלות שנבדקו, ובמודל של ארגון הבריאות העולמי יוחסו לה כ-110 מקרי מוות. עם זאת, הסיכון היחסי שהמודל השתמש בו ל-COPD לא היה מובהק סטטיסטית, ולכן מדובר באומדן חלש. זו הערכה מודלית על נתוני 2015 ולא מחקר שעוקב אחרי חולים, ולכן אין לראות בה הוכחה, אך היא מזכירה שהאוויר שנושמים הוא חלק מהתמונה.

מה אנחנו עדיין לא יודעים?

הפערים בנתונים ברורים: לא מצאנו מספר רשמי של חולי COPD בישראל, לא מצאנו נתון רשמי על מספר המתים מהמחלה, ולא מצאנו מדד לשימוש בבדיקות נשיפה ברפואה הראשונית. מספרים כמו "400-500 אלף חולים" או "70-80% לא מאובחנים" מופיעים בעיתונות, אך בלי מקור שניתן לבדוק, ולכן אינם מופיעים כאן. הנתון הישראלי הקרוב ביותר לבדיקת הפער הוא הנתון של מכבי: 21.4% עם תוצאות בדיקת נשיפה בתיק.

מה חדש בטיפול?

ההנחיות של GOLD 2026, שפורסמו בנובמבר 2025, כוללות כמה שינויים. הסף לשקול החמרת הטיפול הורד לאירוע התלקחות מתון אחד, כי גם אירוע אחד מעלה את הסיכון לאירועים נוספים. נוסף על כך נוספו עדכוני חיסונים נגד שפעת ו-RSV, פרק חדש על בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות, ואלגוריתם לגילוי מקרים.

גם בתרופות יש חדשות. ב-26 ביוני 2024 אישר ה-FDA את אנסיפנטרין, תרופה בשאיפה במנגנון חדש שניתנת באמצעות נבולייזר, שלפי החברה הייצרנית היא התרופה הראשונה בשאיפה עם מנגנון פעולה חדש לטיפול ב-COPD מזה יותר מ-20 שנה. בספטמבר 2024 אושרה דופילומאב, כתרופה הביולוגית הראשונה ל-COPD עם פנוטיפ אאוזינופילי. ב-22 במאי 2025 אושרה מפוליזומאב כטיפול נוסף בפנוטיפ דומה: במחקר MATINEE (804 משתתפים) ירד שיעור ההתלקחויות בינוניות וקשות ל-0.80 בשנה לעומת 1.01 עם פלסבו, ירידה של 21%. לא בדקנו אם התרופות רשומות בישראל או נכללות בסל, ולכן אין לראות בכך מידע לגבי זמינותן כאן.

איך אפשר להקטין את הסיכון?

  • להפסיק לעשן. העישון הוא הגורם העיקרי למחלה, ולכן זה הצעד החשוב ביותר שבידי החולה. לפי GOLD, אין כיום ראיות שסיגריות אלקטרוניות מסייעות להפסקת עישון. לפי דוח שר הבריאות, 2.4% מהמבוגרים בישראל משתמשים במוצרי טבק מחומם או בסיגריה אלקטרונית, ועל הנוער כתבנו בכתבה על הווייפ בקרב בני נוער.
  • להתחסן. לפי GOLD, חיסונים נגד שפעת, פנאומוקוק ו-RSV מקטינים זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות. פירטנו על כך בכתבה על חיסון הפנאומוקוק למבוגרים ובכתבה על חיסון ה-RSV למבוגרים.
  • לבדוק את הריאות. מי שמעשן או עישן, ויש לו שיעול כרוני או קוצר נשימה, צריך לשאול את הרופא על בדיקת נשיפה. מי שיש לו היסטוריית עישון עשוי להיות מועמד גם לבדיקת CT של הריאות לגילוי מוקדם של סרטן, כפי שפירטנו בכתבה על בדיקת ה-CT בסל הבריאות.
  • לא לוותר על שיקום. מי שאושפז בגלל התלקחות רשאי לשאול אם הוא מתאים לשיקום ריאתי.

שאלות ותשובות

מהי COPD? מחלת ריאות כרונית שבה זרימת האוויר מוגבלת באופן שאינו הפיך במלואו. התסמינים העיקריים: קוצר נשימה, שיעול וליחה.

איך מאבחנים COPD? בבדיקת נשיפה. לפי GOLD 2026, יחס FEV1/FVC נמוך מ-0.7 אחרי מתן מרחיב סימפונות נדרש לאישור האבחנה.

כמה אנשים חולים בישראל? אין נתון ארצי רשמי שמצאנו. במחקר ישראלי מ-2007 נמצאה הגבלת זרימת אוויר אצל 22% מהמעשנים בני 45-75 עם עישון כבד שביצעו בדיקת נשיפה. לפי המאמר, רק 4% אובחנו קודם לכן.

האם אפשר לרפא COPD? לא. אבל הפסקת עישון, חיסונים, תרופות ושיקום ריאתי מאטים את ההתקדמות ומשפרים את איכות החיים.

מקורות

  1. Chronic obstructive pulmonary disease (COPD) – fact sheet – ארגון הבריאות העולמי, עודכן ב-10 ביוני 2026.
  2. GOLD 2026 Pocket Guide – Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease, נובמבר 2025.
  3. Key changes in GOLD 2026 – GOLD, נובמבר 2025.
  4. Prevalence of chronic obstructive pulmonary disease among smokers aged 45 and up in Israel – Stav & Raz, Israel Medical Association Journal, 2007.
  5. Changes over time in treatment patterns and health care resource utilization in patients with COPD: real-world data from a large health maintenance organization – Rosenberg et al., Respiratory Medicine, 2026.
  6. Management of acute COPD exacerbations in the internal medicine departments in Israel – a national survey – Bar-Shai et al., Frontiers in Medicine, 2023.
  7. דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2025 – משרד הבריאות, 2026.
  8. Verona Pharma announces US FDA approval of Ohtuvayre (ensifentrine) – 26 ביוני 2024.
  9. FDA approves Dupixent for COPD – Respiratory Therapy, 27 בספטמבר 2024.
  10. FDA approves mepolizumab for eosinophilic COPD – ConsultantLive, 22 במאי 2025.
  11. Mortality, hospital days and expenditures attributable to ambient air pollution from particulate matter in Israel – Ginsberg, Kaliner & Grotto, Israel Journal of Health Policy Research, 2016.