טכנולוגיה

פלייטיקה רשמה הכנסות שיא של 2.75 מיליארד דולר ב-2025, ומפטרת 15% מהעובדים ב-2026. תעשיית הגיימינג הישראלית לא נמדדה רשמית מאז 2021, ושווייה האמיתי נותר חידה.

ארגוני בריאות בישראל סופגים כ-2,400 התקפות סייבר בשבוע, כ-37% מעל הממוצע הכללי, בזמן שרוב הרשויות המקומיות עדיין בלי מדיניות אבטחת מידע מחייבת כלל וכלל.

יותר מ-2,000 רובוטים דמויי-כלב פזורים כיום בעולם ועשרות יחידות SWAT אמריקאיות מפעילות אותם, בזמן שבישראל הפיתוח הביטחוני בוחר בגישה אחרת: רובוט שרוכב על מסילה.

אוסטרליה חוסמת קטינים מרשתות חברתיות, בריטניה ואירופה אוכפות אימות גיל מקוון בחוק מחייב – ובישראל אין עדיין אפילו חוק אחד שמחייב אימות גיל קטינים באינטרנט.

באיחוד האירופי ובשש מדינות אמריקאיות יש כיום חוק זכות לתיקון שמחייב יצרנים לתקן מכשירים ולספק חלקי חילוף; בישראל אין חוק כזה, והצרכנים משלמים את ההפרש מכיסם.

חברות ישראליות מובילות את טכנולוגיית זיהוי הפנים העולמית ומוכרות אותה לרשתות ולקזינו בארה"ב, אך בישראל אין חוק ייעודי שמסדיר שימוש בה בחנות, בקניון או באצטדיון.

איראן ניסתה להעלות את ריכוז הכלור במי השתייה, פורצים השתלטו על מאגר מים – ומבקר המדינה מצא שעד 2023 לא חלה חובה חוקית שספקי המים בישראל יתגוננו מפני סייבר.

בשנת הלימודים תשפ"ז כמעט מחצית מהתלמידים בישראל כבר משתמשים בבינה מלאכותית ללמידה, אך משרד החינוך מודה שרק רבע קיבלו הכשרה – והפער בין מרכז לפריפריה רק מתרחב.

משקפי Ray-Ban Meta עם מצלמה כבר נמכרות רשמית בישראל, ודגם עם מסך יוצא לעוד חמש מדינות – אבל חוק הגנת הפרטיות הישראלי עדיין לא הותאם למצלמה שיושבת על האף תמיד.

בקשות לחיבור דאטה סנטרים לרשת החשמל הגיעו ל-27 אלף מגה-ואט - פי שלושה מצריכת המשק. רשות החשמל הקפיאה את הטיפול בהן ל-140 יום. הסיפור המלא שמאחורי העצירה הזו.

נוירלינק גייסה 650 מיליון דולר לפי שווי 9 מיליארד, אפל משלבת תמיכה רשמית בממשקי מוח-מחשב, וסטארט-אפ ישראלי גייס 52 מיליון דולר לבניית מודל AI שקורא מוח.

אסף רפפורט מכר את וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר והודה בפומבי שישראל מפגרת בבינה מלאכותית. אז למה בדיוק כל הכסף הישראלי דווקא זורם היום להגן על סוכני AI?

מובילאיי הכריזה שתפעיל בעצמה צי רובוטקסי – מהפך אסטרטגי שלישי תוך שנתיים. חודש אחרי ההכרזה, ביום הדוחות החזקים, שעשוע הודיע שהוא פורש, והמניה צנחה 15%.

וויז, ראן:איי וסייברארק נמכרו בעשרות מיליארדי דולרים לגוגל, אנבידיה ופאלו אלטו נטוורקס – ומעידות איך הבינה המלאכותית והסייבר של ההייטק הישראלי נבלעים בענקיות אמריקאיות.

יותר ממחצית מחברות הקוונטים בעולם רצות על חומרה ישראלית, וסטארטאפים ישראלים גייסו כ-500 מיליון דולר ב-2025 – אבל המחשב שבאמת נבנה בישראל מונה רק 20 קיוביטים.

שוק הרובוטים ההומנואידים העולמי צפוי להגיע ל-138 מיליארד דולר עד 2035, לפי גולדמן זאקס – ומוביילאיי הישראלית כבר קנתה רובוט הומנואידי משלה ב-900 מיליון דולר.

