כל הכתבות והניתוחים העדכניים במדור סביבה.
ישראל מובילה עולמית במיחזור שפכים לחקלאות, אבל מים אפורים בבית פרטי עדיין אסורים. 12 הצעות חוק נתקעו בכנסת, ומבקר המדינה ממליץ לבחון את הנושא מחדש.
תחנות דלק ישנות הן מקור הזיהום המרכזי לקרקע בישראל: 870 בטיפול זיהום קרקע, ובלי חוק שיקום קרקעות מזוהמות זה מעכב 1.4 מיליון דירות ועולה 44 מיליארד שקל.
בתע"ש רמת השרון זיהמו מי תהום מאז שנות ה-60. ב-2012 הובטח ניקוי, ב-2024 נבחר קבלן, וההפעלה תתחיל רק ב-2027. איך ההתפלה גרמה לישראל לזנוח את מי התהום שלה.
אחרי 50 שנה שבהם דוד השמש חובה בכל דירה חדשה, משרד האנרגיה מציע להחליף אותו במשאבות חום ופאנלים סולאריים. מי מרוויח, מי משלם, ולמה זה בכלל קורה עכשיו.
חיפה קיבלה 24,620 תלונות על חזירי בר ב-2019-2024, פי 29 מממוצע שלוש ערים אחרות. ב-2024 ירתה העירייה 664 חזירים בשנה, ואז רשות הטבע והגנים פרשה מהמיזם המשותף.
מפלס ים המלח צונח בקצב שיא ואלפי בולענים בולעים את חופו הצפוני, אך בדרום נבנים מאות חדרי מלון חדשים – ודוח מבקר המדינה חושף עשרים שנה בלי החלטת ממשלה אחת.
משרד הגנת הסביבה מעריך כ-400 מקרי מוות בשנה מזיהום רעש בישראל, אך בניגוד לאיחוד האירופי אין כאן מיפוי רעש ארצי. מה מגלה דוח מבקר המדינה על הרעש שאיש לא מודד?
מלחמה שרפה יערות בצפון, בצורת קשה הרגה עצים בדרום וחיפושיות קליפה ניצלו את החולשה, ולחץ אנושי פגע ביערות המרכז – 2025 הייתה שנה קשה משולשת ליערות ישראל.
סופות אבק מדבריות פוגעות בישראל בשתי חזיתות: מפחיתות את תפוקת האנרגיה הסולארית באחוזים ניכרים מדי שנה, ומעלות את הסיכון לאשפוזי לב וריאות בימי זיהום אוויר גבוה
משבר חשמל חמור ועומס ענק ממרכזי נתוני AI מניעים את ישראל לבחון לראשונה כור גרעיני אזרחי בנגב – מהלך שמתנגש בעמימות הגרעינית ובכך שישראל אינה חתומה על ה-NPT.
ישראל שוברת שיאי עולם במחיר חשמל סולארי, אך אנרגיית הרוח שלה כמעט אפסית. הסיפור על טורבינות שממתינות במחסן שנים, ולמה הרוח נתקעת בין הצבא, הציפורים והאמון.
H2Pro גייסה מעל 100 מיליון דולר על טכנולוגיית מימן ירוק פורצת דרך – אבל יעד הדולר-לקילו כבר נדחה ל-2031, וישראל ממשיכה להמר עליה בנגב בזמן שהעולם מבטל פרויקטים.
כמות הגשם השנתית בישראל כמעט לא השתנתה מאז 1975, אבל עוצמת הגשם בכל אירוע קפצה בכ-40% – וזו הסיבה שהשיטפונות בנחלי המדבר ובערים נהיים תכופים וקטלניים יותר.
ההחלטה לפנות את בז"ן ממפרץ חיפה עד 2029 נדחתה שוב ושוב, ועכשיו מבקר המדינה ממליץ לבחון אותה מחדש – בזמן שמחקרים מראים תחלואה גבוהה יותר באזור, גם כשהניטור הרשמי נראה תקין.
מחקר ישראלי עם בינה מלאכותית הוכיח לראשונה שרעש ספינות משנה את התקשורת של דולפינים, וסקר עומק חשף לווייתנים בסכנת הכחדה באזורי חיפוש הגז – בלי פיקוח על הרעש.
מחקר חדש חושף: אלמוגי אילת שרדו גל חום ששבר שיא עולמי של 113 יום, בזמן ששוניות בעולם קורסות בהלבנה ההמונית הגדולה בהיסטוריה. אך גם הם מתקרבים לגבול הסיבולת שלהם.
מתקני ההתפלה מספקים כ-70% ממי השתייה בישראל, אך משאירים אחריהם מאות מיליוני קוב תמלחת מרוכזת שחוזרת לים התיכון בכל שנה. מה מחקרים ארוכי-טווח מגלים על ההשפעה.
מאז 1869 חדרו לים התיכון דרך תעלת סואץ מאות מיני אורגניזמים ממוצא ים סוף. בישראל, נקודת הכניסה הראשונה שלהם, הם כבר משנים את הדיג, הבריאות והמגוון הביולוגי.
מטעי השקד והאבוקדו בישראל תלויים כמעט לחלוטין בהאבקת דבורים שכורות, בדיוק כשמושבות דבורים קורסות מהוארואה ומאובדן בתי גידול. כמה שווה ההאבקה, ולמה זה כה שברירי.
רשות המים מצאה PFAS ב-74 מתוך 465 קידוחים בישראל, ו-27 מהם מעל התקן. ליד מאגרי דלק נמדדו ריכוזים של אלפי מיקרוגרם לליטר – אלפי מונים מהתקן שנכנס לתוקף ב-2026.
פסולת אלקטרונית בישראל: איסוף שצנח ב-27% תוך שנה, המשרד מודה שלא אכף שנתיים רצופות, ו-7.8 מיליון סמארטפונים ישנים מחכים במגירות בשווי כ-2 מיליארד שקל.
תוכנית ענק להקמת שדה סולארי על כ-110 אלף דונם בנגב, פי שניים משטחה של תל אביב, מציתה עימות בין יעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל לשימור אחד המדברים החיים האחרונים באגן הים התיכון.
חמש-עשרה שנה אחרי אסון הכרמל ו-44 הרוגים, ישראל עדיין נשענת על מטוסי ריסוס חקלאיים שכורים. מבקר המדינה מזהיר בשלישית – ורוב השריפות בכלל לא נחקרות בידי הרשות.
זיהום אור הוא המזהם שאיש אינו סופר: לפי האטלס העולמי שפורסם ב-2016, 98% מהישראלים אינם רואים את שביל החלב מהבית. מה זה עושה לטבע, ולאן נוסעים לראות כוכבים.
המצוק החופי של ישראל קורס טיפין-טיפין: כ-1,800 אירועי התמוטטות תועדו בין 2016 ל-2022, ונכון לאוגוסט 2023 מוגנו ימית כ-5 מתוך 13 ק"מ שנקבעו. מה תוקע את ההגנות?
בעונת 2025 אותרו בחופי ישראל 558 קיני צבי ים ורובם הועתקו לחוות הדגרה מוגנות. איך עובד מערך השחר של הפקחים והמתנדבים, ומה עושים אם מצאתם קן או עקבות בחוף.
מינים פולשים הם אחד האיומים הסביבתיים הגדולים בישראל. איך המיינה כבשה את הערים, מה עושה הנוטריה בנחלים, ולמה לכידה מקומית הפחיתה את שכיחות המיינה ב-92.7%.
מחקרים מדדו לאורך חופי ישראל ריכוזי מיקרו-פלסטיק של עד 324 חלקיקים למטר מעוקב, ובחול החוף הרבה יותר. מאיפה הוא מגיע, האם הוא בדגה ובמלח, ומה ידוע על הסיכון.