תוך חודשיים בלבד קיבלה רשות החשמל בקשות חיבור לחוות שרתי AI בהיקף 27,000 מגה-ואט - פי שלושה מהצריכה הממוצעת של כל ישראל. התוצאה: הקפאה חסרת תקדים של 140 יום.

בשיחת טלפון אחת לחברת הסלולר עבריינים משתלטים על המספר שלכם, ודרכו על חשבון הבנק והוואטסאפ. איך עובדת הונאת החלפת השבב, ולמה הרגולציה בישראל עדיין מדשדשת.

תעשיית החלל הישראלית גייסה כ-700 מיליון דולר וצומחת מהר מכל ענף הייטק אחר, אבל לוויין ישראלי כמעט אף פעם לא משוגר מקרקע ישראלית. הסיבה: גיאוגרפיה פוליטית.

גל חום ששבר שיא ארצי, טילים שפגעו בתשתיות חשמל, ומרוץ מרכזי נתונים של בינה מלאכותית: למה יותר ישראלים בוחרים להתקין סוללת אגירה ביתית, ומה זה באמת עולה.

פלייטרקס הישראלית היא אחת מארבע חברות בלבד שמורשות לטוס BVLOS בארה"ב, עם השקעת אובר ושירות ל-100 מיליון אמריקאים – ובישראל אין לה עדיין שירות צרכני כלל.

בדצמבר 2025 מסרה ישראל לצה"ל את קרן ברזל: לייזר שמיירט ב-2 עד 5 דולר, מול עשרות אלפי דולר לטיל תמיר. אבל לענן ולערפל יש דעה אחרת – וזו הסיבה שהיא לא מחליפה כלום.

בינה מלאכותית משכפלת קול אנושי משלוש שניות הקלטה בלבד. הונאות שיבוט קול פוגעות במשפחות ובבנקים בישראל ובעולם, עד כדי כך שבנקים בארה"ב זונחים אימות קולי.

לפני פחות מעשור זעקו ישראלים נגד מאגר ביומטרי מרכזי שהמדינה הקימה. היום 4.6 מיליון מהם נכנסים דרכו לבנק ולמדינה מדי יום – והוויכוח על פרטיות עדיין לא נגמר.

סטורדוט הישראלית מבטיחה לטעון רכב חשמלי בסוללת סיליקון כמו שממלאים דלק, תוך דקות. אבל קריסת עסקת ספאק ב-2026 חושפת כמה קשה להתחרות מול ענקיות הסוללות הסיניות.

טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק, שותפה חדשה של אנבידיה בפוטוניקה, חתמה על חוזים של 1.3 מיליארד דולר עם לקוחותיה הגדולים – בזמן שבקריית גת אינטל הקפיאה מפעל ענק.

תוך שנה וחצי צנח חלקו של הרכב החשמלי ממכירות הרכב החדשות מ-25% ל-11%. מס קנייה שמזנק לעבר 83%, תשתית טעינה שלא הדביקה את הקצב ורכבים סיניים שממלאים את החלל.

שש שנים אחרי המכרז הראשון, ישראל עדיין מדורגת 63 במהירות סלולר עולמית. מבקר המדינה מצא פערי צפיפות אנטנות של עד פי 8 בין אילת לנתיבות. מה בדיוק השתבש בדרך?

לא בלוויינים ולא בענן: האינטרנט מגיע לישראל בכבלים תת-ימיים בעובי צינור השקיה על קרקעית הים. מה קורה כשעוגן קורע כבל, ולמה גוגל תכננה מסלול דרך ישראל.

ישראל עברה לסיבים אופטיים בקצב שיא, ובכל זאת הסרטון נתקע בסלון. למה הגיגה-ביט נעלם בדרך לספה, מה ההבדל בין 2.4 ל-5 גיגה-הרץ, ואיך מאתרים את האשם האמיתי.

איך עובד תשלום ללא מגע? מה קורה בשנייה שבין הצמדת הכרטיס לצפצוף, למה הטלפון לא משדר את מספר הכרטיס האמיתי, ולמה תקרת 300 השקלים לא חלה על ארנק דיגיטלי.