כמעט 90 אחוז מהשפכים בישראל חוזרים לשדה כמי השקיה – פי ארבעה מכל מדינה אחרת. כך עובד השפדן, למה הנגב תלוי בקולחים, ומדוע המערכת מנתקת חלק מהחקלאות מתלות בגשם.
בזבוז המזון בישראל הגיע ל-2.6 מיליון טונות בשנה בשווי 26.2 מיליארד שקל. מי משלם את המחיר, כמה מהאוכל בכלל ניתן להצלה, ואיך מצמצמים את הבזבוז במטבח הפרטי.
בזמן ששוניות אלמוגים קורסות ברחבי העולם, שונית האלמוגים של מפרץ אילת שרדה גל חום ימי של 113 ימים כמעט בלי הלבנה. איך זה קרה, ומדוע גם למקלט הזה מתחילים להיראות סדקים.
שיא צריכת חשמל חדש נקבע בקיץ האחרון: 17,265 מגה-וואט. איך גלי החום, המזגנים והגז מזינים זה את זה, ולמה בלי אגירת אנרגיה הערב הישראלי נשאר מכור לגז.
עונת הרחצה רק נפתחה, ונחילי המדוזות בים כבר בדרך לחופי ישראל – מוקדם יותר וכנראה גדולים יותר. סיפורה של החוטית הנודדת, ומה היא מספרת על ים תיכון שמתחמם מהר.
אי חום עירוני הופך את הקיץ בערים למסוכן: אספלט חשוף חוצה את רף 50 המעלות בעוד רחוב מוצל נשאר סביב 27. למה עץ רחוב הוא המזגן הזול בעיר, ומה תוקע את ההצללה.
מפלס ים המלח יורד ביותר ממטר בשנה, אלפי בולענים כבר בלעו חופים, כבישים ומתחמי תיירות — וכל תוכניות ההצלה נקברו. כך הפך הים הנמוך בעולם למקרה מבחן של אי-החלטה.
בליל ל"ג בעומר מזנקים ריכוזי החלקיקים הנשימים בערי ישראל עד פי 11 מהרגיל, והילדים הם הנפגעים העיקריים. מה באמת נפלט מהמדורה, ואיך רשויות מהנדסות את החג מחדש.
ישראל צורכת כ-4 מיליארד כלים חד-פעמיים בשנה — מהשיעורים הגבוהים בעולם לנפש. ערב יום העצמאות: איך הפכנו למדינת חד״פ, מה קרה למס שניסה לבלום, ומה באמת עובד.
בשיא נדידת האביב חוצות את שמי ישראל כחצי מיליארד ציפורים בדרכן לאירופה. למה דווקא כאן, מה תפקידו של אגמון החולה, ואיפה הכי כדאי לצפות בנדידת הציפורים השנה.
המוביל ההפוך מזרים מים מותפלים מהים התיכון אל הכנרת, שישים שנה אחרי שהמוביל הארצי שאב את מימיה דרומה. כך הפך האגם ממקור המים הגדול של ישראל לתעודת ביטוח לאומית.
הפאנלים הסולאריים נמכרו לנו עם הבטחה לחיים של 25–30 שנה, אבל בשטח הם יורדים מהגגות אחרי עשור ופחות. העולם מתעורר לגל פסולת של מיליוני טונות – ובזמן שבארה״ב ובאירופה כבר קמים מפעלי מיחזור ענקיים, בישראל אין אפילו רגולציה ייעודית. סיפורה של הבעיה הסביבתית שנולדה מתוך הפתרון הסביבתי.
בפעם האחרונה שתיקנתם פנצ'ר או החלפתם גלגל, כנראה שלא הקדשתם מחשבה לגורלו של הצמיג הישן שמושלך לפח. צמיגי רכב ואופניים עשויים מתרכובות גומי סינתטי (כמו Butyl בפנימיות של אופניים), חומר סופר־עמיד שאינו מתפרק בקלות בטבע. זה אמנם יתרון מבורך כשאנחנו משתמשים בצמיג – כי הוא מחזיק מעמד שנים תחת משקל ולחץ;