כ-250 שריפות סוללות ליתיום נרשמו בישראל ב-2024, עם ארבעה הרוגים: כך עובדת בריחה תרמית, למה הטעינה היא רגע הסיכון בבית, ואיך טוענים אופניים חשמליים בבטחה.

רק 0.1% מהנבדקים הצליחו לזהות את כל הזיופים, וגם התוכנות מתבלבלות מול זיוף חדש: כך עובד זיהוי דיפ-פייק בווידאו ובתמונות, ולמה האמון שלנו במה שאנחנו רואים נסדק.

כל שאלה לצ'אטבוט שורפת חשמל ומים אי-שם בשרת. מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית הפכו לצרכני אנרגיה אדירים, ובישראל הם נבנים על רשת חשמל מתוחה ממילא. מה על הכף.

מוביילאיי מירושלים, שהטכנולוגיה שלה מותקנת ביותר מ-230 מיליון כלי רכב, הופכת ממספקת חיישנים למפעילת רובוטקסי. אז מתי באמת ניסע במכונית בלי נהג בישראל?

דפדפן בינה מלאכותית כבר לא רק מציג אתרים — הוא מזמין טיסות, ממלא טפסים ועונה למיילים בשמכם. אבל שנה של מחקרי אבטחה חשפה פרצה מבנית: הזרקת פרומפט שגונבת מיילים בלחיצה אחת. מה בטוח לתת לסוכן, ומה עדיין לא.

בלי צלחת ובלי מכשיר ייעודי: טכנולוגיית Direct to Cell הופכת לוויינים לאנטנות סלולריות שהטלפון בכיס מתחבר אליהן. איך זה עובד, מה כבר אפשר, ומתי יגיע לישראל.

מודלי השפה הגדולים מבריקים באנגלית ומגמגמים בעברית. על הניקוד והשורשים שמבלבלים את המכונה, על מס הטוקנים הסמוי ועל DictaLM – הניסיון לבנות בינה מלאכותית בעברית.

הרמקול מחכה למילת ההפעלה, הטלוויזיה מדווחת מה אתם רואים והשואב ממפה את הסלון. מדריך פרטיות לבית החכם: מה כל מכשיר אוסף, לאן זה נשלח ואילו הגדרות לשנות עוד הערב.

מתקפת 'לקצור עכשיו, לפצח אחר כך' כבר מתרחשת: תוקפים אוגרים מידע מוצפן לקראת Q-Day — היום שבו מחשוב קוונטי ישבור את ההצפנה. איך העולם נערך, ומה עושים עד אז?

מספיקות שלוש שניות של אודיו כדי לשבט קול שגם בני משפחה לא מזהים. כך עובדת הונאת שיבוט הקול, למה ישראל פגיעה במיוחד – ואיך מילת קוד משפחתית עוצרת אותה.

בלי ענן ובלי אינטרנט: בינה מלאכותית בטלפון כבר מתמללת, מתרגמת ומסכמת ישירות על השבב. מה זה NPU, איך דוחסים מודל שלם לכיס, ומה זה עושה לפרטיות ולסוללה שלכם.

וייז ממקם אתכם בביירות, השליח מסתובב סחור-סחור והשעון קופץ שעה? שיבושי GPS בישראל הפכו לשגרה. כך עובדים השיבוש והזיוף – ומה אפשר לעשות כשהניווט משקר לכם.

מיליארד בני אדם כבר הפעילו מפתח־גישה (Passkey) שמחליף את הסיסמה. איך זה עובד, למה הוא חסין פישינג, איך מפעילים אותו בגוגל ובווטסאפ – ולמה הבנקים בישראל מאחור.

כשגוגל, נטפליקס וטיקטוק ממליצים לך מה לצפות, מה לקנות ומה לקרוא – מי באמת מחזיק בשלט? מחקרים חדשים חושפים שהאלגוריתמים לא רק מנחשים את הטעם שלך – הם יוצרים אותו. ועכשיו יש לנו למה לדאוג.

OpenAI, החברה שאחראית ל־ChatGPT, הפכה בשנתיים האחרונות מאקט של סקרנות טכנולוגית למותג עולמי שמגדיר מחדש מהי אינטראקציה עם בינה מלאכותית. מיליוני משתמשים מדי יום מנהלים שיחות עם מודלים כמו GPT-4, יוצרים תוכן, מתכנתים, כותבים חוזים – ומה לא.